גם בלי שיתוף פעולה בין מעצמתי, חלליות אמריקניות ילמדו על הירח כאשר יעקבו אחר נחיתת החללית שנג'ה 3 על הירח היום

החללית הסינית שנג'ה 3 עשויה להוסיף נתונים מדעיים לאלו של חלליות נאס"א שיעקבו אחר נחיתתה: LADEE, LRO וחלליות ארטמיס

 תפיסת אמן של החללית Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer (LADEE) המקיפה את הירח כאשר האבק מפזר את האור במהלך שקיעה ירחית. איור: נאס"א

עדכון: החללית הסינית שנג'ה 3 נחתה בשלום על הירח

 

לאחר ששיגרה 12 בני אדם אל פני השטח של הירח במהלך תוכנית אפולו, נותרה נאס"א מחוייבת למדעי הירח. היא מסתמכת על חלליות מודרניות שהסתיימו כגון קלמנטיין ולונר פרופספקטור ועל משימות שהתקיימו לא מזמן כגון LCROSS וגרייל שאיפשרו לה למפות את הירח, לאתר נוכחות של קרח מים ולהבין את השדה המגנטי הלא סדיר של שכננו הקוסמי. המשימות הנוכחיות של נאס"א לירח מתוכננות לה להבין את מערכת השמש שלנו טוב יותר, להעזר במידע לתכנון המשימות הבאות לירח ולגופים פלנטריים אחרים, ולקרב את פיתוח הטכנולוגיה הנדרשת ליעדים עתידיים כגון האסטרואודים ומאדים.

מדענים המשתמשים בחלליות הנוכחיות לחקר הירח מקבלים הזדמנות לאסוף נתונים חדשים בזכות הנחיתה הצפויה היום של רכב הירח הסיני צ'נג'ה 3. חוקרים בארה"ב וברחבי העולם רואים במבצע הסיני הזדמנות מדעית חדשה שעשויה להעשיר פוטנציאלית את המחקרים והתצפיות על אטמוספירת הירח.

הנחתת הרובוטית תגיע אל קרקע הירח בדיוק כאשר החלליות LADEE (Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer), מקפת 'סייר הירח' (LRO) ושתי חלליות ארטמיס (Acceleration, Reconnection, Turbulence and Electrodynamics of Moon's Interaction with the Sun ) ממשיכות בתצפיותיהן המדעיות.
אף כי לא מתקיים כל שיתוף פעולה בין ארה"ב לסין באשר למשימות אלה, החוקרים יוכלו לאסוף נתונים מדעיים מעניינים מהנחיתה. הנתונים יהיו זמינים לקהילה המדעית הבינלאומית.

LADEE
החללית ליידי החוקרת את האטמוספירה וסביבת האבק של הירח מצויידת בטכנולוגיה למדידת חלקיקים ועשויה לגלות שינויים באטמוספירה הדלילה שייגרמו בשל העפת אבק וגזי פליטה אל פני השטח בידי החללית הסינית כשזו תעשה את דרכה אל פני השטח.
מטרתה המקורית של החללית היא לחקור את האטמוספירה הדלילה מאוד של הירח ואת האבק המקיף אותו. באמצעות המכשירים עליה מקווים המדענים לענות על שאלות ותיקותף האם אבק הירח, מיונן בשל קרינת השמש אחראי על הזוהר שבטרם זריחת השמש מעל האופק הירחי כפי שהתגלה בכמה מטיסות אפולו.
לפני ואחרי נחיתת צ'נג'ה 3, ליידי תשתמש בספקטרומטר לניטור גזים שיווצרו כתוצאה מהנחיתה – כגון מים, N2, CO ו-CO2. היא תבחן האם הנחיתה יצרה שינויים הניתנים לאיתור בסביבת הרקע של הגזים באטמוספירת הירח.

LRO
החללית ששוגרה ב-2009 ביצעה פעילויות מדעיות ושידרה ממצאים ייחודיים על האקזוספירה של הירח וכן צילומים ברזולוציה גבוהה של פני השטח הירחייים.
ביום הנחיתה, החללית תבצע שמונה תמרונים כדי לסרוק את האיזור בקרבת אתר הנחיתה באמצעות מכשיר Lyman-Alpha Mapping Project (LAMP) – ספקטרומטר הדמיה באור על-סגול. מכשיר אחר בחללית, LROC יוכל לצלם את פני השטח כדי לגלות את השינויים שייגרמו בשל פעולת מנוע הנחיתה של צ'נג'ה 3.

ארטמיס
מכשירי ארטמיס יאפשרו לאשר את נתוני LADEE כדי לפרש נכון יותר את ממצאיה מהנחיתה.
שתי החלליות מקיפות את הירח מאז 2010. החללית הראשונה P1 תחלוף כ-200 קילומטרים מפני הירח והיא תחפש את חתימת פלומת החללית הסינית בתחומי הפלסמה והשדות המגנטיות. החללית השניה P2 תמפה את פלסמת רוח השמש ואת תנאי השדה המגנטי באותה עת.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. החסר בתוכנית חלל אמריקאית זועק לשמיים. הם בפיגור. קצת עלוב הכניסה למספר 2 בכיתה שמאפיין את הממשל הנוכחי לעומת קנדי וקלינטון (מאדים). אנחנו לומדים מהנחיתה גם אם אנחנו לא משתתפים בו. ביטלנו את כל תכנית הנחיתה במאדים ובניית טילים לנסיעה לשם. אנחנו מתמקדים בלוויינים מקיפי ארץ כמו סוכנות החלל הישראלית. אנחנו האומה של 250 מיליון נפש שהצילה את העולם פעמיים מהרשע, ופעם שלישית מבריה"מ. מגמגמים.

  2. כן. כלומר אני מקווה שהיתה נחיתה אמריקאית ולא הרבה ממה שלמדנו להאמין בו ולאהוב אותו שקר. אבל למדתי להיות זהיר. הדגש בדברי היה על תזוזת מרכז הכובד הכלכלי, מדעי, עוצמתי מזרחה.

    היתה תיאורית קונספירציה:
    א. איך יכול הדגל בתצלום להתנפנף ברוח, והרי אין אטמוספירה בירח.
    ב. בנוסף נדמה לי שמבחינת הצל של הדגל משהו לא הסתדר בהתחשב במיקום ביחס לשמש.
    ג. היכן הדגל נעלם. כלומר מה העלים אותו? האם יש בלאי קבוע בירח כתוצאה מקרינת שמש.
    ד. תוסיף לזה את הקושי של הסינים להנחית רכב, בציוד מודרני, עם שבבים מודרניים, ותאמר לי אם אין לך ספקון לגבי היכולת להנחית ולבצע בקרה אלקטרונית בידע של 1969.
    ה. האמריקאים לא חזרו על הניסיון יותר מדי פעמים אח"כ. ניסוי אפולו 13 הסתיים בכמעט אסון, כטיסה להכנה לנחיתה על הירח. למה?
    ו. למה לא בנו בסיס על הירח, כמו באנטרקטיקה. את החמצן ניתן ללקט מהכמעט ריק שם או מפירוק מים, בדומה למעבדות חלל. מים – אין שם. ונדרשת הגנה מקרינה וחום/קור. אבל מעבר לזה, זה בר ביצוע בטכנולוגיה הקיימת. היינו לומדים על התיישבות בחלל מזה.

  3. האמריקאים מיהרו להודיע שהדגל שהניחו ארמסטרונג ואולדרין כבר לא שם. שלא יגלו חלילה שב 1969 לא היתה טכנולוגיה לנחיתה על הירח. נעשה לאמריקאים הנחה: הירח חשוף למטאוריטים.
    אין ספק שנחיתה סינית על הירח, ומזוית אחרת משלוח נושאת מטוסים לאיזור המפורז יפאן-סין ושתיקה אמריקאית, ומזוית נוספת: רכש ללא הרף של טכנולוגיה ישראלית ומערבית מעידים על הסטה הדרגתית של מרכז הכובד הכלכלי והמדעי. לא חלילה נפילת ארה"ב – יש לה יתרונות למכביר. זה לא בהכרח עולם נחמד יותר אבל זה מה שיהיה. אפשר גם לראות את הסודיות האופפת את כלי הנשק האמריקאים ובצדק, במידה הרבה יותר גבוהה מהעבר. YF22 ניתן אך ורק לארה"ב. בעלות הברית מקבלות YF-35. וישנו חמקן מל"ט RQ-180 שנראה כאילו נחת ברוזוול, ועליו הם בצדק לא מספרים כלום לאף אחד. לא אחרי שהאירנים הנחיתו כנראה בסיוע סיני מל"ט חמקן אמריקאי. מבחינת כלי נשק האמריקאים עדיין מסוגלים בקלות לחסל צבא אוייב בקלות יחסית. אבל כלכלית – יש להם קושי ברור, ולכן אובמה סוגר את ארה"ב בדלת אמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן