מדוע הוכנסו האסטרונאוטים של אפולו 11 לבידוד מתוך “מדע” עיתון מדעי לכל כרך יד' 1969-1970 מס' 1
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/moonmocrobes.html
עד “אפולו-“11 נכונו לטייסי-החלל, שחזרו לכדור-הארץ, לחיצות-ידיים, חיבוקים, הצדעות. לניל ארמסטרונג, אדווין אולדרין ומיכאל קולינס ציפתה בשעות הערב של יום חמישי ה24 ביולי קבלת-פנים שונה מאוד. היו בה כל הסממנים של פגישה בלתי נעימה עם חולי-דבר מסוכנים. אל החללית המתנודדת בין גלי-האוקיאנוס השקט, קפץ מהליקופטר איש-צפרדע, שחזותו דמתה ללוחם, הנתון לסכנת רעלים וחיידקים , נתון היה בבגד אטום, ופניו ניבטו מתוך מעין מסיכת-גאז. חיש-מהר פתח את פתח החללית, השליך לתוכה שלוש חליפות-בידוד דומות, וסגרה שוב כהרף-עין. בתוך תא “אפולו”, רכסו האססרונוטים את החליפות, זינקו בזריזות מהחללית לתוך אמבט-גומי סמוך, שהכיל חומר מחטא. איש-הצפרדע מיהר לסגור שוב את פתח התא, הרעיף סביב הפתח סילונים של החומר המחטא, לא היסס לרסס היטב-היטב גם את האסטרונוטים עצמם, הישובים בתוך האמבט הלא-סימפאטי. ללא שהיות הועלו האנשים הראשונים ששבו מן הירח על סיפונה של נושאת-המטוסים ה ו ר נ ט שהמתינה להם בסמוך, הוכנסו אל קרון-בידוד מיוחד שהוצב שם, לא התקרבו לאיש. וכך, בקרון מסוגר וחתום, שכל מוצאי האוויר שלו חסומים היטב במסננים מיוחדים, החלו השבים מן הלבנה שלושה שבועות של הסגר פיסי מכדור-הארץ ומתושביו.
אין-ספק שאנשי נאס”א והעולם כולו שמחים היו לקבל את פניהם של גיבורי “אפולו” בזרועות פתוחות, במלוא מובנן של מילים אלה , אבל הסכנה התיאורסית – הזעירה אמנם – הטמונה בחללית ובאנשיה, גדולה למען האמת מזו שבחולי האבעבועות והחולירע. שכן הראשונים בבני-אנוש שנחתו בגרם-שמיים אחר, עלולים להביא עמם, בצד בשורת הקידמה והתקוות לעתיד, גם נגעים ופגעים. הם עלולים לשאת עמם צורות-חיים בלתי-מוכרות , ואשר יקרה בפגישתן עם החיים שעל-פני כדור הלכת ארץ – מי ישור ?
צורות משונות
מדענים רבים מאמינים כי אי-שם בחלל קיימים חיים, בצורה זו או אחרת. אנשי נאס”א נקראים, בימים אלה, להתמודד עם שאלה מצומצמת הרבה יותר : אפשרות קיומם של חיים על הירח עם-זאת, המערכות שבנו לבידודם של השגים מן הירח, ולאבחנת צורות-חיים שהם עלולים לשאת עמם,- ישמשו ללא-ספק גם ל”קבלות הפנים” שייערכו למשלחות-חלל מכובדות אחרות, בעתיד. מה הסיכוי לקיום חיים על הירח 1 קלושים מאוד. “אחד ל-100 מיליארד”, אומר פאסה בל, מנהל “מעבדת הקבלה והאבחנה” של נאס”א, בה שוהים האסטרונוטים בבידודם אחרי הטיסה. אבל אסור להזניח יצורים החיים על-פני כדור-הארץ נבדלים זה מזה מאוד בעמידותם לקרינה (השטח האפור – התחום בו אין היצור המסויים יכול עוד להתקיים). עקרונית ייתכנו, איפוא, חיים גם בעוצמות-קרינה שאין האדם יכול לעמוד בהן כלל, כשהוא חשוף. ר א ד זוהי יחידת-קרינה שבה סופג חומר-חי אנרגיה של 100 ארג-קרינה לגראם-גוף. גם סיכוי זה, כי אם יתגשם – תוצאתו עלולה להיות הרת-אסון. התנאים על הירח אינם מאפשרים קיום צורות חיים מן הסוג המוכר לנו כיום. בירח יש הבדלי טמפראטורות עצומים בין שטח מואר לבין שטח מוצל ; קרינה עזה מכה בו ללא-רחם. אבל כל זה עדיין אינו אומר שלא תיתכנה צורות חיים, שתוכלנה לעמוד בתנאים אלה, המסוכנים כל-כך בשביל החיים על כדור-הארץ.
בשביל צורות-חיים כאלה, קיום אטמוספירה “ארצית” יכול, למשל, להיות רעיל מאוד. צריך לזכור, כי התכונה היסודית ביותר של חומר חי היא יכולתו להכפיל עצמו. על-פני כדור-הארץ אחראי לכך ה-.DNA אפשר לתאר חומר כימי שיעשה זאת ולא יהיה מושתת על חוליות דומות לנוקלאוטידים המרכיבים את ה-.DNA אפשר לשער אפילו מיבנים חיים שבהם יתפוש אטום אחר את מקומו של הפחמן.
אבל, אין-צורך להרחיק-לכת כל-כך. גם החיים שעל-פני כדור-הארץ עצמו הם רבגוניים וגמישים מאוד. יצורים בעולמנו נבדלים מאוד זה מזה בהתאמתם לפינות-מיחייה, השונות כל-כך זו מזו בהרכב הגאזים שבאוויר, בטמפראטורה, בחומציות סביבתם, במזון הנקרה לפניהם. מה שונים זה מזה הנגיף, הדורש תוכו של תא-חי כדי להתרבות ; הטפיל החי בזרם הדם ; החיידק – החי במעמקי-האדמה ; הציפור המעופפת באוויר ? !
רבגוניות זו שעל-פני פלאנטה אחת מדגימה כי החיים, כפי שאנו מכירים אותם, הם בעלי כושר-התאמה עצום – בשל תכונה בסיסית נוספת שלהם : יכולת הגבה לאותות מן הסביבה, ברמות שונות (החל מן הרמה הגנטית של המין ועד לרמה של פעולת הפרט בחייו). מאותו שיקול, אין סיבה להניח, שגורם כמו קרינה מייננת ימנע התפתחות גורם שיוכל להכפיל עצמו – כלומר, חומר חי , גם יצורים על-פני כדור-הארץ נבדלים זה מזה בעמידותם לקרינה. יש מהם שפיתחו מנגנוני-תיקון יעילים לנזקיה. אפשר גם לתאר חומר חי שבעצם הרכבו לא יהיה רגיש לסוגים מסויימים של קרינה (כמו קרינה אולטרא-סגולה), כי החומרים שבו לא יבלעו אותה ולא יעוררו על-ידה. כלומר – גם אם התנאים על-פני גרם-שמיים מסויים אינם מתאימים לחיים כפי שהם מוכרים לנו, הנה אין לשלול קיום חומר חי בתנאים כאלה. נשאלת איפוא השאלה – מה יקרה אם אמנם יביאו עמם אסטרונוטים צורות חיים בלתי-מוכרת מכוכבים אחרים ?
יסתגלו או לא ?
האפשרויות רבות. הנה אחדות מהן :* היצורים החיים שיגיעו לכדור-הארץ לא יוכלו להסתגל לחיים בתנאים השוררים עליו. כלומר, הם לא יהיו בעלי פוטנציאל-התרבות בפלאנטה שלנו. כל נזק לא ייגרם על-ידם. * החומר החי שיגיע אלינו יהיה מסוגל להתפתח. כלומר, העובדה שהתקיים עד בואו הנה בתנאים שונים מאוד, לא תפריע לחומר זה לשאת עמו פוטנציאל-התרבות גם בתנאינו אנו. קיימות דוגמות של מיקרואורגאניסמים על-פני כדור-הארץ היכולים להתרבות היטב גם בתנאים שונים לחלוטין מסביבתם הטבעית, הן בשל גמישות החומר החי של הפרט והן בשל ריבוי המוטאציות בתרבית כולה.
קשה להניח כי במקרה כזה, לא יגרמו יצורים כאלה כל נזק לחיים על-פני כדור-הארץ. באיזה שהוא מקום חייבים יהיו לשנות את שיווי המישקל הביולוגי הקיים כיום. אין-זאת אומרת שחייבים יהיו להתאכסן באדם ולגרום לו מחלות. יכולים הם לחיות אפילו רק בפלאנקטון הימי, למשל, כדי לגרום לחוסר-איזון באוקיאנוסים, למות דגים, ולרעב בארצות הניזונות מדגה. * האפשרות המחרידה ביותר היא כמובן, שצורות-חיים מכוכבים אחרים תתקופנה את האדם, אולי כמו ווירוסים או חיידקים. המלחמה בהם עלולה להיות קשה מאוד. מלחמתנו במיקרואורגאניסמים מזיקים על-פני כדור הארץ מבוססת על תרופות ועל מנגנוני-הגנה טבעיים – פאגוציטוזיס (בליעת הפולש ע”י תאים בלענים בגוף) ויצירת נוגדנים (Antibodies). ייתכן מאוד שצורות-חיים בלתי-מוכרות לא תהיינה רגישות למנגנוני-הגנה טבעיים אלה. עוד פחות הגיונית נראית התקווה שהתרופות המר כרות תשפענה עליהן.
התרופות האנטיביוטיות הקיימות מבוססות על הפרעות למנגנונים מורכבים בתאים חיים : אין אלה תרופות אוניברסאליות, נגד כל המיקרואורגאניסמים המזיקים ידועים היטב זנים עמידים לתרופות רבות. אין, איפוא, כל סיבה להניח שתהיינה פעילות נגד צורות-חיים שונות, שמנגנוניהן שונים. מצד שני, ש לזכור כי צורת-חיים שתהיה מבוססת על רכיבי-יסוד שונים (ולא על חומצות-גרעין כפי שהן מוכרות לנו) עשויה להיות רגישה מאוד לתרכובות שאינן חייבות להזיק לחומר החי של כדור-הארץ. צורת חיים דמיונית כזאת עשוייה למות אפילו מ . . . מים פשוטים.
“טרמפ” מסוכן
כל הנימוקים שהועלו, מעוררת מיד את השאלה – מה התועלת המעשית בבידודם של האסטרונוטים ובצעדי-המנע הננקטים עם בואם כנגד מגיפה בלתי-מוכרת. צעדים אלה יהיו יעילים רק אם צורות-החיים העלולות לתפוש עמם “טרמפ”, אומנם תתנהגנה פחות-או-יותר בדומה לחיים המוכרים לנו. שאם לא-כן, אין הכרח שהחומרים האנטיספטיים אומנם יפגעו בהן, וש-21 ימי-בידוד אמנם יספיקו לוודא האם האורחים הבלתי-קרואים קיימים. נוסף לכך, ייתכן שקיומם של אורחים כאלה יהיה ניתן לזיהוי, רק לאחר שיפגשו ביצורים שאינם מצויים במעבדות-הבידוד. מה יקרה אם יסתבר כי חלה הפרעה בפעילות החיים התקינה של האסטרונוטים, או של חיות-הניסוי שבמעבדות הבידוד ? נאס”א מסרבת להשיב, מה תעשה אם תפרוץ במעבדה מגיפה קטלנית; אנשיה רק מקווים כי כדבר הזה לא יקרה לעולם. ואומנם, בינתיים מסתבר כי הכל כשורה.
כל אלו הן כרגע השערות בלבד. חמורה יותר תהיה הבעיה בשוב האדם ממסעו לכוכבים אחרים. או-אז ייקרא האדם לגייס כל ידיעותיו אודות החיים – כפי שהוא מכירם, וכפי שהם עשויים להתקיים – כדי לשמור על קיומו. הבקעת מעטפת-החלל, הסוגרת על החיים בתבל מכל עבריהם, מחייבות איפוא להתלוות גם בהתעמקות מאומצת בביולוגיה מעשית ועיונית כאחת.
כל אלו הן כרגע השערות בלבד. חמורה יותר תהיה הבעיה בשוב האדם ממסעו לכוכבים אחרים. או-אז ייקרא האדם לגייס כל ידיעותיו אודות החיים – כפי שהוא מכירם, וכפי שהם עשויים להתקיים – כדי לשמור על קיומו. הבקעת מעטפת-החלל, הסוגרת על החיים בתבל מכל עבריהם, מחייבות איפוא להתלוות גם בהתעמקות מאומצת בביולוגיה מעשית ועיונית כאחת.
