יכולות של מדיומים

כיצד ייתכן שמדענים חוזרים וטוענים שיכולת על-חושית לא הודגמה מעולם בתנאים מבוקרים, ואף על פי כן כה הרבה אנשים יוצאים ממפגשים עם ידעונים למיניהם מלאי התפעלות ומשוכנעים בכוחותיהם העל-טבעיים?

מאת: מריוס כהן , גלילאו

אנשים רבים חוזרים נפעמים ממפגשים עם ידעונים שונים: מדיומים, כירוֹלוגים (קוראים בכף היד), אסטרולוגים, נומרולוגים, קוראים בקפה, פותחים בקלפים, גרפולוגים (להבדיל ממומחים משפטיים לכתב יד) ושאר מתיימרים ליכולת המיוחדת לדעת על לקוחותיהם כמעט הכל מבלי להכיר אותם אישית. יכולתם המרשימה של ידעונים אלו לספר ללקוחותיהם על אישיותם, על אירועי העבר שלהם, על הקורות אותם בהווה ואף על מה שצופן להם העתיד נתפשת בעיני רבים כביטוי ליכולת על-חושית (של מדיומים), לקשרים קוסמיים נסתרים (של אסטרולוגים או נומרולוגים) או אפילו לידע מדעי (של כירולוגים או גרפולוגים). יחד עם זאת, העמדה המדעית המקובלת היא שיכולת על-חושית מעולם לא הודגמה בתנאים מבוקרים, וש”תורות ידע” כגון אסטרולוגיה, כירולוגיה, נומרולוגיה או גרפולוגיה הן חסרות כל תוקף מדעי. יתר על כן, זה שנים רבות קיימות קרנות דוגמת קרן JREF (The James Randi Educational Foundation), המתחייבות לשלם סכומי עתק לכל מי שיצליח להדגים יכולת על-חושית או אזוטרית כלשהי. עד היום לא זכה איש בפרס, ומרבית הידעונים אף נמנעים מלנסות את מזלם ולהעמיד את כישוריהם למבחן (וזאת באמתלאות שונות, כגון הבעת חוסר עניין בכסף או הטענה שכוחותיהם אינם פועלים כשמפקפקים בהם). איך, אם כן, אפשר להסביר את העובדה שאנשים כה רבים מאמינים, חלקם בעקבות התנסות אישית, באותנטיות של ידעונים אלו וביכולותיהם?

ההסבר

לתופעה זו הסברים אחדים, חלקם מבוססים על שיטות מתוחכמות ואחרים – על נטיותינו וחולשותינו האנושיות. להלן נסקור הסברים אלו אחד לאחד. לשם נוחות נשתמש במונח “מדיום” לציון כל סוג של ידעוני, ולפרק הזמן שבו המדיום יושב ומשוחח עם הלקוח נקרא “מפגש”. השימוש בלשון זכר נועד למנוע סרבול, אולם המדיום יכול כמובן להיות גם מדיומית, והלקוח – לקוחה.

תוצא פוֹרֶר – תוצא זה נקרא על שמו של הפסיכולוג ברטרם פורר (Forer), אשר גילה שאנשים נוטים להתייחס לתיאורי אישיות כלליים ומעורפלים, העשויים להתאים כמעט לכל אדם, כאל תיאור ספציפי ומדויק של אישיותם (ראו מסגרת). תוצא זה נקרא לפעמים גם תוצא בארנום (Barnum). דוגמאות פשוטות הן: “אתה נוטה לחשוב באופן עצמאי, ואינך אוהב כשמגבילים אותך” או “אתה שואף לפעמים לדברים שאינך יכול להשיג”, וכן: “יש לך יכולות שאינן באות לידי ביטוי מלא”. כלליות המשפטים עשויה לכסות את כל מרחב האפשרויות, כך שקשה מאוד שלא לקבל אותם כנכונים: “יש בך נדיבות רבה, אך לפעמים אתה מהסס לתת”. “אתה אוהב שינויים, אולם יש בך גם נטייה לשגרתי” וכדומה. מדיומים מרבים להשתמש בתיאורי אישיות כלליים כאלו (שאגב, מדורי האסטרולוגיה והגרפולוגיה מלאים בהם), והם עושים זאת בעיקר בתחילת המפגש, כשהמידע שלהם על הלקוח עדיין מוגבל.

ניחושים מושכלים – כל פריט מידע שיש למדיום על הלקוח מאפשר לו לנחש באופן מושכל, ומידע בסיסי זמין למדיום כבר בתחילת המפגש: גיל, מין, מוצא (שיש שהמבטא מסגיר אותו), לבוש, תכשיטים, מידת הטיפוח (ובכלל זה אפילו סוג הבושם), האופן שבו הלקוח מתנועע – כל אלו ופרטים רבים אחרים הגלויים לעינו המיומנת של המדיום עשויים לכוון אותו בגישושיו הראשונים. כך, למשל, אם הלקוח צעיר מאוד, יאמר לו המדיום שהוא מתכנן נסיעות, ושהוא מחפש את אהבת חייו (או, לחלופין, שהוא חווה אהבה נכזבת). עם לקוח מעט יותר מבוגר ידבר המדיום על שאיפותיו בנושאי קריירה וכסף, וכאשר הלקוח בגיל מתקדם, ינחש המדיום שהוא מוטרד מבריאותו. אופן הלבוש וסוג התכשיטים עשויים להצביע על המצב הכלכלי של הלקוח, תנועות הגוף על מצבו הבריאותי, וכן הלאה. אם הלקוח מספר שהוא סטודנט (ראו “קריאה חמה” להלן), הרי שהתלבטויות לגבי המשך הלימודים וקריירה עתידית בוודאי עשויות להיות רלוונטיות, כמו גם הקביעה שיש בביתו ספרים פתוחים וניירות המפוזרים בכל מקום.

ניחושים מושכלים יכולים לכלול גם אזכורים של דברים השכיחים כמעט בכל בית, ואשר אנשים נוטים לראות בהם קליעות מוצלחות: תמונות מפוזרות אשר אינן מסודרות באלבום המשפחתי, מכשיר חשמלי מקולקל, תכשיטים של בן משפחה שהלך לעולמו, סט כלשהו עם חלקים חסרים, לוח שנה ישן, שעון מקולקל, מגירה שאינה נפתחת כמו שצריך, מפתחות שהלקוח אינו זוכר את ייעודם ועוד. סוג אחר של ניחושים מושכלים הוא לגבי תופעות שכיחות שרוב האנשים תופשים גם אותן כייחודיות: צלקת במקום כלשהו בגוף, תאונת ילדות, אהבה נכזבת, מעבר משיער ארוך לשיער קצר בשלב כלשהו בחיים, פטירה של אדם מוכר ועוד. העובדה שלרוב האנשים יש דאגה הנובעת מאחד מכמה תחומים פופולריים: בריאות, אהבה, משפחה, מצב כלכלי וקריירה, וכן העובדה שלקוחות רבים מגיעים למדיום כדי לקבל ייעוץ בתחומים אלו, מאפשרות למדיום לומר משפט מפתח כגון “אני קולט משהו שמטריד אותך”, ובהתאם לתגובת הלקוח (ראו “קריאה קרה” להלן) הוא יתחיל לגשש בכיוון ספציפי יותר.

קריאה קרה (cold reading, כלומר בלא ידע מוקדם) – זוהי המיומנות לדלות מהלקוח פרטי מידע תוך כדי המפגש, מבלי להסגיר את העובדה שהדבר מתרחש. את המידע שנדלה מנצל המדיום לניחושים מושכלים, אשר נוטעים בלקוח את הרושם שידיעותיו נובעות מאיזושהי יכולת על-חושית או מהחוכמה הצפונה בתורה האזוטרית שהמדיום משתמש בה. את השיטה העיקרית של הקריאה הקרה אפשר לכנות “דַיִג” או “הטלת חכה”: המדיום אומר משפטים מעורפלים וכלליים כמו “אני קולט שם שמתחיל באות 'מ' השייך לאדם הקרוב אליך”, או “לחודש ינואר יש איזושהי משמעות לגביך”, ונעזר בתגובות הלקוח כדי לבחור את הכיוון הנכון להמשיך בו. פעמים רבות מעלה המדיום בחכתו תגובות כגון: “לאשתי קוראים מיכל” או “אחותי התחתנה בחודש ינואר”, מה שמאפשר לו, למדיום, לאשר שאכן זה בדיוק מה שקלט, ולהמשיך בקו זה בנימה חדורת ביטחון. כך הוא נוטע בלקוח את התחושה שהוא, המדיום, אכן יודע דברים ספציפיים מאוד על אשתו או על אחותו. אם בדעתו של הלקוח אין עולות אסוציאציות מתאימות על אף כלליות המשפטים, ימשיך המדיום להטיל את חכתו עד שיעלה בה דבר-מה, או יגדיל את מרחב התמרון שלו במשפטים כגון: “אני בכל זאת קולט שם שמתחיל באות 'מ' באופן מאוד חזק, אבל אולי זה מגיע ממישהו אחר מהנוכחים” (זאת כאשר ללקוח יש מלווים, או שהמדיום מופיע בפני קהל), דבר שמעלה את הסיכוי לדיג מוצלח, ומביא את הנוכחים להתפעל מיכולתו המרשימה של המדיום לקלוט מידע גם מאנשים שתשומת לבו אינה נתונה אליהם.