פרויקט ננו-יו של האיחוד האירופי, בהובלת רשת אורט ישראל, מכין אלפי בני נוער באירופה להיות מדעני העתיד.
הטכנולוגיות החדשות שמפתחים בשנים האחרונות במעבדות המחקר, בתעשייה ובמכונים רפואיים מעלות רובן סוגיות חברתיות, כלכליות ואתיות לא פשוטות, המעוררות לעתים ויכוח ציבורי עז. דוגמה בולטת לכך הם מוצרי חקלאות שעברו הנדסה גנטית ומעוררים התנגדות, בעיקר באירופה. אחד הלקחים שעלו מכך הן תכניות לעירוב הציבור בנושאים כאלה כבר בשלבי הפיתוח, ואחד התחומים שהלקחים האלה מיושמים בו הוא הננוטכנולוגיה.
כמעט כולם שמעו על ננוטכנולוגיה, אך סקרים הראו שמעטים בציבור מבינים באמת את הפוטנציאל והסיכונים הטמונים בטכנולוגיה זו. הננוטכנולוגיה, שהחלה להתפתח רק בשנים האחרונות, מנצלת את התכונות הייחודיות של רכיבים בסדר גודל ננו-מטרי, כלומר כמה מיליארדריות המטר (מכמה ננומטרים יחידים ועד כמה מאות ננומטרים, או עשיריות מיקרון) כדי לייצר חומרים בעלי תכונות חדשות ומתוכננות מראש. מוצרי הננוטכנולוגיה כבר חודרים לחיינו, מתרופות מתוחכמות ורכיבים אלקטרוניים זעירים המאפשרים ייצור של גאדג’טים בעלי גוון עתידני, ועד כדורי טניס קפיציים יותר וגרביים מונעי ריח.
אבל לרכיבים ננומטרים עלולים להיות חסרונות וסכנות, שמקצתם עדיין בתהליכי מחקר. למשל, גודלם הזעיר של החלקיקים מאפשר להם לחדור בקלות אל רקמות הגוף דרך העור או הריריות, והשפעת הדבר על הבריאות מצויה במחקר קדחתני. גם ההשלכות הסביבתיות של חלקיקי הננו עדיין לא ברורות דיין ולכן, כדי שהציבור יוכל לקבל החלטות מושכלות על אודות השימוש בננוטכנולוגיה, יש לפעול להעמקת הידע והמעורבות הציבוריים בנושא. כאמור, דווקא עכשיו, כשהטכנולוגיה מצויה עדיין בחיתוליה, אבל כבר יש יישומים לא מעטים שהגיעו לשוק, הוא הזמן הנכון לעשות זאת. אין ספק שאחת האוכלוסיות שכדאי להתמקד בהן יותר מכול היא בני הנוער, אוכלוסייה שקל להגיע אליה דרך בתי הספר והמצויה בקשר רצוף עם אנשי מקצוע המספקים להם מידע מדעי אמין על בסיס יום-יומי – המורים למדע. אותם בני נוער שחלקם יהיו, לימים, מהנדסי הננוטכנולוגיה של הדורות הבאים. לשם כך הוקם פרויקט NANOYOU(Nano for youth – ננו בשביל בני נוער), המתמקד בגילאי 11-25 באירופה, והמפתח תכניות לימודים מיוחדות בבתי ספר ובמרכזי מדע לקבוצות משנה בתוך אוכלוסייה זו.
השכלה רחבה בפרטים הקטנים
רשת אורט ישראל היא המובילה את הפרויקט, הממומן בידי האיחוד האירופי ומשתתפים בו 9 גופים וארגונים מ-7 מדינות באירופה, המתמחים בננוטכנולוגיה, במתודולוגיות הוראה ממוחשבות, בהוראת מדעים ובהפצה והטמעה בבתי ספר ובמרכזי מדע. הפרויקט מיועד הן לשיפור ההבנה הבסיסית של צעירים בננוטכנולוגיה והן כדי לשתף את בני הנוער בדיון על שאלות והיבטים אתיים, משפטיים וחברתיים.
הפרויקט עוסק כיום בהוראת ננוטכנולוגיה לשתי קבוצות: גילאי 11-13, ו-14-18 באמצעות תכניות לימודים ייעודיות ב-50 בתי ספר בארצות החברות באיחוד האירופי. בשלב הראשון של הפרויקט, 50 מורים שעברו הכשרה מעבירים את החומר הן לתלמידיהם והן למורים בבתי ספר אחרים. המטרה היא להגיע עד סוף 2011 ליותר מ- 25,000 תלמידים ב-400 בתי ספר בלפחות 20 מדינות האיחוד האירופי ומדינות משויכות. מלבד זאת מוצעות לציבור סדנאות ופעילויות נוספות הנערכות במרכזי מדע והמכוונת למבוגרים צעירים בני 19-25.
פעילויות הפרויקט אינן מיועדות ללמד ננוטכנולוגיה לעומק, אלא להבהיר מונחים מרכזיים בתחום, להכיר לבני הנוער את הנושאים המאתגרים בו ולתקן תפיסות מוטעות בנושא. הפרויקט אינו מסתפק במתן רקע כללי, אלא מתמקד בתת נושאים בתחום הרפואה, הסביבה, האנרגיה, וטכנולוגיות מידע ותקשורת. כך גדלה מידת העניין וגדל השיתוף בין התלמידים, המסוגלים למצוא לעצמם לפחות תת נושא אחד שכובש את לבם. כמו כן מושקעים מאמצים נרחבים למשוך בני נוער להשתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה. כך מוצגות לילדים דילמות שונות על השימוש בננוטכנולוגיה הנידונות בכיתה או במסגרת יום שיא שנערך בבית הספר. מדי פעם נערכים אירועים מיוחדים, כמו סדנה שאורגנה על ידי המוזיאון למדע בגרנובל, שבה התבקשו המשתתפים להכין סרטון של 3 דקות בנושא “החיים בעיר 2.0”. כדי להתמודד עם המטלה השתתפו הצעירים בניסויים אינטראקטיביים המדגימים כיצד ייראו חיינו עם שכלולים טכנולוגיים כמו גלאי תנועה במקום עכבר למחשב או התקן המאפשר לעקוב אחרינו בזמן אמת. שש הקבוצות שהשתתפו בילו יחדיו סוף שבוע אינטנסיבי של יצירת סרטונים, ואת התוצאות אפשר לראות באתר בתפריט “ננו דיאלוג”.
לא בוכים על חלב שהחמיץ
פרויקט ננו-יו כולל כמה היבטים, כגון:
סקרים וניתוח דרישות כדי להעריך את הידע, העמדות, הדאגות, והציפיות של אנשים צעירים בנוגע לננוטכנולוגיה. וכן כדי לבדוק את דרכי התקשורת המועדפות על קבוצות נוער וקהילות.
תערוכות זמניות וסדנאות במרכזי מדע.
פורטל אינטרנט (www.nanoyou.eu) ובו משחקים וירטואליים חדשניים, ניסויים ותוכן מקוון רלוונטי נוסף.
סדנאות המכוונת לקידום דיאלוג שמעורר את מודעות המשתתפים להיבטים האתיים, המשפטיים והחברתיים של ננוטכנולוגיה.
חומרי הכשרה זמינים למורים, המיועדים לצייד ולהכשיר מורים למדע ואנשי חינוך אחרים להצגת תוכני הפרויקט.
סדנאות ופעילויות המכוונות להגברת ההבנה הבסיסית של תלמידים בנושאי מדעי הננו וטכנולוגיית הננו.
במיוחד לתכנית פיתחה אוניברסיטת קיימברידג’ סרט וידאו והוא זכה בפרסים בין-לאומיים. במשך 17 דקות מרתקות הסרט מסביר וממחיש בעזרת צילומים מרהיבים מהי ננוטכנולוגיה ומהם היישומים כיום והיישומים העתידיים שלה. את הסרט אפשר לראות ואף להוריד מפורטל ננו-יו או מאתר סיינטיפיק אמריקן ישראל www.sciam.co.il.
אף על פי שהתכנית אינה מיושמת כרגע בארץ, אפשר להיעזר בתוכני פורטל ננו-יו ולהתאים אותם גם לתלמידים ישראלים. למשל, באתר יש ניסוי וירטואלי שבו יכולים התלמידים לבנות חיישן המתפקד כאף מלאכותי המסוגל לזהות חומרים אסורים כגון קוקאין, חלבונים המעידים על סרטן או לבדוק אם החלב החמיץ.
ארבעה ניסויים נוספים (בשתי רמות קושי, לפי הגיל) מוצגים כסרטונים קצרים ומצגות המאפשרים ללמוד על מבנים ננומטריים בטבע וחיקוי הטבע על ידי המדענים ועל דרכים שבאמצעותן אפשר לזהות חלקיקים ננומטריים. למשל, באחד הניסויים אפשר ללמוד כיצד הבנת התכונות של עלי לוטוס ברמנ הננומטרית מאפשרת לייצר בדים שאינם נרטבים ואינם מוכתמים.
איפה הילד?
לבד מאספקת המידע הטכני והמדעי, הפרויקט מספק במה לדיונים על היתרונות ועל הסיכונים בננוטכנולוגיה ועל ההשלכות של היבטים שונים של ננוטכנולוגיה על החברה, בהקשר של היבטים אתיים, משפטיים וחברתיים ולכן מעורר עניין גם אצל תלמידים שאינם נמשכים לצד המדעי דווקא. אחת הדרכים היא לשתף את התלמידים בדילמות ננוטכנולוגיות בנושאים שונים (גם הן תחת התפריט “דיאלוג ננו”). הדילמה מעמתת את התלמידים עם בעיה מסוימת שאפשר לפתור אותה בעזרת ננוטכנולוגיה. התלמידים בוחנים את הצרכים השונים ואת ההיבטים השונים של הבעיה, ומחליטים אם מוצדק, לדעתם, להשתמש בננוטכנולוגיה במקרה זה או לא.
לדוגמה,אפשר להשתמש בסיבי ננו מלאכותיים כדי ליצור כעין פיגומים המעודדים צמיחתם של תאים ויכולים משום כך לעזור לתהליך ההחלמה של עצמות שבורות. ואולם, אפשר גם להשתמש בפיגומים האלה כדי לחזק עצמות בריאות ולהפוך אותן כמעט לבלתי שבירות. התלמידים מתבקשים לדון בשאלה אם רצוי להשתמש בטיפולים רפואיים כדי לשפר את הגוף האנושי. הדיון מתנהל על ידי משחקי תפקידים שבהם תלמידים מציגים את העמדות של מדען, חולה, מומחה לאתיקה, מולטי-מיליונר, מרכז רפואי וילד. הכרטיסים שמקבלים המשתתפים מציגים בקצרה את העמדות של בעלי העמדות השונים, והתלמידים יכולים לחוות את דעתם. הדילמות מנוסחות ניסוח מעט שונה לשתי קבוצות הגיל של התכנית, והתלמידים אף מתבקשים להעלות את מחשבותיהם לאתר.
דילמה אחרת היא אם להשתמש בגרביים בעלי חלקיקי ננו עשויים כסף כדי למנוע ריחות בלתי נעימים מכף הרגל. הבעיה היא שהחלקיקים עשויים להישטף מן הגרב במהלך הכביסה ולזהם מקורות מים. בתגובות שהועלו לאתר אחד התלמידים אף תהה מה יקרה אם נשתמש בגרביים בעלי מתכת מוליכה בזמן סופת ברקים.
NANOYOU – Narrated by Stephen Fry from Neon Otter on Vimeo.
גם בארץ?
את תוכני האתר אפשר לקרוא בכל השפות האירופיות העיקריות: באנגלית, בגרמנית, בצרפתית, בספרדית, באיטלקית, ואף בקטלאנית. בשנה הבאה תתחיל רשת אורט להכשיר את המפעל היפה הזה בשביל תלמידי ישראל. מרכז המו”פ של אורט יפתח את החומרים, יכשיר את המורים וילווה את ההטמעה בבתי הספר.
נירה שמעוני-אייל היא ד”ר לפיזיקה, ומשמשת כיועצת מדעית בתחום הננוטכנולוגיה במרכז למחקר ולפיתוח על שם מושינסקי של רשת אורט בתל אביב.
