סיקור מקיף

מענקי מחקר של 700 מ' יורו ל-250 זוכים ישראלים המשתתפים בפרויקטים אירופאים

גופי מו”פ ישראלים משתתפים בתוכניות מו”פ אירופיות בהיקף של יותר מ-3.5 מיליארד אירו

מרסל שטאון, מנכ''ל ISERD והמדען הראשי בתמ''ת, ד''ר אלי אופר. התמונה לקוחה מהטקס בשנה שעברה.
מרסל שטאון, מנכ''ל ISERD והמדען הראשי בתמ''ת, ד''ר אלי אופר. התמונה לקוחה מהטקס בשנה שעברה.

חוקרים מהתעשייה ומאקדמיה בישראל משתתפים בפרוייקטי מחקר ופיתוח אירופיים בהיקף כולל של כ-3.55 מיליארד אירו. כך עולה מבדיקה שביצעה איסרד, הפועלת מלשכת המדע”ר של משרד התמ”ת, המנהלת האחראית על השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת ה-6 של האיחוד האירופי למחקר ופיתוח.

השנה מסתיימת תוכנית המסגרת השישית, אשר החלה בשנת 2002. במהלך התוכנית, זכו 483 הצעות ישראליות במימון פרויקטי מחקר ופיתוח מהאיחוד האירופי. בהם 429 גופי מחקר מהאקדמיה, 209 גופים תעשייתיים ו-145 גופים אחרים, בהם משרדי ממשלה ומוסדות ציבור.

המדען הראשי במשרד התמ”ת, ד”ר אלי אופר, אמר שהצלחת ישראל בתוכנית השישית היתה מרשימה: “במהלכה התקבלו על ידי גופי מחקר ישראלים מהתעשייה והאקדמיה מענקי מחקר בסכום של 203 מיליון אירו, לעומת 190 מיליון אירו שהשקיעה ממשלת ישראל תמורת השתתפותה בתוכנית. גופים שהשתתפו בתוכנית יצרו קשרים אסטרטגיים, החורגים ממסגרת התוכנית, עם חברות, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר מן המובילים באירופה ושוקי אירופה נפתחו בפני התעשייה הישראלית. ניתן להעריך את התרומה הכוללת למשק ביותר ממיליארד יורו”.

מחקר שבוצע על-ידי מינה צמח ממכון דחף, ומתפרסם כאן לראשונה, מגלה כי החוקרים בישראל מגלים הערכה רבה להשתתפותם בתוכנית. בסקר השתתפו 316 מרואיינים: 291 חוקרים ו-25 מנהלים. רוב החוקרים מהתעשייה סבורים שהפרויקטים בהם הם משתתפים הם בעלי חשיבות אסטרטגית לעבודת החברה: 18% מתוכם הגדירו אותם כ”אסטרטגיים מאוד” ו-48% הגדירו אותם כ”די אסטרטגיים”. רק 8% סבורים שהם “כלל לא אסטרטגיים”.

רובם העניקו ציונים גבוהים במיוחד לתרומה האיכותית של השתתפותם בתוכנית: 90% מהמרואיינים בתעשייה ו-93% מהמרואיינים באקדמיה אמרו שנחשפו לרעיונות חדשים. 90% מהתעשיה ו-89% מהאקדמיה אמרו שרכשו יכולת נוספת לפתח פרויקטים. 88% מהמרואיינים בתעשייה ו-89% מהמרואיינים באקדמיה הסכימו שההשתתפות בתוכנית קידמה אותם בתחום הקשרים המקצועיים, ו-88% מהמרואיינים בתעשייה אמרו שהפרויקטים קידמו את תדמית הארגון בו הם עובדים.

האם ההשתתפות בתוכנית היתה כדאית? 92% מהמרואיינים מהתעשייה ו-95% מהמרואיינים מהאקדמיה אמרו שהשתתפותם בפרויקט היתה כדאית עד כדאית מאוד עבורם. בתשובה לשאלה שנועדה להבהיר את גבולות הכדאיות, אמרו 96% מהמרואיינים מהתעשייה שכדאי למדינת ישראל להשתתף בתוכנית גם אם היא מקבלת בחזרה רק 80% מהכסף ששילמה, ו-71% החזיקו בדעה זו גם במצב היפותטי שבו המדינה תקבל רק 60% מהכסף ששילמה.

בתחילת 2007 יפרסם האיחוד האירופי את המכרזים עבור תוכנית המסגרת השביעית, אשר תימשך 7 שנים ותתוקצב ביותר מ-50 מיליארד אירו. מנכ”ל איסרד, מרסל שטאון, אומר: “ניסיון העבר מלמד כי הצלחת הגופים מישראל תלויה במידת התארגנותם. התוכנית השביעית אומנם תחרותית יותר, אולם היא מציעה לחוקרים ישראלים הזדמנויות חדשות, ולמגישים מהתעשייה והאקדמיה להיערך כבר עכשיו כולל נוכחות בכנסים ופגישות באירופה”.

כ- 250 זוכים ישראלים, בשנת הפעילות הרביעית והאחרונה של תוכנית המסגרת השישית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. הזוכים לוקחים חלק בפרויקטים שערכם הכולל עומד על 700 מיליון יורו. בין הגופים הזוכים אוניברסיטאות (האוניברסיטה העברית 19 השתתפויות מתוכן אחת כקואורדינטורים, אוניברסיטת תל אביב 13 השתתפויות מתוכן 2 כקואורדינטורים, הטכניון 11 השתתפויות, אוניברסיטת בן-גוריון 6 השתתפויות מתוכן אחת כקואורדינטורים, אוניברסיטת חיפה 9 השתתפויות מתוכן אחת כקואורדינטורים, אוניברסיטת בר אילן 8 השתתפויות, האוניברסיטה הפתוחה: 2 השתתפויות, המכון הטכנולוגי חולון, ומכללת תל חי); מוסדות מחקר (מכון וויצמן 15 השתתפויות, מכון וולקני 5 השתתפויות, המכון לחקר הימים והאגמים 4 השתתפויות והמכון לחינוך דמוקרטי) ו-52 חברות ביניהן חברות שהייתה להן זו השתתפות ראשונה בתוכנית המסגרת כדוגמת:

Given Imaging שמשמשת גם כקואורדינטור, Rosetta Genomics ו- Vocal Tag בתחום הביוטכנולוגיה; חברת חשמל, Sol-Gel Technologies וחברת B.G. Polymers בתחום הננו-טכנולוגיות; חברת Distributed Solar Power (Di.S.P) בתחום האנרגיה; חברות VKB, Winetworks ו- Gigaspaces בתחום טכנולוגיות המידע; וחברת Nutricognia בתחום תעשיית המזון.

בקבלת פנים המסורתית שהתקיימה ב- 25.10.2006, במעונו של השגריר ראמירו סיבריאן אוזל, ראש משלחת נציבות האיחוד האירופי בישראל, לציון סיום שנת הפעילות הרביעית והאחרונה של תוכנית המסגרת השישית, הוענק אות מטעם ISERD – המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת, הפועלת מלשכת המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (תמ”ת), לנציגי הגופים הזוכים.

האירוע ציין גם את המעבר מהתוכנית השישית לשביעית, שתחל לפעול מ- 2007 ושישראל מוזמנת להשתתף בה.

השגריר ראמירו סיבריאן אוזל, הדגיש ששיתוף הפעולה בתוכנית המסגרת למו”פ “הוא אחת ההצלחות הגדולות ביחסים המתחזקים בין ישראל לאיחוד האירופי”.

ד”ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ”ת, ציין את הישגי המשתתפים הישראלים בתוכנית, ביניהם קבלת מענקי מחקר בהיקף של כ- 204 מיליון יורו, למול 190 מיליון יורו שהשקיעה ממשלת ישראל בתוכנית.

שלמה הרשקוביץ, סמנכ”ל ות”ת הדגיש את חשיבות השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת בהיותה המקור השני למימון מחקר בסיסי בישראל.

מרסל שטאון, מנכ”ל ISERD קרא לזוכים להתחיל כבר עכשיו לפעול לקראת פעילותם בתוכנית השביעית, ולמנף את זכיותיהם, הקשרים והמוניטין שיצרו בתוכנית השישית לזכיות נוספות בעתיד.

תוכנית המסגרת השביעית תתפרס על שבע שנים 2007-2013 ותקציבה הכולל המשוער יעמוד על כ-49 מיליארד €. הקולות הקוראים הראשונים יפורסמו לקראת סוף שנת 2006.

תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי נוסדה בשנת 1984 מתוך כוונה להגדיל את כושר התחרותיות האירופי בתחומי המחקר והפיתוח. התוכנית מתחדשת כל ארבע שנים, כאשר התוכנית הנוכחית, המסתיימת השנה היא השישית (2002-2006). ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שלוקחת חלק בתוכניות אלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.