הלווין מציע שיטת מדידה מדוייקת הרבה יותר של כבידת הירח, המבוססת על מדידת מרחק באמצעות לייזר בין שני לווינים – ה- LUNGRA והלוויין הנושא אותו אל הירח
קבוצת סטודנטים ממכון אשר לחקר החלל בטכניון, בהנחייתו של דר' דוד משנה ודר' פרד אורטנברג הציגה בכינוס הישראלי השנתי הארבעים וחמישה לאוירונאוטיקה וחלל פרוייקט תיכון מיוחד שביצעו – לוויין זעיר לחקר שדה הכבידה של הירח, המכונה LUNGRA ( LUNar GRAvity ) . המערכת מורכבת משילוב של שני לוויינים – כאשר הסטודנטים ביצעו תיכנון מפורט של הלוויין הזעיר, ובן זוגו יכול להיות כל לוויין המשוגר אל הירח.
המיוחד בפרוייקט זה הוא שיטת מדידת עוצמת הכבידה סביב הירח: בעוד שלוויני מחקר אחרים דוגמת “קלמנטיין” ו”LUNAR PROSPECTOR” האמריקניים השתמשו במערכת לייזר למדידת גובהו של הלוויין מעל פני הירח (ועל ידי מדידת השינויים הקטנים ניתן ללמוד על עוצמת שדה הכבידה של הירח) מציע פרוייקט LUNGRA שיטת מדידה מדוייקת הרבה יותר, המבוססת על מדידת מרחק באמצעות לייזר בין שני לווינים – ה- LUNGRA והלוויין הנושא אותו אל הירח.
יצויין, כי התוכנית של הסטודנטים מתאימה מבחינת משקל הלוויין וגודלו להזדמנות שהוצעה לקהילת החלל הבינלאומית על ידי סוכנות החלל של הודו, למטעד בן 10 ק”ג שיוצמד לחללית ההודית לירח צ'אנדראיין, שאמורה לצאת לדרכה בשנת 2008. פרוייקט התיכון התבסס על הלויין ההודי גם מטעמי נוחות, וגם מתוך ראיית הנולד – האפשרות להציע את הפרוייק לסוכנות החלל ההודית. (בשיחה שקיימתי עם פרופסור רודאם נארישימה, בכיר בתוכנית החלל ההודית, נאמר לי כי ההחלטה על המטעד שיזכה לטוס לירח על גבי החללית צ'אנדראיין צפויה להתקבל בקרוב. לשאלתי כיצד התרשם מהצעת הסטודנטים השיב כי הוא האזין בעניין רב לפרזנטציה שנתנו בכינוס, וכי הרעיון שהוצג על ידם וכן איכות העבודה מעניינים מאוד).
הצעת הסטודנטים מדברת על שמירת מרחק של 50 ק”מ בין הלוויין הזעיר לבין חללית האם שלו, ומדידת שינויים זעומים במרחק בין השניים תעיד על שינויים קטנים ביותר בשדה הכבידה הירחי – שינויים שיש בהם להצביע על מבנים ותצורות גיאולוגיות תת קרקעיות על הירח.
הלוויין הזעיר המכונה LENS ( Lunar Experimental Nano Satellite ) שוקל 10 ק”ג בלבד, ומימדיו הקטנים (30 X 25 X 20 ס”מ) מאפשרים צריכת חשמל קטנה יחסית – כ – 6 וואט בלבד.
מטרות המבצע:
1. מטרה ראשית – מיפוי שדה הכבידה הירחי באמצעות מערכת לייזר הנורה מלוויין זעיר אל חללית האם;
2. מטרה משנית – צילום ובחינת חללית האם על ידי מצלמות המותקנות בלוויין הזעיר;
3. תאימות מלאה לחללית הירח ההודית צ'אנדראיין. יחד עם זאת, הפרוייקט יוכל להיות מותאם לכל חללית מחקר שתטוס לירח .
צוות הסטודנטים ומדעני מכון אשר לחקר החלל בטכניון הציגו פרוייקט מגובש ומעניין, המציע ניסוי מדעי חשוב ומעניין, המצוי בטווח האפשרויות הכלכליות של מדינת ישראל. ההשקעה הנדרשת לשם בניית המערכת וביצוע הבדיקות הנדרשות אינה גדולה במונחי פרוייקטי חלל, והיא מהווה הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל לשילוב מחקר ישראלי בפרוייקט מחקר יוקרתי – מספר המדינות ששיגרו חלליות מחקר לירח הוא זעום – ברה”מ, ארה”ב, יפו וסוכנות החלל האירופית. יש לקוות כי ועדת הבחירה של סוכנות החלל ההודית תמצא עניין בהצעת המחקר מישראל, וכי ימצאו המשאבים – במידה והפרוייקט יעבור לפסים מעשיים – לבנות את הלוויין הזעיר.
לצערנו, ניתן רק לעדכן שהצעה זו לא נבחרה על ידי ההודים.
