תקודם חקיקה לסימון מזון מהונדס

הוועדה למזון חדיש, שהתכנסה השבוע במשרד הבריאות בתל אביב, החליטה לקדם חקיקה שתחייב לסמן מוצרי מזון שיש בהם חומרים מהונדסים גנטית

הפגנה במקסיקו סיטי נגד גידולים חקלאיים מהונדסים גנטית, בנובמבר 2003. בישראל, משרד התמ”ס מתנגד לחובת הסימון

הוועדה למזון חדיש, שהתכנסה השבוע במשרד הבריאות בתל אביב, החליטה לקדם חקיקה שתחייב לסמן מוצרי מזון שיש בהם חומרים מהונדסים גנטית.

ההחלטה התקבלה ברוב קולות, של נציגי משרד הבריאות ומשרד החקלאות, הארגון פעולה ירוקה והתאחדות התעשיינים. רק נציג משרד המסחר, התעשייה והתעסוקה, יאיר שירן, התנגד. הוא הזהיר את חברי הוועדה כי ההחלטה עלולה לעורר התנגדות חריפה של ארצות הברית ולהפריע ליחסי המסחר של ישראל עם האמריקאים.

הד”ר עופרה חבקין ממשרד הבריאות, שישבה בראש הוועדה, מסבירה כי הדרך לחקיקה עוד ארוכה. כעת עוברת טיוטת התקנות לניסוח משפטי לקראת חקיקה – תהליך שנמשך לפעמים שנה ויותר. האפשרות שהחוק יעבור בכנסת תלויה בכוחות הפועלים עליה: משרד התמ”ת עלול עדיין להכשיל את החקיקה.

“זה תלוי גם בעיתוי של החקיקה בכנסת”, אומרת הד”ר חבקין. “בבריטניה, שיש בה התנגדות גורפת להנדסה גנטית וחובת רישום מחמירה, התירו באחרונה לגדל גידולים מהונדסים. בארצות הברית, לעומת זאת, תיכנס בקרוב לראשונה חובת רישום של גידולים מהונדסים”. לדבריה, קשה לחזות כיצד ישפיעו שינויי הגישה האלה והאינטרסים הפוליטיים והכלכליים של אירופה וארצות הברית על ההחלטה שתתקבל בכנסת.

הוריה הלא גאים של העגבנייה

מאת ארנה קזין , הארץ 20/1/04

הוועדה הממשלתית למזון חדיש, שתתכנס היום בתל אביב, תחליט אם חברות המזון יחויבו לסמן מוצרים שעברו הנדסה גנטית. בארגונים לאיכות הסביבה חוששים שהלחצים הכלכליים שמפעילה ארצות הברית יגרמו להסתרת המידע החשוב הזה מהציבור

היום בצהריים אמורה להתכנס בלשכת הבריאות ברחוב הארבעה בתל אביב הוועדה למזון חדיש, שבה יושבים נציגים ממשרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד התעשייה והמסחר, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לצרכנות והארגון הסביבתי “מגמה ירוקה”.

ממול, ברחבת הסינמטק, תתכנס באותה עת הוועדה האלטרנטיווית למזון חדיש – אירוע הפגנתי של פעילים בארגונים סביבתיים, ובהם “פעולה ירוקה”, “ידידי כדור הארץ”, “מגמה ירוקה” ו”אוכל במקום פצצות”. הפעילים השקיעו מאמצים רבים בשנה האחרונה כדי להשפיע על דרכה של הוועדה הממשלתית. הם ניסחו חומרי הסברה, עתרו לבית המשפט, יזמו שאילתות בכנסת, הפגינו והפצירו. במידה רבה האירוע המתקיים היום הוא השיא של פעילותם.

הסוגיה שעל הפרק היא כביכול טכנית. חברי הוועדה הממשלתית צריכים להחליט היום (סוף סוף, שש שנים אחרי שהוועדה הוקמה) אם לחייב את היצרנים, המשווקים והיבואנים של מוצרי מזון לסמן על האריזות כל מוצר שיש בו חומר גלם מהונדס גנטית. כלומר, השאלה היא אם צרכנים של “קורנפלקס” של קלוגס, למשל, יוכלו לדעת אם הם קונים מוצר שמבוסס על תירס מהונדס או תירס רגיל – או שמא המידע הזה יועלם מעיניהם.

הפעילים הסביבתיים חוששים שהוועדה תקבל היום דווקא את עמדת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, השוללת את חובת הסימון (כפי שנוסחה והועברה לעיתונות ולמשרד הבריאות לפני כחודש בחתימתו של השר, אהוד אולמרט). לפי ההודעה של משרד התמ”ת, יונהג רישום ממשלתי של מוצרים מהונדסים, אבל לא יהיה סימון על האריזות לידיעת הצרכנים. הנימוק של אולמרט: אין כל הוכחה שתהליך ההנדסה הגנטית גורם נזק לבני אדם, ולכן הצרכנים לא צריכים לדעת אם המוצר מהונדס או לא. במלים אחרות, המידע הזה חסר משמעות בשבילנו, אבל אל דאגה המדינה תעקוב, תרשום אצלה כל מוצר מהונדס, ואם בעתיד יתברר שיש סכנה, יודיעו לנו.

תהליך סודי

פעילים סביבתיים ומומחים למזון אומרים שהעמדה של משרד התמ”ת נועדה בעצם לשרת את יחסי המסחר של ישראל וארצות הברית. האמריקאים רוצים להקל את מעבר הסחורות שלהם בעולם, ולהסיר כל מכשול אפשרי העומד לפניהם. סימון של מוצרי מזון מהונדסים הוא מכשול מבחינתם. בארצות הברית פועלות חברות ענק בתחום ההנדסה הגנטית – התאגיד האמריקאי מונסנטו, למשל, נודע לשמצה בקרב ארגונים סביבתיים כתאגיד דורסני העושה הכל כדי לקדם את ענייניו הכלכליים. מינהל המזון והתרופות האמריקאי ידוע בעמידתו החלשה מול מונסנטו ומול תאגידי מזון אחרים. עובדה זו נחשפה בשנים האחרונות בשורה של כתבות תחקיר בעיתונות האמריקאית והאירופית.

בעמדת משרד התמ”ת יש משום היענות לאינטרסים האמריקאיים והפניית עורף לעמדותיה של אירופה – בניגוד למקובל עד עתה בכל הקשור למזון בישראל. אירופה היא המתנגדת הראשית בעולם למזון מהונדס גנטית. מונהגת בה חובת סימון מחמירה, ובינה ובין ארצות הברית ניטשת מלחמה כלכלית של ממש בעניין. בכלל, עקרונות הפיקוח על מזון באיחוד האירופי נחשבים מחמירים, מקצועיים ומדויקים יותר מאשר בארצות הברית – הם נתונים פחות ללחצים מצד בעלי אינטרסים עסקיים.

פעילים בארגונים סביבתיים מציינים עוד כי הבטחתו של אולמרט שהמדינה תרשום אצלה מוצרים מהונדסים – אותה אמירת הרגעה פטרונית המופנית לצרכנים הישראלים – היא בעצם אחיזת עיניים. רישום של זנים מהונדסים גנטית כבר מחויב בישראל, אבל הוא רלוונטי בעצם רק למגדלים ומשווקים של חומרי הגלם – תירס, סויה, תפוחי אדמה ועגבניות, למשל. רק הם יכולים להגיש למפקחים את המסמכים הדרושים למעקב אחר תהליך ההנדסה הגנטית. ליצרנים ולמשווקים של מוצרי המזון המעובד והארוז אין בדרך כלל גישה לתהליך ההנדסה הגנטית של חומר הגלם.

הנדסה גנטית של מזון מוגדרת כהחדרה של די-אן-אי (גנים) לתאים בחלבון של הצמח, בעל החיים או המיקרואורגניזם, בכל דרך שאינה הפריה טבעית של ביצית וזרע או הכלאה טבעית על ידי חיידקים. זו פעולה הנעשית, מן הסתם, בשלב ראשוני של גידול חומר הגלם. חוץ מזה, הגידול המסחרי של צמחים מהונדסים נעשה על פי רוב בארצות הברית, בקנדה ובדרום אמריקה, לא בישראל.

אבל בכל מקרה, זו אינה השאלה העקרונית. העמדה המקורית של משרד הבריאות היתה שזכות הציבור לדעת, ולכן חובה לסמן על האריזות, גם אם אין כל הוכחה שתהליך ההנדסה הגנטית מזיק או מסוכן. לפי גישה זו, אין בעצם כל קשר הכרחי בין פוטנציאל של סכנה ובין חובת הסימון.

העיקרון המנחה בסימון על אריזות הוא שהצרכנים הם אנשים בוגרים בחברה דמוקרטית, וזכותם לקבל מידע כדי להחליט באמצעותו החלטות מושכלות. על האריזה צריך לכתוב כל מה שהמזון מכיל – קלוריות, חלבונים, פחמימות, תבלינים, קפאין, כימיקלים, צבעי מאכל ושאר חומרים – וראוי גם לציין את תהליכי העיבוד המהותיים.

על פי אותו עיקרון, חובה לסמן בישראל, למשל, מוצרי מזון שעברו פסטור – תהליך שמבטיח השמדת חיידקים גורמי מחלות באמצעות חימום במשך זמן מסוים – וגם מוצרים שעברו הקרנה רדיואקטיווית במכון הגרעיני בנחל שורק. חובה לסמן מוצרי מזון מוקרנים ומפוסטרים אף שבמשרד הבריאות משוכנעים שלא נשקפת מהם סכנה לצרכנים, אחרת לא היו מאשרים את שיווקם.

מטרת הסימון היא להעביר מידע לצרכן ותו לא. צרכנים רבים יעדיפו לקנות דווקא פפריקה חריפה שעברה הקרנה, נניח, משום שהיא מבטיחה שהושמדו כל החיידקים והעובשים והמוצר עמיד ואינו מסוכן לאכילה. לעומת זאת, ישנם צרכנים שיעדיפו לקנות מוצרי חלב לא מפוסטרים ממחלבות קטנות משיקולים של טעם, אף שחלב לא מפוסטר מסוכן לבריאות (ולכן אסור בשיווק מסחרי). וכך, צרכנים צמחונים, למשל, עשויים לבחור דווקא במוצרים של סויה מהונדסת גנטית, משום שבתהליך ההנדסה הגנטית שופרה איכות החלבון בסויה והמוצר נעשה מזין יותר ומשמש תחליף מוצלח יותר לבשר.

חשש מהלא נודע

המחלוקת על מזון מהונדס גנטית מתמקדת בדרך כלל בשאלת הסכנה הנשקפת לסביבה ולצרכנים. החשש בתחום הסביבתי הוא מנדידה של גנים בין צמחים ומינים ביולוגיים שונים, בלי שבני אדם ובעלי חיים יידעו לזהות את הצמחים והאורגניזמים. כלומר, זהו חשש מהלא נודע.

הסכנה הבריאותית שאולי נשקפת לאוכלי מזון מהונדס גנטית מיוחסת עד היום לשלושה תחומים: עמידות לאנטיביוטיקה, אלרגיה ורעילות. בתהליך ההנדסה הגנטית נעשה לפעמים שימוש בחומרים אנטיביוטיים לסימון הגנים המושתלים – וזה עלול לגרום לעמידות יתר של צרכנים לאנטיביוטיקה.

אנשים בעלי רגישות אלרגנית למזון עלולים לסבול ממזונות מהונדסים מסיבות אחרות: לדוגמה, בניסוי שנעשה באמצע שנות ה-90 החדירו לדי-אן-אי של פולי סויה גנים של אגוז ברזיל, כדי לשתול בסויה חומצות אמינו חיוניות לשיפור החלבון. בניסוי התברר שהועברו לסויה גם תכונות אלרגניות של האגוז, וכך אנשים אלרגים לאגוזים עלולים לאכול את הסויה בלי לדעת שיש בה תכונה אגוזית המסכנת אותם. בעקבות הגילוי הופסק הניסוי והסויה לא פותחה מסחרית. נחקר גם מקרה שבו תפוח אדמה, שהושתל בו גן דוחה חרקים, הרעיל עכברי מעבדה שניזונו ממנו.

מקרים כאלה, המוכרים בספרות המקצועית, מצביעים לכאורה על הסכנות הבריאותיות אבל גם על האפשרות לפקח על הניסויים ולמנוע הפצה מסחרית של גידולים מסוכנים. לכן, זו סוגיה של חופש מידע יותר מאשר סוגיה בריאותית.

עגבנייה חזירית

גישה שקולה ומעניינת, שראויה להנחות את מקבלי ההחלטות בישראל, היא גישתו של המכון הבריטי למדע וטכנולוגיה של מזון (IFST – ארגון לא מסחרי שחברים בו גם טכנולוגים של מזון בישראל). בנייר העמדה המתפרסם באתר של הארגון (www.ifst.org) מועלים על נס יתרונותיה האפשריים של הטכנולוגיה החדשה: “להנדסה גנטית יש פוטנציאל להציע שיפורים של ממש לכמות המזון בעולם, איכותו והפצתו”, כותבים אנשי המכון.

הם סבורים כי הציבור בבריטניה – ובראשו הנסיך צ'ארלס, שנעשה פעיל קולני בסוגיה – טועה בהתנגדותו הגורפת למוצרים מהונדסים גנטית, וכי במקרים אחדים הבריטים מפסידים מכך. אבל אנשי IFST מסייגים מיד כי מדובר רק ב”פוטנציאל חיובי של הנדסה גנטית, וכי הפוטנציאל ימומש רק אם יובאו בחשבון כל הסוגיות של בטיחות המוצר, ההשפעה על הסביבה, האתיקה והמידע”.

חברי המכון מדגישים כי הנדסה גנטית היא בעיקרה פעולה שמחקה ומזרזת פעילות טבעית וחקלאית – הכלאות של זנים בחוות חקלאיות, הפריה של צמחים בטבע באמצעות הרוח והדבורים, שמביאה בחלוף השנים לשינויים בהרכבים גנטיים של צמחים ולהתפתחות זנים חדשים. מה שמשתנה כאן הוא הקצב המהיר של השינוי וכן האפשרות לחצות את מחסום המינים הביולוגיים: כיום אפשר לשתול, למשל, די-אן-אי של חזיר בדי-אן-אי של עגבנייה. פעולה כזאת מציבה בעיה אתית ופילוסופית, אבל בעיקר, אומרים אנשי המכון הבריטי, היא מחייבת את היצרנים ליידע את הצרכנים. מוסלמים, יהודים וצמחונים אדוקים אולי לא ירצו לאכול עגבניה שיש בה תכונות חזיריות. אחרים אולי יבחרו דווקא בעגבנייה הזאת בשל תכונותיה המועילות. אין לפסול את הטכנולוגיה החדשה, אבל חובה לחשוף אותה לעין הציבור ולהעמידה כל העת בביקורת ציבורית ומקצועית.

היום מול ישיבת הוועדה למזון חדיש בתל אביב יניפו הפעילים הסביבתיים שלטים הקובעים: “אנחנו לא שפני ניסיון למזון מהונדס גנטית”. הם יתהלכו עם בובות ענק של ירקות מהונדסים – בסגנון ההפגנות הגדולות של ארגון גרינפיס באירופה. אבי לוי, מהארגון פעולה ירוקה, אומר שאם הוועדה לא תחייב היום לסמן את המוצרים המהונדסים, חברי הארגון ימשיכו במאבק נגד ההחלטה ויעתרו לבית המשפט העליון.

הפעילים חוששים כי עמדתם לא תתקבל בוועדה. נציג הצרכנים מהמועצה הישראלית לצרכנות, שאמור להשתתף בישיבה, נמצא היום בשירות מילואים ואין לו מחליף. גם הגישה המקורית של משרד הבריאות, שהעלתה על נס את זכות הצרכנים לקבל מידע בדומה לעקרונות הנהוגים באירופה, השתנתה מעט באחרונה והיא מתקרבת ברוחה לעמדת משרד התמ”ת, המעדיפה אינטרסים עסקיים על פני חופש מידע.

בקשת הפעילים לקבל את הפרוטוקלים של הישיבות בוועדה ואת ההתכתבות בין משרד הבריאות ובין משרדי הממשלה האחרים נענתה בשלילה. רק לאחר שעתרו לבית משפט לפני כחודשיים, באמצעות עו”ד ליאת גולן מהתוכנית לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב, נעתרו במשרד ומסרו לפעילים את המסמכים. במשרד הבריאות גם סירבו לבקשת עיתונאים להשקיף על ישיבת הוועדה היום בטענה שזהו עניין מקצועי פנימי והדיון סגור לציבור.

ידען הגנום- צמחים

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~747484724~~~27&SiteName=hayadan