התקוות לכך שאולי מאדים הכיל פעם אוקיאנוס ואף חיים מיקרוסקופיים חטפו חבטה בשל ממצאים חדשים
חללית של נאס”א לא הצליחה למצוא את העדויות לכך שמאדים היה פעם עולם מים כמו כדור הארץ. הדבר מראה דווקא כי מאדים תמיד היה יבש וקפוא כפי שהוא היום. כך עולה ממחקר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת סיינס.
מדענים מחפשים מזה כמה עשורים אחר סימנים לקיומם של מינרלים פחממניים על פני השטח של מאדים. מארס גלובל סרווייר, המקיפה את כוכב הלכת הביאה לאחרונה בשורות טובות ואולם היא מצאה רק סימנים של פחממות באבק, שנוצרו ככל הנראה באטמוספירה ולא בסלעים שהיו שקועים מתחת לפני האוקיאנוסים.
“איננו רואים ריכוז מאסיבי מקומי של פחממות כמו למשל באבן סיד”. אמר פרופ' ג'ושוע בנדפילד, גאולוג פלנטרי מאוניברסיטת מדינת אריזונה בטמפה. “איננו מוצאים את הצוקים הלבנים של דובר, ולא משהו דומה לזה.” זאת בניגוד לעדויות גיאולוגיות פיזיות המראות תבניות זרימה ומעידות כי היו מים זורמים במאדים.
כמה מן המדענים טוענים כי יתכן שמוקדם בהסטוריה בת 4.5 מיליארד השנים של מאדים, האקלים שלו היה חם יותר ומלא מים.אם אכן היה הדבר כך, עשויים היו להיווצר אוקיאנוסים, ולייצר באופן מאסיבי סלעים קרבונטיים. שכבות של סלעים כאלה נמצאים בכדור הארץ. מארס גלובל סרווייר מחפשת אחר סלעים כאלה באמצעות ציוד ספקטרומטר אינפרה-אדום.
העובדה היא שלא נמצאו כמויות גדולות של קרבונטים. פירוש הדבר שמאדים הוא ערבת קרח שלא יכלה מעולם לתמוך בחיים. “הדבר מצביע על עולם קפוא. מאדים היה תמיד כפי שהוא כיום ולא עולם חם, לח ומכוסה באוקיאנוס אי פעם בעבר”, אמר ד”ר פיליפ כריסטיאנסן, שותף במחקר.
בעוד הממצאים מוסיפים משקל לנקודת המבט שמאדים היה תמיד קר ועוין, המדענים הללו לא מספקים את כולם. מדענים רבים מאמינים כי הטיעון יוכל להתיישב רק באמצעות נחיתה של חלליות רובוטיות, ואולי יום אחד גם אסטרונאוטים על פני השטח של מאדים.
החללית מארס אקספרס של סוכנות החלל האירופית הנושאת בתוכה את הנחתת ביגל 2, עושה את דרכה למאדים. אחריה יגיעו לשם גם שני רכבי שטח של נאס”א שיחפשו עדויות גיאולוגיות למים. ביגל 2 ושני רכבי השטח יגיעו לקראת סוף השנה ותחילת 2004. ומשימות נוספות מתוכננות להמשך העשור.
ד”ר ג'ים גארווין, המדען המוביל של נאס”א בחקר מאדים, אמר כי החשיבות של הממצאים האחרונים תתברר לאחר התגליות שייעשו במהלך 2004 בידי רכבי השטח וכן בידי המקפת מארס רקוניסאנס שתגיע לשם ב2006, כמו גם חלליות עתידיות.
“מה שחשוב הוא שמצאנו סלעים קרבונטיים על מאדים שעשויים היו לרמוז על הסטוריה שבה היו מים זורמים על מאדים בלי קשר לכמותם. אנו עדיין חייבים לחפש הםא מאדים היה אי פעם משכן לחיים.
קטן הסיכוי שהתקיימו חיים על המאדים
מאת יובל דרור
חלל / כמעט לא נמצאו סלעי גיר שיעידו על אקלים חם ולח בעבר
פני המאדים. המדענים סברו שהעמקים והערוצים נוצרו בשל זרימת מים, אך ממצאים חדשים סתרו את האפשרות. תצלום: נאס”א
25/8/2003
אחת התאוריות הרווחות על המאדים היא כי פני השטח שלו, המשופעים בערוצים ובעמקים עמוקים, נוצרו כתוצאה מזרימת מים חזקה. כעת טוענת קבוצת מדענים אמריקאים, כי מבדיקת פני השטח של כוכב הלכת – באמצעות מכשור מיוחד על אחד הלוויינים ששוגרו לכוכב – עולה כי לא נמצאו עדויות לקיומה של אבן גיר, שאמורה היתה להיות בשפע על פני הכוכב במקרה שזרמו בו מים בעבר.
אבני גיר מהוות כחמישית מכלל סלעי המשקע על כדור הארץ. אבני הגיר שבתחתית האוקיינוסים נוצרו כתוצאה מתגובה כימית בין דו-תחמוצת הפחמן (CO2) למים. בעבר הרחוק הגיעה דו-תחמוצת הפחמן אל האוקיינוסים כתוצאה מהתפרצות הרי געש. בחצי מיליארד השנים האחרונות, קיבלו האוקיינוסים דו-תחמוצת פחמן מפעילות האלמוגים.
על פי אחת התיאוריות הנפוצות, העמקים והערוצים היבשים במאדים נוצרו לפני כ-3.6 עד 4 מיליארד שנים, כשעל הכוכב זרמו מים באוקיינוסים נרחבים. כיוון שכיום כ-%95 מהאטמוספירה של מאדים מורכבת מדו-תחמוצת הפחמן, סברו המדענים כי על פניו יימצאו עדויות לקיומן של אבני גיר. בנובמבר1996 שוגר למאדים הלוויין “”Mars Global Surveyor שעליו הותקן מכשיר הבודק את הספקטרום התרמי הנפלט מהסלעים השונים. ניתוח התוצאות, שנעשה באחרונה, איפשר לקבל תמונה גיאולוגית של פני השטח. אלא שהתוצאות היו מאכזבות: רק שרידים בודדים של אבני גיר נמצאו על פני הכוכב.
“אולי במקום לקרוא להם אוקיינוסים, יש לקרוא להם קרחונים”, הציע פיליפס כריסטנסן, גיאולוג מאוניברסיטת אריזונה שהשתתף במחקר המתפרסם במגזין ” .”Science”אוקיינוס קפוא לא מניב אבני גיר.
קיומם של מים זורמים על המאדים אינו אפשרי כיום, לנוכח האטמוספירה הדלילה על פני הכוכב (דחיסותה מגיעה רק לכ-%1 מדחיסות האטמוספירה על כדור הארץ), והטמפרטורות הנמוכות שעל פני השטח – מינוס 60 מעלות צלסיוס בממוצע.
העדר הסימנים לכך שבעבר זרמו מים על המאדים, פוגע בתיאוריה נוספת, שלפיה בעוד שכיום האטמוספירה והטמפרטורות על המאדים אינן מאפשרות זרימת מים, הרי שבעבר היו פני הכוכב חמים יותר ולכן איפשרו קיום של מים זורמים. במקרה זה סוברים מדענים כי היו גדלים הסיכויים להיווצרות חיים על הכוכב. “אם למאדים היתה אטמוספירה דחוסה יותר, חמה יותר ורטובה יותר, היינו מצפים למצוא אבן גיר על המאדים. עד כה לא מצאנו עדויות לכך”, אמר מאט גולומבק, ראש התוכנית לחקר המאדים במעבדות ההינע הסילוני של נאס”א. “המידע הגיאו-כימי הזה עומד בניגוד מוחלט לתיאוריה שלפיה מאדים היה בעבר חם ורטוב”.
לדברי כריסטנסן, למרות שלא נמצאו עדויות למים זורמים, עדיין קיימת תקווה כי בעבר נוצרו חיים על המאדים. “קיימת עדיין האפשרות שהקרח והשלג הפשירו מעת לעת, יצרו את הערוצים שאנחנו רואים, ואז שוב קפאו”, אמר. “אזורים שבהם התרחש תהליך מעין זה מהווים אתר מצוין להיווצרות חיים והם שווים בדיקה מעמיקה”.
העיסוק במאדים יגיע לשיאו מחרתיים, כאשר יתקרב כוכב הלכת לכדי 56.1 מיליון קילומטר מכדור הארץ. הפעם האחרונה שבה היה מאדים כה קרוב לכדור הארץ התרחשה לפני כ-60 אלף שנה – ב-12 בספטמבר ב-57,617 לפני הספירה. לשם השוואה, בדרך כלל מרחק כדור הארץ מן המאדים הוא יותר מ-96 מיליון קילומטר. בימים אלה מתקצר המרחק בין מאדים לכדור הארץ בכ-10 קילומטר בכל שנייה.
