השביט לינאר יהיה נראה לעין
השביט לינאר, הידוע גם בשמו C/2001 A2 עושה את דרכו למפגש קרוב עם כדור הארץ בשבת, 30 ביוני, ולפיכך ניתן יהיה לראות אותו בעין בלתי מזוינת.
אסטרונומים צפו בשביט באופן די אינטנסיבי במהלך מסעו במערכת השמש הפנימית, והתנהגותו היתה עד כה בלתי שגרתית ובלתי ניתנת לחיזוי. בחודש מאי השנה, המצפה האירופי הדרומי הכריז על כך שגרעין השביט התפצל לשלושה חלקים
הדבר היה מוכר: שביט לינאר קודם, ששמו המלא הוא C/1999 S4 התפרק לשני חלקים בשנה האחרונה. לשני השביטים שמות זהים מכיוון שהם התגלו בידי Lincoln Near Earth Asteroid Research project, או בראשי תיבות LINEAR.
.
בסוף השבוע יגיע השביט החדש למרחק של 23 מיליון מיילים מכדור הארץ, והצופים בצפון אמריקה יוכלו לראות אותו בבהירות מינוס 4 כ30 מעלות מעל האופק המזרחי, מעט לפני הזריחה.
המראה לא יהיה מרהיב כמו זה שנתן השביט הייל-בופ ב1997. למעשה דיווח מצפה בקליפורניה: “זה אמור להיות השביט המשעמם ביותר בבהירות זו שראינו מעודנו. אבל עדיין שווה לקום מוקדם בשבילו.”
^^צפו למטר מטאורים מרהיב ב-2 ביולי^^
מטר המטאורים BOOTID ייצר ב-2 ביולי. מטר של כוכבים נופלים בשמי הלילה. המטר הזה כולל שאריות מכוכב השביט 7P/Pons-Winnecke המקיף את השמש אחת ל6.37 שנים. לשביט יש מסלול אליפטי הנושא אותו מנקודה קרובה למסלול כדור הארץ אל מעבר למסלול צדק.
השביט פונס ויקנס נראה לאחרונה במערכת השמש הפנימית ב-1996, והוא ישוב בשנת 2002. זנב השביט הוא evidently clumpy
כאשר כוכב הלכת שלנו חולף דרך נקודה צפופה בזרם השאריות הללו, אנחנו רואים מטר מטאורים. בשנת 1998, הגיע השיע ל100 מטאורים בשעה שניתן היה לראות במשך 7 שעות.
.
טיפים לתצפית:
* צאו למרחב הפתוח – מצאו מקום רחוק ככל האפשר מאורות העיר
* הישארו מאוחר, אחרי חצות, כאשר כדור הארץ מופנה לעבר השרשרת של השאריות
* הצטיידו בכסאות נוח, הניחו לעיניים להרגל לחשיכה.
* הישאר בעיניים פתוחות, אף כי המטאורים מגיעים מנקודה אחת, הם יכולים להיראות בכל נקודה בשמים.
* הסתכלו בכיוון מערב.
* מטאורי הבוטידים של יוני יופיעו כאורות הנעים לאט ופוגעים הרחק מנקודת רדיאן בקבוצת הכוכבים BOOTES/]] מעט שמאלה לכוכב האחרון בידית של העגלה הגדולה.
מי שיפסיד את המטאורים יוכל להתנחם במאדים הנמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ מאז 1988 יש עוד כמה מטרי מטאורים צפויים האקוורידים הדרומיים, אלפא קפריקורן, שגם להם יש שיא בסוף יולי, כמו גם המטר הקבוע והיציב – הפרסאידים של אמצע אוגוסט.
