ב-24 בפברואר יתקרב השביט לולין למרחק של כ-60 מיליון ק"מ מכדור הארץ, ועשוי להיראות במלוא הדרו גם לעין הבלתי מזוינת. צבעו הירוק מקורו בציאנוגן
בשנת 1996 התבונן ילד בן שבע בסין בעינית של טלסקופ וראה משהו שישנה את חייו – כוכב שביט בעל יופי מצועצע, בהיר ונפוח עם זנב פעיל. בתחילה הוא חשב שהוא עצמו גילה אותו, אך הוא למד שיש לו שם של שני אנשים – הייל ובופ, שהשיגו אותו. אבל לאחר האכזבה, קאונז'הי יה הצעיר הבטיח שיום אחד הוא יגלה בעצמו שביט. והיום הזה אכן הגיע.
אחר צהרים קיצי ביולי 2007, יה, כיום בן 19 וסטודנט למטאורולוגיה באוניברסיטת סאן יאט-סן בסין, התבונן בתמונה של השמים בשחור לבן. התמונה צולמה כמה לילות לפני כן בידי האסטרונום הטאיוואני צ'י שנג לין במסגרת "פטרול השמים" במצפה לולין. אצבעו של יה נעה מנקודה לנקודה ונעצרה. אחד הכוכבים לא היה כוכב. היה זה שביט, והפעם יה ראה אותו ראשון.
השביט לולין, שנקרא על שמו של המצפה בטאיוואן שבו צולמה התמונה מתקרב כעת לכדור הארץ. "מדובר בשביט ירוק ויפה שעשוי להיראות לעין הבלתי מזוינת בכל יום." אמר יה.
ג'ק ניוטון צילם את השביט לולין מהמצפה בחצר ביתו באריזונה. לצערי עיניי לא יכולים לראות את השביט מתבהר, אמר ניוטון, אך הטלסקופ שלי בקוטר 14 אינטש צילם אותו ב-1 בפברואר.
השביט עושה את דרכו לכדור הארץ ובנקודה הקרובה ביותר הוא יהיה מרוחק 0.41 יחידות אסטרונומיות (כ-60 מיליון קילומטר) מכדור הארץ ב-24 בפברואר 2009. ההערכות כיום מראות כי בהירותו המירבית תגיע ל4 או 5 יחידות, משמעות הדבר היא כי בשמים כהים באיזורים כפריים ניתן יהיה לצפות בו. איש אינו יכול לומר בודאות, משום שזהו ככל הנראה ביקורו הראשון של לולין במערכת השמש הפנימית וחשיפתו הראשונה לאור שמש חזק, ולכן יש לצפות להפתעות.
צבעו הירוק של לולין מגיע מהגז שלו. הסילונים שנורים מגלעין השביט מכילים ציאנוגן (CN – גז רעיל שנמצא בשביטים רבים) ופחמן דו אטומי (C2). שני מריכים אלה זוהרים בצבע ירוק כאשר הם מוארים באור השמש בריק הכמעט מוחלט של החלל.
ב-1910 אחזה בהלה ציבורית גדולה כאשר האסטרונומים חשפו כי כדור הארץ חולף דרך הזנב העשיר בציאנוגן של השביט האלי. היתה זו אזעקת שווא משום שהזנב הדליל של השביט לא יכול לחדור לאטמוספירה הדחוסה של כדור הארץ. וגם אם הוא יחדור, לא היה בו מספיק ציאנוגן כדי לגרום לצרות אמיתיות. השביט לולין פחות מסוכן אפילו מהאבל, בקרבתו הגדולה ביותר הוא יהיה במרחק של כ-60 מיליון קילומטר מכדור הארץ. לא מזיק.
כדי לראות את השביט לולין בעיניים צריך לכוון את השעון לשעה מקומית שלוש בלילה. השביט יזרח שעות אחדות לפני השמש ועשוי להמצא בשליש הדרך למעלה בשמי הדרום לפני עלות השחר. להלן כמה נקודות בהן ניתן להעיזר כדי למצוא אותו
ב-6 בפברואר (מחר בלילה) לולין יגלוש ליד Zubenelgenubi – כוכב כפול בנקודת המשען של המאזניים. כוכב כפול זה נראה כנקודה אחת לעין הבלתי מזוינת. התבוננות במשקפת לעבר כוכב זה תחשוף את השביט לולוין בקרבה יפה.
ב-16 בפבאור יחלוף לולין ליד ספיקה שבקבוצת בתולה. ספיקה הוא כוכב בעוצמה 1, והוא נראה לפיכך גם מתוך הערים. עינית החיפוש של הטלסקופ המופנית לספיקה תלכוד גם את השביט לולין בשדה הראיה (מפת שמים).
24 בפברואר – ההתקרבות הגדולה ביותר. בוקר מיוחד. לולין יימצא רק כמה מעלות משבתאי בקבוצת אריה. שבתאי הוא כוכב לכת בולט לעין, ולולין עשוי גם הוא להיראות לא רע. (מפת שמים).
יה העיר כי השביט לולין הוא מרשים לא רק בגלל יופיו הנדיר, אלא גם בשל הדרך הנדירה שבה התגלה. "זהו שביט שהתגלה בשיתוף פעולה בין אסטרונומים טאיוואנים וסינים" אמר. "הגילוי לא יכול היה להיעשות בלי תרומה של כל אחד מהצדדים מהמיצר המפריד בין שתי המדינות. צ'י שנג לינג ושאר חברי הצוות של מצפה לולין איפשרו לי לקבל את התמונה שרציתי, ואני ניתחתי את הנתונים וגיליתי את השביט."
"אולי מתישהו החודש, מתאר לעצמו יה, אסטרונום צעיר אחר יצפה בטלסקופ ויראה את השביט לולין, ויחוש את אותה יראה שאני חשתי כשהתבוננתי בשביט הייל-בופ ב-1996, ומי יודע למה הדבר יוביל. אני מקווה שהחוויה שלי תיתן השראה לצעירים אחרים להמשיך בדרך שלי ולחלום על הכוכבים" אמר יה.
10 Responses
אמרו שהצבע יהיה צבע ירוק או ירקרק אפשר להבדיל אנחנו רגילים לראות בתכלת או כחול כזה [לפחות ככה אני אצלי XD]
כתוב שם הכל י'מסטולים תלמדו לקרוא ><" סביר להניח בשעה 3 בלילה היום
האם יהיה אפשר לראות את השביט ללא משקפת באופן שיגרום לנו להבדיל אותו מכוכב רגיל?
שריד מקריפטון ?? :0)
מתי הוא יהיה בבהירות מקסימלית?
לוק, תשאל את הבריאתנים, הם המבינים הגדולים בהסתברות…
מה הסיכוי שהמולוקולה תיוצר באקראי..
אצל הבריאתנים הכל נוצר באקראי והשאלה היא של הסתברות..
באיזה שעות יהיה המעבר בתאריכים שצוינו?
מה מורכב כל כך במולקולה CN?
העובדה שמולקולות אורגניות מורכבות למדי
מגיעות אלינו מהחלל החיצון, תומכת בהשערה
שמקור החיים נמצא אי שם בחלל.