סיקור מקיף

כל בוגר אוניברסיטה חייב לימודי ליבה

מרכז אקדמי שלם מבצע מיונים בימים אלה למחזור השני (המחזור הראשון מסיים בימים אלה את שנתו הראשונה), ויקבל רק 50 סטודנטים מצטיינים בכל שנה לתוכנית לתואר ראשון ייחודית עם לימודי ליבה מובנים במדעי הרוח והחברה מהיסטוריה ופילוסופיה, הרעיונות שעיצבו את המערב והיהדות ועד ליסודות במוסיקה, סטטיסטיקה, מחקר ומדע

מבנה המרכז האקדמי שלם בירושלים. מתוך אתר האינטרנט של המרכז
מבנה המרכז האקדמי שלם בירושלים. מתוך אתר האינטרנט של המרכז

בדיקה שנערכה באנגליה מעלה כי שיעור ההעסקה של בוגרי הפקולטות למדעי הרוח (באנגלית: "Humanities and Liberal Arts") אינו נופל, ואף עולה במעט, על זה של בוגרי פקולטות "מקצועיות" כגון מדעי הטבע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
מדו"ח שפרסמה הרשות לנתונים סטטיסטיים בהשכלה גבוהה בבריטניה עולה כי שלוש שנים לאחר סיום לימודיהם, ל-78.7% מבוגרי מדעי הרוח יש עבודה, זאת לעומת 77.8% מעמיתיהם בוגרי המדעים המדויקים.

בנוסף, שלוש שנים וחצי מאז סיום התואר הראשון שלהם, 6.2% מבוגרי מדעי הרוח החזיקו בתפקידי ניהולי, כראשי מחלקות ובתפקידים בכירים בחברות אליהן הצטרפו, לעומת 3.6% בלבד בקרב בוגרי המדעים המדויקים.

דו"ח זה מחזק את מסקנותיו של סקר אחר שערכה אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, ארה"ב, לפיו 93% מבוגריה בתחומי מדעי הרוח משתתפים במעגל העבודה, ו-80% מהם מועסקים במשרה מלאה. תחומי התעסוקה של הבוגרים נעו החל ממשרות ניהול (בהן עסק אחד מכל חמישה בוגרים) ועד לחינוך (אחד מכל שבעה) ולפיננסים (אחד מכל עשרה).

העולם המשתנה, הגלובליות, רמת חוסר הודאות הגבוהה ושפע התרבויות הנפגשות, האחת עם השניה בתקשורת (קומוניקציה), מסחר, פוליטיקה ותיירות משנות גם את פני שוק העבודה, ולפיכך באופן הכרחי גם את האקדמיה – במובן של הכשרת סטודנטים. הנתונים שלעיל, ה"שוברים" את הסטריאוטיפ של הצורך במקצוע "פרקטי" מתחדדים עוד יותר מול תופעה מרתקת במיוחד באקדמיה העולמית, והיא עלייתה של שיטת הliberal arts . לא פחות ממאתיים מוסדות לימוד אקדמיים בשיטה זו נפתחו בשנים האחרונות בעולם, במיוחד במדינות המוגדרות לא פעם כ"מדינות צומחות" או כ"כלכלות העתיד" ובינהן: הונג קונג, סין, במערב- אנגליה, הולנד, גרמניה, סלובקיה וכמובן ארצות הברית שבה שוכנים גם המוסדות הותיקים של שיטת לימוד זו ובשנה שעברה – מוסד ראשון כזה, ישראלי המעניק תואר ראשון (ב.א).

השיטה ה"חדשה" היא למעשה שיטה בת יותר ממאתיים שנה בת לאקדמיות ולאוניברסיטאות העלית באנגליה ובארצות הברית כמו אוקספורד, קיימברידג' וסנט ג'והן האמריקני. במרכז השיטה רעיון לימודי הליבה, ומסגרת לימוד קטנה ואינטימית לאוכלוסייה נבחרת של צעירים סקרנים אשר מקבלים הכשרה רחבה (כולה חובה, אין בחירה) במגוון של מקצועות בסיס שזורים וארוכים זה בזה כאבני בנין. במקור, שיטה זו יועדה לאצילים, הכמרים, בעלי ההון והמלכים מתוך הנחה, שאלה המובילים את החברה חייבים לפתח היכרות עם הרעיונות המניעים את העולם, הידע הבסיסי והכרת התרבות במובנה הרחב.

בחזרה אל השנים האחרונות – בגאנה נפתח קולג' אשסי. היזמים מכריזים כי הוא נועד "להכשיר את המנהיגות הבאה של אפריקה". 602 תלמידים מצטיינים מבנין, קמרון, ליבריה, חוף השנהב, טוגו ומדינות נוספות לומדים אצל בכירי המרצים כשהנהלת המוסד מכילה בוגרי ברקלי, דרת'מות' וקולג'ים אמריקניים יוקרתיים אחרים. בסינגפור מוקם מוסד דומה שיזמיו מגדירים אותו כ"משנה כללי משחק" אשר יתן חינוך מתאים לאלה הרוצים להוביל את החברה.

לא מדובר רק ביזמות מקומית. מוסדות היוקרה בעולם הן שותפות בכירות בפיתוח המואץ של שיטת לימוד זו. קולג' בארד- אחד המובילים והיוקרתיים בארצות הברית הוא שותף בכיר ב liberal arts college תחת השם סמולני שנפתח בסנט פטרסבורג. בארד שותפה גם בלא פחות מאשר קולג' ברשות הפלשתינית בעיר רמאללה יחד עם אוניברסיטת אל-קודס.

קולומביה הודיעה לאחרונה כי תשקיע 50 מליון דולר בתוכנית לימודי ליבה בנוסח ה"ליברל ארטס" והעמידה בראשות התוכנית את ה"כוכב הצעיר" שלה – פרופ' רוזבלט מונטס, בן פחות מארבעים, בן למהגרים עניים מפורטו-ריקו שעשה חייל באוניברסיטה מהטובות בעולם.

ג'ורג'טאון, אוני' יוקרתית אחרת, אף היא שותפה לשלוחות במתכונת זו כולל שלוחה יוצאת דופן בעיראק.

לכאורה, חזרתה של שיטת לימודי הליבה אל העולם נראה סותר את המציאות שבה כולם "נוהרים" ללימודים "פרקטיים" של כלכלה, מינהל עסקים, משפטים והנדסה, הייטק ותקשורת.

"אני מדבר המון עם אנשי עסקים, מנכ"לים ובעלי חברות, מעסיקים בבנקים, בפיננסים ובמשרדי עורכי דין" מסביר את הדיסוננס פרופ' רוזבלט מונטס, ראש חוג הליבה של קולומביה "הם תמיד מבקשים ממני לשלוח להם סטודנטים שלי שכותבים היטב וקוראים היטב, שיש להם חשיבה ביקורתית. הם אומרים לי: אנחנו כבר נלמד אותם את כל מה שהם צריכים כדי לעשות את העבודה שאנחנו רוצים שיעשו. אנחנו נעשה עבודה טובה יותר מכם בללמד אותם את העבודה: אנחנו צריכים שאתם תלמדו אותם מיומנויות אחרות"

מונטס ביקר לאחרונה בישראל במרכז האקדמי שלם – המוסד האקדמי החלוץ והיחיד עד כה בשיטת לימוד זו. מרכז אקדמי שלם מבצע מיונים בימים אלה למחזור השני (המחזור הראשון מסיים בימים אלה את שנתו הראשונה), ויקבל רק 50 סטודנטים מצטיינים בכל שנה לתוכנית לתואר ראשון ייחודית עם לימודי ליבה מובנים במדעי הרוח והחברה מהיסטוריה ופילוסופיה, הרעיונות שעיצבו את המערב והיהדות ועד ליסודות במוסיקה, סטטיסטיקה, מחקר ומדע. תוך כדי התואר, יתמחו הסטודנטים מעבר ללימודי הליבה באחד משני מסלולים – מזרח תיכון או לימודים משולבים בפילוסופיה, רעיונות המערב והגות יהודית.

כחלק בלתי נפרד מלימודיהם, הסטודנטים לומדים כמאה טקסטים של מופת, מאפלטון, דרך מרקס וסרוונטס, התנ"ך והקוראן ועד לג'ון לנון וגם מקיימים פעילות חברתית רחבה. מבט קצר על הסטודנטים שהתקבלו לתואר הראשון וכבר לומדים במרכז מעורר הדים למטרה הראשונית שלשמה פותחה השיטה – הכשרת המנהיגים והאזרחים המובילים, שכן רבים מהסטודנטים הם פעילים חברתיים, בוגרי "המכינות", שנות שירות- מקומות שבהם צעירים יכולים לבטא את הצורך במעורבות בשינוי חברתי.
המנהל החינוכי של המרכז האקדמי שלם, ד"ר עידו חברוני, מסביר לגבי הנתונים כי: "מדעי הרוח מפתחים כישורים קריטיים לחיים ולעבודה של היום: היכולת לנתח, להכיל חומר רב, לנסח עמדה ולהגן עליה ולהיות בדיאלוג ובלמידה. אלו כישורים מועילים יותר מאשר הכשרה טכנית ומקצועית כזו או אחרת".

חברוני מוסיף עוד כי בבדיקות שנערכו בארצות הברית, מתברר כי בוגרי תארים הומניים בארה"ב משתכרים הרבה יותר מהשכר החציוני, ורבים מהם מביעים רמת שביעות רצון זהה או גדולה יותר מחבריהם שבחרו ללמוד תחומים אחרים. כמו כן, מעסיקים ובתי ספר בכל התחומים מעדיפים סטודנטים שרכשו השכלה ליברלית: לפי נתוני התאחדות בתי הספר לרפואה בארה"ב ‏(AAMC‏), בתי הספר לרפואה קיבלו ב-2011 43% מהפונים שבחרו בביולוגיה כמקצוע ראשי ו-51% מהפונים שבחרו במקצועות הומניים כמקצועות ראשיים.

"חשיבה רחבה, מגוונת ורחבת אופקים היא "כלי נשק" חשוב כדי לעשות דבר משמעותי בחייך ולמעשה להיות משפיע בכל תחום" אומר חברוני " מחינוך והוראה, דרך עשיה חברתית, עיתונאות, בממשל ואפילו בעסקים. אחת הדוגמאות לכך, היא סטיב ג'ובס, מייסד חברת הענק 'אפל'. "האיש ששינה את העולם הטכנולוגי יותר מכל אחד אחר" אומר ד"ר חברוני "הוא אדם שכמעט שלא הייתה לו הכשרה טכנולוגית אלא הכשרה במדעי הרוח", אומר חברוני ומוסיף כי לדעתו, מה שנדרש היום בעמדות ניהול אינו רק ידע קונקרטי, אלא הבנת המשמעות הרחבה, הכוללת איזון בין דעות סותרות, אימוץ רעיונות חדשים ויכולת להנהיג".

בשונה מהאצילים של לפני מאתיים שנה, יש צורך כיום בהתפרנסות. הלחץ הכלכלי מדרבן אותנו לבצע בחירות "השרדות". האם אם כן, יש מקום למוסד לפי שיטת לימודי הליבה גם בישראל ה"לחוצה" כלכלית?

מחקר שביצע המרכז האקדמי שלם על מנת להעמיק בהכרת אוכלוסית הצעירים המבקשים להוביל את החברה הישראלית גילה כי אכן, התחושה הזו קיימת לחלקם. חלק אחר מבקש לממש את ההצטיינות והסקרנות במדעי הרוח והחברה. חלק מתכוון להוביל כעיתונאים, כפעילים חברתיים, אולי אפילו כמורים או מנהלים במוסדות חינוך וחלקם מתכוון אולי אפילו לקריירה אחרת – כך, או כך, רובם מעריכים שימצאו עבודה ויצליחו במעשיהם בסופו של דבר.

תחושת הקושי נמצאת דווקא בתקופת הביניים – תקופת הלימודים שבה קשה או לא ניתן לעבוד כדי לעמוד בדרישות הלימודים ומעט לאחר מכן – ההשתלבות בשוק העבודה.

נתוני המחקר מראים כי 75% מהצעירים נאלצים לבחור את מקצועם העתידי שלהם משיקולי הכנסה בלבד. רק 5% מהגברים ו-14% מהנשים מציינים כי כסף לא היווה שיקול מבחינתם. למרבה הפלא, דווקא סטודנטים המגיעים מאוכלוסיות מבוססות חושבים יותר על כסף, וכ-53% מתוכם ציינו כי ההכנסה העתידית הייתה השיקול הבלעדי לעומת 14% בקרב שכבות עניות.

לדברי ד"ר עידו חברוני, המנהל החינוכי של המרכז האקדמי שלם, "מדינת ישראל זקוקה לאזרחים מעמיקים, בעלי השקפת עולם מגובשת. אנחנו צריכים אותם במדעי הרוח, אלא שבשביל לשכנע אותם ללכת, צריכים לספק להם גם אופק השתכרות".

לדבריו "זיהינו שאחת הבעיות המרכזיות היא שבמציאות הכלכלית והחברתית, יש סטודנטים שלא בוחרים ללמוד תחום שמעניין אותם ושהם מאמינים שהם ימצו בו את כישוריהם, אלא תחום שהם מאמינים שיפרנס אותם. צריכים להראות להם שאנחנו לא רק דואגים לתת להם את החינוך הטוב ביותר, אלא גם לסייע להם להגשים את החלום שלהם להיות, ללמוד מדעי הרוח ולהתפרנס בכבוד".

כשנשאלו הסטודנטים מה היו לומדים במציאות שבה לא היו להם דאגות כלכליות, ארבע מתוך חמישה משיבים (79.6%) בחרו תחומי לימוד אחרים לחלוטין. המחלקה שנהנתה מהקפיצה המשמעותית היא כאמור המחלקה לפילוסופיה, כשבפועל מספר נרשמים בה עומד על 5% מכלל הסטודנטים, מספר הנרשמים ללימודי האמנות זינק אף הוא, והנטייה לבחור בגיאוגרפיה גדלה פי שישה. גם המתמטיקה מפתיעה, עם קפיצה של פי חמישה בהרשמה; הספרות מזנקת פי ארבעה, ותחום לימודי המזרח התיכון זוכה לגידול של קרוב ל-200% – ומשלש את גודלו.

החוגים שמתכווצים הם אלו שמבטיחים הכנסה גבוהה אך מסתבר שלא מסעירים את דמם של הסטודנטים. בעולם ללא דאגות כלכליות היו הפקולטות להנדסה נחתכות ב-66%, החוג למנהל עסקים היה נחתך בחצי, מדעי המחשב במעט יותר משליש, הנהלת חשבונות ב-25% ומשפטים ב-17%.

ומה היה גורם להם לשנות את דעתם? 27% בלבד מכלל הנשאלים הצהירו כי אלמלא היו להם דאגות כלכליות הם היו בוחרים באותו תחום לימוד; 27% אחרים טענו כי מלגות במהלך התואר היו ממריצות אותם לבחור תחום שמתאים להם יותר, גם אם היה מכניס פחות; 6% ציינו סדנאות הכנה לקריירה כגורם מרכזי; ו-21% ציינו כי מתן התמחויות כחלק מתוכנית הלימודים עשוי היה לעזור; כמו כן כחמישית, 18%, טענו כי פרמטר ההכנסה אחרי התואר חשוב להם מדי, וכי הם לא רואים את עצמם בוחרים בתחום אחר בכל מקרה.

הפתרון שמצעו במרכז לנטייה המעשית של הדור הנוכחי היא מלגות קיום נדיבות שיסייעו לסטודנטים להתמקד בלימודים, תכנית התמחות במגזר הפרטי והציבורי במהלך התואר, חניכה אישית וסדנאות הכנה לתעסוקה. "צעירים שמגיעים לאקדמיה היום מעוניינים בידע, אבל לא פחות ואולי יותר מזה הם מחפשים מקפצה לחיים. מוסדות שרוצים להצליח חייבים לספק להם את זה".

לאתר המרכז האקדמי שלם

כתבה זו היא תוכן שיווקי מטעם המפרסמים ועל אחריותם

4 תגובות

  1. ניסים
    איני מתכוון בשום פנים ואופן ללימודי דת. אני עצמי מאוד רחוק מכך. בגישתי אני אגנוסטיקן. הכוונה שלי היא להרחיב קצת את לימודי ההיסטוריה של העם היהודי. לא ברמה של לימודים לתואר ובשום אופן לא לימודי דת, אלא להרחיב במקצת את הידע הכללי מעבר ללימודי התיכון. בתיכון בו למדתי ( תיכון גאולה ) תיכון חילוני במובהק לימדו תלמוד ללא שום זיקה למסגרת דתית ותאמין שלמדתי מה שהוא נוסף. יש להתייחס לכך כחלק מהתרבות של העם היהודי. ולא צריך במהלך הרצאות אלה לחבוש כיפה ובוודאי שלא להתפלל תפילת שחרית או לומר את ברכת הגומל. לא צריך להיות תמונת ראי של מי שמגדיר את עצמו כספקן. באשר לערבים , צ'רקסים ובפרט לתלמידים זרים יש להם הזדמנות לקבל הצצה להיסטוריה שלנו. ניסים, לא צריך לאבד פרופורציות. תקן אותי אם אני טועה, בארה"ב במהלך הלימודים לתואר ראשון הסטודנטים מחויבים לקחת קורס או שניים בהיסטוריה של ארה"ב. האם זה הופך אותם ללאומנים? לא בהכרח.

    מאי 10th, 2014

  2. ניסים
    איני מתכוון בשום פנים ואופן ללימודי דת. אני עצמי מאוד רחוק מכך. בגישתי אני אגנוסטיקן. הכוונה שלי היא להרחיב קצת את לימודי ההיסטוריה של העם היהודי. לא ברמה של לימודים לתואר ובשום אופן לא לימודי דת, אלא להרחיב במקצת את הידע הכללי מעבר ללימודי התיכון. בתיכון בו למדתי ( תיכון גאולה ) תיכון חילוני במובהק לימדו תלמוד ללא שום זיקה למסגרת דתית ותאמין שלמדתי מה שהוא נוסף. יש להתייחס לכך כחלק מהתרבות של העם היהודי. ולא צריך במהלך הרצאות אלה לחבוש כיפה ובוודאי שלא להתפלל תפילת שחרית או לומר את ברכת הגומל. לא צריך להיות תמונת ראי של מי שמגדיר את עצמו כספקן. באשר לערבים , צ'רקסים ובפרט לתלמידים זרים יש להם הזדמנות לקבל הצצה להיסטוריה שלנו. ניסים, לא צריך לאבד פרופורציות. תקן אותי אם אני טועה, בארה"ב במהלך הלימודים לתואר ראשון הסטודנטים מחויבים לקחת קורס או שניים בהיסטוריה של ארה"ב. האם זה הופך אותם ללאומנים? לא בהכרח.

  3. חיים מזר
    בחלק הראשון אתה צודק לחלוטין. הכרת מושגים בפילוסופיה היא הבסיס להבנת השיטה ההמדעית.

    בחלק הדני אתה טועה לחלוטין. אוי לנו לקשר אקדמיה ללאומיות. מה תעשה עם האוכלוסיה הערבית? הדרוזית? הצ'רקסית? מה עם סטודנטים זרים? נהפוך הוא – אני חושב שאקמיה בצרפת צריכה להיות זהה לאקדמיה בעירק שצריכה להיות זהה לאקדמיה הפיג'י. האקדמיה צריכה להיות מנותקת מהמדינה.

    להכניס דת ופוליטיקה לאוניברסיטה? אני עולה על המטוס הראשון למדינה שפויה….

  4. חלק ממסקנות הכותב ראוי שיאומצו בשאר האוניברסיטאות. למשל יש לחייב כל סטודנט ללמוד פילוסופיה. הפילוסופיה היא הבסיס של כל המדעים. זהו מקצוע המכשיר את הלומדים אותו איך לחשוב בצורה מושכלת ובחוגים למדעים ללמד גם פילוסופיה של המדע. אלה צריכים להיות מקצועות חובה ולא בחירה. באותה מידה יש להכניס לתוכניות הלימודים קורסים במקרא ובתולדות העם היהודי. אין הכוונה ללימודי דת, אלא לתת לסטודנטים ידע לפחות ברמה הבסיסית באשר לשייכות הלאומית. בלי לימודם של מקצועות אלה לא יאושר התואר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן