כנראה שהסיכויים לכך שברק יפגע באותו המקום פעמיים קלושים אך מחקר חדש מספק היבט אחר של החידה. האם ברקים רחוקים יכולים לדבר זה עם זה?
אבי בליזובסקי
ברקים המתרחשים בו זמנית, בצילום מתוך מעבורת החלל קולומביה בהקפתה ה-87. התמונה באדיבות ד”ר יואב יאיר
כנראה שהסיכויים לכך שברק יפגע באותו המקום פעמיים קלושים אך מחקר חדש מספק היבט אחר של החידה. האם ברקים רחוקים יכולים לדבר זה עם זה? עדויות לכך נאספו מתוך נתונים שצולמו ממעבורת החלל קולומביה במסע האחרון מראים כי יתכן שלא מדובר בתופעה אקראית וכי הבזקי ברקים נראים מתואמים, גם אם הם מרוחקים זה מזה.
ד”ר יאיר אמר בשיחה מיוחדת לאתר הידען במהלך הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה שנערך ביום שישי (30/12) בר”ג, כי התנהגות מתואמת של ברקים נצפתה בעבר, אך רק במרחקים קצרים.ואולם במהלך שלושים השנים האחרונות, צפו אסטרונאוטים מהחלל בהתנהגות של ברקים שנראים מתואמים ביניהם במרחק מאות קילומטרים, תופעה שהאסטרונאוט אדוארד גיבסון (בצוות הרביעי של מעבדת החלל סקיילב , 1973) כינה “ברקים אוהדים”.”sympathetic lightning bolts.). “ברקים אירעו בו זמנית או כמעט בו זמנית על פני שטחים גדולים ומרחקים גדולים. עשרות הבהקי ברקים התרחשו כמעט ביחד לאחר תקופה של שקט, ואז הפעילות נרגעה לכמה שניות רק כדי להתחדש שוב בכל המקומות. האסטרונאוט ריצ'ארד טרולי (טיסת המעבורת השניה והשמינית, ב-1981 דיווח על שני איזורים נפרדים באגן האמוזונס שבהם הברקים “דיברו זה עם זה”. גם האסטרונאוט ריק האסבנד, שטס ב-1996 בטיסה STS-75 והיה המפקד של קולומביה בטיסה STS-107 שהסתיימה באסון: “ראיתי ברקים מרקדים בכל מקום. זה היה יפה.” (דברים שאמר האסבנד מהקולומביה ליואב יאיר בתדרוך לפני טיסת הקולומביה).
מדור החדשות של כתב העת סיינס מציין מפי המדען הפלנטארי, ד”ר יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה בישראל כי הוא מקווה לאשר אמרות אלה. כדי לחפש תבניות ברצף פגיעות הברקים, השתמשו יאיר ועמיתיו (ובראשם הסטודנט רועי יניב מהאוניברסיטה הפתוחה, א.ב) בתחום מתמטי הנקרא תורת הרשתות – גישה שבה משתמשים לעיתים קרובות כדי לנתח קשרים בין אנשים – למשל שחקנים שהשתתפו באותו סרט. ברקים יכולים להיכלל בקבוצות של אלו המתרחשים בקרבת זמן ביניהם.
כאשר ניתחו המדענים מישראל את קטעי הוידאו שצולמו מהמעבורת קולומביה לפני שהתפרקה בדרכה חזרה לכדור הארץ, הם מצאו כי הברקים לא היכו באופן אקראי במהלך סופות ברקים גדולות. במקום זאת, הם מצאו כמה מרכזי ברקים – נקודות חמות הדומות לכך ששחקנים פופולריים משתתפים יחדיו בכמה סרטים. ההבהקים מאותן נקודות חמות זכו לברק עוקב מברקים בנקודות חמות אחרות. תורת הרשתות מנבא כי יתכן שיש קשר בין מכות ברק מרוחקות.
אף כי המחקר לא מוכיח כי מכת ברק אחד יכול לעורר מכת ברק אחרת במרחק מאות קילומטרים, היא מציעה אפשרות שישנו קשר חבוי.” אומר יאיר, שדיווח על הממצאים בתחילת דצמבר בכנס של האיגוד הגיאופיסי האמריקני. יתכן ששפת הברקים מורכבת מ”שריקות”, אמר, כלומר שמכות הברק גורמות לאלקטרונים באטמוספירה העליונה לרדת למטה בנקודה מרוחקת.
פיסיקאי הברקים ויליאם בואק (Boeck) מאוניברסיטת ניאגרה במדינת ניו יורק אומר כי תאום ארוך טווח יתכן אך הוא מעדיף מנגנון אחר- גלים אלקטרומגנטיים שמשחררים הברקים עשוים להנפץ אל הקרקע ולעורר ברקים במקום אחר.
בשיחה לאתר הידען אומר ד”ר יאיר: “מדובר במעבר שני על התצלומים שצולמו על ידי המכשירים של ניסוי מיידקס במעבורת החלל קולומביה. במעבר הראשון חיפשנו את התופעות באטמוספרה העליונה (שדונים, אלפים וכיו”ב). הפעם הסתכלנו על הברקים עצמם, לא על השדונים ומצאנו שסופות מסוימות זה נראה כאילו ברקים מדברים אחד עם השני – במרחק של 500, 800 ואפילו אלף קילומטרים, ברקים קורים בו זמנית או בהפרשים של מילישניות זה מזה במין מחזוריות שמרמזת על איזושהי סינכרוניות. בדקנו אם זו תופעה אקראית או שמדובר בתופעה שהיא לפחות חצי מחזורית לפחות. בחנו את הופעה בכלים כלים מתמטיים של תורת הרשתות. הנחנו שברקים במערך של עננים מתנהגים כמו רשת. תורת הרשתות יש לה כל מיני סיווגים של רשתות. יש רשתות אקראיות, יש רשתות שיש בהם חוקים ברורים מי מגיב למי ויש את כל הטווח שביניהם. ערכנו מבחנים מתמטיים וגילינו שהתופעה אינה אקראית. יש לה חוקיות שאנחנו עדיין לא יודעים להסביר את המנגנון הפיסיקלי שלה, ויש לנו כמה השערות. האסטרונאוטים ראו את זה בעיניים כבר מההקפות הראשונות אבל איש לא ייחס לזה משמעות, אבל אנחנו הראנו שזו תופעה בעלת משמעות ומחפשים את ההסבר הפיסיקלי איך ברק במקום אחד יכול לגרום לברק אחר במרחק 500 עד אלף קילומטרים.”
כיצד זה בוצע?
ד”ר יאיר: סטודנט בשם רועי יניב מהאוניברסיטה הפתוחה עבר פריים פריים על הסרטים של ניסוי מיידקס. ניתחנו שבע סופות ואחר כך הרצנו את הנתונים דרך מודלים של תורת הרשתות, ד”ר ראובן אביב וד”ר גלעד רביד שבנו את מודל הרשת הראו שסופות ברקים מרוחקות זו מזו מתנהגות כמו רשת לא אקראית אלא רשת עם חוקיות מסוימת שמרמזת על קשר ואנחנו הצענו שני מנגנונים. בעקבות הצגת המחקר בכנס של האיגוד הגיאופיסי, נאס”א מעבירה אלי את כל הסרטים שהם צילמו מאז שנות השמונים לאנליזה מחודשת, בחינם. גם קודם לכן, בעקבות תוצאות ניסוי מיידקס עצמו יצא לנו שם טוב של מומחים אטמוספיריים. לפני כשנה נתן לנו חוקר מברקלי צילומים מטיסות קודמות של מצלמה המורכבת על החלק האחורי של המעבורת כדי למצוא שדונים באופק כדור הארץ. לצערנו גילינו שהמצלמה סבלה מבעיות אופטיות ולכן אי אפשר היה לאתר בה את התופעה. בעקבות ניסוי מיידקס, לפחות בנאסא מתייחסים אלינו – הערכה למקצועיות שלנו בניתוח נתוני חלל.
בהרצאתו בפני האגודה לאסטרונומיה סיפר ד”ר יאיר על שורה של לוויינים שממשיכים לאסוף נתונים על תופעת השדונים שמאז נחקרה במסגרת ניסוי מיידקס הישראלי, על סיפון הקולומביה, הפכו ליעד למחקר. לוויין טאיוואני אחד כבר משדר נתונים מזה חודשים אחדים ולוויינים נוספים יצטרפו בעתיד הקרוב.
