רמות נמוכות של ויטמין די באם במהלך ההיריון עשויות להשפיע על ההסתיידות הראשונית של השיניים ולהוביל לנזקים באֶמַייְל השן – תוצאה העלולה להיות גורם סיכון לריקבון שיניים בילדות
חוקרים מאוניברסיטת מניטובה (Manitoba) הציגו לאחרונה את תוצאותיו של מחקר שנערך בכדי לקבוע את רמות הוויטמין די באם ההרה, את היקף נזקי האמיל, את שכיחות ריקבון-השיניים בתינוקות שלהם ואת הקשר של כל אלה לרמות ויטמין די טרם הלידה.
206 נשים בהריון בשלב השני של הטרימסטר השתתפו במחקר. רק ל- 21 נשים (10.5%) היו רמות ויטמין די מספיקות. ריכוזי הוויטמין היו קשורים לשכיחות הצריכה של חלב ושימוש בויטמין טרם הלידה. החוקרים בחנו 135 תינוקות (55.6% מתוכם בנות) בגילאים של 16.1 ± 7.4 חודשים ומצאו כי ל- 21.6% מתוכם היו נזקים באמיל השיניים, בעוד של- 33.6% מתוכם היה ריקבון בשיניים.
לאימהות לילדים עם נזקי אמייל היו, בממוצע, ריכוזי ויטמין די נמוכים יותר, אך לא באופן משמעותי, במהלך הלידה לעומת אימהות לילדים ללא נזקי אמייל. לעומת זאת, לאימהות לילדים עם ריקבון שיניים היו ריכוזי ויטמין די נמוכים יותר, באופן משמעותי, לעומת אימהות לילדים ללא ריקבון. לילדים עם נזקי אמייל הייתה סבירות גבוהה יותר באופן משמעותי לפתח ריקבון-שיניים.
זהו המחקר הראשון שמראה כי רמות ויטמין די של האם ההרה יכולות להשפיע על השיניים הראשונות ועל התפתחותו של ריקבון שיניים בתקופת הילדות.
