יום מתוח בסוכנות החלל האירופית: האם הנחתת אבדה במאדים?
03:10 עדיין אין אות חיים מהביגל
מצפה הרדיו בג'ורדל באנק סרק איזור גדול במאדים החיפושים אחר הנחתת ביגל 2 על מאדים נראים עגומים לאחר שהאזנה מאסיבית ברדיו טלסקופ אימתני אחר אות החיים לא הצליחו להגיע לכל אות מהחללית הבריטית ביגל2.
טלסקופ הרידו ג'ורדל באנק בצ'שייר סרק את מאדים במשך למעלה משעתיים הלילה, אך לא הצליח להשיג כל אות המעיד על כך שהנחתת פועלת.
01:00 מארס אקספרס נכנסה למסלול סביב מאדים * עדיין מחכים לאות מביגל 2
אתמול בבוקר, לאחר מסע בן 205 ימים בחלל במהלכו גמעה 400 מיליון קילומטרים, הובערו מנועיה של החללית מארס אקפרס ב-25 בדצמבר, בשעה 03:47 שעון אירופה המרכזית (04:47 שעון ישראל) למשך 37 דקות, וזאת כדי לאפשר לחללית לעבור ממסלול הגעה למאדים למסלול סביבו. ההצתה נתנה לחללית את הדחיפה הדרושה כדי להיתפס בכוח המשיכה של מאדים בכך שישיג את מהירותו של מאדים במסלולו סביב השמש. זה כמו לטפס על קרוסלה בעת שהיא מסתובבת. תמרוני המסלול בוצעו בהצלחה מלאה.
זהו הישג גדול לאירופה בנסיון הראשון שלה לשגר חללית למסלול סביב כוכב לכת אחר.
ואולם, בערך באותו הזמן, החללית ביגל 2, מוגנת על ידי מגן חום נכנסה לאטמוספירה של מאדים במהירות גבוהה והיא היתה אמורה להגיע לקרקע בסביבות 04:52 שעון ישראל. ואולם הנסיון הראשון ליצור קשר עם ביגל 2, שלוש שעות לאחר הנחיתה באמצעות החללית מארס אודיסי של נאס”א לא הצליח. לא נוצר קשר הרדיו. ההזדמנות הבאה לנסיון התקשרות צפויה בשעה 00:40.
אתר הידען ישתדל לעדכן בהמשך באם יהיו חדשות. בכל אופן הדיווח המלא יימסר בבוקר.
חלל / לילה גורלי ל”ביגל-2″
יום מתוח בסוכנות החלל האירופית: האם הנחתת אבדה במאדים?
מאת יובל דרור
אתמול ב-8 בבוקר (שעון ישראל), הכל נראה מוכן. המדען הראשי של פרויקט “ביגל-2”, הפרופ' קולין פילינגר, התיישב למסיבת עיתונאים באוניברסיטה הפתוחה של צפון לונדון. על הקו היתה סוכנות החלל האמריקאית, העומדת בקשר עם “מארס אודיסי”, חללית שמקיפה את מאדים ושאמורה לקלוט את האותות מהנחתת “ביגל-2” ולהעבירם לכדור הארץ. גם המתח בחדר הבקרה בדארמשטאט, גרמניה, גבר והלך; המדענים המתינו יחד לשמוע את הנעימה בת תשעת התווים שחיברה להקת “בלר” הבריטית לרגל האירוע, ושהיתה אמורה להישלח בידי ביגל-2.
אלא שהצלילים לא הגיעו. בתום עשר דקות של המתנה מתוחה הודיע פילינגר לעיתונאים כי ניסיונות התקשורת עם הנחתת נכשלו.
“זה מעט מאכזב, אבל זה לא סוף העולם”, ניסה לעודד את הקהל, “אנא, אל תצאו מפה בתחושה שאיבדנו את הנחתת”. והד”ר דייב רותרי, שעזר בבחירת אתר הנחיתה, הודה בראיון לעיתון “The Scotsman” כי המעורבים בפרויקט לא מופתעים לגמרי מכך שאין קשר: “תמיד ידענו שזה מה שעלול לקרות. יש שרשרת ארוכה של אירועים שצריכים להתרחש כדי שנקבל תקשורת מביגל-2”.
את שאר שעות היום העביר צוות הפרויקט בציפייה להתעוררות הנחתת: ביגל-2 מנתקת עצמה בשעות הלילה (שעון מאדים) כדי לחסוך אנרגיה. רק עם זריחת השמש – אחרי חצות (שעון ישראל) – על האתר שבו נחתה במאדים, אמור המחשב להעיר אותה ולגרום לה לשלוח אותות חיים לכיוון כדור הארץ. את האותות האלו ינסה לקלוט הטלסקופ הענק Jodrell Bank שבבריטניה. האותות לא יכילו מידע וכל תפקידם הוא לומר: “אני כאן”. אלא שאמש לא היה כל ביטחון שביגל-2, המשימה הראשונה של סוכנות החלל האירופית, עדיין כאן.
ביום שישי שעבר התמונה היתה עדיין ורודה. “מארס אקספרס”, שנשאה את ביגל-2, שיחררה את הנחתת כמתוכנן. הנחתת נעה במהירות של 20 אלף קמ”ש לעבר אתר הנחיתה, והחללית ניווטה את דרכה למסלול סביב מאדים, והספיקה לצלם את ביגל-2 לאחר ההתנתקות – אות החיים האחרון שהגיע ממנה, נכון לאמש.
תהליך הנחיתה עצמו אמור היה להיות מהיר, ולהסתיים בתוך פחות משמונה דקות, סמוך ל-5 לפנות בוקר אתמול (שעון ישראל). ביגל-2 אמורה היתה להאט, לפרוש שני מצנחים בזה אחר זה, ובגובה של 275 מטרים מעל פני המאדים לנפח סביבה כרית אוויר בצורת כדור שתמנע את התרסקותה. לאחר שכדור האוויר התרוקן, ביגל-2 היתה אמורה לפרוש את הלוחות הסולריים, לטעון את הסוללה ולשלוח מידע ל”מארס אודיסי”.
העובדה שהמידע הזה לא הגיע בסיומו של תהליך הנחיתה, מעלה אפשרויות שונות בנוגע לגורל הנחתת. ייתכן שהיא נשרפה עוד באטמוספירה; ייתכן שהמצנחים לא נפתחו והיא התרסקה; ייתכן שהמצנחים נפתחו אבל כרית האוויר לא התנפחה; וייתכן שביגל-2 לא הצליחה לפרוש את הלוחות הסולריים, הסוללה לא נטענה ולנחתת כולה נגרם “מוות מוחי”.
הסברים אלו מציירים את סופה של ביגל-2, ואולם הפרופ' פילינגר מנה אתמול ארבעה תרחישים אחרים, שבהם הנחתת תקינה אך לא מסוגלת לתקשר: ייתכן שנחתה באזור הלא נכון, ולכן “מארס אודיסי” אינה קולטת ממנה את האותות; ייתכן שהאנטנה של ביגל-2 מכוונת לנקודה הלא נכונה בשמיים; ייתכן שהמנגנון המתזמן את שליחת האותות מהנחתת מול מסלול החללית התקלקל, ולכן לא נקלט ממנה אות חיים; ותמיד ייתכן חוסר התאמה בתוכנות שבין ביגל-2 ל”מארס אודיסי”, שבמקור לא תוכננה לעבוד עם הנחתת. כל התרחישים האלה השאירו את פילינגר אופטימי: “כמו תמיד אצל אנגליה, אנחנו משחקים בהארכה”.
אם גם ההארכה שלה זכו לא תועיל, צוות הפרויקט ינסה “לשמוע” מביגל שוב הלילה. כישלון נוסף בקבלת סימן חיים מהנחתת יחייב את סוכנות החלל האירופית להתרגל לרעיון שמשימתה הראשונה בחלל לא צלחה, ותשומת הלב תעבור לרכב החלל האמריקאי “ספיריט”, שינחת על מאדים ב-4 בינואר, ולתאומו “אופרטוניטי”, שינחת שם ב-25 בינואר.
26.12.2003
מאת: אבי בליזובסקי
https://www.hayadan.org.il/marsupdate261203.html
03:10 עדיין אין אות חיים מהביגל
מצפה הרדיו בג'ורדל באנק סרק איזור גדול במאדים
החיפושים אחר הנחתת ביגל 2 על מאדים נראים עגומים לאחר שהאזנה מאסיבית ברדיו טלסקופ אימתני אחר אות החיים לא הצליחו להגיע לכל אות מהחללית הבריטית ביגל2.
טלסקופ הרידו ג'ורדל באנק בצ'שייר סרק את מאדים במשך למעלה משעתיים הלילה, אך לא הצליח להשיג כל אות המעיד על כך שהנחתת פועלת.
01:00 מארס אקספרס נכנסה למסלול סביב מאדים * עדיין מחכים לאות מביגל 2
אתמול בבוקר, לאחר מסע בן 205 ימים בחלל במהלכו גמעה 400 מיליון קילומטרים, הובערו מנועיה של החללית מארס אקפרס ב-25 בדצמבר, בשעה 03:47 שעון אירופה המרכזית (04:47 שעון ישראל) למשך 37 דקות, וזאת כדי לאפשר לחללית לעבור ממסלול הגעה למאדים למסלול סביבו. ההצתה נתנה לחללית את הדחיפה הדרושה כדי להיתפס בכוח המשיכה של מאדים בכך שישיג את מהירותו של מאדים במסלולו סביב השמש. זה כמו לטפס על קרוסלה בעת שהיא מסתובבת. תמרוני המסלול בוצעו בהצלחה מלאה.
זהו הישג גדול לאירופה בנסיון הראשון שלה לשגר חללית למסלול סביב כוכב לכת אחר.
ואולם, בערך באותו הזמן, החללית ביגל 2, מוגנת על ידי מגן חום נכנסה לאטמוספירה של מאדים במהירות גבוהה והיא היתה אמורה להגיע לקרקע בסביבות 04:52 שעון ישראל. ואולם הנסיון הראשון ליצור קשר עם ביגל 2, שלוש שעות לאחר הנחיתה באמצעות החללית מארס אודיסי של נאס”א לא הצליח. לא נוצר קשר הרדיו. ההזדמנות הבאה לנסיון התקשרות צפויה בשעה 00:40.
אתר הידען ישתדל לעדכן בהמשך באם יהיו חדשות. בכל אופן הדיווח המלא יימסר בבוקר.
חלל / לילה גורלי ל”ביגל-2″
יום מתוח בסוכנות החלל האירופית: האם הנחתת אבדה במאדים?
מאת יובל דרור
אתמול ב-8 בבוקר (שעון ישראל), הכל נראה מוכן. המדען הראשי של פרויקט “ביגל-2”, הפרופ' קולין פילינגר, התיישב למסיבת עיתונאים באוניברסיטה הפתוחה של צפון לונדון. על הקו היתה סוכנות החלל האמריקאית, העומדת בקשר עם “מארס אודיסי”, חללית שמקיפה את מאדים ושאמורה לקלוט את האותות מהנחתת “ביגל-2” ולהעבירם לכדור הארץ. גם המתח בחדר הבקרה בדארמשטאט, גרמניה, גבר והלך; המדענים המתינו יחד לשמוע את הנעימה בת תשעת התווים שחיברה להקת “בלר” הבריטית לרגל האירוע, ושהיתה אמורה להישלח בידי ביגל-2.
אלא שהצלילים לא הגיעו. בתום עשר דקות של המתנה מתוחה הודיע פילינגר לעיתונאים כי ניסיונות התקשורת עם הנחתת נכשלו.
“זה מעט מאכזב, אבל זה לא סוף העולם”, ניסה לעודד את הקהל, “אנא, אל תצאו מפה בתחושה שאיבדנו את הנחתת”. והד”ר דייב רותרי, שעזר בבחירת אתר הנחיתה, הודה בראיון לעיתון “The Scotsman” כי המעורבים בפרויקט לא מופתעים לגמרי מכך שאין קשר: “תמיד ידענו שזה מה שעלול לקרות. יש שרשרת ארוכה של אירועים שצריכים להתרחש כדי שנקבל תקשורת מביגל-2”.
את שאר שעות היום העביר צוות הפרויקט בציפייה להתעוררות הנחתת: ביגל-2 מנתקת עצמה בשעות הלילה (שעון מאדים) כדי לחסוך אנרגיה. רק עם זריחת השמש – אחרי חצות (שעון ישראל) – על האתר שבו נחתה במאדים, אמור המחשב להעיר אותה ולגרום לה לשלוח אותות חיים לכיוון כדור הארץ. את האותות האלו ינסה לקלוט הטלסקופ הענק Jodrell Bank שבבריטניה. האותות לא יכילו מידע וכל תפקידם הוא לומר: “אני כאן”. אלא שאמש לא היה כל ביטחון שביגל-2, המשימה הראשונה של סוכנות החלל האירופית, עדיין כאן.
ביום שישי שעבר התמונה היתה עדיין ורודה. “מארס אקספרס”, שנשאה את ביגל-2, שיחררה את הנחתת כמתוכנן. הנחתת נעה במהירות של 20 אלף קמ”ש לעבר אתר הנחיתה, והחללית ניווטה את דרכה למסלול סביב מאדים, והספיקה לצלם את ביגל-2 לאחר ההתנתקות – אות החיים האחרון שהגיע ממנה, נכון לאמש.
תהליך הנחיתה עצמו אמור היה להיות מהיר, ולהסתיים בתוך פחות משמונה דקות, סמוך ל-5 לפנות בוקר אתמול (שעון ישראל). ביגל-2 אמורה היתה להאט, לפרוש שני מצנחים בזה אחר זה, ובגובה של 275 מטרים מעל פני המאדים לנפח סביבה כרית אוויר בצורת כדור שתמנע את התרסקותה. לאחר שכדור האוויר התרוקן, ביגל-2 היתה אמורה לפרוש את הלוחות הסולריים, לטעון את הסוללה ולשלוח מידע ל”מארס אודיסי”.
העובדה שהמידע הזה לא הגיע בסיומו של תהליך הנחיתה, מעלה אפשרויות שונות בנוגע לגורל הנחתת. ייתכן שהיא נשרפה עוד באטמוספירה; ייתכן שהמצנחים לא נפתחו והיא התרסקה; ייתכן שהמצנחים נפתחו אבל כרית האוויר לא התנפחה; וייתכן שביגל-2 לא הצליחה לפרוש את הלוחות הסולריים, הסוללה לא נטענה ולנחתת כולה נגרם “מוות מוחי”.
הסברים אלו מציירים את סופה של ביגל-2, ואולם הפרופ' פילינגר מנה אתמול ארבעה תרחישים אחרים, שבהם הנחתת תקינה אך לא מסוגלת לתקשר: ייתכן שנחתה באזור הלא נכון, ולכן “מארס אודיסי” אינה קולטת ממנה את האותות; ייתכן שהאנטנה של ביגל-2 מכוונת לנקודה הלא נכונה בשמיים; ייתכן שהמנגנון המתזמן את שליחת האותות מהנחתת מול מסלול החללית התקלקל, ולכן לא נקלט ממנה אות חיים; ותמיד ייתכן חוסר התאמה בתוכנות שבין ביגל-2 ל”מארס אודיסי”, שבמקור לא תוכננה לעבוד עם הנחתת. כל התרחישים האלה השאירו את פילינגר אופטימי: “כמו תמיד אצל אנגליה, אנחנו משחקים בהארכה”.
אם גם ההארכה שלה זכו לא תועיל, צוות הפרויקט ינסה “לשמוע” מביגל שוב הלילה. כישלון נוסף בקבלת סימן חיים מהנחתת יחייב את סוכנות החלל האירופית להתרגל לרעיון שמשימתה הראשונה בחלל לא צלחה, ותשומת הלב תעבור לרכב החלל האמריקאי “ספיריט”, שינחת על מאדים ב-4 בינואר, ולתאומו “אופרטוניטי”, שינחת שם ב-25 בינואר.
