רק סיכוי קטן קיים לכך שכוכבי הלכת ייראו למתבונן מכדור הארץ מקובצים יחדיו בפיסת שמים קטנה. בימים הבאים, מיד אחרי השקיעה, אפשר לחוות רגע נדיר כזה
בימים אלה מתרחש בשמים מפגש מרהיב. כל חמשת כוכבי הלכת הנראים לעין מופיעים מקובצים בשמי המערב מיד לאחר השקיעה. נוגה וצדק הם הבולטים ביותר, ביניהם אפשר להבחין במאדים ובשבתאי, ונמוך, סמוך לאופק, מנצנץ כוכב חמה. כל החמישה מסודרים בקו ישר הנטוי בזווית לאופק המערבי, לכיוון דרום. סידור זה מתחייב ממהלכם של כוכבי הלכת במה שקרוי מישור המילקה (מלשון ליקוי), מישור המשותף למסלוליהם הכמעט מעגליים סביב השמש. נוגה וכוכב חמה נראים תמיד סמוך לשמש, כשהם מחליפים תפקידים אחת לכמה חודשים בין כוכב שחר לכוכב ערב. זאת מפני שמסלוליהם סמוכים לשמש יותר מזה של כדור הארץ. שלושת כוכבי הלכת האחרים, לעומת זאת, נעים במסלולים חיצוניים ולכן אפשר לראותם באתרים שמימיים שונים ומשונים. לכל כוכב לכת (פלנטה) יש מחזור משלו, וזמני הקפתם את השמש נעים בין חודשיים (כוכב חמה) ל-30 שנים (שבתאי).
התנהגות כוכבי הלכת בשמים דומה לזו של מעליות במלון גדול. ברגע נתון יהיו המעליות מפוזרות באקראי על פני כל הקומות, חלקן עולות וחלקן יורדות, ורק לעתים רחוקות ביותר יזדמנו כולן יחד לקומה תשע, למשל. כך גם הפלנטות: קיים רק סיכוי קטן לכך שייראו למתבונן מכדור הארץ מקובצות יחדיו בפיסת שמים קטנה. בפעם הבאה יתרחש אירוע מעין זה הנראה עתה בשנת 2040. האסטרונומים חוזים שהמראה אז יהיה מוצלח הרבה פחות בשל קרבה יתרה לשמש, ועל כן עדיף
שלא להמתין.
הרגע המתאים ביותר לצפייה במחזה השמימי הוא מיד אחרי השקיעה, בשעה שמונה. לאחר מכן ישקע כוכב חמה מעבר לאופק. יש למצוא מקום תצפית פתוח לאופק המערבי, על שפת הים או על גג גבוה. שמים בהירים ונקיים מעננים יאפשרו מבט מושלם, לרבות על כוכב חמה, שאנשים רואים אותו רק לעתים נדירות. אפשר לבצע את התצפית בכל אחד מן הימים מעתה ועד אמצע מאי. מעניין במיוחד יהיה המפגש הקרוב מאוד של ארבעה מתוך חמשת כוכבי הלכת בין 5 ל-10 במאי, כשצדק נבדל מעט, גבוה יותר בשמים. בתאריכים 15-13 במאי מצטרף לחגיגה גם חרמש הירח. אפשר למצוא פרטים באינטרנט, למשל באתר .http://www.cranbrook.edu/institute/
כוכבי הלכת נבדלים מכל הכוכבים האחרים בכך שהם משנים את מקומם היחסי בשמים. זאת מעבר ל”תנועה” היומית של זריחה ושקיעה הנגרמת בשל סיבוב כדור הארץ על צירו, והמשותפת לכל גורמי השמים. המייחד את כוכבי הלכת הוא היותם גופים קטנים וקרים המקיפים את השמש שלנו, בדומה לכדור הארץ עצמו. מרחקם מאתנו קטן יחסית: הזמן הדרוש לקרן אור או לשידור רדיו להגיע מהם נמדד בדקות עד שעות. שאר הכוכבים שאנו רואים בשמיים, ומכונים כוכבי שבת, הם כדורי אש לוהטים בדומה לשמש, ומרחקם מאתנו גדול פי עשרת אלפים לפחות, בין שנות אור בודדות לאלפי שנות אור.
בשל ייחודם משכו כוכבי הלכת את לב הקדמונים, והם ייחסו להם תכונות אלוהיות. שמותיהם המקובלים נגזרים מן הגרסה הרומית של אלי יוון – מרקיורי (כוכב חמה), ונוס (נוגה), מרס (מאדים), יופיטר (צדק) וסטורן (שבתאי). מיקומם המשתנה של כוכבי הלכת בקרב קבוצות הכוכבים או המזלות פירנס דורות רבים של אסטרולוגים, אשר הצביעו על קשר אפשרי בין התצורה השמימית לבין אירועים ארציים. מפגש שמימי כגון זה המתרחש עתה עשוי להתפרש כמבשר גורל נפלא או מר. אך ככל שידוע למדענים, לא קיים מנגנון המאפשר לכוכבי הלכת הקטנים והמרוחקים להשפיע עלינו באופן כלשהו, בכוח הכבידה, בקרינה או בכל דרך אחרת.
בימי קדם נמנו שבעה כוכבי לכת: החמישה המתוארים לעיל, וכן השמש והירח. זאת מפני שבמבט מכדור הארץ נראים גם שני האחרונים כמשנים את מיקומם תדיר ברקיע. למעשה, שינוי מיקומה הנצפה של השמש בין כוכבי השבת הוא המגדיר את המזל המיוחס לכל חודש. עובדה זו ידועה רק למעטים מבין אלה הדנים בכובד ראש בכך שנולדו במזל עקרב או מאזניים. הסימטריה נשברה עקב תגליותיהם של גלילי וקופרניקוס, שהבהירו שהשמש נמצאת במרכז המערכת, ושה”תנועה” השנתית שלה נגרמת עקב כך שכדור הארץ מקיף אותה. גם הירח איבד את מקומו המכובד ככוכב לכת, שכן עתה ידוע שהוא מקיף רק את כדור הארץ.
כפיצוי, התגלו במאות ה-18 עד ה-20 שלושה כוכבי לכת חדשים: אורנוס, נפטון ופלוטו, שאפשר לראותם רק בעזרת טלסקופ. כך מונים היום תשעה כוכבי לכת המקיפים את השמש, כולל כדור הארץ עצמו. לעובדת חיינו על “גרגר” קוסמי זעיר, המקיף שמש ענקית, והמצוי בגלקסיה המכילה מאה מיליארד שמשות נוספות, נודעת חשיבות רבה בהבהרת מקומנו ביקום. אחת ההתפתחויות המרגשות בעשור האחרון היא גילוי הוכחות חותכות לקיום כוכבי לכת סביב שמשות אחרות בגלקסיה. אפשר, על כן, לשער, שאם קיימים יצורים חושבים על כמה מכוכבי הלכת החוץ-שמשיים הללו, גם הם עשויים לצפות מדי פעם במחזה מרהיב של מפגש מהסוג הנראה לנו עתה.
