גם אם הבניה תחל בקרוב, הרי ג'ימו, מחליפתה של גלילאו תגיע לצדק בעוד 15 שנה והבדיקה לעומק של התגליות המדהימות של גלילאו תצטרך להמתין לדור הבא של המדענים
אבי בליזובסקי
איור אמן מטעם נאס”א של החללית ג'ימו בעת שתתקרב לצדק
למרות ההשגים היפים והאוצרות המדעיים שגילתה גלילאו בצדק, יקח עוד הרבה שנים עד שנחזור לכוכב הלכת הענק.
רק המצלמה החזקה של טלסקופ החלל האבל תמשיך לצפות בענני הגז של צדק ובהתפרצויות הגעשיות על הירח איו, הגוף הוולקני ביותר במערכת השמש.
ואולם כדי לבחון לעומק את התגלית העיקרית של גלילאו – הירחים מכוסי הקרחונים של צדק נצטרך לחכות זמן רב. בשנת 2018 למעשה, כאשר המשימה תהיה שייכת לתחום ההסטוריה של המדע, והחללית עצמה כבר תהיה גוש מתכת נוזלי שיתפזר ויעלם באטמוספירה התחתונה של צדק.
לאחר גלילאו, תשומת הלב עובר לכוכב הלכת האח של צדק, שבתאי. החל משנת 2004, החללית קאסיני תקיף את ענק הטבעות למשך שנים רבות ותטיל חללית שתנחת על הירח הגדול ביותר של שבתאי, טיטאן.
טיטאן, בעל האטמוספירה העבה והעשירה בכימיקלים יעניין במיוחד את המדענים. כמה מאמינים כי לפני שחיים הופיעו על כדור הארץ הפרימיטיבי, העולם שלנו היה במצב דומה, ושסוד מקור החיים עשוי להחשף בירח מרוחק וקר זה.
ואז תעבור תשומת הלב שלנו לעבר מאדים. כל שנתיים תשוגר לשם חללית אחת או יותר. בתחילה המשימות יחקרו לעומק את פני השטח של מאדים. לאחר מכן הם גם יחזירו דוגמאות סלעים ואולי לאחר מכן ייסדו מעבדה אוטומטית על פני השטח. במצב דברים כזה, עוד משימה לצדק תצטרך לחכות.
לפחות שלושה ירחים קרחיים: קליסטו, גנימד ואירופה מכילים אוקיאנוסים תת קרקעים. על אירופה יש עדויות כי מים נוזלים נמצאו במגע עם פני השטח בעבר הקרוב.
אוקיאנוסים תת קרקעיים אלו היו התגלית העיקרית של גלילאו. למעשה הם אחת התגליות העיקריות של עידן החלל כולו. קובע דייויד וייטהאוס, העורך המדעי של הבי.בי.סי און ליין. רק מעט לפני סוף משימתה של גלילאו, דירגה המועצה הלאומית האמריקנית למחקר את הירח אירופה כאחד מהמקומות בעלי העדיפות הגבוהה ביותר לחקר כוכבי הלכת.
אף כי הצורך בהמשך המחקר כבר הוכח עוד לפני ריסוק החללית גלילאו, קצב הפיתוח פירושו שהחללית הבאה לא תגיע לכוכב הלכת הענק ב-15 השנים הקרובות.
המשימה הבאה: ג'ימו – Jupiter Icy Moons Orbiter תשתמש בהינע יוני. מנועים אלו יורים גז הינע במהירות גבוהה בהרבה מזו של טילים כימיים. בהנעה יונית יש אכן מהירות פליטה גבוהה יותר של הגזים אבל כוח קטן בהרבה ממנוע כימי. הרעיון הוא שניתן להפעיל את המנוע במשך שעות וימים ללא הפסקה ובסיכום הכולל מקבלים כוח גדול יותר. היתרון המשמעותי של מנוע יוני הוא ביכולת התמרון שהוא נותן לחללית וזוהי הסיבה האמיתית שמשתמשים בו במשימה של ג'ימו. אני יודע שבכתבה של ה-BBC זה כתוב כפי שתרגמת אבל זה מטעה. אשמח להרחיב על כך בעת הצורך.
הכוח הגדול יותר שלהם יאפשר לג'ימו להכנס למסלול סביב צדק וסביב כל אחד מירחיו ולא רק לבצע טיסות יעף מהירות בקרבת הירחים כמו גלילאו.
מנוע יוני כבר נוסה כמה פעמים בעבר. הפעלות נסיון היו על תחנת החלל הרוסית מיר וגרסה מוקדמת של הטכנולוגיה אפילו סייעה להטיס חללית – חלל עמוק 1. סוכנות החלל האירופית גם תנסה את טכנולוגית המנוע היוני בחללית Smart-1 שתמריא לירח החודש.
ואולם ג'ימו תהיה ליגה אחרת. היא תקבל את החשמל הדרוש לה ממנוע גרעיני קטן והיא תהיה יעילה פי מאה מטיל כימי רגיל. כאשר היא תעזוב את מסלול כדור הארץ תפתח ג'ימו
פנלים (נקראים הרדיאטורים) המקרינים קרינה רגילה (אינפרא-אדומה) שהיא קרינת החום של החללית – כדי למנוע ממנה להתחמם יותר מדי. ואז היא תחל במסע הארוך לצדק שיקח לפחות שש שנים. לאחר שתגיע למסלול סביב צדק ב-2018, הכיוון שלה יביא אותה לקרבת קליסטו.
קליסטו הוא המרוחק ביותר מבין ירחי גלילאו – הירחים הגדולים של צדק שנתגלו בידי המדען האיטלקי הנודע. הוא קטן רק במעט מכוכב הלכת מרקורי וגדול מן הירח שלנו. יתכן שעליו נמצאים פני השטח מכוסי המכתשים העתיקים ביותר במערכת השמש, ולפיכך יש הרבה הסטוריה שניתן לקרוא בו.
חמישה חודשים מאוחר יותר, הבערה ארוכה של מנוע היונים של ג'ימו תשחרר אותו מכוח המשיכה של קליסטו וכאשר היא תאבד אנרגיה מסלולית, תיפול ג'ימו לעבר צדק כדי להפגש עם המטרה הבאה שלו – גנימד.
גנימד הוא הגדול מבין כל ירחי צדק, ולמעשה הוא גם הירח הגדול ביותר בכל מערכת השמש. יש בו תערובת מעניינת של פני שטח צעירים ועתיקים. למעשה זה עולם קצר חיים. לאחר שתעזוב את גנימד, ג'ימו תגיע ליעדה האחרון –אירופה – גולת הכותרת של המבצע.
אירופה נמצא בתוך החלק הדחוס ביותר של המגנטוספירה של צדק והקרינה שם קיצונית. למרות שהמכשירים האלקטרוניים על גבי ג'ימו אמורים לעמוד בקרינה חזקה, היא לא צפויה לשרוד זמן רב סביב אירופה.
ג'ימו תישא רדאר למיפוי והערכה של עובי שכבת הקרח. מד לייזר ישמש לבניית פרופיל של פני השטח, וכן מצלמות ומכשירים למדידת השדה המגנטי וכן מכשירים למדידת כמויות הגז והאבק.
ואולם במהרה צפויה החללית ג'ימו להתקלקל עד מעבר ליכולת התיקון וזאת בשל הקרינה. או אז גם היא, כמו גלילאו, תיטמע בתוך האטמוספירה של צדק.
המדענים מקווים בכל אופן, כי המשימה הבאה תוכן די זמן מראש כדי לבוא בעקבות ג'ימו. משימה זו צריכה להיות בעלת יכולת נחיתה על אירופה והיא צפויה גם להמיס דגימות קרח בחיפוש אחר סימני חיים.
