מתחרות מיס ארה”ב והאבולוציה

(וידאו) ג’וש רוסנאו שואל מדוע צריכים המדענים להיות מודאגים בשאלה מה דעתן של מתמודדות תחרות מיס ארה”ב ומסביר כי זו הזדמנות נדירה להבין מה חושב הציבור האמריקני על האבולוציה. התוצאות – לא מעודדות

מאת ג’וש רוסנאו, סיינטיפיק אמריקן

באותו נושא:

• מדוע הבריאתנות אינה מדע?
• מסע הצלב האנטי מדעי באמריקה מתגבר

בחודש שעבר, המתחרות שעברו בסך במצעד מיס ארה”ב (Miss USA) הופחדו עד מוות (לפי הגדרת רשת פוקס ניוז). מדוע הן כה נבהלו? הם חששו משאלה מכשילה בראיון שנערך איתן לרבות “האם האבולוציה צריכה להילמד בבתי הספר?”.

לאחר המצעד הזה בו ענו אחת אחרי השניה על השאלות העירו הצופים כי המנצחת, לשעבר מיס קליפורניה הגדירה את עצמה כ”גיקית ענקית של מדע” וכמובן קידמה בהתלהבות את האבולוציה. שאר המתחרות לא היו כה נלהבות, כאשר מיס טנסי נקטה בגישה רכה יותר ואמרה :”צריך ללמד אבולוציה בבתי הספר” אך הבהירה: “אני בואפן אישי לא מאמינה בכך אך אני חושבת שכל הרעיונות צריכות להילמד והאנשים צריכים להחליט לבד.”

מדוע צריכים המדענים להיות מודאגים בשאלה מה דעתן של מתמודדות תחרות מיס ארה”ב על האבולוציה? המחקר המדעי ב-150 השנים מאז שדארווין פרסם את ספרו מוצא המינים אישר חזור ואשר את העוצמה של ההסבר האבולוציוני בביולוגיה ובמדעים אנרים, וקהילות החינוך והחינוך המדעי הצהירו כי האבולוציה היא גורם בסיסי במדע המודרני ובחינוך המדעי המודרני ושאין חלופה מדעית לתורה זו.

מיס ארה”ב לא קובעת מדיניות בתחום החינוך אך הזוכות במדינות השונות – במיוחד זו החובשת את כובע מיס ארה”ב – משפיעות ביותר בתים שאינם קוראי את סיינטיפיק אמריקן, אך חברים במועצות בתי ספר ולוחצים על המורים של הילדים באשר לדרך הכיסוי של האבולוציה. לדעת כיצד אלו המהוות דוגמה אישית חושבות על האבולוציה חשוב רק משום שנשים אלה נבחרו כדי לייצג את המדינות שלהם וזו דוגמה נדירה שנית ן לראות לרוחב כל ארה”ב כיצד הציבור הלא מדעי רואה את האבולוציה. למעשה, הבנת הדרך כיצד מדברות מתחרות מיס ארה”ב על האבולוציה עשויה לסייע להבין טוב יותר כיצד הפוליטיקאים מדברים על האבולוציה וכיצד ניתן לקדם את החינוך המדעי.

http://www.youtube.com/watch?v=UkBmhM0R2A0

בעוד אין שום חילוקי דעות מדעיים באשר לאבולוציה, קיים ללא כל ספק ויכוח פוליטי כאשר כשליש מהאמריקנים דוחים את האבולוציה מן היסוד, לפחות עוד שליש פוסחים על הסעיפים והשליש האחר מקבל את דעת הקהילה המדעית. המועמדות מכל המדינות וממחוז קולוצביה, לכודות בנוף הפוליטי ונראה שהן לא מודעות בכלל לנוף המדעי. רק תשע מהן השתמשו במילים כגון”מדע” או “מדעי” בתשובות שלהן, ורבות מאותן תשע לא הבינו את המדע. פובליציסט שעבד בעבר עם המארגנים התלונן לפוקס ניוז כי מופעל לחץ על המועמדות לעונת על התשובות בדרכים המנוגדות לגישת התקינות הפוליטית והדבר מהווה אפליה מול הדעות והאמונות שלהן.”

מצפיה בוידאו ומקריאת הטקסטים ברור שרבות מהמתחרות חשות בקונפליקט בדעותיהן, ורק מעט מאוד גילו את הדעות החד משמעיות שלהם. במקום לגרום למשתתפות להאבק עם הנושא, צריך לומר כי מרבית האמריקנים עוברים מאבק דומה כאשר מעמתים אותם עם שאלות בתחום האבולוציה בידי חברות סקרים או כשהם עוברים על שיעורי הבית של הילדים שלהם. הסוקר בדימוס ג’ורג’ בישופ, סיכם את מצב הציבור בסקרים על האבולוציה: “התשובה לשאלה במה האמריקנים מאמינים בכל הקשור למוצא האדם, ניתן לבצע מניפולציה בדרך שבה נשאלת השאלה. דעת הקהל בנושא זה נראת הרבה יותר חשילה מאשר שיערנו בעבר.” דוגמה להשפעות כאלה היא האם בשאלה מופיעות חלופות דתיות, או רמזים באשר לאבולוציה האנושית, או התייחסות ספציפית ללוח הזמנים של האבולוציה – כל אלה יכולים להשפיע על תוצאות הסקרב אשר לקבלת האבולוציה. אין משמעות הדבר שאין לאמריקנים דעה באשר לאבולוציה עד שהם מקבלים את השיחה, רק שישנם כמה סדרות של מידע ואינטואיציה המונעים בידי שאלות אודות האבולוציה, ושינויים קלים בנסיבות יכולים להסיט את הדעות השולטות במוח של המשיב ברגע נתון.

השאלות שניתנו למתמודדות מיס ארה”ב נותנות תובנה ייחודית לתהליך, במיוחד בגלל שהסיכויים כל כך נמוכים (לפחות לכך שהן קיבלו חינוך מדעי9 ובשל העובדה שהן צריכות לענות יותר מאשר נכון או לא נכון, הן מסבירות את עצמן וכשהן עושות כך הן חושפות את המצב הקשה של החינוך המדעי, כמו גם אינטואיציות מוטעות הגורמות לקשיים כאשר מדברים על אבולוציה באמריקה.

גם הערכה פשוטה של תשובתה של כל מועמדת מהווה אתגר. כמה, כמו מיס קונטיקט תמצתה באומרה: “אני חושבת שצריך ללמד אבולוציה בבתי הספר” או מיס אלבמה שאמרה “אבולוציה, לא, אני לא מאמינה באבולוציה. אינני חושבת שצריך ללמד אותה בבתי הספר, לא אעודד זאת.” קל לשפוט. אחרים החלו חזק אך התאיידו באמצע כמו מיס קנטאקי שפתחה: “בכנות איננה חושבת שצריך שיהיה יותר מדי ידע על נושא כלשהו” אך עדיין חשה “שלא צריך ללמד אבולוציה בבתי הספר. אני באופן אישי לא חושבת שזה נושא טוב ללמד בבתי הספר בכלל.” לגבי אחרות נראה שהן לא הבינו את התפיסה הבסיסית (כמו מיס רוד איילנד “אני מאמינה שהאבולוצי צריכה להילמד בבתי הספר משום שאני חושבת שילדים צריכים להכיר את נקודות המבט השונות באשר לדרך שבה העולם נוצר”. או אחרות שניסו להתחמק מהשאלה (מיס אינדיאנה: “אינני יודעת, אני חושבת שצריך להשאיר את זה לממשלה. אני לא בטוחה, אני חושבת שהרבה אנשים יכעסו אם האבולוציה תילמד בבתי הספר, אני חושבת שצריך להשאיר זאת מחוץ למשוואה.”

כמה רצו בבירור שתילמד החלופה הדתית בבתי הספר כמו מיס מערב וירג’יניה: “כן, אני חושבת שצריך ללמד אבולוציה בבתי הספר, אך אני לא חושבת שצריך להוציא את הדת. אם אינך מאמין באובלוציה, זה בסדר, אך אתה צריך לפחות לדעת מהי. ואם אינך מאמין בדת, גם זה בסדר, אך צריך לדעת לפחות את המידע הבסיסי עליה. לפיכך אני באופן אישי מרגישה שצריך לשלב את השניים”. אחרות הביאו את אותו רעיון של איזון, אך לא בהכרח חשבו שדעות דתיות שייכות לבתי הספר, כמו מיס איידהו: “אני מאמינה שאבולוציה צריכה להיות מוזכרת בתי הספר. הדבר הוא אודות השאלה במה אתה מאמין ולא צריך לדחוף את זה לתלמידים, אך שוב, צריך לדעת אודותיה ואני מנחשת שיש דעות שונות. מכיוון שגדלתי במשפחה, אתה לומד לחיות עם הערכים והמוסר ואם אין לך דעות אחרות להאמין בהן מה תעשה במשך שארית חייך?”

נסיון למצוא דרך עקבית לשפוט את התגובות לא היה קל. במקום לנסות לשפוט בעצמי, החלטתי לפתוח את הנושא לקוראי scienceblog. הצבתי סקר, קישרתי אותו לבלוג ולטוויטר שלי וקיבלתי במהירות 713 תגובות. מכיוון שמרבית הגולשים שענו על הסקר הגיעו מסיינבסבלוג הנחתי שהם מזחקים בדעה המדעית על האבולויה אך כדי לבדוק זאת, כללתי שאלון מדעי קצר (לרבות שאלה אודות המוצא המשותף של החיים, תפיסה אבולוציונית מרכזית).

גם ביקשתי לדרג את 51 ההצהרות של משתתפות תחרות מיס ארה”ב בקנה מידה בין 1 ל-10, כאשר הציון 10 מייצג את הדעה האידאלית בעיני המשיב. כדי לספק הקשר לתשובות, הוספתי שלוש הצהרות של אגודות מדעיות ושתיים מאגודות בריאתניות. ההצהרות היו:

• * האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS) המוציאה לאור של כתב העת סיינס: “התיאוריה הנוכחית של האבולוציה הביולוגית היא אחד התוצרים המוצקים ביותר של החקירה המדעית. היא הבסיס למחקר בתחומים רבים של הביולוגיה כמו גם מרכיב חיוני בחינוך המדעי.”
• * הפאנל הבין אקדמי – גוף בינלאומי המחבר למעלה מ-100 אקדמיות למדעים: בחלקים גדולים בעולם, שבו שיעורי מדע נלמדים במערכת חינוך ציבורית, העדויות המדעיות, הנתונים, התאוריות הניתנות לבחינה אודות מוצא והתפתחות החיים על כדור הארץ מוסתרות, מוכחשות, או מבולבלות עם תאוריות שאינן עוברות בחינה מדעית. אנו דוחקים במקבלי ההחלטות, במורים ובהורים לחנך את כל הילדים אודות השיטות והגישה המדעית ולעודד הבנה מדעית של הטבע. הידע אודות העולם הטבעי שבו אנו חיים מגביר את יכולתם של האנשים לענות על צרכיהם ולהגן על כוכב הלכת.”
• * אגודת המדענים החובבים: “היום האבולוציה היא העקרון המאחד של הביולוגיה. שום דבר לא נראה הגיני בלעדיה. נכון, היא נשארת שדה מחקר פתוח והמון שאלות ועידונים נשארים פתוחים וצריך לענות עליהם. ואולם העובדה שהחיים התאימו והשתנו במהלך הזמן היא עובדה מבוססת כמו העובדה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש.
• * מנקודת המבט הבריאתנית: מכון הבריאתנים של כדור הארץ הצעיר למחקרים בריאתניים: “מועצות בתי הספר והמורים צריכים ללחוץ ללמד את העדויות המדעיות והטיעונים כנגד האבולוציה בכיתות שלהם אם אינם רוצים להכיר בהם כטיעונים בעד הבריאתנות.”
• * מכון דיסקברי, המצדד בתכנון התבוני (בריאתנות בתחפושת א.ב.): “הנסיונות לפעול ללימוד התכנון התבוני רק גורם לפוליטיזציה של התיאוריה ותמנע דיון פתוח והוגן על ערכה של התיאוריה בקרב משכילים בתוך הקהילה המדעית. במקום לחייב ללמוד את תורת התכנון התבוני, מכון דיסקברי מחפש להגדיל את הכיסוי של האבולוציה בספרי הלימוד. האבולוציה צריכה להיות מוצגת בפני התלמידים והם צריכים ללמוד יותר אודות תורת האבולוציה, לרבות נושאים בלתי פתורים. תוכנית לימודים המתכוונת לספק לתלמידים הבנה של החוזקות והחולשות של הניאו דארוויניזם ותיאורית האבולוציה הכימית (במקום ללמד תורה חלופית כגון התכנון התבוני) יספק בסיס משותף לגישה שכל האוכלוסיה תוכל להסכים עליה.

(כדי למנוע בלבול הסרתי כל תיוג מזהה למקור חמש ההצהרות של הארגונים, לרבות החלפת שם הארגון עם האדם הראשון והשמטת סוגריים, וסידרתי אותן בסדר אקראי עבור העונים.

הדירוגים שניתנו היו די עקביים, דבר המעיד על בטחון רב יותר בבחירת תשובות מנצחות או מפסידות. באורח מעניין, ניסויים סטטיסטיים מראים כי התשובות על השאלון המדעי לא השפיעו על הדרוג של תשובות מתמודדות התחרות, כפי שהשפיע על קהל אוהד למדע שהתבקש גם הוא לענות על הסקר (פחות משליש ענו על שאלה אחת באורח שגוי).
ההצהרות של הקהילות המדעיות נתנו הקשר להערכת הדירוג של מתחרות מיס ארה”ב. באורח מעודד, שלושת ההצהרות מהארגונים התומכים במדע קיבלו דירוגים גבוהים – תשע (מתוך 10). וכפי שציפינו,, ההצהרות הבריאתניות דורגו נמוך יותר. ההצהרה של המכון למחקרים בריאתניים שפורסם ב-1987 כתגובה להחלטת בית המשפט העליון בארה”ב כי הוראת הבריאתנות בבתי הספר הציבוריים נוגדת לחוקה, קיבלה דירוג ממוצע של מעט יותר מ-2.
באופן מפתיע ההצהרה של מכון דיסקברי שנכתבה באורח מכוון להמנע מאתגרים משפטיים כגון החלטת בית המשפט מ-2005 לפיה התכנון התבוני הוא צרוה של בריאתנות ולפיכך גם אותה לא חוקתי ללמד בשיעורי מדע בבתי הספר קיבלה ציון ממוצע של 7.29, ציון דומה לזה שקיבלה הגיקית המדעית והזוכה – מיס קליפורניה. רק הצהרה של עוד שתי משתתפות קיבלה ציון גבוה יותר מזו של מכון דיסקברי: מיס ניו מקסיקו (דירוג שמונה) ומיס קונטיקט (8.4). שאר 47 המתחרות דורגו גרוע ממכון דיסקברי אך רק חמש קיבלו פחות מההצהרה של המכון לחקר הבריאתנות (אידניאנה, אלבמה, קנטאקי, ג’ורג’יה ונברסקה).

לידיעה בסיינטיפיק אמריקן

קישור לתמונה ולרשיון שלה