החללית Mars Orbiter Mission, או מנגליאאן (Mangalyaan) – שפירושו בהינדו “רכב המאדים” – הפעילה את מנועיה בסיום מסע של עשרה חודשים, ונכנסה למסלול הקפה סביב כוכב הלכת
מה שלא הצליחו לעשות הרוסים והיפנים, וגם האמריקנים נכשלו בו בעבר, הצליחה הודו לעשות הבוקר בנסיון הראשון – להכניס חללית מתוצרתה למסלול סביב כוכב הלכת מאדים.
זאת שלושה ימים בלבד לאחר שהחללית האמריקנית מייבן נכנסה אף היא למסלול סביב מאדים.
החללית Mars Orbiter Mission, או מנגליאאן (Mangalyaan) – שפירושו בהינדו “רכב המאדים” – הפעילה את מנועיה בסיום מסע של עשרה חודשים, כדי להיכנס למסלול הקפה סביב כוכב הלכת. היא אינה אמורה לנחות, אלא רק לחקור מהאוויר את האטמוספרה של מאדים, את מזג האוויר שלו ואת פני השטח, בטיסות בגובה משתנה – בין 365 ק”מ ל-80,000 ק”מ. “הודו פעילה מאוד בכל התחומים של חקר החלל, החל ממשגרי לוויינים, לווייני חישה מרחוק לצילום של כדוה”א ושל גופים אחרים בחלל, והצעד הזה לכיוון חקר מאדים ממצב את הודו בחזית המדינות השולחות חלליות”, אומר טל ענבר, ממכון פישר למחקרי אוויר וחלל.
עדכון: צילום ראשון של מאדים מהחללית ההודית שעלתה פחות מסרט
הודו מתגאה גם שהחללית למאדים עלתה רק שבעים וחמישה מיליון דולר, בערך עשירית ממחירה של החללית האמריקנית MAVEN, שנכנסה בתחילת השבוע למסלול סביב מאדים. עם החללית ההודית יגיע לחמישה מספרם של הלוויינים החגים כעת מעל כוכב הלכת האדום, לצד שתי גשושיות הפועלות על אדמתו. “אנחנו בהחלט כבר שולטים במאדים במובן מסויים”, אומר ענבר, אבל יש שם עוד הרבה מאוד מה לעשות. יש תכניות לשנים הבאות עוד לפני שבני אדם יגיעו לשם, להנחית עוד חלליות, להחזיר משם דגימות קרקע. העבודה העיקרית עדיין לפנינו”.
דרך ארוכה
אף על פי שמשימות המחקר על מאדים הן לפי שעה מדעיות בעיקרן, בשנים האחרונות הן מוכוונות יותר ויותר לאיסוף מידע הנחוץ לקראת הנחתת בני אדם. ראש נאס”א, צ’ארלס בולדן, דיבר השבוע על הנחתת בני אדם על מאדים בשנות ה-30 של המאה כאחד מיעדי הסוכנות. מומחי חלל רבים מסכימים שכדי להגשים את היעד הזה, יידרש שיתוף פעולה נרחב בין מדינות רבות. צעד אחד גדול לקראת שיתוף הפעולה הזה נעשה כעת בשמי מאדים, כשארה”ב והודו חולקות מידע ומתאמות ביניהן את משימות המחקר המתנהלות 700 מיליון ק”מ מכאן.
6 תגובות
ניסים: מקבל. ביקרתי שם רק פעם אחת. ובאמת יותר מציקה לי השחיתות אצלנו מאשר שם.
הרצל
Trust me, אין לך מושג כמה אתה טועה. האלימות בהודו היא בסדר גודל יותר מישראל. השחיתות, שני סדרי גודל. יש לי הרבה יותר מידי ניסיון בהודו, בעבודה עם חברות פרטיות וגם עם הצבא. אם אתה חושב שזה בכלל דומה למה שקורה בישראל, אתה כל כך טועה.
אני מסכים איתך שהמצב בישראל בלתי נסבל. תאמין לי, המצב בנמל אשדוד סוכר לעומת הודו…
ניסים:
אז גם אצלנו לא דמוקרטיה. יש הבדל קטן: אצלנו היחס בין העושר לעוני יותר קטן. אבל השחיתות – אותו דבר. קשרי הון/שלטון – אותו דבר. השתלטות של משפחות בודדות על כל המשק – אותו דבר (בהודו המשק יותר גדול, לכן המשפחות האלו יותר עשירות). לעומת זאת אצלנו יש יותר אלימות, יש ארגוני פשע עם קשרי שלטון ומשפט.
סך הכל, הודו זו דמוקרטיה כמו אצלנו. רחוק מאוטופיה אבל דמוקרטיה.
הרצל
הודו היא לא בדיוק דמוקרטיה אמיתית. יש שם הרבה, הרבה מאוד, שחיתויות. יש שם מעמדות. יש שם אלימות. יש שם, עוני שלא יתואר, ועושר שלא יתואר.
הכסף לא מחלחל כלפי מטה, ממש לא.
יש הרבה דברים טובים בהודו, אבל הרבה יותר דברים רעים.
אגיד את זה בעדינות – הודו היא לא דוגמה טובה למה שאנחנו קוראים דמוקרטיה.
כל הכבוד להודים. עם חכם וישר שלצערנו רובו עני מדי. גם דמוקרטיה אמיתית.
לגבי העלות – רוב הכסף הלך למשכורות של המהנדסים, שקנו במכולת, שקנתה את הירקות מחקלאי וכו’. אני מתכוון להגיד שההשקעה ברובה התפזרה בקרב האוכלוסיה. אני מניח שבערך 1/4 מההשקעה הלכה לייבוא רכיבים – בעיקר רכיבים אלקטרוניים – וזה הסכום שיצא מהודו.
הנסיון שרכשו המהנדסים + ההוכחה שהנסיון אמיתי יאפשר זרימת ידע לתעשיות אחרות, וכאן ההישג הגדול.
כל הכבוד להם זה בהחלט מראה על התקדמות של הודו ובנוסף זה יהיה השראה למליוני הודים,
יש ביקורת שהכסף הזה היה צריך להיות מושקע בעניים אבל סביר להניח שאם זה לא היה מושקע בתעשיה החלל הענים לא היו רואים מזה כלום, יש יותר סיכוי שבצורה הזאת זה ימריץ את הידע והכלכלה ובטווח הרחוק
ע”י זה גם הענים יוכלו להינות מהשתפרות של המערכת הכלכלית של הודו שזה לא רק בתעשית החלל,
מדינה צריכה חזון וזהו בהחלט חלק מהחוזן שהודו צריכה כדי לזוז קדימה, זה לא יפתור את כל הבעיות
הפנימיות שלהם אבל זהו סוג של קרן אור ליכולת שיכולה להביא את הודו למקום טוב יותר.
הלוואי שאנו הינו יכולים להתעסק יותר בתחום הזה יותר ממה שאנו עושים כיום אבל בגלל מצבינו הבטחוני
כנראה שנצטרך להמשיך להתמקד בפיתוח ביטחוני שבחלקו הוא כמו מדע בדיוני אבל בתחום הביטחון.