מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים
כולנו היינו תינוקות. וככאלה היינו חסרי ישע לחלוטין: לא ידענו לדבר, לא ללכת, ואפילו לא לאכול בעצמנו. אבל יש עוד דבר חשוב שפחות חושבים עליו: גם מערכת החיסון שלנו עדיין לא הייתה מוכנה. למעשה, תינוקות כמעט ואינם מייצרים נוגדנים בעצמם.
“תינוק נולד כשהוא לא מוכן לגמרי לחיים מבחינה חיסונית”, מסביר פרופ’ אבי־חי חובב, ראש המעבדה להתפתחות ותפקוד מערכת החיסון האוראלית באוניברסיטה העברית בירושלים. “הוא עובר מסביבה סטרילית יחסית, רחם אימו, לעולם שמלא בחיידקים. כדי לשרוד את חודשי החיים הראשונים, התינוק נשען על נוגדנים שאמא שלו מעבירה לו בדרכים שונות.
נוגדנים אלו מגיעים לתינוק בשני אופנים. לפני הלידה עוברים נוגדנים מסוגIgG מזרם הדם של האם דרך השליה אל זרם הדם של העובר, ומספקים לו הגנה כללית. לאחר הלידה, בזמן ההנקה, התינוק מקבל דרך חלב האם נוגדנים נוספים, בעיקר ,IgA אבל גם IgG, אשר מגינים בעיקר על רקמות ריריות, ובמיוחד על מערכת העיכול.
מה השאלה? איך תינוקות שומרים על נוגדני האם בחלל הפה – גם לא בזמן ההנקה?
“מחקרים קודמים הראו שנוגדני IgA שמתקבלים בהנקה מצפים את דפנות המעי ומגנים עליו מפני חיידקים”, אומר פרופ’ חובב. ״אבל זה לא הכול. הנוגדנים האלה גם משפיעים על האופן שבו מתפתחת מערכת החיסון של התינוק, ועל הרכב אוכלוסיית החיידקים בגופו, המיקרוביוטה. זו אחת הסיבות לכך שהנקה נחשבת בריאה: היא עוזרת לכוונן בעדינות את מערכת החיסון. כשכוונון כזה חסר, יש נטייה גבוהה יותר להתפתחות אלרגיות ומחלות.המחקר שלנו שאל שאלה מעט שונה: מה קורה בחלל הפה? הפה הוא הרי שער הכניסה לגוף, המקום בו התינוק פוגש חיידקים לראשונה. בניגוד למעי, שבו חלב האם שוהה זמן ממושך, בפה החלב זמני, הוא נשטף במהירות, ואיתו גם הנוגדנים. אז האם לנוגדנים האימהיים יש בכל זאת תפקיד בהגנה על הפה של התינוק?”
באמצעות מחקר בחיות מודל, פרופ’ חובב ועמיתיו גילו מנגנון מפתיע: לאחר הלידה התינוק מעביר באופן פעיל נוגדנים אימהיים מסוג IgG אל בלוטות הרוק שלו, ומהן אל הרוק עצמו. נוגדנים אלה מקורם הן באלה שהתינוק קיבל מהאם עוד לפני הלידה והן באלה שמתקבלים בהנקה. כך נוצר מצב שבו נוגדנים אימהיים מופרשים באופן קבוע ובכמות גבוהה לחלל הפה. הנוגדנים ברוק מגנים על התינוק מפני חיידקים מזיקים, ובו בזמן עוזרים “לחנך” את מערכת החיסון שלו לחיות בדו-קיום עם חיידקים טובים והכרחיים. כך, התינוק למעשה מחקה תהליך שמתרחש רק בשלבים מאוחרים יותר בחיים.
תינוק נולד כשהוא לא מוכן לגמרי לחיים מבחינה חיסונית, הוא עובר מסביבה סטרילית יחסית, רחם אימו, לעולם שמלא בחיידקים
“אצל מבוגרים, בלוטות הרוק מפרישות נוגדנים שהגוף מייצר בעצמו, כדי לשמור על בריאות הפה, ובהמשך גם על בריאות הגוף כולו. אלא שבתחילת החיים קורה משהו ייחודי. בני אדם בוגרים מייצרים בעיקר נוגדני IgA בעוד שכאן התינוק עושה שימוש נרחב דווקא בנוגדני IgG של האם. למה? משום שבשלב הזה של החיים, האדם שהתינוק נחשף אליו יותר מכול היא האמא, וגם לחיידקים שלה. מוצץ שנפל מוחזר לפה, מגע קרוב, חיבוקים, אוכל משותף, כל אלה מעבירים לתינוק חיידקים מהאם. במקביל, היא מספקת לו גם את הנוגדנים שמתאימים בדיוק לאותם חיידקים. כך הנוגדנים האימהיים עושים לתינוק מעין ‘ספתח’ חיסוני: הם מכווננים את התגובה החיסונית שלו ומלמדים אותה לחיות בשלום עם חיידקים שהם חיוניים להתפתחותו ולתפקודו כאדם בוגר”.
“חשוב לציין שעד לפני עשור או שניים, בריאות הפה נתפסה כעניין מקומי בלבד, כזה שמוגבל לחלל הפה עצמו”, מוסיף פרופ’ חובב. “עיקר המחקר החיסוני התמקד בריריות אחרות בגוף, כמו המעיים והריאות, ואילו הפה נותר בשוליים. בשנים האחרונות חל שינוי תפיסתי משמעותי. כיום ברור שבריאות הפה משפיעה באופן עמוק על הבריאות הכללית של הגוף. מחקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין מחלות פה וחניכיים לבין סוכרת, מחלות לב וכלי דם, זיהומים בדרכי הנשימה, דלקת מפרקים, אלצהיימר וסיבוכי הריון, בשל מעבר חיידקים וגורמי דלקת מהפה למחזור הדם. לכן, חשוב כל כך להתחיל את החיים ‘ברגל ימין’ גם מבחינה חיסונית. ההתחלה הזו טמונה, בין היתר, בנוגדנים שמקבל התינוק מאימו, ובמערכות החכמות שקיימות בגופו, המובילות את הנוגדנים הללו בכמות גבוהה לחלל הפה, כבר מראשית החיים.
עוד בנושא באתר הידען:
