המספר הנמוך של ולדות הנולדים בחיים בכל סדרת נסיונות ליצור שיבוט, מלמד כי משהו בסיסי בתהליך אינו נעשה באופן נכון, אבל המדענים עדיין אינם מבינים בדיוק מהו.
מדענים הצליחו לשבט מינים רבים של בעלי חיים – כבשים, עכברים, פרות, חזירים ואפילו ביזון הנמצא בסכנת הכחדה. אבל, למעשה, המדענים עדיין אינם לגמרי מבינים איך תהליך השיבוט עובד: המספר הנמוך של ולדות הנולדים בחיים בכל סדרת נסיונות ליצור שיבוט, מלמד כי משהו בסיסי בתהליך אינו נעשה באופן נכון, אבל המדענים עדיין אינם מבינים בדיוק מהו.
מאז הולדת הכבשה דולי ב-97' נשאר השיבוט תהליך מאוד לא יעיל, העשוי לדרוש מאות ניסיונות כדי ליצור עובר ולהשתילו בהצלחה ברחם. בדרך כלל, רק שניים עד שלושה מתוך כל מאה נסיונות, מסתיימים בלידת צאצא חי.
בדיוק מסיבה זו, שיבוט מוצלח הוא בחלקו גם “משחק סטטיסטי”, שבו ממלאים תפקיד חשוב לא רק המומחיות הטכנית, אלא גם המזל והאפשרות להשיג מספר רב של ביציות.
לכן, אם צוות הרופאים האיטלקי-אמריקאי-ישראלי אכן הצליח לגייס 600 נשים ששוכנעו לשמש כשפני ניסיון ללידת התינוק המשובט הראשון, ייתכן שבסופו של דבר החוקרים אכן יצליחו בסופו של דבר ליצור אדם משובט.
אפילו כאשר מצליחים להשתיל את העובר המשובט ברחם, ההיריון מסתיים לעתים קרובות בהפלה. חלק משמעותי מבעלי החיים המשובטים מתים זמן קצר לאחר הלידה, וחלק מהשורדים נולדים עם פגמים מולדים.
מסיבה זו, גם מדענים כמו פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, וראש הוועדה הלאומית לביו-טכנולוגיה – המעריכים ששיבוט אדם עשוי להיות בעתיד בגדר תרחיש בלתי נמנע – סבורים כי שיבוט אדם במציאות של היום נראה צעד אסור המקדים את זמנו.
{הופיע בעיתון הארץ, 11/3/2001}
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד סוף 2002
