סיקור מקיף

הסינים יפתחו משגר חזק: Long March 9. שיגורים ראשונים ב-2030

Long March 9 תהיה מסוגלת להרים מטעד של 140 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, או חללית של 50 טון למסלול העברה לירח. הרקטה העצומה תהיה גם מסוגלת להעביר מטעד של 44 טון למסלול העברה למאדים

זהואי, סין, 6 בנובמבר 2018: דגמים של משגרים עתידיים בסדרת לונג מארץ' בתערוכה הסינית ה-12 לתעופה וחלל. צילום: Shutterstock.com
זהואי, סין, 6 בנובמבר 2018: דגמים של משגרים עתידיים בסדרת לונג מארץ’ בתערוכה הסינית ה-12 לתעופה וחלל. צילום: Shutterstock.com

מדענים סיניים מתכנים את הרקטה שצפויה להיות החזקה ביותר בעולם, לדברי חוקר בכיר.

לי הונג, סגן המנהל הכללי של China Aerospace Science and Technology Corp, אמר שרקטת העל להרמת משקל כבד Long March 9 תהיה מסוגלת להרים מטעד של 140 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, או חללית של 50 טון למסלול העברה לירח. הרקטה העצומה תהיה גם מסוגלת להעביר מטעד של 44 טון למסלול העברה למאדים, הוסיף. הוא אמר את במושב השני של הכנס המייעץ הפוליטי ה-13 של הוועד הלאומי של העם הסיני בבייג’ינג. החוקר הוא חבר בגוף המייעץ הפוליטי הלאומי.

כושר הנשיאה של Long March 9 הוא פי חמישה מזה של Long March 5 – כיום רקטת הנשיאה הכי חזקה של סין. ל-Long March 5 שגובהה 20 קומות יש משקל ניתוק מהקרקע של 869 טון ויכולת נשיאה מירבית של 25 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ.
לי גם ציין שהאורך של Long March 9 יהיה קרוב למאה מטר והקוטר 9.5 מטר, והיא תונע במנוע קרוסין/ חמצן נוזלי מדור חדש עם כוח דחף של 500 טון. אם המחקר והפיתוח יתקדמו היטב, Long March 9 תבצע את הטיסה הראשונה שלה בסביבות 2030, ואז היא תאפשר לסין להנחית אסטרונאוטים על הירח ולקחת בני אדם וגשושיות מעבר לירח ולתוך החלל העמוק, אמר לי.

השוואה בין המשגרים החזקים בעולם. מתוך ויקיפדיה
השוואה בין המשגרים החזקים בעולם. מתוך ויקיפדיה

כיום, הרקטה הכי חזקה בעולם היא Falcon Heavy של ארצות הברית, שתוכננה ויוצרה על ידי SpaceX. היא יכולה להוביל מטעד של יותר מ-63 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לדברי SpaceX. היסטורית, הרקטה החזקה ביותר שנבנתה אי פעם הייתה Saturn V של ארה”ב, שעזרה לארה”ב לשלוח אסטרונאוטים לירח. הייתה לה יכולת להביא מטעד של כ-130 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ.

המתכננים באקדמיה הסינית לטכנולוגיות של רכבי שיגור בבייג’ינג אחראים על התכנון הכולל של Long March. האקדמיה לטכנולוגיות הנעה אווירונאוטיות בשיאן, מחוז שאאנשי, מפתחת את המנועים שלה.
המהנדסים בשתי האקדמיות מתמקדים ב-12 טכנולוגיות מפתח שישמשו ברקטות החדשות מאז 2016, כשתוכנית המחקר הראשונה של המכונה הכבירה אושרה על ידי הממשלה.

עד כה, התוכנית הכוללת של הרקטה עברה הערכות טכניות פנימיות על ידי מומחים של China Aerospace Science and Technology Corp ומחכה לאישור הממשלה, אמר שנג ז’י, ראש התוכנית לחקר החלל של החברה.

הוא אמר שמהנדסים מבצעים בדיקות בחלקים חשובים שיורכבו ברקטה. החברה מעריכה שיהיה צורך בערך בעשר רקטות Long March 9 בכל שנה מ-2030 עד 2035 בסין כדי לעמוד בביקוש החזק של המדינה לרקטות להרמת משקל כבד באותה עת, אמר שנג.
בנוסף, הוא אמר שהחברה מפתחת גם דגמים להרמת משקל בינוני כגון Long March 6A ו-Long March 8.

4 תגובות

  1. לקונאן. היו ידיעות שהסינים מתכננים שדות סולריים בחלל, שיקלטו אנרגיה מהשמש וישדרו אותה לכדור הארץ, אבל יתכן שיש להם גם תוכניות להשתלט על הירח ו/או מאדים… בכל מקרה, לדעת רבים העתיד נמצא בחלל ולכן כדאי להתכונן. ד.א. טכנולוגיות חייבים לעדכן ולחדש, אחרת נסוגים. נראה לי שהסינים רציניים הרבה יותר מהאמריקנים בחישוב עלות/תועלת של השיגורים (אך מתברר שלא פחות שאפתנים) וכתוצאה מכך יתכן שגם המניע להמשיך ולהשקיע – ובצורה ממוקדת יותר – אצלם חזק יותר מהאמריקנים שמתפזרים עם טכנולוגיות שונות על פני מערכת השמש והתקדמותם של הסינים בטכנולוגיות בנושאים מסויימים (שאינם קשורים בהכרח לחקר טריטון ופלוטו) תקדים בסופו של דבר את האמריקנים.

  2. והנה תהייה נוספת: כיצד יכול להיות שטילים מאותו הסוג יוכלו לבצע משימות שונות בתכלית?!? אני מתכוון לכך שה-Long March 9 מיועד גם להביא אסטרונאוטים וציוד למסלול סביב כדור הארץ, גם להביא אסטרונאוטים לירח וגם לצאת מכדור הארץ ולהגיע למאדים; הרי יש לו שלושה שלבים (כפי שהיו לסטורן-5) – אך כל אחד מהם הוא בעל דחף ידוע ותכונות קבועות מראש – אז כיצד סוג אחד של טיל יוכל לבצע שלוש משימות השונות זו מזו בצורה כ”כ משמעותית???

  3. שתי תהיות:
    1. הסיניים הודיעו על שיגור של 10 רקטות, שכל אחת יכולה להביא כ-140 טונות למסלול סביב כדור הארץ; השאלה היא מה הם בדיוק מתכננים לעשות שם? שיגור משקל כזה הוא הרבה מעבר לבניית תחנת חלל.
    זיכרו את דבריי: יהיו – לפחות עד סיום השיגורים הסיניים ופרסום (אולי חלקי בלבד) של תמונות מלווייני ריגול אמריקאיים – אינספור תיאוריות קונספירציה, כדוגמת הצבת “חימוש קינטי” או בדיקות בחלל של שימוש באנטי-חומר למטרות הנעה או תקיפה.
    2. בין נחיתת אפולו-11 על הירח בשנת 1969 ועד הנחיתה המאויישת הסינית המתוכננת על הירח לשנת 2030 יש הפרש של כ-60 שנים; לדעתי, זו ההוכחה הניצחת שמראה באופן מצויין את הפער האדיר בין הטכנולוגיות האמריקאית והסינית.

  4. אני אוהב את השאפתנות של סין. טילים כאלה שווים את הפיתוח רק אם יטיסו אותם בתדירות כזאת #CancelSLS
    האם ידוע עם סין עובדת על חללית מאויישת לחלל עמוק? אם כן, האם הם ישגרו אותה על CZ9 או יבחרו בגישת קונסטליישן של שיגור נפרד למסלול נמוך וחבירה לשלב מעבר?
    אישית, אני מאוד מתעניין בCZ8 ובכל משגר אחר לשימוש חוזר.
    וגם, אני ממש אוהב את ההעדפה של סין לשימוש ב strap-on boosters המשתמשים בדלק נוזלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.