ההיסטוריה של כדור הארץ חבויה בירח
הירח הוא גוף מת מבחינה גאולוגית. מאז הסתיים הגל הראשוני של עיצוב כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו – תהליך שהחל בהתגבשותם מענן הגז ה מקורי והסתיים עם הירידה המשמעותית בכמות הסלעים הנופלים מהחלל – הוא נותר, למעשה,ללא שינוי.
יש לו אטמוספירה דלילה מאוד, אין עליו אוקיינוסים, אין רוחות ואין מים זורמים, ומכיוון שהוא גוף שמימי קטן,שרוקן את חומו הפנימי לחלל – אין בו, לפחות בתקופות האחרונות, הרי געש פעילים. החומרים הרבים שפזורים על פני שטחים נרחבים של הירח משומרים היטב, כאילו נמצאו בהקפאה עמוקה.
תמונת מצב זו הופכת את הירח לאמצעי חיוני ביותר ללימוד הסיפור שאבד על מיליארד השנים הראשונות של מערכת השמש. ובראש ובראשונה, הוא עשוי לסייע בפתרון המסתורין על אודות תהליך היווצרותו של כדור הארץ ומקור החיים.
האסטרונאוטים של חלליות אפולו הביאו עימם מהירח 22 ק”ג של סלעים, מכל ששת אתרי הנחיתה שלהם. במשך כ-30 שנה נערכו בדגימות אלה ניסויים ובדיקות אינספור. על המידע שנאסף מהן היתוספו באחרונה נתונים שליקטה החללית “לונר פרוספקטור”, המקיפה את הירח. בין השאר, היא זו שאישרה את קיומם של גושי קרח ענקיים ליד הקטבים, עובדה המפיחה תקווה באפשרות לייסד בעתיד מושבה אנושית על הירח (בשל הזמינות של מים לשתייה וכן חמצן ומימן נוזליים לדלק טילים).
מהנתונים שנאספו עד כה עולה, כי פני השטח של הירח מכוסים בעיסת חצץ של רסיסי סלע ואבק, הנקראת רגוליט ירחי. הרגוליט נוצר מפגיעות מטאוריטים רבות לאורך זמן ממושך. הסלעים שעל פני השטח מועשרים באופן יוצא דופן ביסודות כימיים ובאיזוטופים, שהוחדרו אליהם על ידי קרינת השמש. כך יוצא, שהירח תיעד כחמישה מיליארדי שנים של היסטוריית שמש בדרגת שלמות שלא סביר כי נמצא במקום אחר – וזהו נתון שעשוי להיות בעל חשיבות להבנת שינויי האקלים על פני כדור הארץ.
מוקדם מאוד בהיסטוריה היה הירח מותך עד עומק רב, של עשרות קילומטרים ויותר, מה שיצר “אוקיינוס מאגמה”. רמות הירח, שנוצרו לפני כ-4.6-4.4 מיליארד שנים, מכילות את שרידיהם של סלעים בעלי צפיפות נמוכה, שצפו אל פני השטח של אוקיינוס המאגמה. בהמשך באה סדרת פגיעות של אסטרואידים עצומים, שיצרה אגנים גדולים שמולאו לפני כ- 3.9-3.2 מיליארד שנים על ידי זרמי לבה. פגיעות המטאוריטים הרבות כרסמו ברמות הירח הקדומות והעלו רכסי הרים בין האגנים.
חקר סלעי הירח שהובאו בידי האסטרונאוטים של אפולו מתנהל כיום במלוא המרץ ביותר מ-60 מעבדות ברחבי העולם.טכנולוגיות חדשות יוצרות ציפייה בקרב החוקרים, כי סודות נוספים של הירח ייחשפו בעתיד הקרוב.
בנוסף לשאלת מבנהו והרכבו של הירח, עוסקים חוקרים גם בשאלת אופן היווצרותו. לפני כחודש התפרסמו נתונים שנאספו על ידי “לונר פרוספקטור” ומאששים תיאוריה כי גוש הירח נקרע מכדור הארץ. מדענים טוענים כי הירח נוצר כשגוף בגודל מאדים פגע בכדור הארץ בראשית ימיו, כאשר שני הגופים היו לוהטים. “ההתנגשות אירעה אחרי שנוצרה ליבת הברזל של כדור הארץ, וגרמה לפליטת חומרים סלעיים, דלים בברזל, מהקליפה החיצונית אל המסלול”, אמר ד”ר אלן בינדר, חוקר העוסק בתחום, “החומר הזה הוא, ככל הנראה, שנאסף ויצר את הירח.דרוש, עם זאת, עיבוד נתונים נוסף כדי לקבוע, אחת ולתמיד,האם דגם 'ההתנגשות האדירה' של היווצרות הירח הוא נכון”.
“לונר פרוספקטור” תסיים את חייה בשבועות הקרובים בנחיתת התרסקות לתוך שדה הקרח שגילתה בקרבת הקוטב הדרומי של הירח. בנאס”א ינסו למדוד את ריכוז הקרח באמצעות צפייה בטלסקופ בפיזור שבריה של החללית.
