שביל החלב וקצת מעבר לו

אסטרונומים אוסטרלים, בריטים ואמריקאים השלימו את הסקר המפורט ביותר של הגקלסיות הקרובות לשביל החלב עד למרחק של שני מיליארד שנות אור

סקר השמים בשש מעלות
סקר השמים בשש מעלות

עשר שנים לקח למדענים להפיק את התמונה משמאל (לחצו כאן להגדלה) המראה את הגלקסיות סביבנו (אנחנו מצויים מן הסתם באמצע התמונה).

כל נקודה לבנה בתמונה (ברזולוציה המלאה שלה) היא גלקסיה, והתמונה המוצגת כאן היא למעשה מבט מן הצד של המפה התלת-ממדית המלאה.

המפה התקבלה על ידי סקר שמים שנקרא "סקר הגלקסיות בשש-מעלות" או 6dFGS שנערך באמצעות הטלסקופ הבריטי על שם שמידט, במזרח אוסטרליה, שקוטרו 1.2 מטר. מצפה הכוכבים מופעל על ידי מדענים בריטים, אוסטרלים ואמריקנים.

הצוות בדק לא רק את מיקומי הגלקסיות אלא גם את תנועתן, על ידי מדידה מדויקת של היסט האור המגיע מהן לגלים ארוכים יותר (היסט-לאדום), היסט הנגרם עקב התפשטות היקום. הסקר מיפה בעשר השנים האחרונות את היקום הקרוב בדיוק רב והניב מידע ספקטרלי על יותר מ-100,000 (מאה אלף!) גלקסיות. המידע כולו פתוח להורדה באינטרנט.

ואם בתמונה נראה לכם שמשהו חסר: שני המשולשים השחורים נגרמים מכך ששביל החלב עצמו, וכל האבק הבין-כוכבי שהוא מכיל מסתיר חלק מן השמים. "לצערינו איננו יכולים לראות את השמים כולם," אומר חבר צוות המחקר ג'ון לוסי מבריטניה.

לקריאה נוספת:

אתר הסקר Six-Degree Field Galaxy Survey ובו גם סרטים לטיסה מדומה בין הגלקסיות

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

57 תגובות

  1. לחן טי
    הסיוכי שההנתגשות תתרחש ביולי הוא פלוס מינוס 1 ל – 12, אין התחייבות על איזו שנה מדובר, גם אין התחייבות שהשם "יולי" עוד יהיה בשימוש כלשהו, או שבכלל שם כלשהו יהיה בשימוש על ידי מישהו או משהו.

    על כל מקרה, הממ"ד שלי בבית כבר ערוך…

  2. תודה רבה מיכאל ויהודה,
    כעת אשן טוב בלילה 🙂
    לפי חישובים שעשיתי, ההתנגשות לא תתרחש כנראה ביולי, אז אין מה לדאוג.. 🙂

  3. לנקודה

    נכון[ ולא הצלחתי לחשב בכמה גדל בגלל הגרביטציה. אין ספק שזה תלוי במהירות היחסית של הגלקסיות ברגע ההתנגשות, וכמובן גם בנכונות נוסחת ניוטון שאני לא מחסידיה במרחקים הקוסמולוגיים הגדולים.
    בנוסף, מסימולציות שנעשו לגבי ההתנגשות עצמה, יהיו כוכבים שיכנסו מספר פעמים לטווח התנגשות ואחרים ימנעו מגורל זה, לעומתם, יהיו גם כאלה שיחדרו לכל אורכה של הגלקסיה והסיכוי שלהם להפגע יהיה גדול.
    אבל בגדול, החישוב שלי נותן הערכה לגבי כמות ההתנגשויות.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  4. לחן טי ולמיכאל ולאחרים
    להלן, חישוב גס:-
    שטח החתך של מאה מיליארדי תכוכבים בשביל החלב הוא כשטח החתך של מאה מיליארדי כוכבים בגודל ממוצע של השמש שלנו מכיוון שרדיוס השמש הוא פחות משלוש שניות אור הרי שטח החתך הוא כ 30 שניות אור מרובעות. ושל כל המאה מיליארד הוא כ 3 מיליון מיליון שניות אור מרובעות.
    רדיוס הגלקסיה כ50000 שנות אור, לכן[ שטח החתך שלה הוא כ 9 מיליון מיליון מיליון שניות אור מרובעות
    מכאן הסיכוי של כוכב מאנדרומדה להתנגש בכוכב בשביל החלב הוא אחד לשלושה מיליון אבל באנדרומדה יש כשלוש מאות מיליארד כוכבים לכן בזמן ההתנגשות של שתי הגלקסיות כמות הכוכבים שיתנגשו תהיה בסדר גודל של כמאה אלף כוכבים!
    מכאן הסיכוי שזו תהיה השמש שלנו הוא אחד למיליון.
    אפשר לישון רגועים
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  5. חן טי:
    סביר מאד שתהיינה התנגשויות בין כוכבים וגם יחולו שינויים במסלולי כוכבים.
    קראתי באיזה שהוא מקום (בכתבה באתר זה) שמערכת השמש שלנו תהיה כנראה מחוץ לאזור המסוכן.
    נחיה ונראה 🙂

  6. מיכאל שלום רב 🙂
    האם כאשר אנדרומדה תתמזג על שביל החלב, יהיו התנגשויות של כוכבים, ומסלולי כוכבים ישתנו, או שמא כח הכבידה/ משיכה של כל כוכב בפני עצמו ימנע מצבים כאלו ותיווצר פשוט גלקסיה אחת היא חיבור פשוט של שתי הלגקסיות עם שינוי מועט של מסלולים?

  7. רענן:
    זה לא עניין של ניסוח.
    כאמור – הוא בכלל לא התייחס לשאלה שאותה שאלת.

  8. רענן:
    קשה לך להבחין בכך שזה אותו דבר בגלל שהוא בכלל (אבל בכלל!) לא מתייחס לקריסות גרביטציוניות או אלקטרומגנטיות אלא רק להתפשטות היקום אבל הוא כן מסביר שמדובר במעבר ממצבים בעלי הסתברות נמוכה למצבים בעלי הסתברות גבוהה.

  9. מיכאל ונקודה,
    הקישור הנ"ל מציע הסבר מעניין מדוע האנטרופיה גדלה כל העת למרות הגידול הנראה בתבניתיות והסיבוכיות של היקום שרק הולכת וגדלה ובכך לכאורה מפרה את עיקרון הגידול באנטרופיה, ההסבר הוא שעצם זה שהיקום שלנו מתפשט וגדל כל הזמן מגדיל את האנטרופיה בשיעור יותר גדול מאשר אפקט הקטנת האנטרופיה שהתבניתיות/מורכבות גורמת.
    וזו כנראה הסיבה שעיקרון האנטרופה נשמר.

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1126168

  10. אורי:
    לא "הסתכלת" על הבלון מספיק טוב.
    לאיזה כיוון נעות הנקודות על פני הבלון?
    כל אחת מתרחקת מחברתה לאותו כיוון שהפריד ביניהן מלכתחילה.
    נקודה שנמצאת לימיני תתרחק ימינה ונקודה שלשמאלי תתרחק שמאלה וכך לגבי כל כיוון אחר – וכך גם לגבי אחרים ולא רק לגבי.
    אין שום כיוון מועדף!
    כשאמרתי של"בלון היקום" אין חלק פנימי הייתי צריך להוסיף גם שהוא אינו מוקף בחלק חיצוני.
    אני מזכיר זאת כתגובה לטענה אפשרית שלך שבבלון כל הנקודות נעות "החוצה".
    אז זהו – שאין גם חוץ.

  11. אורי, הכיוון הכללי של כל הדברים בעולם הוא העתיד. כולם נעים בחץ לכיוון העתיד. ולגבי הגלקסיות, אם כולן מתרחקות אחת מהשניה איך אפשר להגדיר כיוון

  12. תוסיף גם את העובדה הבאה, שאם צורת היקום היא כדור, זה אומר שאם איכשהו היית הולך מהר מאוד לכיוון מסויים אז היית חוזר מהצד השני (אולי עם שינוי המבנה שלך משמאל לימין), למשל יתכן שאם היתה צורה מסוימת ליקום אז היינו יכולים לראות את עצמנו בקצה היקום, כמו שהיינו בסוף התפיחה הגדולה.

  13. מיכאל, תודה על התשובה. אני דוקא יכול להתחבר לרעיון של אין כלום באמצע הבלון. עדיין הטענה שלי אומרת שהתרחבות ותאוצה של ה'נקודות' (הגלקסיות) אמורה להיות 'ביחד' לכיוון כללי משותף עם סטייה אחד מהשני.
    בלון שמתנפח לא מקבל עיוות לאחד מכיווניו אלא אם הוא מתפוצץ! על אותו בסיס רעיוני (לא מתמטי) אני חושב שהציפייה שלי לראות את הקבוצה הזאת של המאה אלף גלקסיות נוסעות לאותו כיוון כללי לאור תיאוריית המפץ הגדול.

    האין זאת כך? האם המתמטיקה של המודל הזה מסבירה שיש מצב בו ינועו זו כלפי זו גלקסיות במרחקים גדולים (הכוונה למרחקים שאין בהם השפעה של הכבידה שלהן על עצמן – שהן לא נמשכות אחת לשניה כוונתי – כמו שביל החלב ואנדרומדה לדוגמה)?

    האם מישהו מצא באתר הסקר הזה את המקום בו הם מראים את כיוון התנועה של הגלקסיות שנסקרו???

  14. אורי תוסיף לתסבוכת את העובדה הבא, ככל שמסתכלים רחוק יותר במרחב, בעצם מסתכלים רחוק יותר בזמן, כלומר קצה היקום הנראה הוא באיזשהו מובן המפץ הגדול.. (מה שלא נכון באמת, כי ההתרחבות ביקום המוקדם היתה מעל למהירות האור וזה הוציא את המפץ הגדול מחוץ לאופק האירועים (האופק הנראה) שלנו ).

  15. אורי:
    נקודה כבר נתן לך את ההמחשה הטובה ביותר.
    חשוב על פניו של בלון:
    נקודות על בלון מתנפח מתרחקות זו מזו מהר יותר ככל שהן רחוקות יותר.
    פרישת הכוכבים היא אמנם תלת ממדית אבל ניתן לראות אותה – במובן מסוים – כשפתו של בלון ארבעה ממדי.
    עכשיו – לא רק שלמי שאינו מתמטיקאי קשה לדמיין מה פירוש המושג "בלון ארבעה ממדי" אלא שמי שמנסה לדמיין את היקום חייב לחשוב על בלון ארבעה ממדי שבחלק הפנימי שלו אין כלום – אפילו לא מרחב – למעשה אין לו חלק פנימי.
    זה קשה מפני שהדמיון שלנו לא התפתח לתפוס מצבים כאלה והדרך היחידה שיש לנו להתמודד אתם היא המתמטיקה.

  16. אם היקום הוא בצורת כדור אתה צודק אולם הדבר אינו ידוע ועל כן לא יודעים אם יש או אין אמצע.

    ההיגיון שלי והרצון לפשטות אומר שהוא כזה אבל כמו שאמרתי לא ידוע.

  17. אני מבין שיש 4 מימדים, למרות שקשב לתפוס את זה.
    עדיין, עצם ההגדרה 'התרחבות' פרושה להבנתי היא שכל נקודה מתרחק כל העת מכל שאר הנקודות – מגדילה את הטווח שלה משאר הנקודות בכל צירמימד ממדיה.
    אם המשפט הקודם נכון והגודל של היקום הוא כזה שיש חלקים שכל כך רחוקים מאיתנו ואולי נעים במהירות יחסית הגבוהה ממהירות האור ולכן איננו רואים אותם, אזי החלק שאנחנו כן רואים צריך לנוע לאותו כיוון כללי כשהתנועה בין החלקים שבו (הגלקסיות שבתצפית) אמורים להגדיל את הטווח אחד מהשני או לפחות קבוצה של גלקיות מקורבות מקבוצות אחרות.

    לגבי התשובה של גיל דותן, גם אם היתה נקודה מאד קטנה – הכל מתפשט מאותה נקודה והלאה. אחרת מה גרם ל'חלק' מהחומר גלקסיות לשנות את כיוונם ולנוע הפוך מכיוון ההתפשטות?

  18. אורי, כמו שעל פני השטח (שטח=2 מימדים) של כדור(3 מימדי) אין מרכז, והמרכז קיים רק במרכז הכדור התלת מימדי. כך על פני המרחב(3 מימדים) של היקום (4 מימדים) אין מרכז, היקום הוא מרחב-זמן, ולא מרחב כמו שאנו רגילים לדמיין, השאלה אם ליקום ה4 מימדי יש מרכז או לא תלויה בשאלה של צורת היקום.

  19. אין איזושהיא נקודת אמצע.. כל המרחב מתפשט ומכיוון שהוא היה דחוס בנקודה כל כך קטנה אז ה"אמצע" לא רלוונטי.

  20. אבל אם כולן מתרחקות מכולן המשמעות היא שמרכז התצפית הוא מקום התרחשות המפץ הגדול – וזה ככל הנראה ממש לא המצב… אני הייתי מצפה לראות את כולן נעות לכיוון ככלי מסויים כאשר יש גם התרחבות של כל הענן הזה שיוצר את ההתרחקות של כולן מכולן (בגדול) כמו במשפך תלת מימדי שהתנועה בו היא מהזרבובית לפתח הגדול.

    מישהו יודע מה ראו בתצפיות עצמן – בפועל????

  21. בגדול, כולן מתרחקות מכולן, אבל לגלקסיות יש גם תנועה עצמית משלהן, לדוגמא- גלקסית אנדרומדה, השכנה שלנו, דווקא מתקרבת לגלקסית שביל החלב.
    ערב טוב
    סבדרמיש יהודה

  22. אני אבהיר את שאלתי:
    בכתבה נאמר שנמדדו הסטיות לאדום של כל ה-100 אלף גלקסיות שנסקרו.
    מה ששאלתי זה – האם הגלקסיות שנסקרו נעות כולן לאותו כיוון כללי? כדי לתמוך בתיאורית המפץ הגדול מן הראוי, להבנתי התמימה, שהן תנוענה לאותו כיוון – מנקודת המפץ הגדול והלאה? לא כך?

    לכך התכוונתי בשאלתי שכן בבדיקה השטחית ביותר שעשיתי באתר של הסקר לא מצאתי הדמייה של כיוון תנועתן של הגלקסיות (קראתי להן נקודות).

  23. מיכאל ר.,
    א. אתה עושה כאן עבודת קודש. אני מוריד את הכובע… אתה התשובה האולטימטיבית לכל הטרחנים ומקור אמין של ידע לכל הסקרנים.
    ב. תרשה לי להסתייג מדבר אחד שטענת… לעניות דעתי (כפיזיקאי) השאלה 'למה?' היא מאוד רלוונטית ומעניינת אבל התשובות לשאלה הזו לא באות בקלות ובד"כ לא נהירות, אלא ליודעי ח"ן.

  24. בגלל תגובתו של אורי (שאני חושב שעליו להבהיר יותר אם הוא רוצה לקבל עליה תשובה) חזרתי לכאן וראיתי את תגובה 26 של נקודה.
    הטענה שבתגובה זו אינה לגמרי מדויקת.
    הגאומטריה היא עניין מקומי והיא יכולה להשתנות ממקום למקום – בעיקר בהשפעת המסה שהנמצאת בסמיכות לאותו מקום.
    נכון שהיקום כולו יכול להיות פתוח או סגור וזה נקבע כפונקציה של פיזור המסה ביקום כולו אבל זה רק אחד ההיבטים של הגאומטריה של היקום.

  25. מישהו יודע לאן הנקודות האלה הולכות?
    כולן נעות לאותו כיוון?
    הן מתרחקות מנקודה מסויימת?

  26. רענן,
    הגאומטריה של היקום (מדובר בגאומטריה 4 מימדית) נגזרת ישירות מהנתון של הצפיפות הממוצעת ביקום, ביחס לצפיפות הקריטית.
    אם הצפיפות הממוצעת גדולה מהקריטית אז היקום הוא סגור ובצורת כדור 4 וכו'..

    וכל השאלה מה הצפיפות הממוצעת של היקום.

  27. רענן:
    אני מניח ששאלת שאלה שחשבת שהיא רטורית ושעשית זאת רק לצרכי התנצחות אבל יש לשאלתך תשובה.
    אם אינך רוצה ללמוד ממש אני מציע שלפחות תקרא את הספר "השערת פואנקרה" כדי לקבל מושג כלשהו.
    רק לשם דוגמה – אחת השיטות היא מדידת סכום הזוויות במשולש.
    אבל מה שהם "חשים" הוא אכן הגיאומטריה של היקום ולא צורתו.

  28. ואיך המדענים "חשים" את הגיאומטריה של היקום ומפתחים על כך תיאוריות ומאמרים?

  29. זו לא נקודת מבט מוזרה.
    מה שנותן לחדר את הצורה זה הקיר.
    חדר עם שלשה קירות מישוריים (פלוס תקרה ורצפה) יהיה דווקא בצורת מנסרה משולשת ולא בצורת קוביה.
    אם אין לך כל דרך לחוש בקירות החדר – אינך יכול לדעת מה צורתו.

  30. אני מבין בדיוק למה התכוונת, התכוונתה שאתה מהסכל על היקום כאילו הוא ה"קיר". ולא ברור למה אתה בוחר נקודת מבט כה מוזרה.

  31. רענן:
    אני עוצר את הדיון הזה כאן כי נראה לי שאינך מתקרב אפילו להבנת כוונותיי והנושא אינו מספיק חשוב כדי ששנינו נבזבז עליו עוד זמן.
    אני יכול לדמיין לעצמי עוד הסתייגויות שתעלה לדברי ואת התשובות שאיאלץ לתת להן וכל העסק יימשך מעבר לזמן ששווה להקדיש לזה.

  32. רענן:
    לא הבנת את דברי.
    כשאתה בתוך החדר אתה מחוץ לקיר ולכן אתה יכול לראות את צורת הקיר וזה מה שאתה מצייר.

  33. מיכאל:
    לא נכון, אם אתה סגור בתוך חדר ולא יכול לראות את החדר הזה מבחוץ, אתה עדיין יכול לדעת שיש לחדר צורה של קוביה.

  34. רענן:
    הסברתי מדוע לא – לפחות לפי הפירוש שאני נותן למילה "צורה".
    צורה היא דבר לצייר (שים לב לשורש המשותף של שתי המילים).
    לצייר אפשר רק את מה שאפשר לראות ואנחנו יכולים לראות משהו רק כאשר איננו חלק ממנו.
    כפי שהסברתי – עובדה היא שאפילו לא מצליחים לצייר את ה"צורה" שהמאמר מדבר עליה ובלית ברירה מציירים איזו שהיא צורה שמעבירה רק חלק מן המידע על הגיאומטריה אבל לא את כולו.

  35. רענן:
    קודם כל כדאי שתבין שהמילה "סמנטי" נגזרת מן המילה "סמנטיקה" שפירושה…. משמעות.
    לכן "סימנטי" הוא תמיד "משמעותי".
    יש הבדל אותו נסיתי להסביר בין מה שאתה מכנה "צורה" (שהיא דבר שרואים מבחוץ) לבין "גיאומטריה" שהיא מה שניתן למדוד מבפנים.
    ליקום כולו אין צורה כי אי אפשר לראות אותו מבחוץ וניתן רק לנסות לקבל המחשה של הגיאומטריה שלו באמצעות "צורות" שונות שמנסים לשרטט.
    כפי שאתה רואה – הצורות האלו לא ממש מצליחות לתאר את הדברים כהלכה ולכן הן יוצרות מצבים שנראים פרדוקסאליים כמו חללית שעוברת מצד אחד של המשפך לצידו השני או אפילו שני בני אדם שהולכים משני צדי המשפך כשהם אוחזים זה בידו של זה.

  36. צורת משפך גיאומטריית משפך, זה סמנטי. השאלה אם יש בדבל מהותי שאינו סמנטי בין "צורת משפך" ל"גיאומטרית משפך"?
    הרי גם אם לפי טענתך היקום לא נמצא בתוך מרחב כלשהו והוא כל המרחב שיש (וזו תיאוריה שבהחלט יכולה להיות נכונה), אז גם לו יש צורה. למה אתה חושב שלכל מה שיש לא יכול להיות צורה?

  37. נקודה:
    "בגלל מה" זה בקיצור מדוע.
    כמובן שאין לי כל תשובה לשאלה אבל גם לו הצבעתי על סיבה אפשר היה לשאול על סיבת הסיבה. לכן כנראה שלעולם תשארנה לנו שאלות מדוע שעליהן עוד לא ענינו.

  38. רענן:
    בקישור שהבאת לא מדובר על צורה של משפך כפי שאתה תופס אותה אלא בגיאומטריה המתארת את כל המרחב (כלומר – לא צורת משפך שנמצאת בתוך איזה מרחב תלת ממדי רגיל – שים לב לכך שזו הסתייגות שהופיעה גם בתגובתי הקודמת).
    גם הציור שם בו רואים את החללית עושה את דרכה עד ל"שולי המשפך" בצד האחד ואז ממשיכה בצד השני מעידה על כך שלא מדובר כלל במבנה שאתה היית מכנה "משפך". בסך הכל זה ניסיון ליצור אילוסטרציה יותר מוחשית לעקמומיות המרחב בנקודותיו השונות.

  39. מיכאל התכוונתי בגלל מה ולא בשביל מה.. טעות שלי בחוסר ההבהרה.

  40. אנונימי:
    המילה "למה" כוללת הנחה שבשאלה שאתה שואל היא חסרת כל בסיס .
    שאלת "למה" מניחה שלדברים יש מטרה מסוימת ועכשיו רק נשאר לברר מהי – זאת בשעה שאין לנו כל אינדיקציה שמשהו בטבע קיים "לשם" משהו.

  41. רענן:
    קודם כל – אינני יודע מי טוען שליקום צורת משפך. לא נראה לי שיש מדען שטוען כך.
    אתה יכול להצביע על ציטוט של מדען רציני שטוען זאת?
    למעשה – ככל שהמדע הנוכחי תופס את היקום – אין בכלל משמעות לשיחה על ה"צורה" שלו – כאילו היה משוכן בתוך איזה שהוא מרחב אחר שכן היקום הוא כל המרחב שיש.

    אפשר להתברבר עוד הרבה בניסיון להסביר את מה שאמרתי לעיל אבל חשוב עוד יותר להבין שהנאמר בכלל לא דן בצורת היקום!
    המאמר עוסק במה שמדדנו בכדור ברדיוס של שני מיליארד שנות אור מסביבנו.

  42. האם זה הצורה של היקום? כלומר יקום כדורי? יש טענה שהיקום הוא בצורת משפך, קרן, כדור, או בייגלה יש הרבה תיאוריות בנושא.

  43. הדבר שהכי מבאס שיש לנו רק 100 שנה לכל היותר להיות פה.. בחיים לא נראה כלום חוץ מהכדור שלנו.

  44. אריאל:
    כנראה שלא קראת את הכתבה בעיון.
    החלק ה"ריק" – מה שאתה קורא שתי קרניים – הוא מה שמוסתר על ידי שביל החלב עצמו. זה כתוב בכתבה. אנחנו יכולים לראות גלקסיות בכל היקום חוץ מאלו שנמצאות באזור מישור המילקה של שביל החלב (כי בכוונים אלה הכוכבים והגז הבין כוכבי של שביל החלב חוסמים את יכולתנו לראות אל מחוץ לשביל החלב).

    התשובה לשאלתך הראשונה כתובה אף היא – אם כי לא במפורש.
    כתוב שהתמונה היא "מבט מן הצד על המפה התלת ממדית".
    המפה התלת ממדית היא – מן הסתם – דמוית כדור וכדור – כשמסתכלים עליו מן הצד – עבה יותר ככל שמתקרבים למרכז ההיטל שלו – ודק יותר ככל שמתקרבים לשוליים.
    כמובן שבאזור יותר עבה צפוי למצוא יותר גלקסיות.

  45. שאלה נוספת,
    למה יש מעיין שתי "קרניים" שאין בהם גלקסיות? לא ניתן היה למדוד את המקומות האלה בגלל תנועת כדו"א?

  46. אם אני מבין נכון את ההדמיה אנחנו נמצאים במרכז הכדור. פיזור הגלקסיות סביבנו נראה כאילו במרכז יש יותר גלקסיות ופחות ככל שמתרחקים מהמרכז. זה נראה כאילו אנחנו נמצאים במרכז היקום? או שאולי אותה הדמיה הייתה מתקבלת מכל גלקסיה שנבחר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן