הוכרזו זוכי פרס קריל למדענים צעירים לשנת 2019

עד כה הוענקו מעל ארבעה מיליון ש"ח במסגרת הפרס המחולק על ידי קרן וולף

ד"ר עופר פירסטנברג. אחד הזוכים בפרס קריל לשנת 2019. צילום: מכון ויצמן
ד"ר עופר פירסטנברג. אחד הזוכים בפרס קריל לשנת 2019. צילום: מכון ויצמן

קרן וולף תעניק בחודש הבא את פרסי קריל לחוקרים ישראליים מצטיינים שטרם קיבלו קביעות באוניברסיטאות בארץ. בין הזוכים הפרס השנה- חוקר שהמציא שיטת דימות חדשנית המאפשרת להימנע מביופסיה פולשנית, חוקרת הנלחמת בטפיל המלריה, חוקר תאי גזע הצפוי לפתח גישות טיפוליות חדשות בסרטן, חוקר שהצליח להאריך חיי בטריות של רכבים חשמליים ובטריות רפואיות. מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון ברמן: "יש לנו במה להתגאות, ועם זאת, הלוואי ויבוא יום שבמצע המפלגות גם נראה מי נותן משקל וסדר יום למדע ולאקדמיה."

קרן וולף פרסמה השבוע את רשימת עשרת זוכי פרס קריל היוקרתי לשנת 2019. הפרס, על סך 10,000 דולר כל אחד מוענק מדי שנה בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, הרפואה, החקלאות וההנדסה. הפרסים מיועדים לחברי סגל אקדמי מצטיינים ביותר מאוניברסיטאות בארץ שטרם קיבלו קביעות. הזוכים נבחרים ע"י ועדת המלגות של הקרן מתוך רשימה של עשרות מועמדים מצטיינים המוגשת ע"י האוניברסיטאות.

בין הזוכים לשנת 2019: ד"ר אורי כץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים העוסק בפיתוח שיטות דימות וחישה חדשניות המאפשרות להביט לעומק רקמות ובכך להימנע מהצורך בביצוע ביופסיה פולשנית ומסוכנת. אף החוקר ד"ר אמנון בר שיר ממכון וייצמן למדע עוסק בתחום הדימות ומפתח ביו-סנסורים אשר מעניקים לשיטת MRI חדשנות של הדמיה ב״צבעים״, שמאפשרים למפות תהליכים תוך תאיים מורכבים בגוף החי ללא צורך בהתערבות פולשנית ולאבחן מוקדם יותר מחלות והערכות טובות יותר של יעילות טיפולים.

פרופ' משנה ירון פוקס מהטכניון: חוקר תאי גזע האחראים לחידושן של רקמות שונות כגון העור והמעי. במעבדתו, ירון עובד על פיצוח המנגנון בו תאי גזע עוברים התאבדות מתוכננת ומצא כי לתהליך זה חשיבות גדולה בהחזרתן של רקמות-גוף למצב בו היו לפני שנפגעו, החלמה ויצירת מחלת הסרטן. מחקרו של ירון צפוי לפתח גישות טיפוליות חדשות לרפואה רגנרטיבית וטיפול במחלת סרטן.

ד"ר נוקד מלאכי מאוניברסיטת בר-אילן: פועלת להארכת חיי בטריות ע"י מניעת תהליכי שחיקה והרס של חומרים. הציפויים שנוקד וצוותו מצליחים לייצר, משוקעים על גבי החומר הפעיל, אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות. במקרה של רכב חשמלי ניתן להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות ניתן לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

ד"ר נטע רגב-רוצקי ממכון וייצמן למדע: חוקרת את נושא התקשורת הבין תאית במטרה להילחם בטפיל המלריה. מדי יום מתים כאלף ילדים ברחבי העולם בשל הדבקה בטפיל המלריה, ועדיין לא פותח חיסון יעיל למחלה. במחקרה גילתה נטע שהטפילים החבויים עמוק בתוך תאי הדם האנושיים, מסוגלים "לדבר" אחד עם השני, ולשלוח חומרים מתא לתא. נטע מצאה שהטפילים מתקשרים באמצעות "חבילות קטנות" שהם שולחים החוצה ומעבירים בין תאים כדי לתאם פעולות עם שאר "חבריו" הפולשים וגם כדי לבלבל את מערכת החיסון ו"להסיח את דעתה".

ד"ר ברוך ברזל מאוניברסיטת בר-אילן: זכה בפרס על מחקרו בשפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה. ברזל שואף להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

עוד בין הזוכים- עופר פירסטנברג ממכון וייצמן, דפנה שחף מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שחר קוטינסקי מהטכניון ונוגה רון צבי מאוניברסיטת חיפה.

מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון ברמן: "רגע לפני הבחירות לכנסת, אנו רואים שוב את החשיבות שבהשקעה במחקר באקדמיה הישראלית ואת הפוטנציאל הטמון בחוקרים וחוקרות במוסדות האקדמיים בישראל. יש לנו במה להתגאות, ועם זאת, הלוואי ויבוא יום שבמצע המפלגות גם נראה מי נותן משקל וסדר יום למדע ולאקדמיה."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן