לא ברור אם החיידקים הללו יכולים לשרוד באטמוספירה הקפואה של טיטאן
22.3.2006
מאת: אבי בליזובסקי
סלעים מכדור הארץ שהועפו לחלל בעת פגיעת אסטרואידים על כדור הארץ יכלו להעביר את החיים לירח השבתאי טיטאן. כך אומרים מדענים. חיידקים מכדור הארץ במטאוריטים אלה יכולים היו לזרוע את בחיים העולם המלא בחומרים אורגניים.
המדענים סבורים כי הפגיעה שחיסלה את הדינוזאורים יכולה היתה לזרוק לחלל מספיק חומר שכמה ממנו הגיע הרחק עד לירח השבתאי טיטאן. הפרטים נחשפו בועידה מדעית חשובה ביוסטון.
תיאורית פנספרמיה גורסת כי החיים על כוכבי לכת כמו כדור הארץ ומאדים נזרעו מהחלל, יתכן שהם תפסו טרמפ על מטאורטים ושביטים.
כדי שסלעים ארציים המכילים חיים יברחו מכוח המשיכה של כדור הארץ ומהאטמוספירה שלו ויגיע לחלל, יש צורך בפגיעה חזקה של אסטרואיד שקוטרו בין 10 ל-50 קילומטרים לפחות. רק מעטים מהגופים שפגעו בכדור הארץ עונים לדרישה.
מסע בן מיליון שנה
אחד הגופים הללו הוא האסטרואיד שהיכה לפני 65 מיליון שנה, אשר פער מכתש שקוטרו מוערך ב160-240 ק”מ באיזור שנקרא היום חצי האי יוקטן במקסיקו.
ברט גלאדמן, מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בונקובר ועמיתיו חישבו כי כ-600 מיליון חלקיקים מפגיעה כזו עשויים היו להמלט מכדור הארץ ולהקיף את השמש. כמה מהם עשוים היו לזכות במהירות המלטות כזו שתביא אותם לסביבת צדק ושבתאי בתוך כמיליון שנה.
המדענים השתמשו במודל ממוחשב, ובו הם שרטטו את ההתנהגות של חלקיקים אלה ברגע שהם במסלול. מכאן הם חישבו את המספר הצפוי שיפגע בירחים מסוימים של צדק ושבתאי.
המטרות העיקריות שהם בחרו, טיטאן ואירופה נחשבים מעניינים לאסטרוביולוגים – החוקרים את מקור החיים על כדור הארץ וכן את ההשלכות של יישוב גופים פלנטריים אחרים.
טיטאן עשיר בחומרים אורגניים המספקים מקור אנרגיה פוטנציאלי לצורות חיים פרימיטיביות. אירופה הוא ירח המכיל אוקיאנוס מים נוזליים מתחת למעטה עבה של קרח.
פגיעה מהירה
הצוות של ד”ר גלדמן חישב כי עד 20 סלעים ארציים מפגיעה גדולה כזו יגיעו לטיטאן. הסלעי הללו יכולים לפגוע באטמוספירה העליונה של טיטאן במהירות של 10-15 קילומטרים לשניה. במהירות זו, הירידה למטה לפני השטח יכולה להיות רכה דיה כדי שחיידקים ישרדו את המסע.
אך החדשות היותר חשובות הן עבור אירופה. בשל קרבתו הגדולה יותר לכדור הארץ, כמאה סלעים ארציים עשויים היו לפגוע באירופה ואולם כוח המשיכה של צדק עשוי להאיץ את מהירותם כך שהם עלולים לפגוע במהירות ממוצעת של 25 קילומטרים לשניה, וכמה מהם אף במהירות של 40 קילומטרים לשניה. לדברי ד”ר גלדמן, אחדים מהמדענים צבוות חישבו ומצאו כי הסיכוי של חומצות האמינו להגיע לפני השטח של הירח אינם גבוהים. “יהיה לך מזל גדול במיוחד אם תהיה חיידק שנע ביקום במשך מיליון שנים ואז תמות בפגיעה על פני השטח של אירופה.”העיר ד”ר גלדמן.
מצגת ובה פרטי המחקר פורסמו בהרצאה שנערכה בועידה המדעית לירחים וכוכבי לכת ביוסטון, טקסס.
ידען שבתאי
