בפרק זה נתמקד בסיכומים אודות הגיאולוגיה, הטופוגרפיה ושאר התכונות של שכנינו הקוסמי
ירח כדור הארץ – סיכום ממצאים חלק 1
גיל ומוצא הירח
על סמך נתוניה של חללית ה-Prospector Lunar התקבלה ההערכה שהירח נוצר לפני 4.5 מיליארד שנה. גוש סלעי ענק שהמסה שלו שווה ל-3 מסות של המאדים פגע בכדור הארץ. כמויות גדולות של אבק ושברי סלעים רבים שנוצרו בעקבות ההתנגשות עפו למרחק גדול ונכנסו למסלול סביב כדור הארץ בתצורה של ענן עבה מאוד. לאט לאט הם החלו להידבק זה לזה עד לידי יצירת גוש גדול מאוד. במהלכה של שנה אחת רוב החומר התגבש לידי יחידה אחת-הירח (22). הסברים שונים מעלים את האפשרות שהחום שנוצר במהלכה של התנגשות זו כמו גם החומר שנדחס ליצירת הירח, יצרו ים של מגמה שהתקיים מיליוני שנים. מינרלים עשירים בברזל שנעו דרך המגמה, יצרו את המעטפת של הירח ולעומתם מינרלים שבהם מעט ברזל, אלה מינרלי הפלגיוקלז ( Plagioclasses) התגבשו וצפו על פני השטח. על פי מודל אחר, היווצרותו של הירח נעשתה באנרגיה פחותה יותר ופני השטח התגבשו במהירות. במקרה כזה הפלגיוקלז הגיע אל פני השטח בסדרה של פעילויות געשיות. נפיצותו הרבה ורחבת ההיקף של הפלגיוקלז מעלה את האפשרות של תהליך בהיקף גלובלי (23).
בעקבות בידול (differentiation) שנוצר בין הקרום למעטפת, בא גל של פעילות געשית לפני 3-4 מיליארד שנה כאשר לבה בזלתית פרצה אל פני השטח ומילאה את רצפתם של מכתשים רבים ומקומות נמוכים אחרים ויצרה את ה-mares, השם שניתן לאזורים אלה על ידי חוקרי הירח הראשונים שעשו שימוש בטלסקופים. הם חשבו שהם רואים אוקיינוסים. מדובר למעשה במישורי ענק. אחת התופעות הלא ברורות היא הנפיצות הלא אחידה של מישורי בזלת אלה. קרוב לשליש של הצד הנראה מכוסה על ידי מישורי בזלת והיקפם בצד הנסתר קטן יותר. עובי הקרום בצד הנסתר גדול יותר מאשר בצד הנראה. יתרה מכך, רוב הוולקניזם הירחי הוא יותר בזלתי מאשר סיליקטי. עשיר במינרלים המכילים יותר ברזל ומגנזיום יותר מאשר סיליקה ואלומיניום (24).
בדיקת שכיחותם של מכתשי הירח בהשוואה לאלה המצויים על כדור הארץ יכולה להעלות אפשרות שונה לחלוטין באשר למוצא הירח. על הירח מצויים עשרות אלפי מכתשים ומנגד מספרם על כדור הארץ הוא מאות בודדות-200 בלבד. אפשר להסביר זאת בתהליכי בלייה ששחקו את מכתשי כדור הארץ ומילוי רצפתם באבק שהוסע על ידי רוחות במשך מאות מילוני שנים העלה את פני השטח שלהם עד לשפת המכתשים. בין המכתשים הירחיים מצויים כאלה שקוטרם מאות קילומטרים ובמקרים מסוימים קוטרם עולה על 1000 קילומטרים כדוגמת אגן Imbrium . אין בנמצא מכתשים בסדר גודל כזה על כדור הארץ. הבלייה לא יכולה לכלותם את כולם. בשל מימדיהם תמיד היו נשארים חלקים שונים מהם לאורך תקופות גיאולוגיות עד ימינו אלה. תוך השוואה עם כוכבי הלכת הפנימיים מרקורי, נוגה ומאדים יש להביא בחשבון את האפשרות שהירח נוצר במקום אחר במערכת השמש. הוא הקיף אותה במסלול משלו, או שהיה ירח של אחד מכוכבי הלכת הגזיים. מסיבה לא ברורה הוא ניתק ממסלולו ונע לעבר השמש ותוך כדי תנועתו נלכד על ידי כוח המשיכה של כדור הארץ ונכנס למסלול סביבו (25).
טופוגרפיה
מאז שהחלו לצלם את הירח באמצעות חלליות, התברר שקיים הבדל בולט בין הצד הנראה לצד הנסתר. הצד הנראה הוא נמוך ומישורי יחסית והצד הנסתר הוא גבוה, הררי והקרום בו עבה יותר. על פי אחד ההסברים היווצרות הרמות כרוכה בחום שנוצר על ידי גאות בקרום לפני 4.5 מיליארד שנה, זמן קצר לאחר היווצרות הירח. הקרום נפרד מהמעטפת על ידי אוקיינוס של מגמה. כתוצאה מכך, כוח המשיכה של כדור הארץ גרם לכיפוף ולחימום הקרום. בקטבים בהם הכיפוף והחימום היו הגדולים ביותר הקרום נהיה דק יותר, שעה שהקרום העבה נוצר באזורים המצויים בקו ישר עם כדור הארץ. יש להביא בחשבון שתהליך זה לא מסביר מדוע הרמות של הירח מצויות רק בצד הנסתר. בשני הצדדים של הירח היו צריכות להיות רמות מכיון שלגאות השפעה סימטרית. יכול להיות שבמשך 4.5 מיליארד פעילות געשית או תהליכים גיאולוגיים אחרים שינו רמות שהיו בצד הנראה. מיפוי עובי הקרום המבוסס על מידע כבידתי מעיד על כך כי הקרום מתחת לרמות של הצד הנסתר הוא עבה. השינויים בעובי הקרם דומים להשפעות שהתגלו באירופה, הירח של צדק המכוסה בקליפת קרח מעל אוקיינוס של מים נוזליים, למרות שקיים הבדל מהותי בין שני ירחים אלה (26).
חללים תת-קרקעיים
תופעה מעניינת שנמצאה על הירח היא חללים תת-קרקעיים. תופעה זו נצפתה לראשונה ב-Marius Hills. נמצאו חורים בקרקע היכולים להוביל לתעלה תת-קרקעית. גילוי זה מחזק את העדות להימצאות ערוצים תת-קרקעיים שנחצבו על ידי לבה. נראה שעל הירח מצויות תעלות-lava tubes המזכירות מבנים דומים על כדור הארץ. תעלות אלה נוצרות כאשר החלק העליון של זרם של סלע מותך, מתמצק, הלבה שבפנים נקרשת ונשארת תצורה של שפופרת ריקה. מה שעורר קו מחשבה זה הם פלגים מתפתלים sinus rilles ארוכים שנחצבו בפני השטח על ידי זרמי לבה. חלק מה-rilles התמוטטו והם שמעלים את האפשרות להמצאות lava tubes מתחת לפני השטח. הפתח שנמצא ב-Marius Hills אורכו 65 מטר. בהתבסס על הארות בזוויות שונות של אור השמש הגיעו למסקנה שעומקו 80 מטר וכי רוחב ה-lava tube 370 מטר (27). גם החללית הירחית ההודית צ’אנדרריאן 1 מצאה חלל תת-קרקעי, אם כי בעל צורה שונה. לדברי ההודים מדובר בתא תת-קרקעי גדול מימדים סמוך לקו המשווה ב-Oceanus Procellarum. אורכו 1.6 ק”מ ורוחבו 120 מטר (28).
מכתשים ואגנים
התופעה הבולטת ביותר על הירח היא כלל המכתשים המכסים חלקים נרחבים מפני השטח. חקירתם נעשית על פי מספר מדדים-הפיזור הגיאוגרפי שלהם, יחס קוטר/עומק, גודל, קרקעיתם ודפנותיהם הפנימיים והחיצוניים. על פני הירח מצויים עשרות אלפי מכתשים וקוטרם נע בין מספר מטרים, כפי שנצפה על ידי טייסי אפולו ששהו על קרקעיתו לבין מכתשים גדולים מאוד שקוטרם מאות קילומטרים ויותר.יש ביניהם כאלה שקוטרם גדול מ-1000 קילומטרים. יש ביניהם כאלה שרצפתם היא חלקה כתוצאה מזרימת לבה שיישרה את פני השטח ויש כאלה שבמרכזם מצויה בליטה. הבליטה היא תוצר של גל הלם שחדר עמוק לתוך הקרקע בעקבות אותו מטאוריט או אסטרואיד שפגע בקרקע ויצרו מכתשים אלה. חדירת גל ההלם יכולה להגיע לעשרות קילומטרים מתחת לקרקע. גל זה חזר אל פני הקרקע ותוך כדי כך הרים כלפי מעלה את מרכזה של רצפת המכתשים. היתה כאן למעשה הרמה של חלק מהקרום ו/או המעטפת. התבליטים שנוצרו יכולים להיות גבוהים מאוד ולעומתם ישנם מכתשים שהבליטות הן בסדר גודל של מתלולים. כבר בתצפית השוואתית ראשונה אפשר לראות כי קיים הבדל מהותי בין הצד הנראה לצד הנסתר. מספר המכתשים שקוטרם מאות קילומטרים ויותר, גדול יותר בצד הנראה מאשר בצד הנסתר. מכיון שמספר המכתשים על הירח הוא כאמור גדול מאוד, יוזכרו כאן ממצאים של מספר מצומצם מאוד של מכתשים, בעיקר כאלה שהמידע לגביהם הוא חדיש מאז שיגורה של חללית ה-Clemantine ב-25.1.1994.
אגן Mendel-Rybery מוכר למעשה 50 שנה מאז שהתגלה -1962, אך אי אפשר היה להבחין בפרטים שונים בו. הרזולוציה של הצילומים היתה קטנה מדי מכדי לבצע מחקרים טופוגרפיים ומחקרי עומק גיאולוגיים. הצילומים שנעשו על ידי ה-Clemantine שינו את התמונה כליל. התברר שקוטרו של האגן 600 קילומטר ועומקו 5 קילומטר , עומק דומה לזה של אגן Orientale הסמוך לו (קוטרו של אגן זה 930 קילומטר ועומקו 7 קילומטר). אגן אחר, Coulomb Sorton היה מוכר, אך הנתונים החדשים הבהירו את התמונה. מדובר באגן בקוטר 500 קילומטר ובעומק 6 קילומטר בדומה למכתשים חדשים יחסית. מכתש שהתגלה לראשונה הוא מכתש Cruger המצוי מזרחית למכתש לאגן Orientale. הוא נמצא סמוך לשקע גדול . קוטר המכתש 400 קילומטר ועומקו 3-4 קילומטר. המכתש עצמו מוצף חלקית על ידי לבה שבאה כנראה מרצפתו של אגן עתיק יותר שהיה במקום. ממזרח ל-Mare Frigoris מצוי שקע עגול בקוטר 500 קילומטר ובעומק 2 קילומטר. מצויים בו מישורים נמוכים ומישורים גבוהים והוא מוקף באזור נרחב ועגול למחצה של מכתשים, מה שמעיד כנראה על אגן ישן שנמחק (1).
חוקרים מאוניברסיטת אוהיו מצאו שרידים של מכתש שפגיעה שיצר את התצורה המוכרת בשם “אדם על הירח”. נראה שגוף בסדר גודל של אסטרואיד פגע בצד הנסתר של הירח ושלח גל הלם דרך הגרעין שלו עד שהגיע לצד הנראה. אירוע זה על פי הערכה התרחש לפני מיליארד שנה כאשר הירח היה פעיל גיאולוגית, זמן בו הגרעין והמעטפת היו עדיין מותכים והיתה זרימה של לבה (29).
מכתש אריסטרכוס צולם ברזולוציה חסרת תקדים, 40 ס”מ לפיקסל. קוטרו 40 קילומטר ועומקו 3.5 קילומטר. הוא נוצר כתוצאה מפגיעת אסטרואיד לפני 450 מיליון שנה. הפגיעה חדרה עמוק לתוך הקרום ויצרה גושים כהים ואפר של זרמים פירוקלסטיים הדומה לאפר המצוי באיי הוואי. צילומים באור הנראה ובאולטרה סגול מעידים על המצאות מינרל האילמאניט ( ilmenite), מינרל של טיטניום עשיר בחמצן (30). הדפנות של המכתש הם למעשה גושי סלעים מקרום הירח, לפני פגיעת האסטרואיד שיצר אותו. אפשר להבחין בחומרים בהירים וכהים בדפנות. פסים כהים של חומר שהותך בפגיעה ושברי סלעים מכסים חלק מחומרים אלה, חרוזים פירוקלסטיים (זכוכית געשית הנוצרת במהלך התפרצויות של בריכות אש דומים לאלה המצויים בהוואי) המצויים מסביב למכתש גלשו למעשה במורד הדפנות בפסים כהים. מכתש זה הוא אחד ממחזירי האור החזקים ביותר על הירח בשל הסלעים שנחצבו עמוק בתוך הקרום. לצד הסלעים מחזירי האור ישנם כאלה בעלי החזר נמוך, מה שמעיד על הבדל בהרכב הכימי שלהם. החלק הצפון מערבי של המכתש עשוי בעיקר מבזלת ואפר, בעוד שהחלק הדרום-דרום מזרחי עשוי בעיקר מסלעי קרום (אנורטזיט ו/או גרניט (31).
אחת התגליות החשובות ביותר נעשתה על ידי חללית ה-Clemantine ביחס לאגןAitken בקוטב הדרומי. אמנם אגן זה היה מוכר מזה זמן רב, אך מיפוי נרחב ורב היקף של חלק מההרים הגדולים סמוך לקוטב הדרומי העלה את ההשערה הבאה: מכיון שהרי הירח קשורים בדרך כלל לאגנים, סביר להניח שאגן גדול במיוחד מצוי בצד הנסתר של הירח. ב-1968 החללית הרוסית זונד 6 שידרה ארצה צילומי סטריאו תלת-ממדיים וגילתה שקע בצד הנסתר של הירח. מיפוי גיאולוגי זה זיהה הרי ענק בצד הנסתר וכתמים של זרמי לבה ברמות) mare lava ( גבוהים במרכז הקוטב הדרומי. ממצאים אלה העלו את האפשרות כי קיים במקום מכתש עתיק בקוטר 2000 קילומטר. בסקר שנעשה על ידי חללית ה-Clemantine נעשו מדידות מדויקות יותר של המקום והתברר כי קוטרו של מכתש זה הוא למעשה 2500 קילומטר (לשם השוואה קוטרו של מכתש הלאס (Hellas) על המאדים הוא 2500 קילומטר) המקום הנמוך ביותר בו הוא 13 קילומטר. אפולו 15 זיהתה כי בהרים המצויים בתוך המכתש, מצויות כמויות גדולות של ברזל ותוריום. חללית הגלילאו שהיתה בדרכה לצדק מצאה שהקרקע בתוך האגן כהה יותר מאשר רמות אחרות על הירח. חללית ה-Clemantine מצאה כי ברצפת האגן מצויות כמויות גדולות של ברזל וטיטניום. מבחינה גיאולוגית אפשר לחלק את הצד הנסתר לשני סוגים, אגן Aitken וכל השאר.
ממדי האגן יכולים לספק מידע על דרך היווצרותו. עוביו של הקרום בצד הנסתר הוא 70 קילומטר בממוצע ולכן האסטרואיד שפגע בקרקע ויצר מכתש זה, חשף כנראה את הקרום למלוא אורכו והעיף ממנו חומר רב ממנו על פני הירח כולו. יכול להיות שנחשפו גם סלעים מהמעטפת עצמה. הועלתה גם האפשרות שאגן Aitken אינו האגן הגדול היחיד על הירח. הגיאוכימאי פטר קדוגן ( Peter Cadogen) העלה את האפשרות שבצד הנראה מצוי אגן פגיעה גדול יותר בקוטר 3000 קילומטר אשר קיבל את השם Gargantuan. האסטרונום אוואן ויטאקר ( Ewen Whitaker) מיפה מאות תצורות בצד הנראה של הירח וזיהה אגן פגיעה בקוטר 3200 קילומטר שקיבל את השם אגן Oceanus Procellarum.שפת המכתש משיקה לצד המערבי של Oceanus Prcellarum, Gassendi , Sacrobosco , Pitatus . הצד המזרחי של Tranquillitetes , Mare Macrobius,Atlas ובקצה הצפוני של Mare Frigoris. בחינה מדוקדקת של אגן Procellarum מראה שבמקום זה ובקצה המערבי מצוי שקע אזורי ( regional depression) וכי קו התיחום של אגן Procellarum הוא מעגלי. האגן עצמו אינו מפותח דיו בצדדים המזרחים והמערביים שלו. הרמות במרכזו גבוהות יותר מאשר השפה שלו. במכתשי פגיעה פנימם נמוך יותר מאשר השפות שלהם. מכלול זה של נתונים מעיד על כך שמקום זה הוא ביסודו שקע וכי לא נוצר על ידי פגיעת מטאוריט. אגן זה הוא למעשה התמזגות של מספר אגנים קטנים, דפוס קונצנטרי הקשור לאגן Imbrium או מספר שילובים אחרים. מקורו הוא כנראה בפנים הירח מכיון שהירח הקדום היה חם באופן קיצוני. גופים חמים יכולים ליצור שקעים בעקבות תנועה של סלע נוזלי (1).
במדידות חדשות של מדגמי קרקע שהובאו על ידי טייסי אפולו אפשר להבחין בסימני התכה שהיו לפני 3.9. מיליארד שנים, מה שמעלה את הסברה שהירח הופצץ על ידי מטאוריטים. הטווח הצר של תאריך ההפצצות מעלה את ההשערה שחלק גדול מפעילות המטאוריטים נמשך 100 מיליון שנה, כנראה בשל התנגשויות ברצועת האסטרואידים עם שביטים שבאו מחוץ למערכת השמש (32). מספר חוקרים השוו בין תצפיות על חומר שהועף ממכתשים על פני כוכבי לכת ארציים (terrestrial bodies) והתברר שמצויה בהם יותר משכבה אחת. יתכן שלאחר כמות החומר שהועפה בעקבות הפגיעות יוצרות המכתשים, בא שלב שני של העפת חומר במהלך השלבים האחרונים ביצירת המכתשים. שלב זה הוא תוצר של חומר שהותך על ידי הפגיעה עצמה, התכה שהתרחשה עמוק מתחת לפני השטח (33).
Mare Crisium הוא אגן שנוצר בשל פגיעת מטאוריט בירח. קוטרו 500 קילומטר והוא עשוי מטבעות קונצנטריות. הטבעת הפנימית עשויה מחומר כהה, המשיקה לרמות הבהירות. מצויים בהם ושיאים קשתיים שלmassifs , להוציא מרווח המשתרע לאורך הצד המזרחי של האגן. קוטרה של הטבעת הקונצנטרית 492 קילומטר והיא מכילה massifs לא סדירים שאפשר להבחין בהם בבירור בצד המערבי של אגן Crisium, החל במכתש Cleomedes עד ל-Tisserend Produs . טבעת זו מופרדת מהטבעת הפנימית על ידי שקעים נמוכים שבחלקם, הרצפה מולאה מחומר שמקורו ב-mare (34) .
מסקונים
ריכוזי מסה או מסקונים כפי שראינו מוכרים מזה מספר עשורים והם מצויים במקומות הבאים:
Mare Serenitatais, Mare Crisium, Mare Humorum, Mare Nectaris, Mare Orientale,
החללית Prospector Lunar גילתה כנראה 3 מסקונים בצד הנראה סמוך לאגנים: Humboltianum ,
.Mendel-Rryberg , Schiller-Zuctius זיהוי חלקי של 4 אגנים נוספים בצד הנסתר והם:
Coulomb-Sarton, Hertrsrang, Freundia-Sharronov, Mare Moscvience
במרכזם של אגנים אלה הגרביטציה היא בשיאה בהשוואה לסביבתם בתוך האגנים. לגבי המסקונים שהיו מוכרים לפני תצפיותיה של ה-Lunar Prospecor ידוע כי עובי רצפתם הוא מספר קילומטרים. על פי אחד ההסברים, פגיעה של מטאוריטים או אסטרואידים גדולי ממדים חדרו עמוק לתוך הקרום ויצרו אנומליה חומנית גדולה ( strong thermal anomaly) ולחצים גדולים בתוך הקרום. חימום הקרום והחלשת האגן אפשרו הרמה של חומר צפוף יותר מתוך המעטפת, מה שאפשר ריכוז של חומר רב יותר במרכז האגן ויצירת פקק של חומר בנקודת זמן זו. האגנים היו קרובים למצב של איזון איזוסטטי . עדיין נשאר שקע טופוגרפי. חלק אחר של השקע מולא בזרמי בזלת. מילוי זה השאיר את המסקונים במצב לא מאוזן קבור באגנים ולכן האנומליות הגרבימטריות של המסקונים הם של חומר צפוף מהמעטפת וחומר שמילא אותם (35).
פעילות געשית
העדות המצולמת הראשונה לפעילות געשית גם אם היתה בעבר שבאה מחלליות שנעו סביב הירח היא מאזור Taurus Litrow שצולם על ידי אפולו 17. בדיקה השוואתית הראתה שסלעים געשיים במקום, דומים לאלה שהועפו מתוך הרי הגעש הארציים סטרומבולי ואתנה . שני חוקרים Head ו-McGetchio השתמשו בצילומים של התפרצויות געשיות בהרי הגעש הארציים בטכניקה של slow motion ותוך הכנסת שיקולים אווירודינמיים והשפעת כוח המשיכה של הירח הראו שהמשקעים (deposits) של הרי הגעש הארציים יכולים להיות גם באזור Taurus Litrow (36).
אישוש להערכה כי היתה בעבר פעילות געשית על הירח מצויה בכתמים הבהירים והכהים על הירח שאפשר להבחין בהם גם בתצפית עין, מה שבעצם מעיד על גודלם של כתמים אלה. מזה שנים אסטרונומים העריכו כי מקורם של הכתמים המצויים באזורי ה-maria הכהים וברמות הבהירות, הוא בפעילות געשית בתקופות גיאולוגיות שונות. מציאותן של תצורות כיפתיות מעלה את האפשרות שהיו חפיפות בין תקופות גיאולוגיות אלה. תצפיות אסטרונומיות ומדגמי קרקע שהובאו על ידי טייסי אפולו הראו שזרמי הלבה התחילו לפני 4 מיליארד שנה ופסקו לפני 2 מיליארד שנה. עד שנת 1998 נספרו מאות תצורות כיפתיות וקוטרן נע בין 1.6 קילומטר לבין 35 קילומטר. גובהן מאות מטרים וזווית הנטייה של המדרונות קטנה מ-° 5. לחלק מהן תצורות שניוניות (secondary features) כמו שקעים בפסגות שלהן או רכסים והם אדומים יותר מסביבתם (37).
עד שנת 2000 היה מקובל להבחין בין שני אזורים של קרקע על הירח, האזור הכהה והאזור הבהיר. חוקרים מהמחלקה למדעי כדור הארץ ולמדעים פלנטאריים מהמרכז למדעי החלל הציגו גישה שעל פיה על הירח קיימים 3 אזורים מובחנים כל אזור עם הגיאולוגיה שלו. אזור אחד המקיף רבים מה-maria הבזלתיים קיבל את השם Procellarum KREEP Terrane או בקיצור PKT. ב”אזורים החמים” (hot spots ( מצוי ריכוז גדול של תוריום ויסודות רדיואקטיביים אחרים כמו אשלגן ואורניום. המונח KREEP הוא ראשי תיבות של הביטוי) REE ( Rare Earth Elements, (K) Potassium ו-P) ( Phosphours.
עם התקררות אוקיינוס המגמה, יסודות כמו תוריום נפלטו מתוך מינרלים שהיו בשלבי התגבשות ויצרו כיסי מגמה עשירים ב-KREEP שהתמקמו בין הקרום למעטפת. ריכוז של יסודות פולטי חום מתחת ל-
Procellarum KREEP Terrane גרם כנראה במידה חלקית לוולקניזם אינטנסיבי של אזורי ה-mare.
אזורי ה-mare נוצרו כאשר יסודות רדיואקטיביים חמים התיכו מינרלים עמוק בתוך המעטפת ויצרו לבה בזלתית שפרצה החוצה דרך סדקים אל פני השטח. למעלה ממחצית פני השטח של Procellarum KREEP Terrane) ועוצבו מחדש על ידי הוולקניזם. המשקעים (deposits) הוולקניים קיבלו את השם “כתמים אדומים” (red spots) בשל האפיונים הספקטראליים שלהם. תוצאות של תצפיות שנעשו על ידי חללית ה-LRO איששו את ההנחה כי הם עשירים בסיליקה. הכתמים האדומים כוללים חלק מתצורת הכיפות המצויים גם בתוך גבולות ה-PKT ( 24).
סיסמולוגיה
בין 1964-1972 הוצבו על ידי טייסי אפולו סיסמומטרים באתרי הנחיתה. המקומות בהם הוצבו הסיסמומטרים הם באתרי הנחיתה של אפולו 12, אפולו, 14אפולו 15 ואפולו 17. הם שידרו את נתוניהם עד 1977 כאשר הוחלט להפסיק את פעילותם. התברר כי קיימים 4 סוגים של רעידות אדמה:
1. רעידות אדמה שמקורם 700 קילומטר מתחת לפני השטח הנגרמים על ידי גאות.
2. תנודות קרקע הנוצרות בשל פגיעות מטאוריטים.
3. רעידות חומניות (thermal quakes) הנגרמות כתוצאה מהתרחבות הקרום הקפוא כאשר כל בוקר פני השטח מחוממים על ידי אור השמש, אחרי לילה קר מאוד שנמשך שבועיים (יממה על הירח נמשכת 28 ימיים ארציים).
4. רעידות אדמה שמקורן בעומק 20-30 קילומטר מתחת לאדמה.
שלושת סוגי רעידות האדמה הראשונים הם מתונים ולא גורמים נזקים. רעידות האדמה הרדודות הן חלשות. בין 1971-1972 נמדדו 28 רעידות אדמה בעוצמה של 5.5. בסולם ריכטר. רעידות האדמה הרדודות נמשכו 10 דקות כל אחת. במקרים אלה הירח צלצל כמו פעמון. בהשוואה לכדור הארץ מדובר בזמן ממושך. משכן של רעידות האדמה על כדור הארץ קטן מ-2 דקות. הסיבה להבדל זה היא שבכדור הארץ רעידות האדמה קשורות לבלייה כימית. המים מחלישים את האבנים ומרחיבים את המבנה של מינרלים שונים. כאשר האנרגיה מופצת לאורך מבנים דחוסים כאלה היא פועלת כמו קצף ומחלישה את התנודות. הירח לעומת זאת הוא יבש וקר ובעיקרו קשיח כמו גוש אבן או ברזל. רעידות האדמה מתנדות ( vibrating) כמו מזלג מוזיקלי) tuning fork ( .גם אם רעידה האדמה איננה חזקה היא נמשכת לאורך זמן (38). סמוך לקוטב הדרומי נמדדה רעידת אדמה בעוצמה של 5.7 בסולם ריכטר (39).
22. Persons P. – Making the moon with a big splash” Astronomy Now November 1999 p. 64-66
23. Courtland L. – “Crystal mountain speaks of molten past” 11.1.2010
http//www.newscientist.com/article/mg20527424.800-Crystal-mountain-speaks-of-molten-past.html
24. “Unique volcanic complex discovered on moon’s far side” 26.7.2011
http://www.sciencedaily.com/releases/2011/07/110725091730.htm
25. מזר ח.. -“נפיצותם של מכתשים גדולים על כוכבי הלכת הפנימיים” כל כוכבי אור גיליון סתיו יולי-ספטמבר 1994 כרך 21 עמ. 16-17
26. “New analysis explains formation of lunar far side buldge” 12.11.2010
http://www.spacetravel.com/reports/ New_ Analysis_ Explains_ Formation_ Of_ Lunar_ Far_ Side_ Buldge__999.html
27. Courtland R. – “Found first skylight on the moon” 22.10.2009
http//www.newscientist.com/article/dn18030-found-first-skylight –on-the-moon.html
28. “Giant underground chamber found on the moon by India’s Chandrayan’s spacecraft”
http://www.dailygalaxy.com/my-webblog/2011/03/ giant –underground-chamber-found –on-the-moon-by-India’s-Chandtayan1-spacecraft.html
29. “Kaboom! Ancient impacts scarred to its core, may have created “Man in the Moon”
http://research.osu.edu/archive/moonboom.html
30. Mann A.-“Dazzling satellite views of vast moon craters”. 30.12.2011
http://www.wired.com/wiredscience/2011/12aristarchus-crater
31.” Aristarchus spectacular” 3.1.2012
http://www.spacetravel.com/reports/Archistarrcus_Spectacular_999.html
32. “Lunar rocks suggest meteorite shower” 13.4.2006
http://www.moondaily.com/reports/Lunar_Rocks_Suggest_Meteorite_Shower_999.html
33. “NASA partners uncover new hypothesis on crater debris” 27.9.2011
http://www.spacetravel.com/reports/NASA_Partners_Uncover_New_Hypothesis_On_Crater_Debris_999.html
34. Bell J.-“Sea of Crisis” Astronomy September 1998 p. 94-95
35. Konopolive A. S et al-“Improved gravity field of the moon from Lunar Prospector”
Science 4.9.1998 pp. 1476-1480
36. “What we have learned about the moon” NASA publication FGN 4894.1973 NASA-HQ
37. Bell J. – “Dome sweet Dome” Astronomy 10/1998 p.94
38. “Moonquakes” 16.3.2006
http://www.spacedaily.com/reports/Moonquakes.html
39. “Suitcase science on the moon” 20.8.2007
http://www.moondaily.com/reports/Suitcase_Science_On_The_Moon-999.html
