להגדיל את ההשקעה הממשלתית במו”פ פי שניים

זו ההצעה המרכזית בדו”ח השנתי של המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע שהוצג אמש בכנסת

הדו”ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע הוצג אתמול, 15 באוקטובר, בישיבת וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הדו”ח כולל המלצות חברי המועצה בתחומים שונים בהם: מחקר מדעי, חינוך, מו”פ עסקי, מו”פ רפואי ועוד.

שר המדע והטכנולוגיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ אמר בהתייחס לדו”ח: “המדע והטכנולוגיה הם ענף הייצוא מספר אחד של ישראל. אין בעולם הרבה מתחרים לחדשנות ולמקוריות של הטכנולוגיה הישראלית. בבואנו לקבוע את מדיניות המו”פ במדינת ישראל אנו נותנים משקל גדול מאד לדו”ח המועצה ונפעל להוציא את המלצותיה מן הכח אל הפועל”.

לדברי יו”ר המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע פרופ’ אלוף (במיל’) יצחק בן-ישראל, שהציג את הדו”ח בוועדה, “ישראל עדיין מובילה בהוצאה למו”פ כאחוז מהתל”ג – 4.4%, אך רק כ-20% מהוצאה זו מגיעה ממקורות ממשלתיים והשאר מהתעשייה. המועצה קוראת להגדיל את ההשקעה הממשלתית במו”פ פי שניים תוך ארבע שנים כדי ליישר קו עם מדינות ה-OECD”.

בין ההמלצות שהוצגו היום בוועדה:

ביחס לתשתיות המחקר – המועצה ממליצה להקים קרן ייחודית חדשה למימון תשתיות מחקר לאומיות בהיקף של 100 מיליון ₪ לשנה. על פי הדו”ח, “תוספת כזאת תהיה בעלת משמעות מכרעת ליכולות המחקר של הקהילה המדעית הישראלית ותבסס את מעמדה בשיתופי פעולה עם קהיליות מחקר באירופה ובעולם”. המועצה סבורה כי שיפור תשתיות המחקר בישראל הוא הכרחי לקידום המדע ולביצוע מחקרים פורצי דרך בעולם שבו ההתקדמות הטכנולוגית הולכת קדימה כל הזמן וכי יש להשוות את תשתיות המחקר לאלו של האוניברסיטאות המובילות בעולם כדי להדביק את הפער.

באשר למערכת החינוך – קוראת המועצה לתכנון מדיניות לאומית ארוכת טווח למערכת, בדגש על מערכת ההשכלה הגבוהה וטיפוח מצוינות בחינוך. “בהיעדר מדיניות לאומית” אמר פרופ’ בן-ישראל בדיון, “יש למערכת יותר גמישות אך אין תיאום ובקרה ואין המשכיות”. על פי הדו”ח, יש חשיבות לטיפוח המצוינות גם בקרב אוכלוסיית התלמידים המחוננים (האחוזון העליון) והמצטיינים (העשירון העליון) וגם לטיפוח תרבות מצוינות בקרב כלל התלמידים. המועצה ממליצה לקבוע מנגנון, אשר יאפשר טיפוח מצוינות בראייה לאומית, תוך שימור היזמות ומתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים. כמו כן, קוראת המועצה לממשלה להכיר בחשיבות המשאב הלאומי של אוניברסיטאות המחקר ולתמוך בתקצובן הנאות.

בהתייחס למחקר במכללות – ממליצה המועצה לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין אנשי סגל מהמכללות לבין חוקרים מהאוניברסיטאות, שיאפשרו לחוקרי המכללות להשתמש בתשתיות המחקר של האוניברסיטאות ועל ידי כך להרחיב את בסיס והיקף המחקר בישראל.

ביחס לקידום המו”פ העסקי – המולמו”פ ממליצה לממשלה להתייחס למו”פ העסקי בכלל והתעשייתי בפרט כאל “מנוע צמיחה אסטרטגי למשק”, ולכן לאמץ מדיניות המבוססת על אופק תכנון רב-שנתי החיוני בהשגת אפקטיביות גבוהה ותשואה שולית מרבית למשק.

בדו”ח נכתב כי “המועצה רואה בדאגה את הקיטון המתמשך של נטל מימון המו”פ התעשייתי מצד הממשלה והטלתו על המגזר העסקי, בשיעורים יחסית גבוהים בהשוואה למדינות ה-OECD”. על רקע נתונים אלו, ממליצה המועצה שהשתתפות הממשלה במו”פ העסקי תגדל תוך ארבע שנים לשיעור של 10% – שיעור השתתפות דומה לממוצע בין השנים 1999-2000.

ביחס לניצול הגלובליזציה לקידום המשק התעשייתי – ממליצה המועצה להוסיף לתנאי הסף של כניסת החברות הבין-לאומיות למסגרת התמיכה גם את היקף המו”פ השנתי שיבוצע בישראל ואת רמת החדשנות במו”פ שיבוצע. נוסף לכך, על הממשלה להשקיע משאבים נוספים בהרחבת הקשרים וההסכמים הבין-לאומיים של המדינה, תוך מיקוד במדינות מתעוררות ובעלות פוטנציאל, כגון סין, הודו וברזיל.

הדוח חובר על ידי 16 חברי המועצה, מדענים ומומחים בעלי מוניטין וניסיון במו”פ ובמדיניות מו”פ מהאקדמיה, מהתעשייה וממוסדות המחקר