מארגני התחרות “”X Prize מציעים 10 מיליון דולר למי שיחצה האטמוספירה בכלי טיס מאויש
מאת: דוד רטנר
ב-17 בדצמבר ,2002 כחודש לפני המראת המעבורת “קולומביה”, נעשה צעד נוסף לקראת ביקורם של ישראלים בחלל. דב צ'רטריפסקי, בן ,33 עולה חדש מארה”ב שנקלט בתעשיית ההיי-טק בישראל, צירף קבוצה ישראלית להתמודדות על “X- ” Prize תחרות ליזמים שיצליחו לבנות באופן פרטי כלי טיס שיגיע לחלל, ישוב לכדור הארץ, וימריא שוב אחרי שבועיים. למנצחים מובטח פרס בסך 10 מיליון דולר.
רעיון התחרות נולד ב-1996 במוחו של פיטר דיאמנדיס, איש עסקים אמריקאי מסנט לואיס. דיאמנדיס מאמין כי תעשיית התעופה העולמית, שמחזורה השנתי נאמד בכ-300 מיליארד דולר, חייבת רבות למסורת של הענקת פרסים לפורצי דרך בתחום התעופה. גיבורו של דיאמנדיס הוא צ'ארלס לינדנברג, שזכה ב-25 אלף דולר ב-1927 לאחר שחצה את האוקיינוס במטוס שנבנה על ידי יזמים פרטיים ללא סיוע ממשלתי.
תחרות “”X prize אמורה, לטענת דיאמנדיס, לאתר את “לינדנברג” של המאה ה-21 ולפרוץ בעזרתו דרך לתעשיית תיירות בחלל. “לפרס יש תאריך תפוגה”, מסביר צ'רטריפסקי את תנאי התחרות. “עד 2005 מישהו חייב לעמוד באתגר. התנאי הוא שכלי הטיס יגיע לגובה מינימלי של 100 קילומטרים כשבתוכו שלושה נוסעים”.
מלבד הקבוצה הישראלית, הצטרפו לתחרות 23 קבוצות של יזמים מארה”ב, מקנדה, מבריטניה, מרוסיה, מארגנטינה ומרומניה. מארגני התחרות כבר גייסו שליש מסכום הפרס המובטח – בעיקר מתרומות – בסיוע ידוענים כמו השחקן טום הנקס, האסטרונאוט באז אולדרין והסופרים טום קלנסי וארתור ס. קלארק, שהשתתפו בערבי התרמה לטובת התחרות. עיקר הסכום יוענק לזוכים בשיטה אמריקאית מקובלת: המארגנים משלמים פרמיות גבוהות לחברת ביטוח, שלמעשה “מתערבת” שאיש לא יצליח לעמוד במשימה. במקרה שהמשימה תוכתר בהצלחה, תיאלץ החברה לשלם 10 מיליון דולר.
צ'רטריפסקי, יליד מקסיקו, היגר עם משפחתו לקליפורניה כשהיה בן 14. בגיל 23 עבר קורס טיס. במקביל, סיים לימודי הנדסה וכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו. חלום חייו, לדבריו, היה תמיד להיות אסטרונאוט. לפני כשלוש שנים עלה לישראל, לאחר שעבד בתעשיית התעופה והחלל בארה”ב.
“כששמעתי על ''X prize לפני שנה, לא האמנתי שבמדינה כל כך מפותחת בהיי-טק ובעלת ניסיון גדול בתעופה ובחלל אין קבוצה ישראלית שנרשמה”, אומר צ'רטריפסקי. הוא מיהר לגייס למשימה חמישה מדענים ומהנדסים שעובדים עמו במפעל היי-טק בצפון: ד”ר יגאל כהן, ד”ר שמואל ברקובסקי, עודד לבל, שי גלזר ויעל גלזר.
הקבוצה, שמכונה “,”ILAT תיכננה רכב חלל ששמו “נגב-.”5 לפני כמה חודשים הוצגו התוכניות בפני צוות בדיקה של ,X Prize והקבוצה קיבלה אישור להצטרף לתחרות. הצוות מתכננן להצמיד את רכב החלל לבלון הליום שיישא אותו לגובה 25 קילומטרים. לאחר מכן יתנתק הרכב מהבלון, ויוצתו מנועים שיופעלו בתערובת לא מקובלת של חמצן נוזלי ודלקים. כשהרכב יגיע למהירות 3.5 מאך (בגובה של 80 קילומטרים) ייכבו המנועים.
“האינרציה תישא אותנו לגובה של 120 קילומטרים, ואחר כך תתחיל הירידה חזרה לאטמוספירה”, מסביר צ'רטריפסקי את התוכנית. “בניגוד ל'קולומביה' שששבה לאטמוספירה במהירות אדירה, המהירות שלנו תהיה כ-300 קמ”ש וכך לא ייווצר חום רב. הנפילה החופשית תיבלם באמצעות מצנחים. כל הטיסה תיארך כארבע שעות”.
הצוות מתכנן לערוך טיסת ניסוי בעזרת מודל מוקטן של הבלון (“נגב-“1) באוקטובר .2003 לאחר מכן, ייערכו טיסות ניסוי של דגמים נוספים. הטיסה האמיתית תתרחש בסתיו 2005.
לדברי צ'רטריפסקי, רוב המרכיבים של “נגב-“5 מצויים בהישג יד. ואולם, בפני הצוות עדיין עומדים לא מעט מכשולים: לא ברור אם החוק בישראל מאפשר לאזרח פרטי לשגר כלי רכב לחלל; במקרה של תקלה, קיים הסיכוי שהבלון יצנח במדינה עוינת; ומי שיטיס את הכלי יצטרך לעבור אימונים אינטנסיוויים בצניחה ובתפעול חירום.
ואולם, המכשול הגדול ביותר הוא מקורות המימון. באחרונה השלים צ'רטריפסקי את כתיבת התוכנית העסקית לפרויקט. כעת הוא מחפש מממנים, ובטוח שימצא כאלה. “שני תייירי החלל שהמריאו בחלליות רוסיות שילמו עשרות מיליוני דולר לטיסה”, הוא אומר. “אנחנו מתמחרים טיסת תיירות לחלל ב-50 אלף דולר. יש גם פוטנציאל לקחת מנאס”א חלק מהניסויים, שהיא גובה הון בעבור השיגור שלהם”.
בינתיים מעיב אסון קולומביה על שמחת המשתתפים בפרויקט. בשבוע שעבר פורסם באתר האינטרנט של התחרות (www.xprize.org) מאמר שכתב צ'רטריפסקי לזכר אילן רמון וצוותו. המארגנים, נמסר באתר, מתכוונים להמשיך ולעודד את המשתתפים בתחרות במאמציהם לכבוש את החלל – למרות הכל.
