תיאוריית “התכנון התבוני” רואה בקיומו של מתכנן-על קביעה מדעית. הדרוויניסטים רואים בזה עוד ניסיון לדחוף את אלוהים למדע
מייקל בהה. “רציונלי מצידנו להסיק שההמערכות האלה תוכננו” בלב הפולמוס על התכנון התבוני עומדת השאלה הבאה: האם יכול הסבר מדעי להיסטוריה של החיים לכלול פעולות של כוח עליון? תיאוריית התכנון התבוני (Intelligent Design) היא אסכולת מחשבה, שיש כאלה בארה”ב הטוענים שיש ללמדה בבתי ספר לצד תיאוריית האבולוציה. חסידיה סבורים כי המורכבות והרב-גוניות של החיים הם מעל ומעבר להסברים שהאבולוציה יכולה להציע. תופעות ביולוגיות מופלאות – כמו הדיוק האופטי של עין, ה”מנועים” הזעירים שמניעים חיידקים ומערך החלבונים שגורמים לקרישת הדם – הן, לטענתם, הוכחה למעשה ידיה של ישות עליונה הפועלת בעולם. מייקל בהה, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת ליהיי בפנסילווניה ומבכירי התיאורטיקאים הדוגלים בתכנון התבוני, משווה, להמחשת הטיעון שלו, בין תופעות ביולוגיות מורכבות כמו קרישת דם למלכודת עכברים: קחו חלק אחד – הקפיץ, הבסיס או החלק המתכתי שמשפד את העכבר – והמלכודת לא תוכל ללכוד עכברים. באותו אופן, טוען בהה, אם אחד או יותר מ-20 החלבונים המעורבים בקרישת דם נעדר או אינו מתפקד כשורה, כפי שקורה אצל חולי המופיליה למשל, הקרישה לא תתבצע כראוי. מערכות כאלה, של “הכל או לא כלום”, אומרים חסידי תיאוריית התכנון התבוני, לא היו יכולות להיווצר באמצעות שינויים מצטברים, שלדברי חסידי האבולוציה איפשרו לחיים להתפתח מחיידק פרימיטיווי עד למוח האדם על יכולותיו. מערכות מורכבות כאלה “קשורות תמיד לתכנון”, אמר בהה. “אנחנו מוצאים מערכות כאלה בביולוגיה, ומאחר שלא ידוע לנו על דרך אחרת שבה הן יכולות להיווצר, כולל טענות הדרוויניסטים, זה רציונלי מצדנו להסיק שהן תוכננו”. זהו טיעון שמושך אמריקאים מאמינים רבים. 404 מדענים חתמו, חלק חזרו בהם האבולוציה חזתה נכונה שלדגים לא יהיו חלבוני הקרשה מסוימים (צילום: רויטרס)אבל מדענים מהזרם המרכזי אומרים שהטענות על תכנון תבוני מנוגדות ליותר ממאה שנות מחקר, התומך בכוח ההסבר והניבוי של האבולוציה הדרוויניסטית, ושרעיון התכנון התבוני סובל מבעיות בסיסיות, המציבות אותו מחוץ למסגרת המדע. ראשית, הם אומרים, הסתמכות על כוח עליון אינה מדעית. “אחד מחוקי המדע הוא שאסור להסתמך על נסים”, אמר דאגלס ארווין, פליאוביולוג במכון סמיתסוניאן בוואשינגטון, “זאת הנחה בסיסית במה שאנחנו עושים”. זה לא אומר שמדענים אינם מאמינים באלוהים. רבים מהם מאמינים. אבל הם רואים את המדע כמאמץ לגלות כיצד פועל העולם הגשמי, בלי לומר מדוע אנחנו כאן או כיצד עלינו לחיות. ובמסגרת השאיפה הזאת, הם אומרים, אין צורך לפנות להסברים שאינם מהעולם הזה. מחקרים אבולוציוניים סיפקו ראיות רבות כל כך, עד שביולוגים יכולים להסביר אפילו את התופעה הטבעית המורכבת ביותר ולמלא חללים בתיאוריות מוצקות. זה אפשרי במידה רבה משום שהאבולוציה משאירה עקבות, כמו שרידי מאובנים של בעלי חיים קדומים או ממצאים בד-נ-א שנחשפו במחקר גנטי. בעוד בהה ותומכים אחרים בתיאוריית התכנון מזהים, למשל, את מערכת קרישת הדם כתוצר של תכנון – מדענים מהזרם המרכזי רואים בה תוצאה של רצף אירועים אבולוציוניים. הם סבורים כי לבעלי חוליות קדומים היתה מערכת פשוטה של חלבונים ספורים שגרמה לדם להתקרש, אמר ראסל דוליטל, פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. בנקודה מסוימת, הם מניחים, טעות שאירעה במהלך שכפול ד-נ-א גרמה להכפלת גן, וכך להגדלת מספר החלבונים המיוצרים על ידי תאים. בדרך כלל שינוי כזה הוא חסר תועלת. אבל במקרה הזה, החלבון העודף סייע בהקרשת הדם ובעלי חיים שהיה להם אותו היו בעלי סיכויים גדולים יותר לשרוד ולהתרבות. עם הזמן התפתחו מינים מפותחים יותר, וחלבונים נוספים הצטרפו למערכת קרישת הדם. כך למשל, נראה שחלק מהחלבונים המעורבים בקרישה החלו את חייהם כאנזימים המסייעים לעיכול. באמצעות לימוד העץ האבולוציוני והגנטיקה והביוכימיה של האורגניזמים החיים, אמר ד”ר דוליטל, מדענים הצליחו במידה רבה לקבוע את הסדר שבו נעשו חלבונים שונים מעורבים בקרישת הדם, ועם הזמן יצרו את המנגנונים המתוחכמים אצל בני האדם וחיות מפותחות אחרות. חקר הגנום של בעלי חיים שונים סיפק ראיות לחיזוק העמדה הזאת. מדענים ציפו, למשל, שליצורים פרימיטיביים יותר, כמו דגים, לא יהיו חלבוני הקרשה מסוימים, מה שהתברר באחרונה כנכון בפענוח גנומים של דגים. חסידי התכנון התבוני פירסמו את רעיונותיהם בספרים לקהל הרחב ובמספר קטן של מאמרים מדעיים. אחדים מהם פיתחו נוסחאות מתמטיות, שנועדו לקבוע אם משהו תוכנן או שנוצר בתהליך טבעי. מדענים מהזרם המרכזי אומרים שהתכנון התבוני מהווה התקפה מתוחכמת יותר, ולכן מפתה יותר, על האבולוציה. בניגוד לבריאתנים, תומכי תיאוריית התכנון התבוני מקבלים הרבה ממסקנות המדע המודרני. הם מסכימים עם קוסמולוגים שגיל היקום הוא 13.6 מיליארד שנים, ולא פחות מ-10,000 כפי שניתן להסיק מקריאת כתבי הקודש כפשוטם. הם מסכימים שמוטציה ותהליך הברירה הטבעית, שהם המנגנונים המרכזיים של האבולוציה, פעלו לעתים בעולם הטבע, למשל בהתנוונות העיניים של סלמנדרות מסוימות, החיות מתחת לאדמה. חלקם אפילו מקבלים את הרעיון שמוצא המינים הוא מאב קדמון משותף – מאבני היסוד של האבולוציה. רוב גדול מבין המדענים מסכים עם תיאוריית האבולוציה. ובכל זאת, “מכון דיסקאוורי”, קבוצת מחקר שהחלה לפעול בסיאטל כמרכז לתנועת התכנון התבוני, טוען כי 404 מדענים, בהם 70 ביולוגים, חתמו על עצומה המפקפקת בתפישה הדרוויניסטית. אולם מאז פרסמו חלק מאותם מדענים התכחשות לשימוש זה בשמם. מדענים רבים רואים את התכנון התבוני כלא יותר מאשר התיאוריה הבריאתנית, מוסווית בתחפושת פסוודו-מדעית. לדבריהם, על אף השימוש בשפה מדעית והעובדה שאחדים מחסידי התיאוריה הם מדענים, גישת התכנון התבוני הציעה עד עתה רק טיעונים פילוסופיים נגד האבולוציה, ללא שום ממצאים להתערבות של כוח עליון. החיידק שאולי ישכנע דרווין. אולי חולקים על חלק מפרטיו, אבל איש בזרם המרכזי לא מטיל ספק בהנחותיו הבסיסיות (צילום: אוניברסיטת מיאמי)אם מלכודת העכברים של פרופ' בהה היא אחד הטיעונים המוכרים ביותר לחסידי התכנון, טיעון אחר הוא הרעיון שאינטליגנציה נראית בבירור במה שהיא יוצרת. קראו סיפור מאת ארנסט המינגוויי, התבוננו בפירמידות. בכל אלה בולטת ידו של מתכנן, אומרים חסידי התכנון, הטוענים שמדענים מהזרם המרכזי אינם מוכנים להתבונן מעבר לעולם החומרי בכל הנוגע לנושאים כמו תפקוד העין או תנועת החיידק. מה רע, הם שואלים, בבדיקת הרעיון שמה שנראה כתוצר של תכנון, אכן נוצר כתוצאה מתכנון? “אם אנו מגדירים את המדע בצורה שבה הוא אינו יכול להגיע לתשובה האמיתית, זו הגדרה עלובה למדי”, אמר דאגלס אקס, חוקר ביולוגיה מולקולרית ומנהל המחקר במכון הביולוגי, מרכז מחקר חדש בסיאטל העוסק גם בנושאים הנוגעים לתכנון תבוני. ד”ר אקס אמר שקיבל “מימון משמעותי” ממכון דיסקאברי, אך סירב למסור פרטים על המכון או על המימון. סטיוון מאייר, מנהל “המרכז למדע ולתרבות” במכון דיסקאוורי, משווה את גישת התכנון לעבודתם של ארכיאולוגים החוקרים תרבות קדומה. “דמיינו שאתם ארכיאולוג שבודק כתובת ואומר לעצמו, 'מצטער, זה נראה תבוני אבל איני יכול להשתמש בהסבר כזה מאחר שבמסגרת שיטת המחקר, עלינו להגביל את עצמנו לתהליכים חומריים'”, אמר ד”ר מאייר בלעג והוסיף: “אמרו שזה נס, קראו לזה בכל שם שתרצו, אבל העובדה נותרת בעינה שנקודת המבט החומרית היא תפישה קטועה של המציאות”. מדענים מהזרם המרכזי אומרים כי השיטה המדעית אכן מוגבלת לעולם החומרי, משום שהיא מנסה לברר כיצד הוא פועל. לדבריהם, המלים “זה ודאי תוכנן” הן פשוט דרך להתחמק מהתמודדות עם הבעיות הקשות ביותר. זה לא שהם מתנגדים לבדיקת תופעות שאין להן עדיין הסברים. אבל הם מתנגדים להנחה שהיה מתכנן-על, משום שאין לקיומו עדויות ביולוגיות, ובעצם הוכחה מדעית כלשהי. בניגוד לכך, התיאוריה של דרווין סיפקה ממצאים כה מוצקים עד שאף ביולוג מהזרם המרכזי אינו מטיל היום ספק בהנחות הבסיסיות שלה, גם אם הוא חולק על חלק מפרטיה. התיאוריה פתרה הרבה מתעלומות הטבע. באמצעות לימוד שלדים של לווייתנים, למשל, יכלו מדענים אבולוציוניים לשחזר את ההיסטוריה של מוצאם מיונקים בעלי פרסות קטנות, שחיו על פני האדמה. הם ערכו תחזיות כיצד אמורים היו להיראות הלווייתנים הראשונים ששכנו במים, ואכן, ב-1994 גילו פליאונטולוגים שני מינים כאלה, שהיו להם רבים מהמאפיינים שהמדענים חזו. תומכים בתיאוריית התכנון זהירים דיים לומר, שהם אינם יכולים לזהות את המתכנן בעולם, אם כי הם ממהרים להבהיר שאלוהים הוא האפשרות הסבירה ביותר. והם נותנים תשובות שונות לשאלה מתי, איך ובאיזו תדירות התערב המתכנן. פרופ' בהה, למשל, אמר שהוא יכול לתאר לעצמו את האפשרות, שנתוני התכנון “הוזנו” ביקום כבר כשהמפץ הגדול התרחש, לפני 13.6 מיליארד שנים. עם זאת, הוסיף, ייתכן גם שהמתכנן פעל ללא הרף לאורך ההיסטוריה של החיים. מדענים מהזרם המרכזי אומרים כי הערפול הזה בשאלה מתי וכיצד התרחש התכנון, כביכול, הופכים את הפרכת הטענות לבלתי אפשרית. אין זה הגיוני, לדעתם, שחסידי התכנון ידרשו שכל פרט באבולוציה יהיה ברור וידוע. פרסומתאבל בהה מתעקש שהוא עשוי להשתכנע, אם מדענים יצליחו לצפות בקפיצות אבולוציוניות במעבדה. הוא הצביע על ניסוי שעורך רוברט לנסקי, פרופסור לאקולוגיה מיקרוביאלית באוניברסיטת המדינה של מישיגן. לנסקי עוקב אחר האבולוציה של חיידק אי קולי זה יותר מ-15 שנים. “אם הוא יגלה משהו, זו תהיה דרך אחת לשכנע אותי”, אמר בהה. לטענתו, אם הוא צודק, החיידק במעבדתו של לנסקי יתפתח רק בצעדים קטנים, ולעולם לא באופן שיעניק לו יכולות חדשות לגמרי. למעשה, נראה שיכולת כזאת כבר התפתחה. ד”ר לנסקי אמר שהניסוי שלו לא נועד לבדוק את ההיבט הזה של האבולוציה, אך עם זאת, “גילינו לאחרונה חריג דרמטי, שבו התפתח תפקוד חדש ומפתיע מאוד”. לנסקי סירב למסור פרטים לפני סיום הניסוי ופרסומו. אבל, הוא אמר, “אם מישהו מבסס את אמונתו באלוהים על ההנחה שתוצאות הניסוי שלנו לא יכללו חידוש ביולוגי גדול, אני מציע לו במלוא הצניעות שיחשוב שוב על האבחנה בין מדע לדת”. פרופ' בהה, בתגובה: “אמתין ואראה”.
