סיקור מקיף

האמנם מאדים יהיה גדול כמו הירח? תשובה למייל המתרוצץ כבר כמה שנים באשר ל-27/8

בחודשים האחרונים מופצים באינטרנט מכתבים ובהם מסופר שבחודש אוגוסט 2006 וב27 באוגוסט במיוחד מאדים יראה בשמיים גדול כמו הירח, לא מעט אנשים שואלים האם הדבר נכון – ואין הוא כך

16.8.2006

מאת: אמיר ברנט

מאדים והירח כפי שנראו שבועיים לפני הקרבה המקסימלית של כדור הארץ ומאדים. צילום – אמיר ברנט.

בחודשים האחרונים מופצים באינטרנט מכתבים ובהם מסופר שבחודש אוגוסט 2006 וב27 באוגוסט במיוחד מאדים יראה בשמיים גדול כמו הירח, לא מעט אנשים שואלים האם הדבר נכון – ואין הוא כך.

מאדים הוא אולי כוכב הלכת המסקרן ביותר במערכת השמש – במיוחד מבחינת היתכנות החיים עליו בהווה או בעבר, הדבר שמייחד את מאדים כל כך הוא דמיונו הרב לכדור הארץ, גם מאדים בעל קרקע מוצקה, גם במאדים יש אטמוספירה (דלילה ביותר) ואפילו קטבים (אם כי הם מכילים בעיקר קרח יבש), במאדים ישנם עננים וגם סופות חול שלעיתים מסוגלות לכסות אפילו חצי מפני כוכב הלכת.

ב27 באוגוסט 2003 מאדים היה קרוב לכדור הארץ יותר מכפי שיהיה במאות השנים הקרובות. באותה תקופה הופצו לא מעט מיילים ובהם נכתב שצפייה במאדים בהגדלה של פי 75 תאפשר לראותו גדול כמו שהירח נראה בעין הלא מזוינת, מרבית התרגומים לעברית פשוט התעלמו מהצורך בהגדלה דרך טלסקופ. מסיבה שנוגעת יותר לנפש האנושית מאשר לכוכבי השמיים עידכונים של אותם מיילים ממשיך לפקוד אותנו כבר שלוש שנים, לעיתים יד עלומה "מתקנת" את 2003 ל2004/5/6. בעוד שישנם אירועים אסטרונומיים שחוזרים על עצמם מידי שנה כמו מטרות מטאורים מאדים מתקרב לכדור הארץ אחת ל26 חודשים, הפעם האחרונה שבה מאדים והארץ היו קרובים הייתה באוקטובר 2005, הפעם הבאה תהיה בדצמבר 2007. ככל הנראה גם באוגוסט 2006 יגיע לתיבת המייל שלכם מכתב שמספר שאוטוטו מאדים יראה גדול כמו הירח.

ההיסטוריה של ההיסטריה סביב מאדים

לאחר שגלילאו שכלל את הטלסקופ ושיפר אותו לאין ערוך, צפה במכתשי הירח ו"אזני" שבתאי אבל מאדים נאלץ לחכות עוד 50 שנים – ל1659 ולכריסטיאן הויגנס שצייר את מפת מאדים הראשונה כדי לקבל ידע התחלתי לגבי כוכב הלכת האדום. ב1698 הויגנס כתב את הספר "Cosmotheoros" ובו לראשונה הציע את הרעיון שעל מאדים, ועל שאר כוכבי הלכת עשויים להתקיים חיים, ואולי אף חיים תבוניים. ולהשערתו במקום שבו יש חיים תבוניים יש העוסקים באסטרונומיה והוא שער שאת כדור הארץ יראו בני מאדים בדומה לדרך שבה אנו רואים את נוגה. מעבר להשערות לגבי חיים יש בספרו לא מעט טעויות נוספות כמו ההערכה שלצדק ושבתאי יש קרקע מוצקה. אולי הדבר המדהים ביותר הוא כיצד במהלך מאה שנים השתנתה התפיסה של כוכבי הלכת מנקודות אור הנעות בשמיים למקומות שאולי חיים עליהם אסטרונומים.

כאשר באמצע המאה ה18 ויליאם הרשל צפה במאדים הוא תאר כיצד לאחר שאחד מקטבי מאדים "מפשיר" הקוטב השני "קופא", למעשה כיום אנו יודעים שקטבי מאדים עשוים קרח יבש – פחמן דו חמצני ולא מים, אבל הרשל שער שבני מאדים ודאי הכינו תעלות ענק לאורך כל כוכב הלכת כדי להשקות את עריהם רעיון זה זכה לעדנה כאשר באמצע המאה ה19 אסטרונום איטלקי בשם ג'יאובני שקיאפרלי דיווח על "ערוצי זרימה" שראה על פני מאדים, הוא צפה וקיטלג את הערוצים שנצפו על מאדים. הערוצים הגדולים קיבלו שמות כנו הגיחון והפישון – כמו הנהרות שיוצאים מגן העדן.

מפת מאדים של שקיאפרלי מ1888

ערוצים ותעלות

אחד האנשים שקראו את דיווחיו של שקיאפרלי היה האמריקאי פרסיוול לואל, חובב אסטרונומיה רב יכולת ובעל אמצעים אשר הקדיש חלק ניכר מזמנו לחקר "תעלות" מאדים. כבר בזמנו של לואל היו שלא הצליחו לצפות בתעלות אלו ובאמת נתגלה שהן תוצר של אשליה אופטית שבה המוח האנושי "מותח קוים" בין אזורים כהים על פני מאדים. עד היום שמו של פרסיוול לואל מונצח במצפה הכוכבים שהקים ובו נתגלה כוכב הלכת פלוטו, יש שאומרים שהשם פלוטו נבחר לפי שתי האותיות הראשונות בשמו פל – ר"ת של פרסיוול לואל.

השוואה של מאדים – מימין מאדים כפי שנצפה ע"י טלסקופ החלל האבל ב2001, משמאל הצגה של אותו איזור לאחר עיבוד ממוחשב – קרדיט NASA, לואל הס, אויגן אנטוניאדי, רוי א. גלנט. APOD

שאלות חדשות נפתחות

כאשר חלליות הוייקינג הגיעו למאדים בשנות ה70 של המאה ה20 מספר גופים "מוזרים" נצפו באזור שנקרא "סיידוניה מסה", מה שזכה לכינוי "פני מאדים" גבעה באורך של כ2.5 ק"מ רוחב של כשני ק"מ וגובה של כ430 מטרים אשר הציגה מראה מעורר התפעלות לפנים אנושיים.

"פני מאדים" קרדיט – NASA


"פני מאדים" כפי שצולמו ע"י הMGS קרדיט – NASA

מאז 1996 חלליות משוגרות למאדים מדי שנתיים כמעט כמו שעון וחללית בשם הmars global surveyor או MGS בקצרה צילמה שנית את אותו אזור, ובו ניתן לראות ש"פני מאדים" אינם יותר מגבעה בעלת מורפולוגיה מוזרה משהו. וכי הדמיון הרב שנצפה ע"י חלליות הויקינג היה תוצאה של משחקי אור וצל ורזולוציה נמוכה.

* אמיר ברנט חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ופעיל בסניף הדרומי של האגודה הממוקם בבאר שבע, ב24 באוגוסט (2006) ירצה על "תעלות פרצופים ועצים על מאדים" במצפה הכוכבים בגבעתיים

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן