לדברי נאס”א מדובר בריסוק מתוכנן לאחר שסיימה את 100 הימים שהוקצו למשימת חקר האבק הירחי
בקרי הקרקע במרכז החלל איימס של נאס”א במופת פילד, קליפורניה, אישרו כי החללית Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer (LADEE) התרסקה על פני השטח של הירח כמתוכנן, ביום חמישי, 17 באפריל בין השעות 21:30 ל-22:22 שעון החוף המערבי (כלומר יום שישי, 18/4 בבוקר שעון ישראל).
ל-LADEE לא הספיק הדלק כדי לשמר לאורך זמן את מסלולה סביב הירח ולהמשיך במשימות המדעיות ולפיכך היא שוגרה במכוון במסלול התרסקות. מסלולה של החללית צומצם בעקבות השלב הסופי של המשימה שהצריך אותה לרחף בגובה נמוך מעל הירח.
המהנדסים מעריכים כי LADEE, שגודלה כגודל מקרר למכירת שתיה, התפרקה ומרבית חלקיה התחממו לטמפרטורות של כמה מאות מעלות ואולי אפילו התאדו על פני הקרקע. השרידים שנותרו קבורים קרוב לוודאי במכתשים רדודים.
“בעת הפגיעה, LADEE טסה במהירות של כ-5,700 קמ”ש, פי שלוש ממהירות כדור רובה” אמר אריק אלפיק, מנהל פרוייקט LADEE במרכז איימס של נאס”א. “אין שום דבר עדין בפגיעה במהירויות אלה – זו רק שאלה של מקריות האם LADEE יצרה מכתש מקומי על צלע גבעה או פיזרה שרידים על פני איזור שטוח. יהיה מעניין לגלות איזו צורה LADEE יצרה.
בתחילת אפריל הורו בקרי הטיסה לחללית לתמרן למסלול שבחלק התחתון שלו יביא אותה למרחק של פחות מ-2 ק”מ מעל פני השטח, הרבה פחות מגובה הטיסה של מטוסים אזרחיים בכדור הארץ. הדבר איפשר למדענים לאסוף מדידות מדעיות חסרות תקדים.
ב-11 באפריל ביצעה LADEE את התמרון האחרון כדי להבטיח מסלול שיגרום לה לפגוע בצד המרוחק של הירח, שאינו נראה מכדור הארץ, ובוודאות מרוחק מכל אתר נחיתה או התרסקות קודם. LADEE גם שרדה את ליקוי הירח המלא ב-15 באפריל. הדבר מדגים את היכולת של החללית לשרוד בטמפרטורות נמוכות עם מעט הסוללה שנשארה לה, כאשר הירח חצה את הצל העמוק של כדור הארץ.
בחודשים הבאים יקבעו בקרי המשימה את המיקום המדוייק של הפגיעה וינסו ביחד עם אנשי משימת מקפת הירח LRO לצלם את אתר הפגיעה. LRO ששוגרה ב-2009 סיפקה נתונים ותמונות מפורטות של פני השטח של הירח.
“יש טעם מר ומתוק בקבלת השידור האחרון מהחללית LADEE אחרי שבילינו שנים בבנייתה כאן באיימס, ולאחר מכן היינו איתה בקשר שוטף כאשר הקיפה את הירח בחודשים האחרונים” אומר בטלר היין, מנהל פרוייקט LADEE באיימס.
החללית ששוגרה ב-2013 ממתקן השיגורים החדש ישן וואלופס בווירג’יניה, החלה את הקפת הירח ב-6 באוקטובר 2013 ואת איסוף הנתונים ב-10 בנובמבר. החללית נכנסה למסלול מדעי סביב קו המשווה של הירח ב-20 בנובמבר, ובמארס 2014 הוארכה משימתה בעקבות הצלחת שלב מאה הימים שעבורם תוכננה.
LADEE גם אירחה את המערכת הייעודית הראשונה של נאס”א לתקשורת דו־כיוונית תוך שימוש בלייזר במקום בגלי רדיו. מערכת Lunar Laser Communication Demonstration (LLCD) עשתה היסטוריה כאשר השתמשה בפעימות לייזר כדי לשדר נתונים ממרחק של 400 אלף קילומטר – אל כדור הארץ בקצב שיא של 622 מגהביט לשניה. בנוסף, קצב העלאה ללא שגיאות של 20 מגהביט לשניה הועבר מתחנת הקרקע בניו מקסיקו למסוף תקשורת הלייזר שעל סיפון LADEE.
LADEE אספה נתונים מפורטים אודות מבנה והרכב האטמוספירה הדלילה של הירח. בנוסף, המדענים מקווים להשתמש בנתונים כדי לענות על שאלה עתיקה – האם אבק הירח, הנטען חשמלית על־ידי אור השמש, אחראי לזוהר שלפני הזריחה שנראה מעל האופק במהלך כמה ממשימות אפולו?
“LADEE היתה משימה חלוצית והיא השיגה עוד הישג ראשוני באמצעות טיסה מוצלחת במשך למעלה מ-100 ימים בגבהים נמוכים מאוד” אומר ג’ון סאלוט, מנהל תכנית LADEE במטה נאס”א בוושינגטון. “אף כי מדובר בהחלטה מסוכנת, אנו כבר רואים עדויות לכך שהסיכון היה שווה”.
הבנה מעמיקה של מאפייני שכננו הקרוב תסייע לחוקרים להבין את הממצאים מגופים אחרים במערכת השמש כגון אסטרואידים גדולים, כוכב חמה והירחים של כוכבי הלכת החיצוניים.
