הרוסים דרשו 20 מיליון דולר תמורת ההטסה
לפני כחצי שנה, סוכנות החלל הישראלית דחתה פנייה של קונסורציום בינלאומי, להשתתף בתחזוקת מעבדת החלל הרוסית “מיר”, ולשלוח אסטרונאוט לשהות ממושכת בחללית – אתמול סיפר זאת מנהל הסוכנות הישראלית לחלל, אבי הר-אבן, בכנס ה-39 לאווירונאוטיקה וחלל בישראל, שנערך השבוע בתל אביב ובחיפה.
“מיר” נולדה כפרויקט רוסי, בתקופת המלחמה הקרה, ובהמשך הפכה לפרויקט משותף לרוסים ולאמריקאים. החללית נשלחה לחלל באמצע שנות ה-,80 והיתה אמורה לשהות שם חמש שנים. המצב הכלכלי הקשה על הרוסים לבנות חללית חדשה, ו”מיר” נשארה בחלל. היא אמורה להינטש וליפול לאוקיינוס השקט בשנת .2000 לאחרונה הודיע ראש ממשלת רוסיה, יבגני פרימקוב, כי הוא מנסה לגייס 250 מיליון דולר מגופים בינלאומיים, כדי להמשיך ולהפעיל את החללית.
בתשובה לשאלת “הארץ” אמר הר-אבן כי ההשתתפות בפרויקט היתה עולה לישראל עשרות מיליוני דולרים, וסכום זה אינו מצדיק את התועלת האפשרית. לדבריו, לישראל עדיף לנצל את יכולותיה הטכנולוגיות בפרויקט תחנת החלל הבינלאומית. בתחנה הבינלאומית הקבועה יהיו נציגים של אירופה, ארה”ב, יפאן ורוסיה. התחנה עתידה להיות מוכנה בשנת .2004 היא תיבנה בחלל, תגיע לגודל של מגרש כדורגל, ויהיה אפשר לראותה מכדור הארץ.
האסטרונאוטית האמריקאית שאנון לוסיד, אורחת סוכנות החלל הישראלית והנהלת הכינוס, שהתה ב-'96 כחצי שנה על “מיר”. לדבריה, החללית ממשיכה לתפקד מעבר לזמן שתוכנן, וזו הסיבה, בין היתר, לתקלות הרבות שהתרחשו בה.
לדברי לוסיד, האסטרונאוטים האמריקאים, שנבחרו לשהות של ארבעה עד ששה חודשים על “מיר”, עברו הכנות מרובות, בהן שנה במרכז האימונים הרוסי “סטאר סיטי” שליד מוסקווה. רוב האסטרונאוטים בתוכנית עולים ל”מיר” ויורדים ממנה בטיסות של מעבורות החלל.עליהם להכיר את מעבורות החלל, את “מיר” ואת חלליות ה”סויוז”, המשמשות במקרה חירום כ”סירות הצלה”.
פורסם ב”הארץ” בתאריך 02/19/1999
