סיקור מקיף

במוצאי שבת הירח יזרח לוקה

בשעה שפרופ’ דן שכטמן יקבל בשטוקהולם את פרס נובל לכימיה תתרחש בחוץ תופעה מעניינת: הירח יזרח בשיא הליקוי, וכך יוכלו גם תושבי אירופה, אפריקה והמזרח התיכון להנות חלקית מאחד מליקויי הירח הארוכים 

מפת ליקוי הירח ב-10 בדצמבר 2011. איור: נאס"א
מפת ליקוי הירח ב-10 בדצמבר 2011. איור: נאס"א

במוציא שבת הקרובה, בערך באותה השעה שבה יקבל פרופ’ דן שכטמן את פרס נובל לכימיה, תתרחש תופעת טבע שאמנם אינה נדירה, ליקוי ירח, אך לצופים באירופה, בישראל ובאפריקה, תהיה הזדמנות לראות ירח זורח כשהוא לוקה.

מסביר פרופ’ יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והמדעים המדויקים באוניברסיטה הפתוחה: “ליקוי הירח המלא השני בשנה הנוכחית יתרחש במוצאי שבת 10.12.11, ושיאו בשעה 16:31. באופן יוצא דופן ומיוחד למדי, הירח זורח מעל האופק הצפון-מזרחי (אזימוט 063) כשהוא כבר כולו בתוך צילו של כדור-הארץ, כלומר הוא יופיע נמוך מאד וקרוב לקו האופק כשהוא כבר “לקוי”. שיא הליקוי הוא ב-16:31:49, והירח יופיע ו”יעלה” (או “יזרח”) אט-אט מעל קו האופק במלוא הדרו, כשהוא בצבעים כתומים-אדומים. הצבע נגרם בשל מעבר קרני השמש – ששוקעת בדיוק באותו זמן במערב – דרך אטמוספרת כדור-הארץ. במידה והאופק המזרחי יכיל כמויות גדולות של אבק, הצבעים צפויים להיות כתומים-כהים, והירח ייראה כמו תפוז בשל. מרחקו של הירח מכדור הארץ בשיא הליקוי 397,334 ק”מ.
סופו של שלב הליקוי המלא הוא בשעה 16:57:24, ואז יפציע הירח מתוך הצל ויתבהר בהדרגה. זהו שלב הליקוי החלקי שיארך עד 18:17:38. סופו של הליקוי, שבו יזהר הירח במלוא הדרו הבהיר הוא בשעה 19:30.
התצפית האופטימלית תהיה במקום בו יש קו-ראייה נקי ולא מופרע לכיוון מזרח-צפון-מזרח. לא צריך משקפת או משהו מיוחד, רק שמיים צלולים! (נקווה שיהיה ערב של יום בהיר).”

כדור הארץ תמיד מטיל צל אל החלל ולעיתים קרובות הירח חולף דרך הצל הזה ונוצר ליקוי לבנה. בדרך כלל מתרחש ליקוי לבנה בצמוד לליקוי חמה שבועיים לפניו או אחריו (ולעיתים בא רצף של שני ליקויי חמה ובתווך ליקוי לבנה).

אם הירח חולף דרך קצה הצל, מתרחש ליקוי חלקי, זה מה שיראו תושבי מערב ארה”ב שהירח ישקע עבורם לפני שהוא לוקה, וכך גם יהיו עדים תושבי אסיה שיראו את סוף הליקוי, כאשר הירח יזרח לאחר שיא הליקוי, כשהוא מכוסה חלקית.לצופים באירופה, אפריקה והמזרח התיכון במוצאי שבת הקרובה, הירח יעלה כשהוא בשיא הליקוי.

הסיבה שהירח נראה אדום בעת הליקוי היא אותה הסיבה שזריחת השמש ושקיעתה נראים בצבע אדום. בעוד האור הלבן המגיע לאטמוספירה שלונ מכיל את כל הצבעים מאדום ועד כחול, המולקולות באטמופסירת כדור הארץ לא מפזרות את מרבית האור האדום, אך הן כן מפזרות כמות משמעותית של צבעים כהים כאשר השמש או הירח נמצאים בגובה רב בשמים. השפעה זו גורמת לשמים הכחולים ביום או לירח הלבן בלילה.

כאשר השמש או הירח נמצאים בגובה נמוך בשמים, מרבית האור הכחול המגיע מעצמנים אלה מתפזר מהמסלול הישר לעבר עינינו, ולכן הם ייראו לעינינו אדומים.

4 תגובות

  1. לרוני,
    ברכת הלבנה אכן נאמרת פעם בחודש, כ”שהלבנה במילואה” -> כלומר, כשהיא הולכת ומתמלאת. לכן, התאריך האחרון בו ניתן לומר ברכת הלבנה הוא י”ד בחודש. ליקוי ירח תמיד יקרה כהשירח מלא – ט”ו בחודש, ולכן לא יכולה להיות התנגשות בין ברכת הלבנה לבין ליקוי ירח.
    (וראה התייחסות רבנית לנושא: http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=9036)

    לאריה,
    על ליקוי מאורות (ושאר תופעות טבע מעניינות) מברכים את ברכת “עושה מעשה בראשית”. הגמרא כן התייחסה לנושא, וראתה בליקוי “סימן רע”, השאלה למי – לישראל או לשאר העולם. לאור הצמידות בין ליקוי הירח לבין פרס הנובל, אולי השאלה הוכרעה? 🙂
    לגבי ברכת החמה – כבר ידוע ומוסכם שתאריך הברכה הזו לא מתאים לחישובים האסטרונומיים – לא הקדומים מתקופת הגמרא, ולא המודרניים. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים ו/או לדרשנות, אבל הברכה היא על עצם המחזוריות והשיגרה. אי אפשר להתנהל בעולם בו הכל בלתי צפוי ומבוסס על הפתעות וניסים, ולכן – אחת למחזור של 28 שנה אנו מודים על כך.
    דרך אגב, למרות שברכת החמה זכתה לשם מיוחד משלה – מדובר באותה ברכת “עושה מעשה בראשית” שמברכים על כל תופעות הטבע (וכמו שהסברתי – ה”תופעה” כאן היא המחזוריות). מה שמיוחד הוא האוירה – התקהלות וכמה מזמורי תהילים שאומרים.

  2. רוני ט – ברכת הלבנה נאמרת במוצאי שבת הראשון שלאחר מולד הלבנה. החל מאמצע החודש העברי הירח המלא מתמלא עד שהופך לחרמש דק ובראש חודש אינו מואר בכלל ואז מופיע חרמש דק שזהו מולד הלבנה ואחריו החרמש הולך ומתרחב. משום מה אין התייחסות ביהדות לליקוי חמה או לבנה ולא הנהיגו ברכה שאותה יברך מי שרואה את הליקוי – כמו שמברכים למשל על הברק והרעם; ומה שיותר הזוי – יש ברכת החמה פעם ב-28 שנים שאז נטען, חוזרת השמש למקום בו הייתה כשנבראה…

  3. בידיעה ב-ynet הם הצליחו לטעות שלוש(!) פעמים.
    הידיעה עצמה שנכתבה בידי יגאל פת-אל היתה עניינית ומדוייקת,

    אבל צורפו שלוש תמונות: של הילה סביב הירח, של סתם זריחה של הירח ושל ליקוי חמה.
    מתחת לכולן מופיע הכיתוב “ליקוי ירח”.

    וזה אמור להיות אתר החדשות המוביל בישראל…
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4159067,00.html

  4. ביהדות, במוצאי שבת פעם בחודש, יש “ברכת הלבנה”. נדמה לי שזה היה בשבוע שעבר. אחד התנאים הוא שהלבנה תראה בלי עננים והסתרים. פה מדובר בהסתר אסטרונומי ולא ארצי. מענין אם יש לזה התיחסות אצל הדתיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.