סיקור מקיף

אפשר להקים את טבע 2

כך אומר ישראל מק וב, נשיא ומנכ"ל טבע לשעבר, ויו"ר משותף של כנס ביומד ישראל 2008 שיפתח ביום שלישי השבוע בת"א. כתבה ראשונה בסדרה ביומד כחול-לבן

ישראל מקוב
ישראל מקוב
מאת: נירית וייס ונחום דוניצה*
(הכותבים מתמחים במסגרת פעילותם ב-"DMC – דוניצה תקשורת שיווקית", בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי)

שינויים רבים עברו על תעשיית מדעי החיים הישראלית משנות ה-80' ועד היום. שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2008", הצפוי למשוך לישראל בחודש מאי את מיטב הכוחות בעולם, מהווה הזדמנות לסקור את התגלגלות התעשייה מימיה הראשונים ועד היום ולתהות בקול רם לגבי שאלת השאלות: מה דרוש על מנת להצליח בתעשיית מדעי החיים הישראלית?

את הובלת הכנס השנתי לקחו על עצמם השנה שניים שמייצגים היטב את התעשייה: רותי אלון, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו, מנהלת תחום ההשקעות בחברות ביומד ויו"ר איגוד מדעי החיים הישראלי (ILSI- Israel Life Science Industry), שהתנדבה לשמש כיו"ר ועדת ההגוי של הכנס וישראל מקוב, יו"ר משותף, הנחשב לאחד מראשי המשק ומאבירי תעשיית הביו-טק בישראל, נשיא ומנכ"ל טבע לשעבר וכיום יו"ר חברת הציוד הרפואי גיוון אימג'ינג שמקבוצת איי.די.בי.

ישראל, נסה למקם את ישראל על מפת תחום מדעי החיים העולמית מבחינת גודלה וההיצע שלה לשוק העולמי ומבחינת החדשנות שהיא מביאה לעולם.

"תעשיית הביומד בישראל היא די מובילה בתעשייה הגלובלית, בעיקר בתחום של היזמות והחדשנות. היום הגענו לבשלות מספקת על מנת לא רק לייצר ולמכור חדשנות, אלא גם כדי לפתח תעשייה שמרכזה בישראל והפעילות שלה גלובלית. אנחנו בתנופה של חדשנות יותר מאשר בתנופה של התעשייה עצמה, וגם את זה הייתי שמח לראות (שיקרה במקביל)".

לדברי מקוב, תעשיית הביומד הישראלית היא יותר בוגרת ולחברות המובילות בה תנתן במה להציג את עצמן לעולם החיצון. "זו גם הסיבה שהדגש שלנו השנה בכנס הוא לא על הרצאות מדעיות, אלא על הרצאות עסקיות, הצגת החברות החוצה. אנחנו נותנים הזדמנות שווה לכל חברה ומעריכים שהחברות עצמן, שמעוניינות להציג טכנולוגיות חדשות, תיצורנה את העניין. הבאזז השנה יווצר באינטראקציה בין המציגים ולצופים".

מה דרוש על מנת שהביוטכנולוגיה תהפוך למנוע צמיחה במשק שלנו? מה דרוש על מנת שהכלכלה הישראלית תפיק את מלוא התועלת מהפוטנציאל הגלום בתעשיית הביומד?

"התעשייה בשלה להתחלת התהליך של הפיכה לחברות רב-לאומיות. עד היום 'מכרנו' את החדשנות הישראלית בשלבים מוקדמים של שרשרת הערך לגורמים זרים, אך כיום אין לפחד מהאתגר ולממש את החברות, לא בשלב הנמוך, אלא לכיוון התעשייה הגלובלית, כך שהיא תתרום לתעשייה הישראלית ולצמיחה הכלכלית. יש לנו את כל האפשרות לעשות את זה. יש לנו את כח האדם המתאים ואנחנו רק צריכים להכשיר יותר מנהלים, שיוכלו להביא איתם ניסיון ושיהיו מוכנים להתמודד עם האתגרים של הפיכת החברות לחברות גלובליות".

לדברי מקוב, הנהירה לבורסה היא מקור לגיוס, אך הליכה מוקדמת מדי לבורסה היא נטל על החברה, שפתאום צריכה לעסוק בתוצאות רבעוניות ובניהול חברה בורסאית, במקום לעסוק בנושא המדעי החדשני, שהוא הנושא העיקרי. "אני לא מצדד באותם מקרים בהם המימון של הקרנות הוא לא מספיק טוב, ואין ברירה והבורסה מגיעה כפשרה. זה לא המצב האידיאלי. אם יש ברירה אחרת, עדיף לא להיכנס לבורסה בשלבים מוקדמים של החברה".

"הממשלה נותנת די הרבה", אומר מקוב, "אך היא בהחלט צריכה להשקיע יותר בחינוך על מנת שנקים דורות חדשים של יזמים חדשניים. אנו צריכים את הסיוע הספציפי במתן עדיפות לחלק מהתחומים וגם אם היא נתנה להן בעבר עדיפות אני הייתי רוצה לראות שהיא תספק יותר משאבים".

האם, לדעתך, ניתן יהיה לשחזר את הצלחת "טבע" בחברות ביומד נוספות?

"אני חושב שאפשר להקים כאן 'טבע 2'. ניתן בהחלט לשחזר את ההצלחה, כי החברות יכולות לעמוד באתגר ולהפוך לגלובליות ולא למכור את עצמן, אלא לפעול מכאן. שיילכו בדרך של 'טבע' מבחינת העצמאות ולא יימכרו לזרים".

לאן, לדעתך, מועדות פני התעשייה?

"אני מצפה שהתעשייה תמשיך לגדול. היא בשלה להגיע לשלב השני של חברות גלובליות, דוגמת 'טבע'. אני מאוד מאמין בכך שחברות ביומד ישראליות, בשלות וחזקות, יניעו את הכלכלה שלנו".

לדברי רותי אלון, המטרה בכנס השנה היא להביא כמה שיותר משקיעים, מנהלי פיתוח עסקי ומשלחות מאירופה, ארה"ב ומהמזרח. "זו גם הסיבה מדוע בחרנו להציג את החברות הישראליות המתקדמות ביותר, הבשלות והבוגרות ביותר, הנמצאות, או בשלב מכירות, או בשלב ניסויים קליניים. כל החברות המשתתפות תצגנה את ההיבטים העסקיים והמעשיים ולא את ההיבטים הרפואיים-מדעיים. גם אתר האירוע מקדיש לחלק העסקי חלק נכבד: לכל חברה מציגה יש לינק לתיאור העסקי שלה ולאתר שלה (אם יש אחד כזה). מטרת הבחירה בהרצאות עסקיות ולא מדעיות: כך, כל באי הכנס, שחלקם/רובם אינם מבינים גדולים בתחום ספציפי, יוכלו להבין את כלל ההרצאות, את המגמות העיקריות בתעשיית הביומד הגלובלית, וכל תחום ספציפי ימצא את ההבנה – כיצד להשתלב במגמות הרחבות הללו. ההרצאות תצגנה את הסיכויים והסיכונים בתעשיית הביומד הגלובלית – כל פעם מכיוון אחר. אחת ממטרות המארגנים השנה היא להעשיר את הידע לגבי 'מה נדרש מחברת סטארט-אפ מתחילה על מנת להצליח בתעשייה הגלובלית'".

לדברי אלון, חדר הפוסטרים/הנטוורקינג הפתוח יתמקד ב-4 תחומים: 1. אימונולוגיה, תורת החיסון, 2. הלב וכלי הדם (Cardiovascular), 3. אונקולוגיה, חקר גידולים והדרכים לריפויים, 4. מטבוליזם אנדוקולוגיה. "פנינו לאנשים מהתעשייה, מבתי-החולים, מהאקדמיה (גם מחברות מסחור טכנולוגיה דוגמת רמות), ואפשרנו להם את האופציה להרצות בחדר הזה. זמן נכבד יוקדש לחממות, על מנת לתת גם לחברות הצעירות במה באירוע. מעבר לכל, אנחנו שמחים, שנשיא המדינה, שמעון פרס, שהתבטא רבות על חשיבות המדע הישראלי, ייפתח את האירוע ויביע בו את החזון שלו, כאחד מהתומכים הנלהבים בתעשייה זו".

תחושה של התבגרות השוק

"שנת 2007 נתנה תחושה כללית של התבגרות השוק ושל עשייה ופעילות על בסיס נסיון במקום תעייה באפלה בעבר", מסכמת גלי וינרב, כתבת הביומד של גלובס. "בשנת 2007 יצאה תרופה חדשה לשוק – מאורע די חריג, הונפקה חברה בחו"ל בשווי של 330 מיליון דולר ונכנסו חברות מוערכות וגדולות לבורסה בתל אביב", אומרת וינרב. "התעשייה התבגרה ואולי 2007 היתה שנת ההבשלה".

בין הנפקות הביומד הגדולות עליהן מדברת וינרב ניתן למנות את ביוליין שגייסה בתחילת 2007 מעל 50 מיליון דולר, איתמר מדיקל שגייסה 25 מיליון דולר ו-IDB וטבע שהוציאו לבורסה את כלל תעשיו ביוטכנולוגיה לפי שווי של 250 מיליון דולר. שמות נוספים מהתחום שראו את הבורסה בשנה החולפת: מזור, בריינסווי, סיאלו, אלוטקס, אבוג'ן, פרוקוגניה, אינטרקיור ואקסלנז. שתי הנפקות בולטות ראה השוק הישראלי השנה בחו"ל: זו של רוזטה בנאסד"ק  וזו של פרוטליקס בבורסת אמקס (לפי שווי של 330 מיליון דולר) וגם של מדג'ניקס שגייסה 8.6 מיליון דולר ב- AIM. מספרים נוספים שעשו את השנה: מדינגו שגייסה 27 מיליון דולר, אנג'יוסקור שגייסה 30 מיליון דולר, והאקזיטים של רימון מדיקל (80 מיליון דולר), נאסס שנמכרה ב- 75 מיליון דולר, הוירוסיינס שנמכרה ב- 16.5 מיליון דולר.

בין ההצלחות הרחוקות מהבורסה או מהקרנות, ניתן היה לראות בשנת 2007 את אלה של נעורים, שסגרה הסכם שיווק עם לונדבק, קונטיפי שחתמה על הסכם עם חברה אמריקנית גדולה ואנזימוטק שרשמה מכירות שיא של עשרות מיליוני דולרים.

ואי אפשר לדבר על הצלחות הביומד הישראלי בלי להזכיר את זו של חברת קמהדע, שנסחרת בבורסה בתל-אביב. בסוף מרץ 2008 הודיעה החברה כי מוצר הדגל שלה, עירוי לטיפול בחסר תורשתי של חלבון (המהווה טיפול קבוע לחולים בנפחת תורשתית), עבר את השלב השלישי של הניסויים הקליניים, לפי דו"ח הביניים שמסכם את תוצאות הניסוי, מה שאומר כי כעת פתוחה בפני קמהדע הדרך להגשת תיק רישום ל -FDA האמריקני. קמהדע צופה להשלים את תהליך קבלת אישור ה-FDA ולהתחיל במכירות המוצר במהלך 2009. כדי להבין מדוע התעשייה כולה צהלה ושמחה יש רק להזכר בכישלון של קריקס שנאלצה לקבור את התרופה שפיתחה למחלת כליות, לאחר שנכשלה בשלב השלישי של הניסויים הקליניים, חברת XTL שנכשלה בניסויי הצהבת, וכן החברות אובקיור, כן-פייט ואפיקס.

"מה שאולי היה נדמה שקרה ב- 2007 ולא קרה בפועל הוא כניסה אמיתית של חברות בינלאומיות לישראל", אומרת וינרב. "אמנם חברות התרופות והמכשור הבינלאומיות נמצאות כאן כמשקיעות, כרוכשות חברות, כמפיצות וכזירה לניסויים קליניים, הן עדיין לא באות לכאן להקמת מרכזי פעילות בסגנון של אינטל בחיפה. נקודת האור היחידה כאן היא שבינתיים קמים מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות בישראל עם הרכישה של חברות צעירות על ידי חברות גדולות".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן