נאס"א חששה ממתקפת אל קעידה על מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003

כך מגלה ספר שכתב בכיר ב-CIA תא"ל (מיל.) יורם אילן ליפובסקי, ממקימי תוכנית החלל של חיל האוויר: משגר בעת ההמראה הוא עצם פגיע מאוד, כדאי לשקול שימוש בטכנולוגיה זו כדי לפגוע במשגרים אירניים

אילן רמון ז"ל עוטה בעת האימונים את חליפת החלל, 2002. צילום: נאס"א
אילן רמון ז"ל עוטה בעת האימונים את חליפת החלל, 2002. צילום: נאס"א
ספר חדש של בכיר לשעבר ב-CIA חושף כי בכירי נאס"א חששו מנסיון התקפה של אל קעידה על מעבורת החלל קולומביה בעת שהותה על כן השיגור ביום השיגור שלה בשנת 2003 בשל המצאותו של אסטרונאוט ישראלי על סיפונה.

הבכיר, ריצ'ארד אירווין, שסיכם 28 שנות שירות ביחידת ה-CIA KH601 כותב כי בכירי נאס"א שיתפו בחששותיהם את בכירי הבטחון הלאומי בבית הלבן. כזכור מעבורת החלל קולומביה המריאה בלי בעיות נראות לעין, אך התפוצצה בדרכה לנחיתה מעל טקסס ב-1 בפברואר 2003, וכל שבעת אנשי צוותה נספו, לרבות אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון. בכירים רבים בסוכנות החלל חששו כי נוכחותו של רמון עלולה להפוך את המעבורת למטרה לטרור" כותב אירווין בספרו.

אל"מ במילואים יורם אילן ליפובסקי, מי שהתחיל את תוכנית החלל בחיל האוויר וכיום מנכ"ל IAT אומר כי לא מדובר בחשש מופרך: "באופן כללי הרעיון של יירוט משגרים וטילים בשלב שבו הם מאיצים הוא רעיון מצוין כי בשלב הזה הטיל עולה מאוד לאט והוא משאיר חתימה ענקית – כדור חום אדיר, ועל כן אפשר בקלות להתביית אל הכדור הזה באמצעות טיל פשוט יחסית. כמובן שכל טיל שתפגע בו בתחילת הדרך הוא ממש לא יגיע למחוז חפצו כי הוא עוד לא גמר לבעור, למשל טילים אירניים אם יירטו אותם בשלב הזה הם יתרסקו בתוך אירן, זה עסק מאוד אטרטקיבי, גם האמריקנים וגם הישראלים בודקים את הרעיון המכונה בשפה המקצועית Boost-Phase Interception לעומק."
"טיל כזה ניתן היה להעיף או מהים (ספינה או צוללת), מהאוויר או מהקרקע. אני די מאמין שקשה מאוד היה לחדור עם טיל כזה לאיזורים שבתוך מעטפת הפגיעה. האם הם בחנו את האפשרות ליירט משגר אמריקאי בעת השיגור עצמו, אני בטוח שכל איש מקצוע יודע שזה דבר בר ביצוע וחשב על זה פעם. גם מצד התוקפים הפוטנציאליים וגם מצד המגינים הפוטנציאליים. עם זאת אין ספק שזה איום רציני שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו בעתיד."

תשעה חודשים לפני השיגור ביקש מנהל נאס"א שון אוקיף מתום רידג' – השר לבטחון פנים סיוע באבטחת שיגור המעבורת." כתב אירווין והוסיף כי ברגע שאנשי נאס"א החלו להיות מודאגים גם ב-CIA התחילו להיות מודאגים.

"לא היו לכך עדויות מוצקות, אך מידע שנגזר מניתוח מטריצת האיומים של סוכנויות הבטחון האמריניות העיד כי האסטרונאוט הישראלי הראשון על סיפון מעבורת עלול להיות מטרה טובה לאל קעידה" אמר אירווין.

בנוסף לסידורי האבטחה הרגילים, סיפק משרד ההגנה כיסוי אווירי למרכז החלל קנדי, משמר החופים הוסיף פטרולים משלו במים המקיפים את כף כנוורל והמכס האמריקני הבטיח להציב מסוקים חמושים באוויר כדי לפטרל בשמים מעל הכף." הוסיף.

KH601 היה מספר התג של אירווין מתאר גם את מעלליו של קצין ה-CIA בשנות השמונים במרכז אמריקה ושני עשורים מאוחר יותר באפגניסטן שם הוביל את אחד הצוותים הראשונים של ה-CIA שלחמו נגד אל קעידה.

אירווין לא מתייחס לשאלה האם התקלה שגרמה לאסון היתה מכוונת. שאלנו לפיכך את אילן-ליפובסקי: "אני חושב שבעולמנו המשוגע אתה אף פעם לא יכול להגיד שאין הסתברות שזה קרה אבל זו הסתברות של אולי אחד למיליארד, לדעת לחבל במעטה של המעבורת באופן כזה שיקרה מה שקרה, צריך להיות מאוד מתוחכם כי ראינו איך זה התרחש, ולהגיד שמישהו מראש חיבל בייצור וידע שהדברים יתפתחו בצורה הזו זה דבר שהוא מעבר לכל דמיון, ההסתברות שהם היו מעורבים בפיגוע היא אפסית."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן