סיקור מקיף

הלמ”ס: יותר חרדים, יותר חילונים ופחות באמצע

הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה פרסמה אתמול את הסקר שלה באשר לתנאי החיים של האוכלוסיה לפי מידת דתיותם * 36% מהחרדים גרים בבית ללא מפרנס לעומת 25% בקרב הדתיים ו-17% בקרב החילונים

אבי בליזובסקי

הנציג הבכיר של החרדים בכנסת, יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות (2010) מייצג את ישראל למרבה האירוניה בכנס של ה-OCED
הנציג הבכיר של החרדים בכנסת, יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות (2010) מייצג את ישראל למרבה האירוניה בכנס של ה-OCED

בשנת 2004, הגדירו עצמם יהודים 81% מכלל אוכלוסיית ישראל בני 20 ומעלה, מוסלמים – 12%, נוצרים (ערבים ולא ערבים) – 3.5%, דרוזים – 1.5% ,אתיאיסטים – 1.5% ועוד 0.5% בני דתות אחרות.
בקרב האוכלוסייה היהודית 8% הגדירו את עצמם כחרדים, 9% כדתיים, 12% כמסורתיים דתיים, 27% כמסורתיים ו-44% כחילונים.
בקרב האוכלוסייה הערבית, 11% הגדירו את עצמם כדתיים מאוד, 49% כדתיים, 21% כלא כל כך דתיים ו-18% כלא דתיים.
בקרב המוסלמים הגדירו עצמם כדתיים מאוד – 11%, כדתיים – 57%, לא כל כך דתיים – 21% ולא דתיים – 12%.
בקרב נוצרים ערבים הגדירו עצמם כדתיים מאוד – 7%, כדתיים – 26%, כלא כל כך דתיים – 32% וכלא דתיים – 35%. בקרב הדרוזים הגדירו עצמם כדתיים מאוד – 19%, כדתיים – 20%, כלא כל כך דתיים – 13% וכלא דתיים – 48%.
בקרב נוצרים לא ערבים (בעיקר עולים מבריה”מ לשעבר) הגדירו עצמם הרוב כלא דתיים – 58%, 32% כלא כל כך דתיים, 8% כדתיים ורק 1.5% כדתיים מאוד.

כך עולה נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר של שנת 2004 נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר-דצמבר 2004. בסך הכול השתתפו בסקר 7,616 נדגמים בני 20 ומעלה, המייצגים כ-4.2 מיליון ישראלים בגילאים אלה.
בסקר החברתי בשנת 2004, כמו גם בסקר החברתי בשנים 2002 ו-2003 נבחנה מידת הדתיות של אוכלוסיית ישראל בנפרד ליהודים ולבני דתות אחרות. הנדגמים היהודים נשאלו, האם הם רואים את עצמם כ: 1.חרדי 2.דתי 3. מסורתי דתי 4. מסורתי לא כל כך דתי 5. חילוני . הנדגמים הלא יהודים נשאלו, האם הם רואים את עצמם כ: 1. דתי מאוד 2. דתי 3. לא כל כך דתי 4. לא דתי

שינויים במידת הדתיות בין השנים 2002 ל-2004

לפי ממצאי הסקר החברתי, בין השנים 2002 ל-2004 כמעט ולא חלו שינויים בחלוקת האוכלוסייה הערבית לפי מידת הדתיות. לעומת זאת, בקרב היהודים הייתה מגמת העלייה בחלקם היחסי של חרדים וחילונים בכלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת, וירידה בחלקם היחסי של דתיים ומסורתיים.
אחוז החרדים גדל בין השנים 2002 ל-2004,מ-6% ל-8% בכלל האוכלוסייה היהודית בני 20 ומעלה ואחוז החילונים עלה מ-42% ל-44%.


מידת הדתיות לפי מין

בקרב היהודים, אין הבדלים בולטים במידת הדתיות בין גברים לנשים. לעומת זאת, בקרב בני דתות אחרות נשים מאופיינות במידת דתיות רבה יותר בהשוואה לגברים: 16% מהנשים מגדירות את עצמן כדתיות מאוד, לעומת 7% מהגברים, ו- 10% מהנשים מגדירות את עצמן כלא דתיות, לעומת 26% מהגברים. יותר ממחצית הגברים הערבים מגדירים את עצמם כלא כל כך דתיים או כלא דתיים בכלל, לעומת 29% מהנשים הערביות.

מידת הדתיות ומספר הילדים עד גיל 18 במשק הבית
בקרב היהודים, ירידה במידת הדתיות מלווה בעלייה בחלקם היחסי של אנשים המתגוררים במשק בית שאין בהם ילדים עד גיל 18: 28% מהחרדים מתגוררים במשקי הבית שאין בהם ילדים עד גיל 18, לעומת 55% מהדתיים ו-66% מהחילונים. חלקם היחסי של החרדים שמתגוררים במשקי בית שיש בהם 5 או יותר ילדים עד גיל 18, גבוה כמעט פי 10 מהנתון בכלל האוכלוסייה היהודית ( 23%, לעומת 2.4%)

דתיות לפי מוצא

9% מיהודים ילידי הארץ מגדירים את עצמם כחרדים, לעומת 5% מהיהודים ילידי אירופה-אמריקה ואסיה ו-5% מילידי אפריקה. רוב ילידי אירופה- אמריקה מגדירים את עצמם כחילונים ( 56%), לעומת 13% מילידי אפריקה שרובם הגדירו עצמם מסורתיים.

בקרב יהודים ילידי הארץ שגם אבותיהם היו ילידי הארץ, 13% מגדירים את עצמם כחרדים ו-51% כחילונים. ילידי הארץ ממוצא אירופה-אמריקה מתבלטים באחוז גבוה יחסית של המגדירים את עצמם כחילונים : 63%, לעומת 33% מילידי הארץ שמוצאם אסיה ורבע מילידי הארץ שמוצאם אפריקה.

מידת הדתיות של עולי שנות ה-90 ואילך נמוכה בהשוואה למידת דתיותם של יהודים ילידי הארץ: רק 7% מהעולים מגדירים את עצמם כחרדים או כדתיים, לעומת 18% מילידי הארץ. 6% מהעולים מגדירים את עצמם כמסורתיים דתיים, לעומת 11% מילידי הארץ ועוד 87% כמסורתיים לא דתיים או חילונים, לעומת 71% מילידי הארץ.


מידת הדתיות לפי רמת ההשכלה

יהודים המגדירים את עצמם כחילונים מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמית (32%) ,בהשוואה ליהודים המגדירים את עצמם לפי קטגוריות אחרות של מידת הדתיות. אחוז גבוה יחסית של בעלי השכלה אקדמית מצוי גם בקרב דתיים ( 28%), אם כי בקרבם מצוי גם אחוז גבוה יחסית של אנשים שלא למדו כלל (6%).
30% מהחרדים דיווחו על ישיבה כעל מקום אחרון בו הם למדו בעבר או לומדים כיום, לעומת 5% מהדתיים.

מצב תעסוקתי

בקרב גברים יהודים בני 20-65 אחוז העובדים עולה עם הירידה במידת הדתיות, ההבדל העיקרי הוא בין גברים חרדים לגברים יהודים אחרים. כשליש מהגברים החרדים (32%) בני 20-65 עובדים, לעומת 66% מהגברים הדתיים ו-73% מהגברים החילונים.

בקרב נשים יהודיות בנות 20-65, אחוז נמוך יחסית של נשים חרדיות שעובדות ( 45%, לעומת 59% בכלל הנשים היהודיות), ונשים חרדיות העובדות במשרה מלאה ( 25%, לעומת 42% בכלל הנשים היהודיות).


פעילות עיקרית

בפעילותם העיקרית של הגברים היהודים, ההבדלים הבולטים ביותר הם בין המגדירים את עצמם כחרדים לבין אלה המגדירים את עצמם אחרת: ל-31% מהגברים החרדים העבודה היא פעילותם העיקרית, לעומת 54%- 64% בקבוצות אחרות, פעילותם העיקרית של 57% מהם היא לימודים (לעומת 3%- 10%), ו-5% מהגברים החרדים הם פנסיונרים/מבוגרים חולים או נכים, לעומת 15%-25% בקרב הגברים היהודים בקבוצות אחרות.
בקרב הנשים היהודיות, ההבדלים בין אלה שמגדירות את העבודה כפעילותן העיקרית, בולטים פחות, מאשר בקרב הגברים :מ- 40% בקרב נשים חרדיות ועד 55% בקרב נשים חילוניות. טיפול בבית או בבני משפחה היא הפעילות העיקרית של 41% מהנשים החרדיות ו-10%-17% מהנשים המגדירות את עצמן אחרת.

מספר המפרנסים במשק בית

בקרב היהודים, בולט שיעורם גבוה יחסית של החרדים שמתגוררים במשקי הבית שאין בהם מפרנסים (בעלי הכנסות מעבודה): 36%, לעומת 25% בקרב הדתיים ו-17% בקרב החילונים, או שיש בהם רק מפרנס אחד (44% לעומת 29% בכלל האוכלוסייה היהודית).


מידת הדתיות ותנאי חיים

בקרב היהודים, ככל שרמת הדתיות עולה, כך עולה גם שיעור האנשים שחיים בתנאי צפיפות גבוהה ( שניים ויותר אנשים לחדר). ההבדל העיקרי הוא בין החרדים לבין קבוצות אחרות: 27% מהחרדים חיים בתנאי צפיפות גבוהה, לעומת 6% מהדתיים ו-2% מהחילונים. רק 29% מהחרדים מתגוררים במשקי בית שיש בהם מכונית אחת לפחות, לעומת 60%- 73% מהדתיים, המסורתיים או מהחילונים. 26% מהחילונים מתגוררים במשקי בית שבהם מועסקת עוזרת, לעומת 13% מהחרדים.


מידת הדתיות ושביעות רצון בתחומי חיים שונים

בקרב היהודים, החרדים מאופיינים במידת שביעות רבה ברוב תחומי החיים בהשוואה לקבוצות אחרות: 96% מהם מרוצים מהחיים (לעומת 81%- 89% בקרב דתיים, מסורתיים וחילונים) , 62% סבורים שבשנים האחרונות חייהם יהיו טובים יותר ( 46%-50% בקרב בני קבוצות אחרות), 49% מה
חרדים אף פעם לא מרגישים בדידות (לעומת 29%-33% בקרב בני קבוצות אחרות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.