אסטרואיד גדול פגע אך החיידקים שמתחת לפני הקרקע לא נפגעו

פגיעת עצם חללי גרמה לשקע שבו זורמים היום נהרות, במקום הידוע כמפרץ צ'יסיפיק במזרח ארה"ב. מסתבר שהיא המיסה הכל, אך לא פגעה בחיידקים שהיו בתוך הסלעים ממש מתחת למכתש

איזור פגיעה והמכתש השקוע מתחת לסחופת
איזור פגיעה והמכתש השקוע מתחת לסחופת

כשלושים מיליון שנה לאחר הכחדת 90% מהמינים הנפוצים ביותר על כדור הארץ, לרבות הדינוזאורים והזוחלים הימיים, הם עמדו בפני הכחדה נוספת בשל פגיעת אסטרואיד ליד מפרץ צ'יסיפיק. מכתש הפגיעה נבחן בימים אלה לראשונה, והם מראים כי החיים היו גמישים מספיק כדי להתגבר על האסון.

מכתש הפגיעה קבור כיום מתחת ל-120-350 מטרים של חול, סחופת וטיט. שטחו כפול משטחו של האי מנהטן. העמק הגדול שנוצר סייע ליצור את מה שאנו מכנים כיום מפרץ צ'יסיפיק, המשתרע במדינות מרילנד ווורגי'ניה, לא הרחק מהבירה וושינגטון. השירות הגיאולוגי האמריקני (USGS) מוסר כי לפני כעשרת אלפים שנה החלו שכבות הקרח להימס ועמק הנהר שהיה יבש קודם התמלאה במים. הנהרות של איזור צ'יסיפיק זרמו ישירות מעל המכתש הקבור.

האסטרואיד או השביט שקוטרו נאמד ב-2-3 קילומטרים נע במהירות של עשרות קילומטרים בדקה, אומר גרג גוהן, מנהל פרויקט מכתש הפגיעה במפרץ צ'יסיפיק בשירות הגיאולוגי האמריקני. הוא יצר מכתש ברוחב של כ-85 קילומטרים וסדק סלעי יסוד לעומק של כ-2 קילומטרים. כיום סלעים אלה משפיעים על זרימת מי התהום בדרום מזרח מדינת וירג'יניה.

גוהן ועמיתיו ניתחו דוגמאות משני חורים שנקדחו בקרקע לתוך המכתש, סמוך למרכזו. "אני סבור כי רצינו לחפור לתוך החלק המרכזי של המכתש ולקבל גלעין ארוך ככל האפשר כדי להבין את התהליכים שגרמו לשכבות להימצא בסדר שבה מצאנו אותם. בתוך שניות מרגע פגיעת העצם, הסלעים הועפו לאוויר. כוח הפגיעה גילף חלל גדול וגרם למידות החום לעלות, כשהוא הופך סלעים פריכים לעיסה דמוית סוכריות טופי. לאחר מכן החומר שהיה על שפת המכתש נפל פנימה לתוך המכתש דמוי הקערה כמו במפולת שלגים.

המדענים גילו כי חיידקים מסוג הנפוץ היום נמצאו גם בעומק רב מתחת למכתש, בשכבות ותיקות, והמסקנה היא שהם הצליחו לשרוד את האירוע, ולאחר שהאדמה התקררה הם שבו ומילאו כל רגב עפר אפשרי. הבנת ההשפעה הביולוגית של פגיעת אסטרואיד שופכת אור על הפוטנציאל של חיים מתחת לפני הקרקע במהלך התקופה הארכאית, שהשתרעה מלפני 3.8 מיליארד שנים עד לפני 2.5 מיליארד שנים כאשר פגיעות מהשמים היו נפוצות יותר מאשר כיום. התוצאות גם משליכות על תחזית לאיתור חיים בביוספירה העמוקה של מאדים. המוסכמה כיום היא שאם קיימים חיים מיקרוסקופיים במאדים הם נמצאים מתחת לפני השטח.

הפרויקט, שפורט בגליון 27 ביוני של כתב העת סיינס מומן בידי השירות הגיאולוגי האמריקני, נאס"א, הקרן הלאומית למדע, הקרן האוסטרית למדע וחברת DOSECC.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. מסכים עם הניתוח של עמי בכר 1 ביולי 2008 בשעה 12:41.
    קרוב לוודאי שמהירות האסטרואיד הייתה כמה עשרות ק"מ לשניה (זו מהירות האסטרואידים הפוגעים בכדור הארץ)
    לגבי המשפט "….הם עמדו בפני הכחדה נוספת בשל פגיעת אסטרואיד ליד מפרץ צ'יסיפיק", גם הוא ניכתב ללא שום בסיס הגיוני. הסיבה- האסטרואיד שהשמיד את הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה היה פי חמש גדול בקוטרו כלומר , היה פי למעלה ממאה גדול במסתו.

    בקיצור- המאמר מלא ספקולציות שלא מקובלות על קורא ידען ממוצע .

    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  2. חנן ואבי ביליזובסקי,
    אני מציע לכם לקרוא בעיון את מה שאבי ביליזובסקי כתב במשפט הראשון של הכתבה:
    "כשלושים מיליון שנה לאחר הכחדת 90% מהמינים הנפוצים ביותר על כדור הארץ, לרבות הדינוזאורים והזוחלים הימיים, הם עמדו בפני הכחדה נוספת בשל פגיעת אסטרואיד ליד מפרץ צ'יסיפיק."

    אם כן, הכחדת 90% מהמינים שכללה את הדינוזאורים והזוחלים הימיים הייתה בערך לפני 65 מליון שנה. 30 מליון שנה מאוחר יותר היה בערך לפני 30 מליון שנה (קח או תן כמה מליוני שנים, כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה). הכל בעברית. ההתנגשות הזו הייתה לפני, בערך 30 מליון שנים, כשלושים מליון שנים לאחר הכחדת הדינוזאורים.

    אני מסכים עם חנן שאומר שהוא לא חושב שהניסוי יכול לקשר בין חיידקים כיום לאירוע שהתרחש לפני מליוני שנים. זה בהחלט נראה מוזר ובלתי אמין בעליל, מסיבות שציינתי בהודעה קודמת.

    אבי,
    הן ההגדרות של מיני חיידקים והן הקיום שלהם (אפילו בזמנינו אנו, קל וחומר בזמני עבר) הם מאוד בעייתיים עד בלתי אפשריים כלל. ברוב המקרים לא ניתן לזהות חיידקים אפילו אם הם חיים ונמצאים על כף היד. בלתי אפשרי בעליל לזהות חיידקים שעברו תהליכי ריקבון והשאירו סימני מאובן בלבד. מאובנים מראים צורה. מצאו עיגולון קטן או פילמנט ואמרו שזה חיידק. הוא אולי דומה למשהו היום, אבל לחיידקים יש כמה צורות בסיס והם כולם דומים צורנית. אני דוחה את האמירה שלך שטוענת שמצאו מינים שהיו לפני ואחרי. זה לא ניתן ובלתי אפשרי.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  3. חנן, לא מדובר בהכחדת הדינוזאורים לפני 65 שנה, שם זה היה כמה אלפי קילומטרים דרומית לשם – ביוקטאן, מדובר על הכחדה זוטה מקומית

    לעמי, מצאו חיידקים מאותם מינים, ושאותם מינים היו נפוצים לפני האירוע ולאחריו.

  4. 1. נדמה לי שהכחדת הדינוזאורים היתה לפני יותר מ- 60 מליון שנים ולא 30 מליון.

    2. האם האסטרואיד נע במהירות של עשרות קילומטרים בדקה, הרי שזו מהירות איטית מאד. האם יתכן שנפלה טעות?

    איני חושב שהניסוי יכול לקשר בין חיידקים כיום לאירוע שהתרחש לפני מליוני שנים, אבל חיידקים כחיידקים, מראים לנו עד כמה יצורים חיים מסוגלים לפתח עמידות. נבגי חיידקים יכולים לעמוד בתנאים קיצוניים לא פחות ומן הסתם עשויים לשרוד בריק ובקרינה שבחלל.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  5. אני לא מקבל את ההסבר או יותר נכון את ההיפותיזה שהחיידקים שרדו את הפגיעה הישירה. ז"א יכול להיות שאכן זה מה שקרה, אבל לא ניתן לקבוע את זה ע"פ מציאת חיידקים במקום ההוא.
    ראשית, בפגיעה ישירה כזו הטמפ' כנראה כל כך גבוהות שהן ממיסות כל חומר אורגני. כך שמי שהיה באזור החום ודאי התאדה באותו רגע. יש שכבת גבול, במקום עמוק מספיק, שבה הטמפ' היו קרות מספיק בשביל לאפשר המצאות חיים והחל משם מיקרואורגניזמים מסויימים שיכלו להתמודד עם הלחץ והחום שרדו. שנית, יחד עם זאת, שלושים מליון שנה אחר כך (בערך היום, קח או תן כמה מליוני שנים) זה זמן רב מאוד בעבור חיידקים לאכלס מחדש שטח נטוש לחלוטין. קצב גידול והגירה של חיידקים ממקום למקום הוא גדול מאוד וגם אם שום חיידק לא היה שורד במגע הראשוני של האסטרואיד, הרי שכל כך הרבה זמן אחרי כן, צפוי כי יימצאו חיידקים כבראשונה.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  6. כשלושים מיליון שנה לאחר הכחדת 90% מהמינים הנפוצים ביותר על כדור הארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן