סיקור מקיף

חוקרים מאוניברסיטת MIT: מעבד מגראפן עשוי להגיע למהירות של 500 עד אלף ג'יגה-הרץ

ה-Graphene הוא צורה מסוימת של פחמן טהור, במבנה של חלת דבש ובעובי של אטום בודד

Graphene - מסוגל להכפיל את תדירות האותות החשמליים
Graphene - מסוגל להכפיל את תדירות האותות החשמליים

חוקרים מאוניברסיטת MIT הודיעו בוועידה של האיגוד האמריקני לפיזיקה, שהתקיימה במארס 2009, כי חומר חדש בשם גרפן (Graphene) עשוי לסלול את הדרך לייצור מעבדים שיפעלו במהירות שעון של 500 עד 1,000 ג'יגה-הרץ. הממצאים המלאים של המחקר יפורסמו בגיליון מאי של כתב העת Electron Device Letters.

החומר המדובר הוא צורה מסוימת של פחמן טהור, במבנה של חלת דבש ובעובי של אטום בודד. הוא נתגלה בשנת 2004, ומאז בדקו מדענים ממוסדות מחקר שונים אילו שימושים אפשר לעשות בו. תומס פלצ'יוס, מרצה במחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב של MIT ואחד החוקרים, העריך, כי החומר ימלא תפקיד חשוב בשבבים עתידיים. ביחד עם ג'ינג קונג, מרצה נוסף במחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב של MIT, והסטודנטים האן וונג ודניאל נזיץ', ייצר פלצ'יוס שבב ניסיוני מ-Graphene, שמסוגל להכפיל את תדירות האותות החשמליים.

החוקרים הסבירו, כי הטכנולוגיה שמשמשת כיום להכפלת המהירות יוצרת הפרעות, מחייבת סינון ומגדילה את צריכת החשמל. השבב שמיוצר מ-Graphene כולל טרנזיסטור אחד בלבד, לא יוצר הפרעות וחוסך את הצורך במסנן. להערכת פלצ'יוס, הטכנולוגיה תוכל להיות זמינה ליישום מסחרי כבר בעוד שנה או שנתיים. בשלב הבא, מתכוונים החוקרים לפתח שיטות לייצור של לוחות Graphene גדולים יותר.

16 תגובות

  1. אני מסכים עם זה שחוק מור הוא חוק כלכלי בעיקרו.
    אין הגיון כלכלי בלשווק מוצר חדש על חשבון עודפים של מוצר ישן שעוד לא כיסית את עלויות הייצור שלו.

  2. HW כבודו במקומו מונח…. XS וANANDTECH וTHG ו-VRZONE טיפה יותר עולמיים ומכובדים… בדוק שם.

  3. מתי ילמדו הישראלים להגיד “גיגה” במקום “ג’יגה”? המדינה היחידה בתבל בה מבטאים את זה כג’יגה, ואין לכם מושג עד כמה זה צורם.

  4. לא יודע מאיפה הבאת את זה אבל לפני שנתיים היו רק מעבדי 65NM.

    הQ6600 למיניהם.

  5. גיל
    גם מעבדי סדרת הקוואד עם 4 בליבות שנמכרו לפני שנתיים וחצי לפחות ועדיין נמכרים הם 45 ננו.
    אני מכיר את הענף הזה ונקודה צודק ב100% הטכנולוריה לא מתקדמת במהירות האפשרית כי של מגבלה של החזר השקעה בנקודת האיזון וכמובן הפקת רווחים אחריה מהטכנולוגיות האלה.

  6. לא כל כך נכון נקודה.

    אינטל לא יכלה לייצר מעבדי 45NM לפני כמה שנים (45 זה הI7)
    לא היה ניתן טכנולוגית לעשות זאת.

  7. חוק מור הוא חוק כלכלי, שנועד לשמור על גורם רווח קבוע לחברות.
    לדוגמא, מבחינה טכנולוגית אינטל יכלו לייצר את המעבדים בטכנולוגיה שלהם היום כבר לפני כמה שנים.

  8. נכון שכל זה מעשי אבל כדי שזה יגיע לייצור מסחרי דרושים מפעלים עם טכנולוגיה מתאימה וזה ייקח עוד הרבה שנים לפתח ולבנות… בינתיים רק הצבא (כנראה שלא שלנו-צריך הרבה כסף) ירוויח מזה…

  9. נקודה: לא הבנתי למה התכוונת ב"מספיק לציין…", מה זה אומר שזה בגודל של ס"מ ואיך זה משפיע?

  10. תדרים גבוהים יותר ידרשו טכנולוגיה שונה לחלוטין.
    מספיק לציין שהמרחק שעובר אות חשמלי במעבד בתדר של 3GHZ (חצי שעון זה 6GHZ) הוא בסדר גודל של ס"מ וזה הסדר גודל של מעבד.

  11. זה לא שעוד שנתיים יהיה מעבד 1THZ למכירה בזאפ.

    מעבד מחשב הוא משהוא מורכב יותר מטרנזיזטור.

    מעבד מחשב מכיל מיליוני טרנזיזטורים…

  12. לגבי עבודות (מחקר) אם חומר מסוג זה כבר דיברו והיו כמה כתבות עוד לפני 3-4 שנים.
    מעניין אך יגבו חברה מ-INTEL,AMD,IBM,TI,MOTOROLA וכו’…

  13. כלומר מהיר פי 500-250 ממעבד ממוצע במהירות 2 ג’יגה-הרץ.
    וכל זה בעוד שנה שנתיים? נשמע טוב מידי מכדי להיות אמיתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.