איתור פעילות תת קרקעית על ידי השועל האדום

החוקרים משערים שהשועל משתמש לא רק בחוש השמיעה, אלא גם בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי לאתר את הטרף

שועל אדום חופר בשלג. צילום: shutterstock
שועל אדום חופר בשלג. צילום: shutterstock

מאת: דפנה חיים-לנגפורד

בימים אלה, נסובות שיחות חולין רבות סביב השאלה כיצד ניתן לאתר את אותן מנהרות התקפיות ואחרות המאיימות על שגרת חיינו ועל שלומם של אזרחים וחיילים בישובי הדרום ובכלל. בגיליון זה בחרנו לתאר את אחד המנגנונים המרתקים המאפשרים צייד של טרף בלתי נראה.

כיפת ברזל הישראלית הוכיחה, בסבב האלימות הנוכחי, את יעילותה הרבה בהגנה על האוכלוסיה האזרחית מפני טילים. האתגר הבא העומד בפני כוחות הביטחון הוא לפתח טכנולוגית "כיפת ברזל" כנגד המנהרות ההתקפיות המאיימות על הישובים הסמוכים לגבולות.

איכות מנהרות הטרור ומספרן מהווים אתגר משמעותי לכוחות הביטחון, ואנו בטוחים שמיטב המוחות כבר עובדים ומפתחים מערכות מתקדמות לאיתור מנהרות תת קרקעיות. כמו בכל אתגר, גם נושא זה, של איתור תת קרקעי, פותח במהלך מאות מליוני שנות אבולוציה ודוגמא לאחד המנגנונים נביא כאן.

שועל אדום הוא השועל הגדול והנפוץ ביותר בחצי הכדור הצפוני והוא נחשב לטורף הנפוץ ביותר בעולם. השועל האדום ניזון ממכרסמים קטנים, בניגוד ליונקים אחרים, הוא מזהה היטב קול בתדר נמוך. במהלך התפתחותו האבולוציונית, התפתחה אצל השועל האדום מערכת חושים המאפשרת צייד גם בתנאי מזג אויר קיצוניים ביותר. מערכת החושים של השועל האדום מתבססת בעיקר על חוש השמיעה. יכולת השמיעה של השועל מאפשרת לו לשמוע כשציפור עוברת לענף אחר במרחק 600 צעדים, תעופת עורב במרחק כחצי קילומטר ותנועת עכבר במרחק של כ – 100 מטר. השועל מסוגל לאתר קולות בטווח של 3,000-700 Hz. המענין ביותר הוא יכולת האיכון של השועל האדום, המאפשרת לו לצוד מכרסמים קטנים בעומק של מטר ויותר מתחת לפני השלג גם בלי לראות אותם.

מדענים טוענים שיכולת הציד המופלאה של השועל לא מבוססת על חוש השמיעה בלבד. ממאות תצפיות נמצא כי סיכויי ההצלחה של שועל כשהוא פונה לכיוון צפון מזרח, גבוהים משמעותית מאשר בכל כיוון אחר, בעיקר כשטרפו מצוי מתחת לפני השלג. החוקרים משערים שהשועל משתמש לא רק בחוש השמיעה, אלא גם בשדה המגנטי של כדור הארץ כדי לאתר את הטרף. כששועל עוקב אחר קול הטרף הלא נראה, הוא מחפש את הנקודה שבה הזוית ממנה מגיע הקול מתאימה לשיפוע של השדה המגנטי של כדור הארץ. כשהשועל מוצא את הנקודה הזאת, הוא יודע את המרחק המדויק מהטרף ויכול לחשב את אורך הקפיצה הנדרש באופן מדויק. אם החוקרים צודקים, השועל האדום הוא החיה הראשונה הידועה לנו אשר משתמשת ב"חוש המגנטי" בשביל לצוד ובשביל להעריך מרחק. בעלי חיים רבים כדוגמת נמלים, ציפורים, נחשים ופרות חשים את השדה המגנטי ומשתמשים ביכולת חישה זו לניווט ולמיקום.

האם אנחנו יכולים להשתמש ב"חוש המגנטי" בשילוב עם אקולוקציה לזהות התרחשות תת קרקעית כדוגמת חפירת מנהרה?

סרטון מופלא המדגים כיצד שועל אדום צד מכרסמים בעומק השלג

חוקרי הטכניון פיתחו דרך לאיתור מנהרות באמצעות סיבים אופטיים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. חבר'ה, מי מתנדב להסביר איך בדיוק מצליב השועל את המידע של קול הכרסום,
    עם המידע של השפעת השדה המגנטי,
    וכך יודע את המיקום?

    בבקשה, תהיו נחמדים…

  2. לחפור תעלה עמוקה של עשרות מטרים לאורך הגדר ולמלא במי הים התיכון על ידי כך יוצפו המנהרות הקיימות. כל פתח מנהרה שיתגלה בחפירה יסתם ותחובר אליו משבה ענקית שתזרים מים בכמות גדולה עד שיעלו בתוך עזה ויתגלו שם לצורך טיפול.

  3. המנהרות נחפרות באמצעות כילים מכניים קלים שצורכים חשמל כגון קונגו
    ניתן לגלות את הכבלים על ידי ELF
    כבל ארוך יגיב להשראה מכבל חיצוני גם דרך האדמה אם התדר נמוך

  4. הרשימה מענינת אבל שוב , הכותב שוגה בשם , בסיווג ובמיון ,
    שכן ״שועל אדום״ הוא שמו העממי של ( Vulpes vulpes ) השועל המצוי ,
    מצוי מאחר והוא נפוץ ומוכר מחלקים נרחבים בכדור הצפוני ,
    יש אזורים באירופה בהם הוא מקבל פרווה בצבע אדמדם ומכאן שמו העממי ,
    בארץ הוא נפוץ בצפון ובסביבת ישובים וצבעו חום-אפרפר (לא אדום),
    ראוי שמי שמפרסם תחת השם (היומרני)
    ״חדשנות מהטבע ארגון הביומימיקרי הישראלי״
    ידע לדייק גם בשמות הנשואים.

  5. מישהו יכול להסביר את המשפט:
    כששועל עוקב אחר קול הטרף הלא נראה, הוא מחפש את הנקודה שבה הזוית ממנה מגיע הקול מתאימה לשיפוע של השדה המגנטי של כדור הארץ.
    תודה רבה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן