בכתבה השלישית בסדרה נתמקד בטלסקופ קפלר שיחפש חיים בכוכבים רחוקים, ונציג טלסקופים שיבחנו את סטיית הזמן בשמיים והתרחבות היקום
קפלר – ממתין לאותות מעולם רחוק
ספונסר: נאס”א
מיקום: מסלול בעקבות כדור הארץ מסביב לשמש
עלות: 467,000,000$
סיום משוער: 2007
האם תהית אי פעם אם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? היה נחמד אילו חייזר שכן היה מנפנף בידו ואומר “היי! אני כאן!”. הבעיה היא, שאיננו קרובים אפילו לבנייה של טלסקופ שיוכל להבחין בחייזר המנפנף בידו. לא נוכל אפילו לבנות טלסקופ שיכול לראות כוכב לכת מסביב לכוכב. המקסימום שנוכל לעשות הוא להסיק שקיימים כוכבי לכת על ידי גילוי משיכת כוח הכבידה שלהם בכוכב האב, וטכניקה זו, הנקראת מהירות רדיאלית, מוגבלת לכוכבי גז ענקיים בגודל של נפטון לפחות. עד עתה גילינו 150 כדורי גז מוזרים. איננו יכולים עדיין לראות שום דבר שדומה לכדור הארץ. שום דבר אינו מוצק מספיק כדי שיאפשר את קיום החייזר מהסוג שלנו. אך אולי נוכל לראות את האיתות שלו.
תארו לכם שהחייזר הידידותי שלנו יושב בכוכב לכת שמקיף את כוכב האב שלו “על הקצה”: מנקודת המבט שלנו, כוכב הלכת מתחבא מאחורי הכוכב ולאחר מכן חוצה, או עובר, על פני הכוכב תוך כדי הקפה. כשכוכב הלכת עובר על פני הכוכב, הוא יחסום חלק זעיר מהאור של אותו הכוכב. הכוכב ייראה כאילו הוא עמום יותר – כלומר כאילו הוא מאותת. אם נוכל לראות את העמעום הזה, לא נדע אם החייזר שלנו אכן נמצא שם, אך נדע שיש שם סלע איתן עליו הוא יוכל לשבת.
קפלר – אנטנה ומערך סולארי
זה מה שמניע את משימת קפלר, ששיגורה מתוכנן לאוקטובר 2007. קפלר הוא יציר מוחו של מדען חלל במרכז למחקר של נאס”א, אשר החל לבדוק את הפוטנציאל לגילוי כוכבי לכת בתנועה בשנת 1984. בשלב מוקדם, הוא הבין עד כמה קשה יהיה לגלות כוכבי לכת נעים בגודל כדור הארץ. אם לכל כוכב בשמיים יש כוכב לכת בגודל כדור הארץ שנע מסביבו, הרי שמנקודת המבט שלנו רק אחד מתוך 200 ינוע על פני הכוכב. יתרה מכך, כוכבי לכת סלעיים כל כך קטנים ולכך נדרשים גלאים שמסוגלים להבחין בעמעום מזערי בתוך הבהירות של כוכב – אחד חלקי מאה אלף. המשימה דומה לגילוי גרגיר חול שעף על פני נורה רחוקה.
כדי להתגבר על בעיית כוכב הלכת האחד מתוך כל 200, יהיה על קפלר לבחון כוכבים רבים. הטלסקופ, ברוחב 0.95 מטר, יצביע לכיוון אחת מזרועות שביל החלב וילכוד שדה ויזואלי עצום: למעלה מ-100 מעלות רבועות של שמיים, 20 קוטרי ירח בכל כיוון. ולאחר מכן הוא ימתין. בשונה מרוב הטלסקופים, שסורקים את השמיים כדי לגלות סוגים שונים של אובייקטים מעניינים, קפלר יקבע את מבטו באותם 100,000 הכוכבים דמויי השמש מבלי לזוז. קפלר יהיה מצלמה ענקית של השמיים. אם אחד מאותם הכוכבים יעומעם ואפילו קצת, נראה את זה. כוכבי לכת סלעיים הם קטנים וכוכבי גז הם גדולים. קפלר יוכל לחשב את גודל כוכב הלכת בדיוק של 7 אחוזים, ולכן הוא יוכל לקבוע אילו מכוכבי הלכת שיתגלו הם סלעיים. בנוסף, הוא ימדוד את המסלולים כדי לבדוק אילו מהפלנטות מתאימות למגורים מבחינת טמפרטורות המאפשרות קיום מים ולפיכך גם חייזרים ידידותיים.
העניין החשוב מכל: קפלר יתבונן בדגימה עצומה של כוכבים. זהו החיפוש האקסופלנטרי הראשון שמתמקד במקום אחד. הוא יפיק נתונים סטטיסטיים. כתוצאה מכך, המסקנות שיסיק יספרו לנו הרבה יותר מאשר אם קיימים כוכבי לכת דומים לכדור הארץ. הוא יספר לנו עד כמה כוכבי לכת כאלה שכיחים או נדירים. אם יתגלו מספר גדול של כדורי ארץ, אזי שיש הרבה חיים בחלל.
kepler.arc.nasa.gov
טלסקופ הסקר הסינופטי הגדול
סרטי סטיית הזמן בשמיים
LSST מיועד להפוך קרטוגרפיה קוסמית לסינמטוגרפיה שמימית. הוא ייצור סרטי סטיית זמן בקוסמוס הגלוי כדי לראות מה השתנה שם. הוא יגלה, יעקוב, ויבדוק את כל האסטרואידים הקרובים שמאיימים על כדור הארץ, אשר רוחבם עולה על 130 מטרים. מרגשת במיוחד האפשרות לחקור מספר אובייקטים מהבהבים באור כחול אשר התגלו לאחרונה ואשר מקורם אינו יודע.
סיום משוער: 2013
lsst.org
גשושית תאוצת סופרנובה
האנרגיה השחורה לא יכולה להסתתר
בשנת 1998, הודיעו קוסמולוגים כי כוח בלתי ידוע מרחיב את היקום. אך לא זו בלבד שאיננו יודעים מהי “אנרגיה שחורה “זו, אנו לא יודעים אפילו אם זהו כוח קבוע או משתנה. כדי לענות על שאלה זו, קוסמולוגים זקוקים לנתוני היסטוריה טובים יותר של ההתרחבות הקוסמית. לשם כך יוכנס הלוויין SNAP, אשר ימדוד אלפי ננסים לבנים – שאריות של התפרצויות סופרנובה – כדי לעקוב אחר אופן ההתרחבות של היקום לאורך הזמן.
סיום משוער: 2015
snap.lbl.gov
ידען האסטרופיסיקה – היקום
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~200534213~~~249&SiteName=hayadan
