סיקור מקיף

עידן המכטרוניקה או לאן נעלמו האנשים?!

הם מנקים את הבית, לוקחים אותנו לעבודה, שמרים על בתינו, חוקרים את החלל, מחליפים חלקים שכשלו בגופנו, נלחמים עימנו בשדות הקרב ומבצעים בנו הליכים כירורגים – רובוטים 2012 סרט מדע שאינו בדיוני

כרזת הסרט irobot בכיכובו של ויל סמית'
כרזת הסרט irobot בכיכובו של ויל סמית'

מאת: גיל ארצי – ראש מגמת מכרוניקה אלקטרוניקה במכללה הטכנולוגית רופין

רובוטים המחליפים בני אדם או עוזרים להם בביצוע פעולות שונות מוכרים לנו מסרטי מדע בדיוני עוד מאמצע המאה העשרים. עם תחילת המאה ה- 21 גילינו כי נבואות סרטי מד”ב רבים כבר רקמו עור וגידים או יש לומר מתכת וחוטים. חברות רבות בעולם נמצאות במרוץ לפיתוח מערכות רובוטיות לשימושים שונים בחיי היום-יום ולצורך כך מושקע הון עתק בתחום.

כמה רחוק התסריט ההוליוודי מן האמת? בכתבה זו ננסה לערוך השוואה בין המצאות הסרטים הגדולות לבין המצאות המדע הרובוטי והמכאני הגדולות . האם המציאות אכן עולה על כל דמיון?

נושא ראשון בו מרבים סרטי מדע בדיוני לעסוק הינו השתלות איברים רובוטים בגוף אורגני.
וויל סמית ככוכב הסרט “אני רובוט” ( I Robot) משנת 2004 מציג את תמונת העולם בשנת 2035 בה העולם “מוצף” ברובוטים המבצעים מטלות פעילויות שונות בניהם: שיטור, שירות ופעולות חיים מגוונות. עוד מראים בסרט השתלת איבר רובוטי בגוף אורגני, האומנם הדבר מתאפשר במציאות.

לא רק שהדבר מתאפשר אלא כבר קיים . בעשר השנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של השתלת איברים מכנים שונים בבני אדם. זרועות ביוניות המורכבות כפרוטזות ונשלטות על ידי המוח ומערכת העצבים מותקנות כיום במסגרת ניסויים הנערכים ברחבי העולם, ופיתוחים של איברים רובוטים המושתלים כמו באופן אורגני אינם דבר בדיוני עוד.

חברות מסחריות רבות רואות ברובוטיקה פוטנציאל אדיר בתחומי הרפואה, הביטחון ואיכות החיים. רבים מן הרובוטים עליהם חברות עמלות מתוכננים כך שיחליפו יד אדם ובכך יאפשרו סיכון מינימאלי והגברת הדיוק בעת ביצוע הפעולה. כפי שהתרחש בתעשיות רבות בעבר, חלק גדול מתקציבי הפיתוח הרובוטי מופנים ליישומים הצבאיים ורפואיים אולם בעקבותיהם ניתנת דחיפה גדולה גם ליישומים המסחריים.

נושא שני בו סרטי מדע בדיוני רבים עוסקים הוא מכונית נוסעת ללא נהג או מכונית מרחפת בסרטים רבים בניהם גם “האלמנט החמישי” אנו נחשפים למכוניות הנוסעות מעצמן – ללא צורך בנהג , ברוס ווילס נכנס לרכב המונית הצהובה ורובוט הרכב ,זיהה אותו, חישב עבורו נתיב נסיעה והחל לנסוע. וכן מכוניות מרחפות.

במציאות : חישוב דרכים על ידי לוויינים כבר מצוי לכל אחד מאיתנו בטלפון הסלולארי החכם. מכונית שיודעת לנהוג בשליטה מרחוק קיימת כבר עשרות שנים , חיבור שתי הטכנולוגיות יחד כבר מצוי היום ברכבי יוקרה רבים בהם ניתן להכווין את הרכב לנהג אוטומטי. אולם המכונית נתונה להוראות מבוקרות ופקודות ואינה מפתחת אישיות עצמית על הכביש.

באשר למכוניות מרחפות – כבר היום קיימות ברחבי אירופה ואסיה רכבות הפועלות על שדה מגנטי , הרכבות מרחפות באוויר כל זמן נסיעתן מעל פסי המסילה. רכבות אלו הן שקטות מאוד ומפתחות מהירויות גבוהות במיוחד – יש השערות כי בעתיד כלי רכב נוספים ישתמשו בטכנולוגיה זו.

 

רובוטים אנושיים
בסדרת סרטי “המטריקס” נחשפנו לרובוטים אשר בעלי אינטליגנציה ויכולת הבחנה חריפה בן מצבים, ממש כמו בני אדם. אולם, האם גם במציאות רובוטים יצליחו לפתח אינטליגנציה אנושית ?

ביפן, קיים ג’אנר טכנולוגי שלם המתמקד בעיקר בייצור רובוטיים “אנושיים”, היפנים משקיעים הון עתק במכאניקה ובעיצובים מתוחכמים במטרה לקרב אותנו רגשית אל הפלא ההנדסי ולגרום לנו לחוש אליו רגשות. דוגמה לכך היא חברת Boston Dynamics המפתחת רובוטים המבוססים על תכונות בע”ח המפורסמים שבהם הרובוטים Big Dog ו- Alpha Dog . גם מפעל להב הישראלי של התעשייה האווירית פיתח את רקס- כלב רובוט . אולם, האם באמת ניתן לפתח רגשות לחיות רובוטיות או לחפצים? מחקרים רבים שהתמקדו בנושא העתקת רגשות מצאו כי אכן אנשים מפתחים קשרים רגשיים לחפציהם בניהם הרובוטים, זאת בזכות תגובתם הרבה למשתמש המאפשרים יצירת קשרים אישים חזקים. לפיכך, סביר להניח כי בעתיד הרובוט יהיה חברו הטוב ביותר של האדם.

רובוטים המשמשים בתפקידי שיטור ושמירה על הסדר הציבורי

בשנת 1951 הוצג בסרט “היום שבו עמדה הארץ מלכת” (The Day the Earth Stood Still) רובוט המייצג גזע רובוטים המשמשים לשיטור ולשמירה על הסדר בגלקסיה כולה.

במציאות רובוטים אינם מפטרלים ברחובותינו אולם אנו עדים לסוגי רובוטים מגוונים המסייעים לכוחות הביטחון לבצע את תפקידם. מצלמות מיוחדות המזהות תמונה, חישני מהירות בכבישים ואף זיהוי מכוניות ושליחת דוחות לאחר תיעוד עבירות תנועה הינם כלים מכנים עימם אנו נפגשים במקומות רבים.

רבים מהאנשים אינם מודעים לכך שתחום הרובוטיקה נקשר קשר הדוק עם תחום המכטרוניקה. מכטרוניקה היא למעשה תחום הנדסי, שהתפתח מאוד בשנים האחרונות במשק הישראלי ובמשק העולמי ומהווה את מקור כל החידושים הטכנולוגיים אליהם אנו נחשפים בשנים האחרונות.
המכטרוניקה משלבת בתוכה את כל מקצועות ההנדסה המסורתיים ויוצרת אינטגרציה מעניינית בין הנדסת מכונות, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת בקרה והנדסת תוכנה.

שילוב בין מקצועות ההנדסה המסורתיים יוצר את איש המקצוע- הטכנולוג העתידי המשתלב בכל התעשיות המתקדמות. מתוך ויקיפדיה
שילוב בין מקצועות ההנדסה המסורתיים יוצר את איש המקצוע- הטכנולוג העתידי המשתלב בכל התעשיות המתקדמות. מתוך ויקיפדיה

שילוב אינטגראלי ייחודי ומקצועי זה בין מקצועות ההנדסה השונים מאפשר לעוסקים בתחום לפרוץ דרכים חדשות בעולם הטכנולוגיה ולפתח את הדור הבא של מכונות חכמות או אולי יותר נכון לומר- רובוטים חכמים.

ניתן לראות כי במקביל להתרחבות העיסוק בתחומי הרובוטיקה בעולם קיימת דרישה מוגברת לאנשי מכטרוניקה, מהנדסים והנדסאים, שהם האנשים אשר אחראים בפועל על פיתוח, ייצור והפעלתם של הרובוטים. ישראל אגב ממוקמת במקום מצוין מבחינת פיתוח של טכנולוגיות מתקדמות מסוג זה.

5 תגובות

  1. כמה קלאסי שפוסט על עתידנות הוא כבר מיושן
    בעת כתיבתו

    חברה ישראלית מיבנה מפתחת רכב תעופה
    המבוסס על פלופלור פנימי לטיסה בתוך עיר
    הרכב מאוד מזכיר את הסרט האלמנט החמישי
    חפש xhawk

    יש כבר מטוס זעיר שהוא מתקפל לרכב וקיבל כבר
    רישוי בארהב.

    יש רובוטים שמבצעים פטרול ממונע לאורך גבולות
    של מתקנים רגישים. אחד מהם ישראלי של אלביט
    אם אינני טועה.

  2. אם אני מנסה קצת לצעוד בזמן, ולצפות איזה יישום יפרוץ ובכן,
    כל אדם יש מאפיינים ייחודיים גם ללא שבב או מתקן אלקטרוני,
    הוא יהיה תחת מערכת מעקב ובקרה רציפים מיום היווצרו בבטן… ועד יום מותו… ואולי יותר
    למעקב פרמטרים בריאותיים בגופו, וביטחונו האישי
    למעקב אחר תנועתם ופעולתם של אנשי פשע,טרור,אויב,

    אני לוקח בחשבון שהולך וגדל ציבור שללא הרפואה לא היה שורד ולכן הצורך במעקב ותגובה נכונה
    מבחינה רפואית הולך וגדל. דבר נוסף שאנו עדים לו שלמרות כל ההשקעות והתכניות לא מצליחים להקטין באופן ממשי, “לאורך זמן” את מקרי האלימות, האונס, והשוד.

    מנסה לקרוא את אחד הפרסומים ,,,,
    “אומנם נפגע קודש הפרטיות, מעצם היותנו תחת מעקב ,אולם נוסף לאותה פרטיות, בטחון ובריאות.”

  3. יש הבדל גדול בין יכולת טכנולוגית לטכנולוגיה מעשית. נכון בתיאוריה יש רובוטים, יש תוכנות שנוהגות רכב לבד ויש רכבות על מגנטים אבל מה בין זה לבין טכנולוגיה יום יומית?
    גם אני קראתי ספרי מדע בדיוני על טכנולוגיות המאפשרות לכל אדם לרחף ולעוף כרצונו ואף הייתי יכול לכתוב מאמר שטוען כי העתיד כבר מזמן כאן. נכון תרמילי ריחוף קיימים כבר משנות ה-60 אבל הם מעולם לא הפכו לנחלת הכלל וניתן לראותם רק בהופעות לקהל הרחב לכן אני טוען שהמציאות שמתוארת בספרים הבדיוניים עוד לא כאן, מכיוון שהם לא תיארו טכנולוגיה היא תיארו דרך חיים אחרת.

  4. לגבי רכבות הפועלות על שדה מגנטי
    המציאות כנראה פחות זוהרת מהדמיון
    בפועל תחזוקת המסילה שלהם ובניתה ברמות דיוק הרצויות עולה הון עתק
    בנוסף לכל זה לפחות מהנסיון האישי שלי תחושת הנסיעה ברכבת המהירה ביותר בעולם המגלב היא פחות חלקה ונעימה (טילטולים מצד לצד)
    מנסיעה ברכבות מהירות על גלגלים שהגיעו ל 300 קמ”ש
    אולי הסיבה היא שברכבות הקובנציונליות הגלגלים עם משכחי זעזויים טובים יותר מהרכבת המגנטית
    בדמיון ריחוף מגנטי בולם את כל הזעזוים
    במציאות הקשיחה הוא מרחף מעל המסילה וכל חוסר דיוק עובר
    ההתרשמות החיובית מהרכבת המגנטית היא התאוצה המדהימה שלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.