מנהל נאס”א הציג את פרטי תוכנית ארטמיס, לשגר לירח אסטרונאוט ואסטרנאוטית בשנת 2024 * נאס”א בחרה בחברת מקסר (לשעבר SSL) לפיתוח רכיבים ל”שער הירח”
במהלך הרצאתו אתמול (ה’) של מנהל נאס”א ג’ים ברידנסטין על מעל שלושים שיגורים הצפויים בעשור הקרוב בין שבהכנה לנחיתה מאויישת על הירח בתוכנית ארטמיס, הוא התעכב רבות על רכיב חדש שיחליף את תפקידיו של מודול הפיקוד של אפולו, אך הוא יהיה קבוע ולא ישוגר מחדש בכל טיסה – בניית לוויין לירח שממנו ייצאו הנחתות וירדו אל פניו. זהו שער הירח. מקסר תקבל עבור משימה זו סכום של 375 מיליון דולרים.
בדבריו הדגיש ברנדנסטין כי לא מדובר בבניית תחנת חלל בין-לאומית סביב הירח אלא משהו צנוע בהרבה שיוכל לשמש נקודת יציאה לנחתות ירח, בין ששל נאס”א, של סוכנויות חלל אחרות או חברות פרטיות. כדוגמה תיאורטית נתן ברנדסטין את האפשרות שמיליארדר יבנה נחתות ירח ויקים חברה שתנצל את משאבי הירח (דבר שמותר לפי חוק שהתקבל לאחרונה בארה”ב לפיה התגלית שייכת למגלה גם בירח).
בשלב ראשון יתמקד השער בדרישות המינימליות כדי לשמש את הנחיתה כמו כן הרכיבים הראשונים יהיו גם התשתית לבניית שלב 2, שיספק נוכחות אסטרטגית סביב הירח ונקודת איסוף לאסטרונאוטים שישובו מהירח. הקמת מרכז שליטה מאויש סביב הירח יתן לארה”ב יתרון אסטרטגי, לדבריו.
השער גם יהיה אבן בניין להרחבת היכולות המאויישות על וסביב הירח.
“הכוח ורכיב ההנעה נם הבסיס של השער ודוגמה יפה של איך שותפויות של נאס”א עם חברות ותיקות וחברות ניו ספייס, יכולות לעזור לזרז את החזרה לירח של צוות מאוייש עד 2024” אמר ברידנסטין. “זה יהיה המרכיב העיקרי שעליו נבנה את השער, אבן הפינה של נאס”א לשימוש חוזר ובר קיימה של הארכיטקטורה של ארטמיס בחקר הירח ובהקפתו”.
המשימה של מקסר לא תהיה פשוטה, היא תידרש לספק 50 קילוואט של חשמל סולרי למערכת ההנעה החשמלית, פי 3 חזק יותר מאשר היכולות הנוכחיות. השער גם ישמש ממסר תקשורת למשלחות אנושיות ורובוטיות על פני הירח, כשהמשימה הראשונה תהיה לקוטב הדרומי.
תכנון החללית יושלם במהלך השנה הקרובה ולאחר מכן יבוצעו ניסויים לפיתוח, שיגור והדגמה של שנה בחלל שבמהלכה החללית תהיה בבעלות מלאה ותופעל על ידי Maxar. אם החללית תרשום הצלחה נאס”א תוכל לרכוש את החללית שתשמש רכיב ראשון של השער.
הרחבה על שאר המרכיבים של תוכנית ארטמיס, בהמשך
4 תגובות
ראשית, נימוק כדוגמת “דההההההה!!!!” איננו נימוק מדעי אלא רק מצביע על כך שהמשתמש בו לוקה ככל הנראה מטמטום קל.
שנית, כדאי תמיד לקרוא עד הסוף: כתבתי שחישוב פשוט מאוד מראה שכרייה מגוף גדול כמו הירח משנה את מאסתו בצורה זניחה לחלוטין; למעשה, טיעון הפוך (אבל טיפשי באותה המידה) – שגם הוא זניח לחלוטין – יכול לטעון שמאסת הירח (וגם מאסת כדור הארץ) הרי הולכות וגדלות ב-4.5 מיליארד השנים האחרונות בשל הפצצות בלתי פוסקות של חומר בין-פלנטרי (כגון אסטרואידים וכוכבי שביט) בכמות מוערכת של לפחות עשרות-מיליארדי טונות בכל שנה – אז איך זה שהירח לא מתנגש בכדור הארץ? הרי המאסה הזו, שנוספת למערכת כדו”א+ירח, היא הרבה יותר גדולה מכל כמויות המחצבים שייכרו ויילקחו מהירח במשך מאות שנים; אז איך תסביר שהירח עדיין לא התרסק על כדור הארץ?
התשובה לכך היא אותה תשובה שנתתי קודם לכן: הכל יחסי!!! פשוט לא הפנמת עד כמה הירח עצום. שינויי מאסות כאלה הן זניחות לחלוטין!, למרות תוספות המאסות לירח ולכדו”א במשך מיליארדי שנים – הירח עדיין נמצא במסלול שדווקא הולך ומתרחק מכדור הארץ!
בכך מסתיימים טיעוניי.
מ.ש.ל.
אבל מכפלת המסות כן תשתנה אם יועבר חומר…
דההההההה!!!!
1. תסלחו לי על תגובה בוטה ושחיטת הפרה הקדושה הזו, אבל גם בנאס”א יש לא מעט משחקי מילים: בפסקה השנייה מצויין ש:
“… בדבריו הדגיש ברנדנסטין כי לא מדובר בבניית תחנת חלל בין-לאומית סביב הירח אלא משהו צנוע בהרבה שיוכל לשמש נקודת יציאה לנחתות ירח…” – אבל, רבותיי, זו בדיוק ההגדרה והמשמעות של תחנת חלל!!! ?
2. עבור הערת “המשתמש האנונימי”: כדאי שתלמד פיזיקה פשוטה לפני שאתה עושה צחוק מעצמך: שני חוקי הפיזיקה הבסיסיים של: א.) עיקרון שימור המאסה ו-ב.) העובדה שכוח המשיכה בין שני גופים תלוי אך ורק במרחק ביניהם ובמכפלת המאסות שלהם – הרי שלא יהיה כל שינוי בתנועת הירח סביב כדוה”א גם אם יועבר חומר ביניהם!
מעבר לכך, גם אם כל כריית המחצבים (מתכות וחומרים אי-אורגאניים) תתקיים אך ורק בירח למשך מאות השנים הקרובות, וכל המחצבים שיוצאו מהירח יועברו למקומות חיצוניים (אפילו אל מחוץ למערכת השמש שלנו) – הרי מדובר בשינוי זניח לחלוטין במאסת הירח (נסה לחשב זאת בעצמך ותקבל שמאסת הירח גדולה במיליוני סדרי-גודל מכל מה שיילקח ממנו) ולכן גם זה לא ישפיע על תנועת הירח סביב כדוה”א!!!
לבסוף, בהתאם למדידות מדוייקות שנערכו עוד מאז שנות השישים של המאה הקודמת, מתברר שהירח כיום מתרחק מכדור הארץ בקצב של כ-2.5 ס”מ בכל שנה קלנדרית שלנו; למעשה, מרחק הירח מכדוה”א במהלך יצירתו היה כ-25% ממרחקו כיום!
כלומר תרצה או לא – הירח בכל זאת “יברח” ממסלולו סביב כדוה”א בעתיד, גם אם לא תשנה בו מאומה.
העברת משאבים מהירח לכדור הארץ תגרום לשינוי במסה של הירח ולדינמיקה של כוח הכבידה, אסון!