תפיסות שגויות אודות האבולוציה

יתכן שהם תוצאה של חוויות והתנסויות בבתי הספר או מהתקשורת. תפיסות מוטעות אחרות עשויות לנבוע מהנסיונות המתוכננים והמאורגנים להפריע ללימוד אבולוציה * מאמר שהוכן באוניברסיטת ברקלי, המספק למורים כלים כיצד להסביר מהי אבולוציה לתלמידיהם ששמעו על תורה זו פרטים לא מדויקים

מפת האתר
מפת האתר

למבקשים להעמיק – ההיבט הביולוגי של האבולוציה (מאות מאמרים) בריכוז ידעני אבולוציה וטבע. על ההסטוריה של הרעיון בידען דארווין ועל הנסיונות של בני דתות שונות לקעקע את האבולוציה ולהפריע ללמדה בידען התכנון התבוני.

המאמר המקורי נמצא באתר Understanding Evolution שמפעיאוניברסיטת ברקלי, ואשר נוצר בידי המוזיאון לפליאונתולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, בתמיכה של הקרן הלאומית למדעים והמכון הרפואי האווארד יוז.

בחרנו לתרגם בשלב זה חלק של האתר (המחולק באתר המקורי לדפים רבים ובהם איורים) המרכז את כל התפיסות השגויות (Misconceptions) אודות האבולוציה ומספק להם תשובות.* * * * *
לצערנו לבני האדם יש תפיסות שגויות באשר לאבולוציה. כמה מהן הן אי הבנות פשוטות; רעיונות שפותחו במהלך לימוד אודות האבולוציה, יתכן שהם תוצאה של חוויות והתנסויות בבתי הספר או מהתקשורת. תפיסות מוטעות אחרות עשויות לנבוע מהנסיונות המתוכננים והמאורגנים להפריע ללימוד אבולוציה.
כמורים, תפקידנו הוא לטפל בכל השאלות של התלמידים שלנו בכבוד וברצון לקבל כל שאלה כשיקוף של רצון לגיטימי ללימוד. ואולם כמה מהשאלות עלולות להיות מתוכננות כדי לפגוע בתהליך הלימוד. אנחנו צריכים להתמודד עם שאלות שנועדו במכוון להפריע בדרכים שאינם למטרת חקירה לגיטימית של התחום. וחשוב שנלמד להבחין בין השניים.

חלק א’ תפיסות שגויות באשר לשאלה מהי האבולוציה וכיצד היא פועלת
תפיסות שגויות באשר להיסטוריה של החיים וכיצד הם נוצרו הן לצערנו נפוצות מאוד. מרבית אי ההבנות קשורות להשערות לפיהם האבולוציה נוצרת בכיוון מסוים או שיצור אינדיבידואלי יכול לבחור להסתגל. נתבונן כעת בחמש אי הבנות נפוצות אודות האבולוציה וכיצד היא פועלת.

תפיסה שגויה: האבולוציה היא תיאוריה אודות מוצא החיים
התשובה: תיאורית האבולוציה עוסקת בעיקר בשאלה כיצד החיים השתנו לאחר שנוצרו. המדע מנסה לחקור כיצד החלו החיים (האם הדבר התרחש למשל במזרקות מים חמים במעמקי הים; אלו מולקולות נוצרו ראשונות וכו’), אך הדבר אינו נמצא במרכז תיאורית האבולוציה עצמה. בלי קשר לשאלה כיצד החלו החיים, לאחר מכן הם הסתעפו והתגוונו. בין אם נבין כיצד החיים החלו, אנחנו יודעים ומבינים המון אודות מה שהתרחש במהלך ההיסטוריה של החיים – אף כי יש עדיין הרבה מה ללמוד.

תפיסה שגויה: “האבולוציה היא כמו לטפס על סולם התקדמות, היצורים תמיד משתפרים
תשובה: נכון שהברירה הטבעית מנפה יחידים שאינם מתאימים לסיטואציה מסוימת, אך עבור האבולוציה “מספיק טוב” זה מספיק טוב. אף יצור לא חייב להיות מושלם. לדוגמה, יצורים רבים כמו סוגי טחב, פטריות, כרישים, אופוסומים וסרטני נהרות) השתנו מעט מאוד בתקופת זמן ארוכה. הם לא צועדים בסולם של התפתחות. במקום זאת, הם מתאימים מספיק כדי לשרוד ולהתרבות, וזה כל מה שדרוש כדי להבטיח את קיומם.
מינים אחרים השתנו והתגוונו מאוד – ואולם אין פירוש הדבר שהם “השתפרו”. אחרי הכל, שינויי אקלים, הסטת מסלולי נהרות, פלישה של מתחרים חדשים ומה שהיה “טוב יותר” לפני מיליוני שנים עשו לא להיות טוב יותר היום. מה שעובד טוב יותר באיזור אחד עלול לא להיות טוב באיזור אחר. התאמה קשורה לסביבה, לא להתקדמות.

תפיסה שגויה: האבולוציה פירושה שהחיים השתנו ביד המקרה
תשובה: שינוי הוא גורם באבולוציה, אך ישנם גם מנגנונים לא אקראיים. מוטאציה אקראית היא המקור האולטימטיבי לגיוון גנטי, ואולם הברירה הטבעית, התהליך לפיו ישנם מגוונים גנטיים השורדים ואחרים לא, אינו אקראי.
לדוגמא, יצורים החיים במים ישרדו ויתרבו אם יוכלו לעבור במהירות דרך המים. מהירות עוזרת להם לתפוס טרף ולהמלט מסכנות. בעלי חיים כמו כרישים, דגי טונה, דולפינים ואיכטיוזאורוס פיתחו גוף במבנה זורם כדי לאפשר להם לשחות מהר. ככל שהתפתחו, יצורים בעלי גוף זורם שרדו בסבירות גבוהה יותר מאשר אלו שלא. יחידים ששרדו והתרבו טוב יותר השאירו יותר צאצאים שהראו את אותן תכונות בדור הבא. זוהי ברירה לא אקראית. לומר שהאבולוציה מתרחשת “במקרה” פירושו להתעלם מחצי התמונה.

תפיסה שגויה: הברירה הטבעית מעדיפה יצורים ה’מנסים’ להתאים עצמם
תשובה: הברירה הטבעית מובילה להתאמה, אך התהליך אינו דורש ‘נסיון’. הברירה הטבעית מערבת שונות גנטית ובחירה בין האפשרויות הנמצאות באוכלוסיה. לכל אחד מבעלי החיים היחידים יש גנים הטובים מספיק לשרידה ולהתרבות אל שאינם טובים – אבל הוא אינו יכול להשיג את הגנים הטובים באמצעות נסיון.
תפיסה שגויה: הברירה הטבעית נותנת ליצורים את מה שהם ‘צריכים’
התשובה: לברירה הטבעית אין חושים ואין כוונות. היא אינה יכולה לחוש מה מין מסוים ‘צריך’. אם לאוכלוסיה יש במקרה את המגוון הגנטי המאפשר לכמה מהיחידים שבה לשרוד מול אתגר מסוים טוב יותר מאשר אחרים, אזי ליחידים אלו יהיו יותר צאצאים בדור הבא והאוכלוסיה תתפתח. אם הואריאציה הגנטית לא נמצאת באוכלוסיה, היא עדיין יכולה לשרוד (אך לא להתפתח בהרבה) או שכל האוכלוסיה תמות. ואולם היא לא תקבל שום דבר שהיא זקוקה לו באמצעות הברירה הטבעית.

חלק ב’ עדויות אודות האבולוציה
רבות מן התפיסות השגויות אודות העדויות התומכות באבולוציה ניטעו במוחו של הציבור במהלך תעמולה אנטי-אבולוציונית. ההערות הבאות עלולות להיות משכנעות במבט ראשון, אך עם מעט מידע נוסף ניתן לחשוף את השקרים.

תפיסה שגויה: אבולוציה היא ‘רק’ תיאוריה
התגובה: תיאוריה מדעית היא הסבר המבוסס על מגוון עדויות, ומאפשרת חיזוי תקף וכן נוסתה בדרכים רבות. בניגוד לכך יש גם הגדרה עממית של תיאוריה: ניחוש או תחושת בטן. הגדרות מתנגשות אלה גורמות מבוכה לא הכרחית באשר לאבולוציה.

תפיסה שגויה: תיאוריה במשבר – האבולוציה היא תיאוריה במשבר והיא מתמוטטת ככל שהמדענים מאבדים את אמונם בה.
התשובה: המדענים אינם מתווכחים האם האבולוציה התרחשה (בהתאמות ושיפורים לתיאוריה), אך הם כן מתווכחים בשאלה כיצד היא התחרשה. פרטים אודות התהליך והמנגנונים עדיין משמשים נושאים לויכוחים בין מדענים. אנטי-אבולוציוניסטים עשויים לשמוע את הוכיחוים הללו אודות השאלה כיצד האבולוציה התרחשה ולפרש אתזה כויכוח סביב השאלה האם האבולוציה התרחשה. אבולוציה היא מדע מוצק והיא מטופלת בהתאם בידי מדענים ומורים ברחבי העולם.

תפיסה שגויה: פערים ברשומות המאובנים מפריכים את האבולוציה
תשובה: העובדה שכמה ממאובני שלבי הביניים בין מינים לא נשמרו אינה מפריכה את האבולוציה. ביולוגים אבולוציוניים אינם מצפים שכל צורות הביניים ימצאו ומבינים שמינים רבים לא משאירים מאובנים כלל. יצורים רבים אינם מתאבנים היטב ותנאי הסביבה המאפשרים התאבנות טובה אינם כה נפוצים. לפיכך המדע חוזה למעשה ששינויים אבולוציוניים רבים יסתתרו מאחורי פערים ברשומות.
כמו כן, כצפוי, המדענים מצאו גם מאובנים רבים המראים נוכחות של מבנים חדשים ומורכבים. לדוגמא, ישנם מאובנים של יצורי ביניים בין הדינוזאורים התרופודים לבין הציפורים המודרניות, וכן בין הלוויתנים לבין אבותיהם היונקים היבשתיים.

תפיסה שגויה: תיאורית האבולוציה אינה שלמה ולפיכך היא לא יכולה לתת לנו בשלב זה הסבר שלם על החיים
התשובה: מדע האבולוציה הוא עבודה בתהליך. תגליות חדשות מאפשרות התאמות של ההסברים כאשר יש צורך בכך. ובהיבט זה, האבולוציה היא בדיוק כמו כל שאר המדעים. המחקרים ממשיכים להוסיף לידע שלנו. ואולם בעוד איננו יודעים הכל אודות האבולוציה (או על כל דיציפלינה מדעית לצורך העניין), אנחנו יודעים הרבה אודות ההסטוריה של החיים, התבנית של התפצלויות שושלות יוחסים במהלך הזמן, ועל המנגנונים שגרמו לשינויים הללו. ונלמד על כך עוד בעתיד. נכון להיום, האבולוציה היא ההסבר הנתמך היטב היחיד לגיוון החיים.

תפיסה שגויה: תיאורית האבולוציה רעועה אך המדענים לא יסכימו להודות בכך.
תשובה: המדענים בחנו את ה”פגמים” שהבריאתנים טוענים לקיומם בתיאורית האבולוציה ולא מצאו כל עדויות לטענות אלו. “פגמים” אלו מבוססים על אי הבנה של תיאורית האבולוציה או פירוש שגוי של העדויות. המדענים ממשיכים לעדן את תיאורית האבולוציה, אך אין פירוש הדבר שהיא פגומה. המדע הוא סביבה תחרותית מאוד ואם מתגלים פגמים, מדענים יהיו יותר מאשר שמחים להצביע עליהם.

תפיסה שגויה: האבולוציה אינה מדע משום שאי אפשר לצפות בה או לנסות אותה
התשובה: אבולוציה ניתנת לצפיה ולניסוי. התפיסה השגויה כאן היא שהמדע מוגבל לניסויים מבוקרים המבוצעים במעבדה בידי אנשים עם חלוקי מעבדה לבנים. למעשה, מרבית המדע מושג בידי איסוף עדויות מהעולם האמיתי והסקה באשר לשאלה כיצד הדברים עובדים. אסטרונומים לא יכולים להחזיק כוכבים בידיהם וגיאולוגים אינם יכולים לחזור אחורנית בזמן, ואולם בשני המקרים המדענים יכולים ללמוד המון באמצעות שימוש במספר רב של קוי עדויות כדי להגיע למסקנות תקפות ושימושיות אודות מושאי מחקריהם. הדבר נכון גם באשר לחקר ההסטוריה האבולוציונית של החיים על כדור הארץ, ולמעשה, רבים מהמנגנונים של האבולוציה נחקרים גם בניסויים ישירים כמו שאר המדעים המוכרים.

תפיסה שגויה: מרבית הביולוגים דחו את ה’דארוויניזם’, כלומר הם לא מסכימים עם הרעיונות שהוצגו על ידי דארווין וואלס.

התשובה: הרעיונות של דארווין אודות האבולוציה התקדמו בקצב מתון והותאמו כדי לכלול את הרעיון שהאבולוציה יכולה להקדם גם בקצב מהיר תחת תנאים מסוימים. בהיבט זה אכן ה’דארוויניזם’ מותאם כל העת. התאמות של התיאוריות כדי להתאים אותה יותר להצגה כיצד הדברים פועלים היא התפקיד של המדענים ושל המדע עצמו.
ואולם עד כה לא הופיעו אתגרים תקפים המנוגדים לעקרונות הבסיסים לפיהם האבולוציה מתרחשת באופן בסיסי בידי המנגנון של הברירה הטבעית הפועל מול המגוון באוכלוסיות ושלמינים שונים יש אב קדמון משותף. מדענים לא דחו את מנגנון הברירה הטבעית של דארווין אך הם שיפרו והרחיבו אותו ככל שמידע נוסף נהיה זמין. לדוגמה, היום ידוע (ובתקופתו של דארווין טרם נודע) שמוטאציות גנטיות הם המקור למגוון שעליו פועלת הברירה הטבעית, אך לא דחינו את עצם הרעיון של הברירה הטבעית – רק הוספנו עליו.

חלק ג’ – השלכות האבולוציה
לאבולוציה יש רק השלכה אחת – להסביר את ההסטוריה של החיים. כל ההשפעות האחרות שכביכול נגזרות מתיאורית האבולוציה שימשו כיד לתמוך בהכחשת האבולוציה או כדי להצדיק התנהגות לא אנושית בידי בני אדם. שתי התפיסות השגויות הבאות הן דוגמאות טיפוסיות למה שעלולים להתקל בהם:

תפיסה שגויה: האבולוציה מובילה להתנהגות בלתי מוסרית. אם ילדים חושבים שהם בעלי חיים הם יתחילו להתנהג כמו בעלי חיים
תגובה: בני אדם הם חברים בממלכת החיות. הם חולקים תכונות אנטומיות וביוכימיות עם בעלי חיים אחרים, ויש הרבה מאפייני התנהגויות שאנחנו חולקים. אנו דואגים לצאצאינו ויוצרים קבוצות שיתופיות ועוד. יש התנהגויות אחרות הספציפיות לבעלי חיים מסוימים. במובן זה, בני אדם מתנהגים כמו בני אדם, שבלולים מתנהגים כמו שבלולים, וסנאי מעופף מתנהג כמו סנאי מעופף. לא סביר שילדים, בגלל לימוד התיאוריה המתייחסת לכל שאר בעלי החיים יתחילו להתנהג כמו מדוזה או ראקון. קישור חוסר מוסריות או התנהגות בלתי הולמת לאבולוציה אינו הגיוני. מוסריות אינה מבוססת על מה שקיים אלא על מה שמתאים להיות.

תפיסה שגויה: האבולוציה תומכת ברעיון של החזק שורד, ונותנת הצדקה לשליטה של כמה בני אדם על אחרים
התשובה: במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, פילוסופיה שכונתה “דארוויניזם חברתי” הופיעה בשל מאמצים מוטעים להתאים את הלקח של האבולוציה הביולוגית לחברה. לפי ההשקפה הזו, החברה צריכה להרשות לחלשים ולפחות מתאימים ליפול ולמות, ושזו לא רק מדיניות טובה, אלא אף חובה מוסרית. לכאורה האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית סיפקה תמיכה לרעיונות הללו.
דעות קדומות שהיו קיימות כבר זכו להצדקה לפיה אומות תחת שליטה של מושבות, עניים או מיעוטים מקופחים קיבלו את מה שמגיע להם משום שהם ‘פחות מתאימים’ מאשר אלו שמצבם טוב יותר. יישום שגוי זה של המדע שימש כדי לקדם אג’נדות חברתיות ופוליטיות. ה”מדע” של הדארוויניזם החברתי הופרך. האבולוציה הביולוגית לעומת זאת עמדה במבחן הזמן אך לא כך הדארוויניזם החברתי.

חלק ד’ – אבולוציה ודת
אי ההתאמה לכאורה בין הדת לבין האבולוציה שימשה בדרכים רבות כדי לשכנע בני אדם להכחיש את ההסטוריה של כדור הארץ. התפיסה השגויה תלויה באי הבנה של התפקידים של המדע והדת

תפיסה שגויה: אבולוציה ודת מנוגדים
התגובה: הדת והמדע (אבולוציה) הם דברים שונים לחלוטין. במדע (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשיעורי מדע) רק גורמים טבעיים משמשים להסבר תופעות טבע, בעוד הדת דנה באמונה במשהו הנמצא מעבר לעולם הטבעי.

הטענה השגויה היא שאדם צריך לבחור בין המדע לבין הדת. מרבית הקבוצות הדתיות היהודיות והנוצריות אין להם כל קונפליקט באשר לתאורית האבולוציה או ממצאים מדעיים אחרים. למעשה, אנשים דתיים רבים,לרבות תיאולוגים, חשים כי הבנה מעמיקה יותר של הטבע עשויה להעשיר את אמונתם. יתרה מכך, בקהילה המדעית ישנם אלפי מדענים דתיים המקבלים את האבולוציה.
(הערת העורך: לדעתי ולדעת רבים אין צורך בכלל לפתור את הסתירה הזו. האבולוציה מוצדקת וזהו. מן הסתם כאשר המחברים, שניכר כי חלקם יהודים לפי מספר מאפיינים באתר של אוניברסיטת ברקלי, מדברים על מרבית הקבוצות הדתיות היהודיות הם מתכוונים מן הסתם לרפורמים. שיחה מקרית שהיתה לי לפני כמה שנים עם הרב מאיר אזרי, מראשי התנועה ליהדות מתקדמת בארץ, התנועה תומכת חד משמעית בדארווין. א.ב.)

חלק ה’ – ללמד אבולוציה
תפיסות שגויות באשר לשאלה האם צריך ללמד את האבולוציה בשיעורי מדע נובעת מהמבוכה אודות הטבע של המדע עצמו. המדע הוא הדרך למצוא כיצד דברים פועלים והוא מסתמך על ידע אמפירי, ולא על אמונה. אנטי אבולוציונים ניסו כל הזמן לערבב בין מדע לאמונה, והובילו לתפיסות השגויות הבאות במוחם של אנשים רבים.

תפיסה שגויה: המורים צריכים ללמד את שני הצדדים ולתת לתלמידים להחליט בעצמם
תשובה: בהינתן מגוון רחב ביותר של השקפות דתיות אודות הבריאה, אין בדיוק רק ‘שני צדדים’ להשוות ביניהם. בשיעורי מדע התלמידים צריכים לקבל את ההזדמנות לדון בערך הטיעונים בתוך המסגרת של המדע. לדוגמא, המדענים מתווכחים האם העופות הם צאצאים ישירים של הדינוזאורים או שהענף שלהם נפרד זה של הדינוזאורים לפני שאלו האחרונים התפתחו. בניגוד לכך, ויכוח המעמת תפיסה מדעית כנגד אמונה דתית אין לה מקום בשיעורי מדע, ולפיכך הצעה מטעה היא שכאילו חייבים “לבחור” בין השתיים. הטיעון ה’הוגן’ משמש מאוד את הפעילים הבריאתנים בנסיון להחדיר את האמונות הדתיות שלהם למערכת שיעורי המדע.

תפיסה שגויה: אבולוציה היא דת, לפיכך הדרישה מהמורים ללמדה מפרה את התיקון הראשון
תשובה: אבולוציה היא מדע. המחקר של האבולוציה מסתמך על עדויות ומסקנות מהעולם הטבעי. לפיכך זו אינה דת. בית המשפט העליון ושאר בתי המשפט הפדרלים קבעו בבירור את ההבדלים בין מדע לבין דת ואינם מרשים קידום של דוקטרינות דתיות בשיעורי מדע ובכלל בבתי הספר הציבוריים (הלוואי עלינו. א.ב.) החלטות אחרות חיזקו החלטות ספציפיות של בתי ספר במחוזות שונים ללמד את האבולוציה.

לאתר האבולוציה של אוניבריסטת ברקלי

20 Responses

  1. רועי צזנה ומיכאל
    תשכחו מהמחב"תים ברובם מקשקשים במוח.
    הציטטות שאני מתייחס אליהן מופיעות בתלמוד לא בתנ"ך. הם מופיעות במילים ברורות
    לא מבולגנות. יש להן ע"כ FACE VALUE מסקרן מאד זה הכל.
    שיטת התלמוד מבוססת על איזון בין נקודות מבט שונות. זמני קצר לפרט ברגע זה.
    אבל המתודולוגיה מעניין גם עבורכם להלן ציטטה אחת לגבי הנושא.

    (1) תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב/א
    דאמר רבי אלעזר אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא

  2. היגס:
    יש הבדל עצום בין אוסף התיאוריות הספקולטיביות במדע שכיום עדיין איננינו יודעים להכריע ביניהן אבל שמעולם לא נטען שכולן נכונות לבין גוף "ידע" כמו התנ"ך או התורה שטוען לאמיתות.
    אפשר בקלות להשלים עם סתירות בין תיאוריות מתחרות (שכאמור – עד שלא יימצא ניסוי המפריד ביניהן – תמשכנה להתחרות) ולהביןם שבסופו של דבר נגלה שלכל היותר אחת מהן עשויה להיות נכונה.
    אי אפשר להשלים עם סתירות בתיאוריה יחידה ולומר שהיא נכונה.

    כל זה, כמובן, ביחס לסתירות פנימיות בתיאוריה אבל אני הצבעתי על סתירות בין התיאוריה הדתית לבין המציאות. סתירות כאלו אין בשום תיאוריה מדעית שכן סתירות כאלו מביאות לפסילתן של תיאוריות מדעיות

  3. היגס,

    הבעיה העיקרית אינה חוסר-עקביות, אלא שכל משפט כמעט אפשר לפרש באופנים רבים. דתות רבות מוצאות בכתבים הקדושים שלהן הוכחות לכך שאנשים ידעו את המדע כיום לפני אלפי שנים. ובכל זאת, דבר מעניין, אף אחת מאותן דתות לא פיתחה אנטיביוטיקות, מכוניות, הגיעה לירח, הטיסה לווייני תשדורת וכו’. הסיבה לכך היא שבקריאה אחורנית ניתן למצוא כל דבר בטקסט שמילותיו מבולגנות די הצורך. וכך, גם מי שיקרא את התנ”כ עוד 200 שנה יגלה שם את כל האמיתויות המדעיות הדרושות לו, תוך כדי התעלמות מכל שאר המשפטים שאפשר לפרשם בדרך ההפוכה. העוסקים בכך הם בדרך-כלל מחזירים בתשובה, העוסקים בהמרת דתם של יהודים טובים לחרדיות תמורת בצע כסף, ובדרך של כזב ורמיה. לדראון עולם.

    אבל אם אתה מתעקש לטעון שיש ידע מדעי עמוק ביהדות (ואני לא מדבר על דברים כמו ‘כדור הארץ עגול’ שהיוונים ידעו כבר לפני 2,500 שנה, אלא ידע מדעי שהיה חייב להגיע ממקור אלוהי), אשמח לשמוע גם כיצד אתה מסביר את הידע המדעי העמוק באיסלם, המתנגש עם היהדות ראש-בראש.

    http://www.quranmiracles.com/?gclid=COOA9dPpr5UCFRRBZwodJT11kg

  4. לרועי ומיכאל
    בסך הכל הבאתי נקודות מבט וגישה ממקורות שנכתבו לפני אלפים שנה ועל זה אין חולק,
    כוונתי להצביע על דרך הסתכלות מפתיעה למדי בתוך טקסטים כה עתיקים.
    התאמתם של הדברים עם תפיסות חדשניות של האסטרופיסיקאים והפיסיקאים
    אנרגיה אפילה , חורי תולעת ועוד ספקולציות מספקולציות שונות שאיש אינו מתייחס אליהן בזילזול. איש מהפיסיקאים דהיום אינו מתיימר לטעון לעיקביות ושלמות ללא דופי של כל הספקולציות והפרשנויות השונות. ומה לך כי תלין על חוסר העיקביות שמפריע לך בטקסטים הללו.
    אם אתה מוכן להתעלם מהשלילה ולהביט בצד החיובי כלומר התופעה לכשעצמה בהחלט מעוררת סקרנות.

  5. היגס:
    איך אנחנו אמורים לסמוך על מקורות שאומרים שהשפן והארנבת מעלים גירה ושהיקף העיגון הוא פי שלש מקטרו?
    איך אנחנו אמורים לסמוך על מקורות שמהם הסיקו חז"ל ("ח", כזכור, מייצגת חכמים ולכן – כאלה שמסיקים מן המקורות את המסקנות המתבקשות) שכינים ועכברים נוצרים מחומר דומם?
    איך אנחנו אמורים לסמוך על מקורות שאתה אוןמר שהגיעו אלינו ללא שיבוש מרגע מתן תורה בשעה שבתנ"ך כתוב שבימי יאשיהו איש לא הכיר אותם?

    איך???!!!

  6. היגס,

    אתה כותב על קיומו של אור ראשון, שהוא בעל תכונות פיזיקליות שמעולם לא נחזו (ולמעשה כך אתה גם מתאר אותו). הרי גם התלמוד נכתב זמן רב מאד לאחר ‘בריאת העולם’ לפי אמונתך. מנין לך הבטחון המוחלט, אם כך, שהם ידעו מה קרה בבריאת העולם?

  7. רועי צזנה
    גישתך בהחלט מפליאה לאיזה סימוכין אתה מצפה האם לממצאים שונים עליהם מסתמכים להוכחת תיאוריות שונות מצורפים מסמכים מדעיים.
    ציינתי ציטוטים שונים מן המקורות שמוצלבים במקורות שונים במדרשים וכדומה.
    שעצם תכולת המידע שלהם מצביע על נקודות מבט מאד מפתיעות לגבי מקורות כה עתיקים.
    לדוגמה הסיפור על האור הראשון שאדם רואה בו מסוף העולם לסופו מופיע בתלמוד.
    אם אתה רוצה לייחס את התלמוד לסיפורי מד"ב תצטרך להתאמץ.
    יש מספיק תעודים על זמן כתיבתו וזה לפני הרמב"ם.
    גם לגבי החושך כבריאה ראשונה המקור בתלמוד או במדרש קדום אחר איני בטוח.

  8. תודה על ההסברים. אני מסכים עם דעת דניאל והרמב"מ לגבי התפיסה הסיפורית-משלית של סיפור בריאת העולם, שאין טעם להתייחס אליה כאל מציאות שהיתה קיימת.

    לגבי הסבריו של היגס, אני מתקשה לקבל אותם פשוט מכיוון שאין סימוכין מדעיים אמיתיים לאף אחד מאותם טיעונים.

  9. רועי צזנה
    עפ"י המקורות השונים חושך היה בריאה ראשונית בסיסית.(אנרגיה אפלה אולי???)
    לאחר מכן נוצר האור הראשון שלא היה דומה בתכונתו לאור הכוכבים
    עליו נאמר שמהירותו אין סופית כלומר יכולת להביט בו מסוף העולם עד סופו…
    תורת היחסות לא חלה עליו.
    לאחר מכן נוצרה נזרת אור הכוכבים כפי שאנו מכירים אותה.
    עוד נאמר שם שבאחרית הימים….. יתגלה שנית האור הראשון.
    נחיה ונראה.

  10. לרועי שלום אני מודע שלא היה בכוונתכם לתקוף ובכוונה לא רציתי להיכנס לויכוח הזה מיכוון שכבר הרמב"ם ניסה לעקוף את הסתירות הנמצאות בספר בראשית בטענה שמדובר בספר פילוסופי שמדבר בצורה של משלים ולכן לא ניתן למדוד אותו בכלים מדעיים, אף אני כמוהו חושב שאם ננסה למדוד את הסיפורים בתנ"ך בצורה מדעית הספר הזה יצא חבול מכף רגל עד ראש, תגובתי התייחסה להערה של אבי שרפורמים מקבלים את האבולוציה בניגוד לחוגים דתיים אחרים מה שידוע לי שאינו נכון. באשר למוסריותו של ספר זה-זה כבר נושא לויכוח אחר.

  11. היי דניאל,

    הכוונה לא היתה לתקוף, אלא להעיר על הבעייתיות שבתיאוריה שהציג הרב. ונשאלת השאלה, כמובן: מאיפה הגיע האור ביום הראשון, אם רק ביום הרביעי נבראה השמש?

    והשאלה המקורית עדיין לא נענתה – איך קשורה תורת האבולוציה לרעיון הבריאה של צמחים לפני שהשמש נוצרה (במיוחד כשידוע לנו כיום שהשמש התהוותה לפני כדור-הארץ).

  12. למגיבים שלום קודם כל אקדים ואומר שאני לא דתי ואין לי גם כוונה להיות כזה בתקופה הקרובה, בתשובה לשאלתכם ביום הראשון נברא האור וצמחים יכולים לעשות פוטסינתזה ע"י אנרגית האור.

  13. דניאל,

    יש בדיעה הזו מספר בעיות. אחת מהן היא יצירת הצמחים ביום השלישי, ויצירת השמש ביום הרביעי.

    איך זה מסתדר עם אבולוציה, או אפילו עם ההגיון הבריא?

  14. בהרצאה שנכחתי בה לפני מספר חודשים הודה רב בעל כיפה סרוגה שאין סתירה בין האבולוציה לתורה מיכוון שאם נסתכל בפרק א בספר בראשית נראה שתהליך ביראת העולם דומה לתפיסה האבולציונית (מבחינת סדר הימים ) כאשר רק בסופו של ההליך נוצר האדם תפיסות אלו רוחבות בקרב דתים בעלי כיפה סרוגה ולא רק אצל רפורמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.