הסיבה: הירח מפריע לצפות בהם והוא שוקע כשלוש שעות לפני זריחת השמש. בדקות השיא, שלא ייראו בארץ צפויים 15-20 מטאורים לדקה
בשעת כתיבת שורות אלה, יום חמישי בערב, אנו נמצאים בשיא מטר הליאונידים. כבר אתמול נצפו כמה וכמה ליאונידים.
למערכת הידען מגיעים דיווחים על צפיות עם זאת, אובך במספר מקומות בארץ, והעובדה שהירח בקרבת מילואו גורמת לכך שלא ניתן לצפות אלא בבהירים ביותר. הזמן הטוב ביותר (גם מנסיוני כבוגר מטר המטאורים העצום של 1999) הוא לפנות בוקר. וכאמור, בשל אור הירח, ניתן יהיה לראות רק את כדורי האש הבהירים במיוחד.
הליאונידים הם שרידים של חומר – בעיקר אבק ורסיסי סלעים קטנים שנותרו מזנבו של השביט טמפל טרטל. ההערכה היא שבשעות השיא, צפויים 15-20 מטאורים לדקה אך אם הדבר יקרה, הוא לא יהיה ניתן לצפיה מישראל אלא מצפון אמריקה בשעות לפנות בוקר שם. הירח שוקע כשלוש שעות לפני זריחת השמש ולפיכך המטאורים, גם החוורים יותר, ייראו טוב יותר בשעות אלה.
ולנושא אסטרונומי אחר, גולש של אתר הידען מדווח כי ביום רביעי, בשעה 16:35 לערך נצפתה תחנת החלל הבינלאומית חולפת מעל ישראל מכיוון צפון מערב לעבר האופק הדרום מזרחי. התחנה נראתה נוצצת מקרני השמש שפגעו בקולטי השמש שלה.
2 תגובות
כל המטאורים שצפויים להגיע נקלטים ע”י הטלסקופ וכן ע”י ראדרים אבל המעניין שלאחר כניסתם לאטמוספירה הם נעלמים לנו, כמות המטאורים כל כך גדולה שהיינו צריכים לשמוע על אסונות ואינם
לכן מתבקש להסביר שאלו מטאורים של קרח ואז בכניסתם לאטמוספירה מתאדים ואז יש לנו גשם
האם יש חולקים?
זאת לא הסיבה המדוייקת
יש יותר מטאוריטים בשעות הבוקר.
הכוונה שבכול נקודה בה תהיה על פני כדור הארץ הסיכוי להיתקל
במטאוריט עולה בשעות הבוקר. הסיבה היא שחצי הכדור בו מתרחשת הזריחה הוא הצד המוביל (פונה קדימה) של הכדור בתנועתו בחלל ולכן למעשה החצי כדור שבו מתרחשת הזריחה מתקדם “ראש בראש” אל מול המטאוריטים.
זאת בדיוק הסיבה מדוע כל מטרי המטאוריטים שחוזים בהם לעיתים מתרחשים בשעות המוקדמות של הבוקר.