לא, זו לא בדיחה: תמונות חדשות של כיסוי מכונית טסלה במעטפת מטען, שתגן עליה במהלך השיגור לחלל, הסירו כל ספק שהיה עד כה לגבי רצינות התוכנית המשוגעת של אילון מאסק, שהכריז בתחילת החודש על כוונתו לשגר את מכונית הטסלה רודסטר האישית שלו לקרבת מאדים. המכונית תשוגר בינואר הקרוב בטיסת הבכורה של המשגר החדש של SpaceX, פאלקון כבד, שאם תושלם בהצלחה, יהפוך למשגר הפעיל החזק בעולם. צפו בתמונות (ניתן לגלגל באמצעות החצים):
אילון מאסק, מייסד ומנכ”ל ספייס אקס (SpaceX), פרסם שלשום (22 בדצמבר), בחשבון האינסטגרם שלו, תמונות מרהיבות של הכנת מכונית הטסלה הפרטית שלו לטיסה הקרובה לקרבת מאדים. תחת הכותרת “מכונית אדומה לכוכב הלכת האדום”, התמונות מציגות את הרכבת הטסלה בתוך מעטפת המטען שתהווה את חרטום הטיל, ותפקידה להגן על המטען מפני האטמוספירה בשיגור.
לפי התוכנית של מאסק, שפורסמה בתחילת החודש, מכונית הספורט החשמלית והאישית שלו, מתוצרת חברת טסלה, שנמצאת גם היא בבעלותו והנהלתו, תשמש כמטען בטיסת הבכורה של המשגר החדש של החברה, פאלקון כבד. טיסת המבחן מתוכננת להתבצע בחודש הבא, ומאסק הזהיר בעבר שישנו סיכוי לא מבוטל שתגמר בכישלון, עקב הקושי לחזות כיצד יתנהג ויגיב לתנודות והעומסים החזקים שיחווה.
הרעיון הבסיסי של הפאלקון הכבד הוא משגר פאלקון 9 דו-שלבי רגיל, סוס העבודה הנוכחי של החברה, ששני שלבים ראשונים נוספים הוצמדו לשלב הראשון המרכזי שלו, ומשמשים כמאיצי צד. הפאלקון הכבד, אם ישוגר בהצלחה, יהפוך למשגר הפעיל העוצמתי ביותר בעולם. הוא יוכל לשגר בתצורה חד-פעמית, בה שלושת השלבים הראשונים שלו יכלו את כל מצבור הדלק שלהם וישרפו באטמוספירה, 63,800 ק”ג למסלול נמוך-ארץ. בטיסה הקרובה כל שלושת השלבים של הפאלקון הכבד מתוכננים לנחות בחזרה, שני מאיצי הצד על היבשה והשלב המרכזי בלב ים.
מאסק הסביר בפוסט שלו באינסטגרם מדוע החברה בכלל משגרת מכונית לחלל: “טיסות ניסוי של רקטות חדשות בדרך כלל מכילות מדמי מסה כגון בטון או בלוקים של פלדה. זה נראה מאד משעמם. כמובן, כל דבר משעמם הוא נוראי, במיוחד חברות, ולכן החלטנו לשלוח משהו יוצא דופן, משהו שגורם לנו להרגיש. המטען יהיה מכונית טסלה רודסטר מקורית, שתשמיע את השיר Space Oddity, [ותשוגר] למסלול מאדים אליפטי בין מיליארד שנים”.
ראוי להסביר את המושג “מסלול מאדים אליפטי” בדבריו. מאסק הבהיר שהמכונית לא תשוגר למסלול סביב מאדים, אלא תשוגר למסלול אליפטי סביב השמש, שבנקודה הקרובה ביותר בו לשמש תביא אותה למרחק של כדור הארץ מהשמש, בעוד הנקודה הרחוקה ביותר תביא אותה למרחק של מאדים מהשמש.
עוד בנושא טיסת הבכורה הקרובה של הפאלקון הכבד:
8 תגובות
בינתיים, אילון מאסק מצליח לעשות בתוך שנים ספורות מה שנאס”א ושאר סוכנויות החלל לא היו מסוגלות לעשות במשך למעלה מ-30 שנה, וגם מבעיר להבה נאה מתחת לישבנים השמנים והעצלנים של בואינג, Orbital ATK, ULA ועוד כמה. לפי עניות דעתי זה בהחלט שווה את כספי המיסים שלא יוצאים מכיסו של שום משלם מיסים.
ולרונן החכם: בין לשלוח משקולת בטון, ובין לשלוח חללית שפיתוחה ובנייתה עולים מאות מיליוני דולקים אפשר להיות יצירתיים ולחשוב על מטען זול, שבהינתן זה שתצליח להעלות אותו למסלול בהצלחה, הוא יכול להניב תגמול לא רע בכלל, ואפילו להקל על שילוח משימות עתידיות.
אנשים מגיבים לפני שהם קוראים בכלל. זה לא יאמן.
זה ניסוי. יש סיכוי גדול שיתפוצץ. לכן לא ישלחו לויין שעולה מיות מיליונים.
המטרה לשלוח מטען. כמו למשל בלוקי של בטון.
אז הוא פשוט שולח את המכונית שלו.
אם תקראו לא תצאו בורים בתגובות שלכם
לבעלי ההון ישנה נטיה אגוצנטרית, לפרסם ולהבליט את עצמם (אגו טריפ) במקום לקדם את המחקר. ברור שבכך הם מקדמים את האינטרסים הפרסומיים, המסחריים והשיווקיים שלהם אבל המדע והידע האנושי לא יוצאים נשכרים מכך. לפיכך נראה כי רק תקצוב ראוי של סוכנויות החלל הציבוריות בארה”ב, אירופה ושאר מדינות העולם המתקדמות, יקדם באופן משמעותי את המחקר בכלל ואת חקר החלל בפרט.
הייתי מתרשם יותר אם היה שולח משהו שתורם לידע האנושי כמטען, כגון לווינים הנושאים כלי ניסוי. אפילו מני לווינים שמטרתם ניסויים שהוגים סטודנטים היה תורם יותר.
חבל שלפעמים לאלון מאסק יותר חשוב ה “showmanship” …
“כל דבר משעמם הוא נוראי, במיוחד חברות”
יש כאן רמיזה לחברה אחרת של מאסק, “the boring company”
הוא גאון.
אני מתכוון למיכל דלק כמטען לטיל, שלא ייעשה בו שימוש בעת השיגור, אלא למשימות עתידיות (כאלו שגם יתוכננו בהמשך). למשל, לשיגור חלליות מהירות לקצווי מערכת השמש, או למאדים, או סתם לתדלוק לוויינים. זה בערך הדבר רב המסה ביותר שאפשר לשלוח שהוא זול מספיק כך שלא יצטערו על אבדנו.
ללורם. עוד דלק זה תכנון שונה של הטיל, מה שיגרום לזה להיות טיל אחר ולא יעזור לניסוי…
הבחור הזה טוען שהוא העלה את הרעיון לשלוח טסלות לחלל, ביחד עם עוד פרטים על השיגור והסבר למה הפלקון הכבד, שהוכרז לראשונה ב-2011 עם הבטחה לשיגור ב-2013 נדחה כ- 5 שנים.
https://www.youtube.com/watch?v=FOdoNQXQYv8
כל ההבטחה ל”מסלול בן מיליארד שנה” קצת מגוחכת. תוך 200-300 שנה נוכל למצוא את המכונית (ושלל לוויינים וחלליות אחרות) במוזיאונים על פני כדור הארץ, או אפילו מוזיאונים בחלל.
אני באופן אישי חושב שזה בזבוז. אני הייתי משגר מיכל דלק מלא למסלול מעבר, או אפילו מסלול קרוב לגיאוסטציונרי. תמיד יהיה ניתן לעשות בו שימוש למשימות עתידיות, או אפילו לשגר חללית עתידית שתוכל לתדלק לוויינים במסלול גיאוסטציונריים באמצעות הדלק שנמצא בקרבת מקום.