איברים שנתרמו יכולים להישמר בקירור-יתר במשך ימים, במקום במשך שעות
כ-6,400 השתלות כבד נעשו בארצות הברית ב-2013, אבל הביקוש גבוה בהרבה על ההיצע: יותר מ-15,000 חולים מחכים ברשימת ההמתנה. לבד מאי הזמינות, בהשתלות כבד יש חלון הזדמנויות צר מאוד בין התרומה להשתלה. האיברים נשארים טריים רק במשך 12 שעות שבהן הם נשמרים בתמיסת שימור קרה על קרח. הקפאה אינה אפשרית מפני שהיא יוצרת גבישי קרח שפוצעים את תאי האיבר בזמן ההפשרה.
איברים להשתלה נשמרים היום במצב פעיל במשך שעות אחדות בלבד. חוקרים בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד זונחים את שיטת האכסון הרגילה לטובת שיטה שיכולה להאריך את משך השימור של כבדים ואיברים אחרים. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine, הם מדווחים על כבדי חולדה שנשמרו במשך שלושה ימים מלאים במצב מתאים להשתלה.
כדי לשַמר את האיברים לתקופה ארוכה כזאת, הצוות השתמש במכונה שיצרה אזור של חיץ כימי מסביב לתאי האיבר. החיץ הגן על קרומי התאים מפני סכיני הקרח. לאחר מכן, קירר הצוות את הכבדים באִטיות עד למינוס 6 מעלות צלסיוס בלי בעצם להקפיא אותם, תהליך הקרוי קירור-יתר supercooling)).
בניסוי, השתילו את הכבדים שקוררו-ביתר למשך שלושה ימים בשש חולדות וכולן שרדו לאחר הניתוח במשך שלושה חודשים עד תום הניסוי. לעומתן, כצפוי, חולדות שקיבלו כבדים שנשמרו שלושה ימים על קרח מתו כולן. שיטת קירור-היתר אינה יכולה לפעול במשך זמן בלתי מוגבל: רק כ-60% מן החולדות שקיבלו כבד שנשמר ארבעה ימים הצליחו לשרוד עד גמר הניסוי. עכשיו הצוות מתכנן לנסות את השיטה בחזירים ובבני אדם.
ההצלחה בגישה זו, אומרים המחברים, יכולה להגדיל את זמינות השתלים לחולים. מפת חלוקת הכבדים בארה"ב רחוקה מלהיות שוויונית. לדוגמה, לחולים שגרים בקרבת מקומות מסוכנים, כגון כבישים מהירים המוּעדים לתאונות דרכים, יש סיכויים גבוהים יותר לקבל כבד תקין.
לדברי קוֹרקוּט אוּיגן, פרופסור לכירורגיה בבית ספר לרפואה בהרווארד שהשתתף בניסוי, בעתיד יוכל קירור-היתר לתמוך גם במחקר של "איברים על שבבים". מדובר באוסָפים של תאי אדם שגודלו במעבדה ונועדו לחקות את האיבר בגוף. החוקרים תולים בשיטה הזאת ציפיות גבוהות ומקווים ללמוד בעזרתה כיצד האיברים פועלים וכיצד הם מגיבים לתרופות שונות. קירור-יתר יעשה את ההובלה שלהם ממעבדות הייצור לחוקרים מעשי יותר. אבל נכון לעכשיו, החוקים מתמקדים בהרחבת זמינות האיברים להשתלה בחולים. רשימת ההמתנה לכלל האיברים בארה"ב זינקה ליותר מ-122,000 מטופלים.
2 Responses
חיים
כל הדברים שאתה מתאר הם נושאים למחקרים רבים שמתקיימים כל הזמן.
לפני מספר שנים נערך ניסוי מעניין במיוחד. לקחו תא אדם ובאמצעות מניפולציות הנדסיות( לא זכור לי איזה) גידלו אוזן אדם על גוף של עכבר.. התוצאה כפי שנראתה בתצלום היתה מוזרה ביותר. אולי כאן נמצא הפתרון העתידי. צימוח איברים מתאים של החולה. דחייה של איברים לא תהיה. כדאי גם לבדוק את תהליך הרגנרציה של לטאות( השם לא זכור לי ). לאחר קטיעת הזנב שלהן , הלטאות מצמיחות זנב חדש. עד כמה שידוע לי כבד אדם הוא גם בעל יכולת צמיחה מחדש. במבט קצת עתידני מן הראוי לבדוק תופעות אלה. הרבה בעיות תיפתרנה. לשם המחשה בעקבות תאונה או מלחמה, אדם שאיבד יד או רגל נכנס לשיקום רפואי בו הגדם צומח מחדש.