תצלומים גילו כי הקוטב הדרומי של מאדים מפשיר
הקוטב הדרומי של מאדים, המכוסה כיפת קרח שעשויה בעיקר מדו-תחמוצת הפחמן
כיפת הקרח האדירה המכסה את הקוטב הדרומי של מאדים מתכווצת. מאחר שהכיפה עשויה בעיקר ממאגרים קפואים של דו-תחמוצת הפחמן (המוכר גם כ”גז חממה”), עשוי הגז להפשיר וליצור שכבה שתחמם את כוכב הלכת הקפוא. כך עשוי מאדים להפוך לעולם שזורמים בו מים.
המידע על אודות התכווצות הקוטב הדרומי של מאדים מתבסס על השוואה בין תצלומים של מאדים משנת ,1999 לתצלומים משנת 2001. זהו פרק זמן השקול בערך לשנה אחת על מאדים. כל התצלומים נשלחו מחללית נאס”א – בשם “מארס גלובל סרוויור” – שחגה סביב מאדים.
ניתוח התצלומים רומז, לדעת החוקרים, כי במהלך התקופה הזאת התרחבו שקעים הנמצאים בקוטב, בעוד שרכסי הגבעות התכווצו. בנוסף, הרבה מהתצורות הקטנות שהיו על פני השטח, נעלמו לחלוטין. למעשה, השינוי בגובה תוואי השטח של הקוטב הדרומי נמדד בשנתיים האחרונות ב-3-1 מטרים לערך. הממצאים הללו מתפרסמים בגיליון האחרון של כתב העת “.”.Science
לדברי ראש צוות המחקר, ד”ר מייקל מאלין העוסק במדעים פלנטריים, ההפחתה המשמעותית בכמות דו-תחמוצת הפחמן בכיפת הקוטב – כפי שמראים התצלומים – חייבת להביא לעלייה בכמות הגז שתופשר ושתגיע לאטמוספירה של הכוכב. אם תצטבר כמות גדולה מספיק של דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה של מאדים, היא עשויה למנוע מחום השמש להתפזר בחלל, ולגרום להתחממות כוכב הלכת.
כיום, האטמוספירה העוטפת את מאדים היא דלילה, ומורכבת בעיקר מדו-תחמוצת הפחמן. הלחץ האטמוספרי במאדים שווה בערך למאית הלחץ האטמוספרי שבכדור הארץ. לחץ כזה חיוני למניעת התאיידות ולהצטברות מים. לדברי ד”ר מאלין, אם הפשרת דו-תחמוצת הפחמן מהקרח שבקטבים תימשך בקצב הנוכחי, הדבר יביא להגברת הלחץ האטמוספרי ולגידול במסת האטמוספירה של מאדים בקצב של כאחוז אחד בכל עשור מאדימי (השקול לכ-20 שנים בכדור הארץ).
“הלחץ האטמוספרי יכול להיעשות מספיק גבוה כדי לאפשר למים לזרום סמוך לפני השטח – תלוי בכמות הגז הקפוא הטמונה בשני הקטבים”, מסביר ד”ר מאלין. יחד עם זאת, החוקרים אמרו שהם לא בטוחים אם התהליך, שנראה כמו התחממות גלובלית, מייצג מגמה עקבית ומתמשכת או תופעה חולפת.
אחד האתגרים הגדולים בחקר מאדים הוא לגלות האם היו מים על כוכב הלכת הקפוא והשומם, וכיצד הם התקיימו שם. בפני השטח של מאדים ישנם מאפיינים רבים הרומזים על זרימת מים בעבר. האפשרות הזאת העלתה ספקולציות שבעבר חם ולח יותר, מאדים יכול היה לתמוך בצורות חיים בסיסיות.
במאמר פרשנות על הממצאים אומר ד”ר דייוויד פייג', מדען פלנטרי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כי ההתנהגות הדינמית של כיפות הקוטב במאדים ותחלופת דו תחמוצת הפחמן בין האטמוספירה לפני השטח יכולות להביא לתוצאות “בקנה מידה גלובלי, ובאחד הימים עשוי מאדים להפוך לחם ולח יותר”.
מאלין – שגם הקים את החברה שייצרה ומפעילה את המצלמה שעל החללית – מסיק על סמך התצלומים שהאקלים במאדים משתנה בצורה משמעותית אפילו היום. הוא מאמין כי “שינויים אקלימים אפילו גדולים יותר התרחשו במאות השנים האחרונות, ועשויים להתרחש שוב במאות השנים הבאות”.
