סיקור מקיף

"קריפטוניט" התגלה במכרה

מינרל שנוסחתו הכימית כמעט זהה לחומר המתואר בסרט סופרמן חוזר זוהה בסרביה * תכונותיו הפיסיקליות של החומר שונות לחלוטין מאלו שצפה כותב התסריט * יש לו גם ערך מסחר

ג'אדאריט. צילום: המוזיאון להסטוריה של הטבע בבריטניה
ג'אדאריט. צילום: המוזיאון להסטוריה של הטבע בבריטניה
מינרל חדש המתאים בכימיה הייחודית שלו לחומר המתואר בסרט סופרמן חוזר, זוהה במכרה בסרביה. לפי סדרת הקומיקס שהפכה לספרים ולסרטים, הקריפטוניט היה אמור לדכא את כוח העל של סופרמן בכל פעם שהוא נחשף לגבישים ירוקים גדולים. המינרל האמיתי הוא לבן ובלתי מזיק, אומר ד"ר כריס סטנלי, מינורולוג במוזיאון להסטוריה של הטבע בלונדון.
"אני חושש שהוא אינו ירוק ואינו בוהק – אף כי הצלחנו לגרום לו להגיב לקרינה אוולטרה סגולה, ולהאיר בצבע ורוד-כתום זרחני" אמר. המסקנה- כותב התסריט היה צריך להיוועץ במדענים לפני שהוא ממציא נוסחה כימית.

החוקרים העובדים בחברת הכריה ריו טינטו גילו את המינרל וביקשו את עזרתו של ד"ר סטנלי כאשר לא הצליחו להתאים בינו לבין שום חומר המוכר למדע. המומחה הלונדוני חשף את מבנה המינרל, והופתע לגלות שהנוסחה קיימת בספרות – אך לא בספרות המדעית אלא דווקא בזו המדע-בדיונית.

"לקראת סוף המחקר ביצעתי חיפוש באינטרנט, כשבמקום מילת מפתח הצבתי את הנוסחה – מימת סודיום, ליתיום, בור וסיליקט, והופתעתי לגלות כי סלע המכונה קריפטוניט נגנב בידי לקס לות'ור ממוזיאון בסרט סופרמן חוזר.

ההבדל היחיד הוא שהמינרל החדש אינו מכיל פלואור (כמו בסרט) וצבעו לבן ולא ירוק, אך בכל שאר ההיבטים, הכימיה מתאימה לסלע המכיל קריפטוניט.

המדובר בחומר קשה יחסית אך הוא מכיל גרעינים קטנים מאוד. גודלו של כל גביש בודד קטן מ-5 מיקרון (מיליונית המילימטר).

זיהוי המבנה האטומי דרש שימוש בציוד ניתוח מתוחכם של מועצת המחקר הלאומית של קנדה ואת סיוע ונסיון החוקרים ד"ר פאמלה וויטפילד וד"ר איבון לה פייג'. "ידיעת מבנה הגביש של חומר משמעו עבור המדענים יכולת לחשב תכונות פיסיקליות אחרות של החומר כדוגמת גמישותו או תכונותיו התרמו-מכאניות." מסביר דה לה פייג'. "להיות מסוגלים לנתח את כל התכונות של החומר, הן הכימיות והן הפיסיקליות מקרבת אותנו לאישור שאכן מדובר בחומר ייחודי."

"הגילוי כי מדובר בהרכב כימי של חומר שמתאים לנוסחה מומצאת של החומר הדמיוני קריפטוניט נחשבת לצירוף מקרים שיכול להתרחש פעם בחיים". הוסיף.

על פי חוקי המינוחים המדעיים אין אפשרות לכנות את המינרל בשם קריפטוניט משום שאין לו שום קשר לקריפטון – יסוד אמיתי בטבלה המחזורית, המופיע בצורת גז. במקום זאת, הוא יכונה רשמית ג'אדאריט, במאמר שיפורסם בכתב העת האירופי למינורולוגיה במהשך השנה. ג'אדאר הוא שם המקום בו שוכן המכרה בסרביה בו התגלה החומר.

לדבריו סטנלי, המינרל מופיע במרבצים גדולים מספיק כדי שיהיה לו ערך מסחרי. הוא כולל בור וליתיום – שני מרכיבים חיוניים המשמשים ליישומים רבים. זכוכית בור-סיליקט משתמש לאיחסון ואיטום פסולת גרעינית וליתיום משמש בסוללות ובתעשיה הרפואית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. יש אכן גז בשם קריפטון והוא נחשב לאחד הגזים האצילים (לצד ניאון,קאסנון וכדומה…),בוודאי ידוע לכל שמקור השם של היסוד בא מהמילה הלטינית ל"נסתר" (כך אני חושב),במונח "קריפטי" מתארים גם בציוף עוד מילה למשל…"קריפטוזואלוגיה",שזה מחקר על יצורים מיסטיים כגון…ביגפוט או נסי ודומיהם…דרך אגב…ביקום של סופרמן ישנם כמה סוגים של קריפטונייט שכל אחד משפיע על סופרמן באופן אחר…ירוק-מחליש אותו ובחשיפה ארוכה לגרום למותו…אדום-משפיע על מוחו והתנהגותו…זהב-לוקח את כוחותיו וכסוף-שמשפיע על צימחייה,אך לא פוגע ממש בסופרמן…ויש עוד סוגים…אבל אילו מוכרים הרבה יותר,אולי יגלו יסודות נוספים ואפילו בעתיד יצליחו ליצור גרסאות מלאכותיות של יסודות קיימים ,מי יודע ואולי נמצא את האמת בין הכוכבים….

  2. שים לב בערוץ axn ישנה תוכנית הנקראת סמולוויל (כפר קטן) התוכן מספר לנו על חייו הצעירים של סופרמן וב90% מן התוכניות ויש הרבה מוזכר הקריפטונייט הירוק. משודרת ב4:40 בצהריים

  3. לאבי, הקריפטונייט מהווה את עקב אכילס של סופרמן ולר מעניק לו כוחות

  4. לנקודה – את זה שהחומר לא עושה את מה שציפו ממנו (צבע, תכונות וכו'), אין לך אלא להלין אל מחבר התסריט שלא התייעץ עם כימאי.
    לניר – אם אתה צודק אז אפילו גדולים וטובים כמו אתר הבי.בי.סי התבלבלו?

  5. מצטער להיות הראשון שמכיר את הפרט הפופלארי הזה.
    אבל הקריפטונייט *לוקח* מסופרמן את הכוחות

  6. עוד יבוא היום שבוא יגלו אדם עם תכונות של סופרמן, רק ללא החוזק, והיכולת שלו לעוף. ולפי כללי המינוחים המדעיים לא יוכלו לקרוא לו סופרמן כי הסופר לא מתאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן