כך אמר לן יודס, ראש לשכת המסחר ישראל-ליטא באירוע שערכה שגרירות ישראל לרגל פתיחת כנס Life Sciences Baltics * שר הכלכלה של ליטא מסר עם פתיחת הכנס כי 8,000 סטודנטים למדעי החיים בכל רגע נתון בליטא, 1,000 * פרופ’ ולאדאס בומליס, שעמד בראש שלוחת טבע בליטא במשך עשור, מזמין כיום ישראלים לקבל שירותי בדיקות וייצור בחברת ביוטק-פארמה שהוא עומד בראשה.
מרכז ייחודי (HUB) לתחום מדעי החיים המשותף לישראל ולליטא החל לפעול במסגרת לשכת המסחר ישראל-ליטא. כך מסר ראש לשכת המסחר ישראל-ליטא לן יודס. ההאב יעניק שירותי קישור והתאמה בין חברות ביוטכנולוגיה ומדעי החיים משתי המדינות, וכן יסייע להם להכיר את החוקים ואת סביבת המשקיעים במדינה השניה.
הדברים נאמרו באירוע שערכה שגרירת ישראל למדינות הבלטיות חגית בן יעקב, לחברי המשלחת הישראלית הגדולה (כ-150 איש שהגיעו בטיסה מיוחדת מהארץ) לכנס Life Sciences Baltics השני. הכנס הראשון התקיים לפני שנתיים ומאז הספיקה ליטא גם להיות הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. את התוכנית המדעית של הכנס מארגנות החברות ביופורום וקלידוסקופ הישראליות.
זאב זליג, מיוזמי הכנס ולשעבר סגן נשיא בכיר בחברת הביוטכנולוגיה הבינלאומית ג’נזיים, אומר: “נפלא לראות איך הכנס הפך להיות אחד מהכנסים החשובים באירופה ומשמש פלטפורמה למדענים, רופאים, אנשי מחקר, חברות תרופות ואנשי עסקים לחפש הזדמנויות עסקיות משותפות. אין ספק ששיתופי הפעולה בין ליטא לישראל יואצו בשנים הקרובות. לפיכך הקמנו מרכז וירטואלי משותף בתחום מדעי החיים שישמש יחידת קישור בין חברות ישראליות לחברות ליטאיות וביניהם לבין מוסדות אירופאים ויהווה מצפן המכוון את החברות להצלחה עסקית.”
המדינות הבלטיות בכלל וליטא בפרט מהוות מוקד איזורי לתחום מדעי החיים. במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת הכנס אמר שר הכלכלה הליטאי אבלדס גוסטאס כי במדינות הבלטיות פעולות 300 חברות ומספר רב של מרכזי מחקר ופיתוח במגזר מדעי החיים, והן מציעות הזדמנות מצוינת לחוקרים, חברות ומשקיעים. מספר גדל והולך של חברות צומחות ממרכזי המחקר באוניברסיטאות. חברות אלה מצליחות בתחומי פעילותן, ולפיכך הן תופסות את תשומת הלב של כמה מהחברותה גדולות בעולם בתחום הביוטכנולוגיה. כתוצאה מכך נרכשו חברות ליטאיות בידי מובילי שוק עולמיים כגון תרמו פישר, מוג וקבוצת סיקור\טבע.
מגזר הביוטכנולוגיה בליטא חווה צמיחה של 22% בשנה, ותחום מחקר וייצור תרופות נמצא בשיא של 20 שנה. יתרה מכך, היצוא של ליטא בתחום הביוטכנולוגיה צמח ב-17% בשנת 2013. כ-90% מהייצור בתחום הביוטכנולוגיה מיוצא ללמעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם.
למעלה מ-15 אלף מדענים ואנשי מו”פ במגוון תחומים של מדעי החיים בנו את הפלטפורמה למספר רב של סיפורי הצלחה. יתרה מכך בליטא יש למעלה מ-8,000 סטודנטים לתארים השונים בתחום מדעי החיים ו-1,200 מסיימים מדי שנה, מאגר כשרונות עצום. השקעה אסטרטגית בתשתיות מודרניות וסביבה מועדפת למחקר ופיתוח, מוסיפות לחיות של התעשיה באיזור.
סיור מפעל – ביוטק פארמה
אחד האנשים הבולטים בתחום מדעי החיים בליטא הוא פרופ’ ולאדאס בומליס ׁׁBumelis שעמד במשך כעשור בראש השלוחה של טבע – טבע-סיקור, המחזיקה מפעל ייצור לתרופות ביוטכנולוגיות בוילנה. הוא משמש כקונסול כבוד של ישראל בליטא, ובתחום המקצועי הוא משמש כיום יו”ר חברת ביוטק פארמה, חברה המספקת שירותים בתחום פיתוח חלבונים ובדיקת השפעתם. הוא קורא לחברות ישראליות המפתחות תרופות להעיזר בשירותי החברה החל מבדיקות ועד לביצוע תהליך הייצור כולו.
“ליטא וכל המדינות הבלטיות הן מקום מצוין לעשות מחקרים משותפים או אפילו להשקיע בייצור תרופות, ובטכנולוגיות שונות במדעי החיים משום שפה יש לנו תשתית מצויינת, אנשים מוכשרים שיודעים לעבוד עם טכנולוגיות במדעי החיים וגם סביבה חיובית להשקעות. יש גם תמיכה של הממשלות בתעשיות ההייטק ובפרט במדעי החיים כך שכל פעם שמקבלים תמיכה ממשלתית לפיתוח טכנולוגיה, ליצור מקומות עבודה חדשים וכמובן, בסופו של דבר לעשות כסף.:
מה אתם מייצרים כאן?
אנחנו עושים הכל מא’ ועד ת’ משיבוט חלבונים ביונקים, חיידקים ושמרים, פיתוח UPSTREAM ו-DOWNSTREAM ליונקים וחיידקים. אנחנו מתמקדים במיוחד במבנה של חלבונים, בדיקת רמת השלמות של החלבונים (Impurity Profile) ועוד. יש לנו מתקן של אלף ליטר לתאי יונקים וו-300 ליטר לחיידקים. אנו עוסקים לא רק חומרים פעילים אלא גם מוצרי תרופות והכל תחת GMC- GOOD MANUFECTURING PRACTICE.”
“אני יכול לעזור לכם לשמור על החזון שלכם. אני יכול לפתח עבורכם טכנולוגיות ולתת לך מוצרים כדי שתעשה ניסויים קליניים, בואו לליטא, אנחנו מוכנים ואנחנו עושים זאת עבור חברות גלובליות מקווה לעזור גם לחברות ישראליות.”
אתה יכול לספר על קשר מיוחד לגופים ישראלים?
פרופ’ בומליס: “אנחנו מפתחים recombinant proteins, ביחד עם עם מכון ויצמן. כיום החומרים הללו משמשים למחקר, אך בעתיד, ייתכן שחלקם יגיעו לשימוש רפואי באמצעות חברות שיצמחו על בסיס התרופות המפותחות במכון.”
