פרשת אבי בן אברהם והתינוק המשובט הישראלי שלא היה

ריכוז ידיעות הסיקור בכל המקורות שעמדו לרשות אתר הידען בנושא השיבוט מן התקשורת, וכן מתוך דברי הכנסת

האם הילד המשובט הראשון יהיה ישראלי?

מאת אבי בליזובסקי 11/03/2001

צוות של חוקרים מאיטליה, ארה”ב וישראל הודיעו בסוף השבוע, כי תוך כמה שבועות בכוונתם להתחיל בהכנות לשיבוט ראשון של בן אדם. לטענת החוקרים, יותר מ-600 זוגות עקרים כבר פנו אליהם בבקשה להשתתף בניסוי.

בראש הצוות עומד גינקולוג איטלקי שנוי במחלוקת בשם ד”ר סוורינו אנטינורי, שהתפרסם כשעזר לאשה בת 62 ללדת תינוק לפני כשש שנים. בתוכנית שותף גם ד”ר אבי בן-אברהם, יליד ישראל הגר היום בישראל ובארה”ב, שהשיג את המימון לפרויקט. בן-אברהם הגיע בפריימריס האחרונים בליכוד למקום ה-28. השותף השלישי הוא ד”ר פאנוס זאבוס, רופא העוסק בבעיות פוריות ומנהל רשת מרפאות פוריות בארה”ב.

מאז הולדת הכבשה דולי ב-97′ נשאר השיבוט תהליך מאוד לא יעיל, העשוי לדרוש מאות ניסיונות כדי ליצור עובר ולהשתילו בהצלחה ברחם.

יוזמי השיבוט האנושי: נפעל לשינוי החוק בישראל

12/03/2001
ד”ר אבי בן אברהם, השותף בצוות איטלקי-אמריקאי הטוען שבכוונתו לשבט אדם, אמר אתמול כי יפעל לשינוי החוק האוסר על שיבוט אדם בישראל. בימים הקרובים, הוסיף, הוא יתחיל בארגון לובי בכנסת שיפעל לשינוי החוק. “אנחנו לא מתכוונים לעשות משהו לא חוקי”, אומר בן אברהם, “הכל יעשה בתיאום עם הרשויות המתאימות”. “חזרתי מרומא לישראל כדי לבנות את הקשרים המתאימים בישראל עם הדרג הדתי, הפוליטי והרפואי, כדי שהקבוצה תתקבל באהדה בישראל”, הוא מסביר. “דבר לא יעצור אותנו. אם זה לא יעשה בישראל זה יעשה במדינה ים תיכונית אחרת”.

בן אברהם נקב אתמול בשמות של שלושה מדענים נוספים שלדבריו מעורבים בפרוייקט. אחד מהם הוא המדען הגרמני פרופ’ קארל אילמנסי, שב-1981 פירסם מאמר בכתב העת המדעי “Cell” בו תיאר כיצד הוא ועמיתיו שיבטו עכברים. ואולם, למרות מאמצים רבים, איש לא הצליח לשחזר את תוצאות הניסוי. את תגובתו של אילמנסי לא ניתן היה להשיג.

בראש הצוות בו שותף בן אברהם עומדים הרופאים ד”ר סוורינו אנטינורי האיטלקי וד”ר פאנוס זאווס האמריקאי. לדבריהם, פנו אליהם כבר יותר מ-600 זוגות עקרים המעוניינים לשבט תינוק, ותהליך השיבוט (שכפול גנטי) יתחיל תוך שבועות ספורים. אתמול הוסיף בן אברהם שברצונם לנצל את טכנולוגיית השיבוט גם ל”שיבוט ריפויי”, בו משכפלים עוברים כדי להשתמש ברקמותיהם לצורך השתלה. אולם הם לא הציגו כל עדויות התומכות בטענה שהם מחזיקים ביכולת הטכנית לבצע שיבוט.

לדברי בן אברהם, בכוונתו להקים לצורך השיבוט חברה חדשה, שדרכה יתנהלו העניינים הכספיים של הפרויקט. בתשובה לשאלה האם בכוונתו להנפיק את החברה בבורסה לצורך גיוס כספים, ענה בן אברהם: “זו יכולה להיות תוצאה נלוות, אבל לא זו המטרה שלנו”. הוא סירב לנקוב בעלות המדוייקת של הפרויקט, אך אמר כי “מדובר בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים”. לדבריו, התקציב כבר הושג במלואו, את חלקו הוא מימן מכיסו הפרטי, והשאר מתורמים פרטיים אלמוניים. “אנחנו מוכנים להתחיל בעבודה”,הוסיף.

מדענים מטילים ספק בהצלחת הפרויקט. “זה נראה כמו נסיון לפרוט על נקודה כואבת אצל הרבה אנשים (עקרות, ת.ט) אולי כדי לגרוף כסף”, אומרת פרופ’ חרמונה שורק, ביולוגית מולקולרית מהאוניברסיטה העברית.

מישל רבל, המכהן כיו”ר הועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, כפרופסור במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן וכמדען הראשי של חברת אינטרפארם אמר כי בוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית למדעים בישראל מתנהלים בימים אלה דיונים שמטרתם להביא למסגרת כללים שתאשר שימוש ב”עוברים עודפים” ובשיבוט לצרכי מחקר המכוונים ליצירת אברים להשתלה. לדברי רבל, יש לעבור בהדרגה את שלבי השיבוט לצורך פיתוח רקמות, לאחר מכן לבצע שיבוטים מוצלחים בקופים ולהגיע לשיבוט אדם רק על בסיס רפואי מוצק. על ההצהרות המדענים בעניין השיבוט הקרוב אמר רבל “זו שערוריה, וחבל שישראל מעורבת בזה, כיוון שזה פוגע בתדמית המחקר בישראל ומציב אותה כמדינה ללא חוק ואפילו ברברית, לפחות בעיני הנוצרים”
{הופיע בעיתון הארץ, 12/3/2001}

החוקרים: רופא שנוי במחלוקת וחבר ליכוד

מאת תמרה טראובמן 11/3/01
מהומות תקשורתיות וספיגת ביקורת חריפה מצד עמיתיהם אינן זרות לרופאים המשתתפים בתוכנית לשבט אדם. לפני כשש שנים, סייע ראש הפרויקט, הגינקולוג האיטלקי סוורינו אנטינורי, לרוסאנה דלה קורטה בת 63 ללדת בעזרת הפריית מבחנה.
רבים טענו אז שכרוכים סיכונים רבים מדי בלידה של אשה בת 63, ושאין זה מוסרי שהוריו של הילד יהיו כה מבוגרים. אנטינורי הוא בן 55, יש לו שני ילדים. הוא מגדיר עצמו כקתולי אדוק, אף על פי שהכנסייה מגדירה את עבודתו “מעוותת” ו”מושחתת”.

זו גם אינה הפעם הראשונה שאבי בן-אברהם, רופא ישראלי-אמריקאי השותף בפרויקט, מסייע בגיוס כספים למטרה שנויה במחלוקת. ב-1995 הוא היה מעורב בגיוס כספים עבור ניסוי שבו השתילו מח עצם של בבון לחולה איידס. הניסוי נכשל.

בן-אברהם, 44, נולד בשכונת נווה עמל בהרצליה. הוא מחזיק היום בבית בקיסריה ומחלק את זמנו בין ישראל לארצות הברית. הוא המייסד והמנהל של “BioSante Pharmaceuticals”, חברת ביו-טכנולוגיה מאילנוי, המפתחת תחליפי הורמונים לסובלים מחסר בהורמוני המין. בתחילת החודש שעבר, ערך מניית החברה הנסחרת בבורסת ונקובר, לא עלה על דולר אחד.

בן-אברהם רגיל להלך בגבולות המדע. הוא כיהן במשך שמונה שנים כנשיא “החברה האמריקאית לקריוניקה”, המעודדת אנשים לשמר בהקפאה רקמות, איברים או את גופם השלם בתקווה שבעתיד יצליחו להחיותם. ב-93′ הוא גרם למהומה זוטא כאשר טען שבכירים בכנסיה הקתולית – המתנגדת נמרצות לשיבוט אנושי – אמרו לו כי הם תומכים בשיבוט אדם מד-נ-א שנמצא ב”תכריכים מטורינו”, תכריכים שיש המאמינים כי ישו נעטף בהם לאחר מותו.

ב-99′ השיג בן אברהם הישג ראוי לציון כאשר הצליח להגיע למקום ה-28 בפריימריס של הליכוד. בעלונים שהפיץ במסע הבחירות שלו הציג עצמו כ”גאון עולמי”, שנכנס לספר השיאים של גינס כאדם הצעיר ביותר בעולם שהשיג תואר דוקטור ברפואה.

השותף השלישי הוא ד”ר פאנוס זאבוס, רופא אמריקאי ממוצא יווני, העוסק בבעיות פוריות ומנהל רשת מרפאות פוריות בארה”ב. בראשית החודש הוא עזב את אוניברסיטת קנטקי כדי ליטול חלק בפרויקט.
{הופיע בעיתון הארץ, 11/3/2001}

החוק הישראלי אוסר על שיבוט בני אדם

אם כי ניתן לשבט בני אדם לצרכים רפואיים, או לפחות אין איסור מפורש על זה בחוק

מאת תמרה טראובמן
הפרסום העובדה שביוזמה לשבט אדם שותף גם רופא ישראלי, הוביל לספקולציות שהשיבוט יתבצע בישראל. לנוכח העובדה שהצוות הדגיש כי אין בכוונתו להפר חוקים, ישראל אינה מקום סביר לביצוע השיבוט.

בישראל יש חוק שעבר בכנסת בסוף שנת 1998, האוסר מפורשות לשבט אדם וקובע עונש מאסר של שנתיים על העובר על החוק. גם בארצות הברית ומדינות אירופיות השיבוט אסור בחוק, וגופים כמו ארגון הבריאות העולמי של האו”ם והאיחוד האירופי מוקיעים ניסיון לשבט אדם.

עם זאת, בכמה מדינות שבהן ישנם מרכזים רבים להפריה חוץ גופית, אין חוקים המסדירים את עניין השיבוט, כמו למשל, סין, רוסיה והודו.

באחרונה נעשו תיקונים בחוקים האוסרים באופן גורף שיבוט אנושי. בחודש שעבר אישרה בריטניה שאישרה “שיבוט ריפויי” של עוברים. בשיבוט זה מותר לגדל את העוברים המשובטים רק עד גיל שבועיים, ולהשתמש בהם רק למטרות מחקר ולא כתחליף לשיטות ההפריה המקובלות. כמה מדענים מזהירים שהחוק הבריטי החדש יהיה הצעד הראשון בדרך לשיבוט אדם, אך אחרים סבורים שהתועלת הרפואית שעשויה לצמוח מהמחקר מצדיקה אותו.

החוק הישראלי אינו מתייחס לשיבוט ריפויי, ומכאן, אומרים גורמים במשרד המשפטים, שגם לא קיים איסור מפורש על שיבוט מסוג זה. בכל אופן, תוקפו של החוק האוסר שיבוט בישראל חל על פרק זמן מוגבל, שיסתיים בעוד כארבע שנים, כדי להימנע מלהגביל התפתחות מדעית אפשרית.

תמרה טראובמן
{הופיע בעיתון הארץ, 11/3/2001}

הצעות לסדר היום הכוונות לשיבוט אדם בישראל נדחו תוך הבטחה למעקב

‎14 במרס ‎2001, אתר הכנסת

יו”ר הישיבה – ח”כ עבדלמאלק דהאמשה. את ההצעות הגישו חברי הכנסת דוד טל, נעמי חזן אפי אושעיה, מיכאל נודלמן ומאיר פרוש, והשיב עליהם שר הבריאות דאז נסים דהאן.

נעמי חזן (מרצ):
אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, בתחילת השבוע פורסם ברבים על כוונת
“צוות מחקר” איטלקי, בהשתתפות רופא ישראלי, להתחיל בניסוי של שיבוט בני אדם, או שכפול בני אדם, ואף פורסם, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, שהניסוי הראשון ייערך גם בישראל.

אדוני שר הבריאות – אגב, ברכות על מינויך. אדוני שר הבריאות, אתה בוודאי ער לעובדה, שבמדינת ישראל יש חוק מאוד מתקדם האוסר שיבוט. על כן אני מתארת לעצמי שהפרסומים אין להם שחר מהסיבה הפשוטה שהם לא חוקיים. ניסויים מהסוג הזה אינם חוקיים.

שר הבריאות נ’ דהן:
הניסויים אולי חוקיים, השיבוט לא חוקי.

נעמי חזן (מרצ):
השיבוט איננו חוקי. אבל אני מסבה את תשומת לבך וגם מבקשת ממך. החוק שעבר בכנסת לפני כשנתיים אוסר שיבוט לחמש שנים, וייתכן שאחד הדברים הראשונים שאתה צריך לעשות בתור שר הבריאות הוא לבקש מהכנסת להאריך את תוקף האיסור לתקופה של עשר שנים לפחות, כי, אדוני השר, שיבוט בני אדם איננו מוסרי, לדעתי. נקודה. לכן כל ניסיון להשתמש במדינת ישראל כמעבדה למדענים קיקיוניים הוא דבר בלתי נסבל בעליל, ואני מציעה שאנחנו נחזק את החוק ביוזמתך כבר בעתיד הקרוב ביותר.

רק הערה אחת נוספת. שיבוט רקמות חשוב מאוד להצלת חיי אדם. ולכן, למען ההבחנה, צריך באמת להבדיל בין שיבוט רקמות, שהוא כלי מדרגה ראשונה ברפואה המודרנית, לבין הכלי הפסול בתכלית של שיבוט בני אדם. תודה רבה.

היו”ר ע’ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת נעמי חזן. חבר הכנסת אפי אושעיה, בבקשה.

אפי אושעיה (ישראל אחת):
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מכובדי שר הבריאות, אנחנו צריכים להסביר לציבור מהו בכלל השיבוט שבשלו כל כך נזעקנו בימים האחרונים. אני רוצה להגדיר רק במשפט אחד את העובדה, שהשיבוט הוא יצירת אדם לא בדרך טבעית של איחוי תא זרע וביצית, אלא על ידי החדרת גרעין מתא בוגר של אדם מוגדר בבירור לביצית חסרת גרעין.

בשבוע האחרון העלו שלושה רופאים, שניים מחו”ל ואחד ישראלי, את הנושא הזה לכותרות במדינת ישראל. על פי החוק הישראלי אנחנו מנועים, על פי החוק שחוקק לפני שנתיים, לעשות שיבוט של אדם במדינת ישראל.

הבעיות העיקריות, כפי שאני רואה אותן, הן: ‎1. העדר ידע. תהליך השיבוט אומנם נעשה בחיות – עכברים, חזירים, פרות, כבשים וכן הלאה. בכל הניסויים האלה היתה הצלחה קטנה ביותר. שיבוט בני אדם הוא נושא שלא עסקו בו, ואני חושש שינסו להפר את החוק במדינת ישראל, גם מעצם העובדה שמדברים על נושא כזה בתואנה של מצוקת זוגות עקרים. מה באים ועושים אותם שרלטנים? מספרים לנו, שיש בעיה במדינת ישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, שיש בה זוגות עקרים שכמהים לילד, והנה אנחנו יכולים להמציא פלא הנדסי חדש, ובמקום הדרך הטבעית המקובלת להביא ילדים לעולם, יש לנו פטנט של שיבוט, קרי שכפול ילדים, ובכך נפתור את בעיות העקרים במדינת ישראל ובעולם כולו.

אני אומר כאן, שצריכים להבדיל בין שיבוט עוברים למטרת הולדה לבין שיבוט רקמות עובריות למטרות רפואיות. כלומר, אנחנו יכולים להסכים למטרות כמו יצירת תאי לבלב להפקת אינסולין, או תאי שריר לב שיסייעו בריפוי מחלות לב קשות, או להתיר מחקר עמוק, רציני, בעניינים מהסוג הזה. אבל המחקר חייב להיות אטי, זהיר, שיטתי ותחת השגחה, בהתאם לחוק שחוקק בכנסת ה ‎14 רק לפני שנתיים.

להבדיל מחברות שרלטניות, פורחת בישראל תעשיית ביוטכנולוגיה מאוד מפותחת, אשר פורצת דרך מחקרית בנושא הפריה חוץ גופית ומחקר בתאי זרע. להם צריך לתת את כל העידוד, על ידי המדינה או באמצעות חברות פרטיות. אבל אל לנו להסכים שיבואו אנשים מחו”ל או אנשים בארץ ויציעו הצעות זרות ומוזרות מהסוג הזה, ואם מישהו ינסה לפעול בתחום הזה אנחנו צריכים לנקוט את כל הסמכויות הנתונות בחוק הישראלי כדי למנוע את התופעה המדאיגה הזאת, תודה.

היו”ר ע’ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אפי אושעיה. חבר הכנסת מיכאל נודלמן, בבקשה. אחריו – אם הוא יהיה נוכח, אחרון המשתתפים בדיון, חבר הכנסת מאיר פרוש. לאחר מכן יענה שר הבריאות, כמובן, ואחר כך נעבור לנושא הבא בסדר היום.

מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו):
אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, שר הבריאות, בשבוע שעבר הכריזו מדענים אמריקנים ואיטלקים על כוונתם להמשיך בניסוייהם בשכפול הגנטי הראשון בבני אדם בישראל, המקום שבו קבוצת המדענים הישראלים כבר עובדת על שכפול כלב לפי השיטה החדשה, לא השיטה שהיתה נהוגה במקרה של הכבשים. באותה שיטה מתכוונים לנקוט המדענים העוסקים לשם שיבוט אדם.

איסור שיבוט האדם קיים כמעט בכל המדינות המפותחות – הדבר נחשב לאנטי מוסרי ולבלתי אנושי. חוץ מזה, דעתם של רוב הרופאים המדענים בתחום היא, שסיכויי ההצלחה של השכפול הגנטי בבני אדם קלושים ביותר, רק ‎%2-%3, אך יש סיכוי גבוה כי העוברים המשוכפלים יהפכו למוטנטים. מדובר פה בניסויים שיכולים להוות סכנה לבריאות האדם –
הן מההיבט הפיזי והן מההיבט הנפשי והפסיכולוגי.

הרי שכפול האדם לא נעשה במבחנות, כמו שמתארים בסיפורים בדיוניים. פיתוח העובר מתרחש בגוף האשה, וכדי להשתיל בהצלחה עובר אחד צריך לערוך מאות ניסויים בבני אדם. בישראל קיימת תנועה המתנגדת לניסויים בחיות, המסתמכת על כך שרוב הניסויים בלתי הומניים. אנחנו מדברים פה על הניסויים בבני אדם. הדבר לא יכול להיות חוקי.

בכל נושא שיבוט האדם לא ניתן לנבא. העניין יכול ליצור מגוון סוגים של בני אדם ולהביא לתוצאות בלתי צפויות. לכן, זה מסוכן לאנושות.

אני קורא למערכת הבריאות והמשפט בארץ שלא לתת יד לעשייה שכזו בישראל ולגנות את הכוונות של הרופאים העוסקים בתחום.

היו”ר ע’ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נודלמן. חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח באולם. יעלה ויבוא כבוד שר הבריאות ויענה למציעים. בבקשה.

שר הבריאות נ’ דהן:
אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, אני מודה לחברי הכנסת הנכבדים שהעלו לדיון דחוף את הנושא הרגיש והמרתק של שיבוט בני אדם. אבל תרשו לי לומר בנימה של בדיחות, שאומנם ביקשתם הצעה דחופה לסדר היום, אבל אני יכול להרגיע אתכם: במדינת ישראל בעשור הקרוב לא יכול לקרות ולא יכול להיות שיבוט של בני אדם. הטכניקה עדיין לא מוכחת. גם אם הוכיחו אותה על הכבשה דולי המפורסמת, לפני חמש שנים, מאז – – –

תאופיק חטיב (המפלגה הלאומית הערבית):
– – –

שר הבריאות נ’ דהן:
אם היית שומע עוד שורה – מאז היא אפילו לא קיימת אתנו, ויש ספק גדול אם זו היתה פעולה של שיבוט במובן המחקרי והמדעי של המלה “שיבוט”. כל הנושא הזה של שכפול עוברים ושכפול בני אדם הוא מדע בדיוני יותר מאשר מדע מעשי.

אומנם הכנסת הזדרזה וחוקקה חוק בתקופתה של הכבשה דולי, זיכרונה לברכה, והחוק אומר שבמדינת ישראל ייאסר שיבוט בני אדם. שם החוק הוא: חוק איסור התערבות גנטית, שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה. החוק חוקק במדינת ישראל והתקבל בכנסת הנכבדה הזאת, כי לא כל הבעיות האתיות נפתרו. יש הרבה בעיות אתיות, ערכיות, ואי אפשר שהדבר לא ייעשה בהסכמה כוללת של רוב הציבור במדינת ישראל. הציבור הרחב על כל גווניו חייב להיות מעורב בהסכמה לאומית כוללת, בהסכמה לשיבוט בני אדם ועוברים.
כיוון שדבר זה עדיין לא קיים, במדינת ישראל החוק קובע כי למשך חמש שנים מפרסום החוק, חל איסור לעשות בישראל כל פעולה של התערבות בתאי אדם, אם המטרה היא אחת מאלה: שיבוט אדם, יצירת אדם שלם זהה גנטית לאדם אחר, חי או מת. כולנו זוכרים שהתלוצצנו שאפשר לעשות שני ראשי ממשלה, שני שרי ביטחון – –

עסאם מח’ול (חד”ש):
עוד זה חסר לנו.

שר הבריאות נ’ דהן:
– – שני שרי בריאות. איך אומר חבר הכנסת מח’ול, בצדק? רק זה חסר לנו. אבל, זה המצב. אם השיבוט יצליח, זה עלול לקרות. ברוכה הבאה, חברת הכנסת רונן. כאמור, כל פעולה שמטרתה להביא לאחד מהנ”ל אסורה, והיא עבירה פלילית שעונשה עד שתי שנות מאסר. משום כך אני יכול להרגיע את חברי הכנסת המודאגים: לא יבוצע שיבוט אדם בישראל בשנים הקרובות.

כפי שהתברר מהר מאוד, הפרסומים בכלי התקשורת בעולם על רופא איטלקי שהצהיר על כוונתו לבצע שיבוט אדם בישראל בתוך שנתיים אינם אלא גימיק תקשורתי חסר כיסוי, גימיק שהצליח להעניק לו פרסום בין לאומי חינם בלי שהצליח להציג שום בסיס של מאמר או מחקר מדעי המצביע על איזו פריצת דרך שלו או של חבריו. זאת אמרתי כבר בתחילת דברי. עוד לא הוכח מדעית שהפוטנציאל הזה של שיבוט בני אדם הוא בכלל מעשי. זו תיאוריה מדעית, אבל זה בגדר תיאוריה של מחקר מדעי שעוד לא הוכח שהוא מעשי.

חברי הכנסת, כדאי שתדעו, כי הידע הקיים בעולם בנושא השיבוט עדיין רחוק מאוד מפריצת דרך הנדרשת לביצוע שיבוט בני אדם. אלפי ניסיונות לביצוע שיבוט בעלי חיים הדומים יותר לבני אדם נכשלו לחלוטין, ולכן – – –

היו”ר ע’ דהאמשה:
אפשר לנוח על זרי הדפנה?

שר הבריאות נ’ דהן:
להיפך. זרי הדפנה צריכים להיות על הצלחה. זרי דפנה מגיעים למי שהצליח. מי שעוד לא הצליח, לא מגיעים לו זרי דפנה. אולי ההיפך. מה היה ברומא ההיפך מזרי דפנה?

אדוני היושב ראש, אף שהיו הצלחות מועטות כאלה ואחרות בשיבוט של כבשים, עכברים – אבל בבני אדם? כל הניסיונות, למשל, שיבוט של שימפנזה וקופים, קופי אדם מה שנקרא, שימפנזות, גורילות – נכשלו לחלוטין. גם בקופים דומים פחות לבני אדם נכשלו כל ניסיונות השיבוט, למעט הצלחה בודדת בשיבוט קוף מסוג רזוס במדינת אורגון בארצות הברית לפני כשלוש שנים. אבל מאז נכשלו כל הניסיונות לחזור על התוצאה החד פעמית. לכן בכירי המדענים מעריכים, שהסיכויים לשבט אדם בתוך שנתיים הם נמוכים, אם ננקוט לשון המעטה.

גם אילו היה החוק מתיר לבצע בישראל, ואפילו היה סיכוי ממשי לשבט אדם, הכוונה לבצע שיבוט כזה בישראל נועדה מראש לכישלון. לצורך שיבוט יצור בודד יש צורך במאות ביציות שייתרמו במיוחד לניסיונות השיבוט. הכבשה דולי שהזכרתי בתחילת דברי נוצרה לאחר כ ‎280 ניסיונות שיבוט שנכשלו. כולכם יודעים בוודאי שבמדינת ישראל קיים מחסור קשה בתרומות ביציות, והחוק, האמור להיות מונח על שולחן חברי הכנסת בשבוע הבא, גם החוק הממשלתי וגם החוק של חברת הכנסת יעל דיין, יעיד על המצוקה הגדולה.

אפי אושעיה (ישראל אחת):
אדוני השר, ברשות היושב ראש, אפשר לשאול אותך שאלה?

שר הבריאות נ’ דהן:
אם היושב ראש מסכים.

היו”ר ע’ דהאמשה:
כן, בבקשה.

אפי אושעיה (ישראל אחת):
אני מנצל את העובדה שאתה גם שר בריאות וגם רב. מה דעת ההלכה בעניין הזה?

שר הבריאות נ’ דהן:
אני אגיע לזה.

הכבשה דולי, שדיברנו עליה, נוצרה רק לאחר ‎280 ניסיונות. במדינת ישראל קיים מחסור אדיר בביציות. החוק של חברת הכנסת יעל דיין, שיעלה בשבוע הבא, אנחנו מתנגדים לסעיפים מרכזיים בו. החוק של הממשלה, שלדעתנו הוא חוק מתאים, ראוי ונכון ואותו צריך להעביר מביא לידי ביטוי את המצוקה האדירה בביציות במדינת ישראל.
בשביל פעולות חיוניות אנחנו לא מצליחים למצוא ביציות, אז אתם חושבים שאנחנו נתרום לו אלפי ביציות רק לניסיונות? הרי זה לא יעלה על הדעת.

במאמר מוסגר, חבר הכנסת אפי אושעיה, אתה שואל מה דעת ההלכה. אני אומר את זה כשליפה, זאת אומרת, ללא התעמקות בנושא הזה; שאלת אותי כשאני עומד על הדוכן. מה שעולה לי ברגע זה בראש הוא שאין בעיה הלכתית. אם נושא השיבוט ייעשה על פי כללים מבוקרים, שמטרתם להביא מזור לבני אדם, אין עם זה שום בעיה. אם זה ייעשה למטרות אחרות – כמו בכל מדע, שם המטרה היא מטרה יקרה ומטרה קדושה ועושים את זה במסגרת ועם הגבלות, כלומר לא תהיה בעיה של עריות, בעיה של אח ואחות, דברים כאלה שיכולים להיות, אולי לא, אז אין בעיה, להיפך. אנחנו תומכים בכל התקדמות שבאה להביא מזור לבני אדם. מובן שיש לנו המגבלות ההלכתיות – שלא על חשבון חיים של מישהו אחר, אפילו חיים של רגע של מישהו אחר. אנחנו חושבים, שחיים של רגע של מישהו אחר וחיים ארוכים של מישהו אחר זה אותו דבר. אף אחד לא יכול לקבוע אילו חיים יותר חשובים, רגע של ראובן או מאה שנה של שמעון. אם זה במגבלות האלה, אין לנו עם זה שום בעיה.
אני אומר את התשובה כשליפה מהשרוול, בלי להתעמק בספרים.

היו”ר ע’ דהאמשה:
מה לגבי הבעיה מתי מתחילים החיים?

שר הבריאות נ’ דהן:
מתי מתחילים החיים, תשאל את ידידי חבר הכנסת כהן. הוא עשה על זה עבודת מחקר אדירה. יש לו זאת גם בכתובים, והוא אפילו הגיש הצעת חוק, שעובר נקרא חי לכל דבר.
זו גם דעת ההלכה, דרך אגב.

היו”ר ע’ דהאמשה:
זה נושא לדיון מעמיק.

שר הבריאות נ’ דהן:
כן, אדוני היושב ראש, זה בהחלט נושא לדיון.

רחמים מלול (ש”ס):
היושב ראש התכוון לחיים הפוליטיים.

היו”ר ע’ דהאמשה:
לאו דווקא, סגן השר בלי תיק.

שר הבריאות נ’ דהן:
החיים הפוליטיים לעולם לא מתחילים, תמיד הם רק נגמרים.

לעומת הגימיק התקשורתי, שהפיל בפח את התקשורת העולמית, מתקיימים כיום דיונים רציניים על כללי אתיקה של מחקרים גנטיים היכולים לסייע בריפוי מחלות קשות וחשוכות מרפא. הדיונים מתקיימים לא רק במערכת הבריאות אלא גם במערכות נוספות.

אתמול התקיים במשרדי דיון, אני יכול לגלות לכם, בנושא של השתלות איברים.
אתמול נתתי גיבוי לנושא השתלות איברים, שיכולות להציל חיים או יכולות לשפר את איכות החיים, כמו למשל השתלות כליה. משרד הבריאות מעודד פתרונות ברמה הלאומית, הציבורית, כדי לצמצם את התור האדיר של ממתינים להשתלות כליה במדינת ישראל, שהיום הוא עומד על כ ‎1,200 ממתינים, מתוך כ ‎4,000 חולי כליות במדינת ישראל; וכל שנה, לצערנו הרב, מצטרפים ‎500-400 חולי כליה שזקוקים להשתלה או לטיפול כזה ואחר, והיינו שמחים להביא מזור, אדוני היושב ראש, לכל החולים האלה.

האקדמיה הישראלית למדעים מינתה ועדה מיוחדת שתייעץ לה בנושאים הרגישים של גנום האדם. כולנו יודעים את ההתפתחות האדירה של סקר הגנום האנושי, ושם באמת אפשר להביא, באמצעות ההתפתחות הטכנולוגית האדירה של הגנום האנושי, מרפא להרבה אנשים חולים. בראשות הוועדה הזאת יושב חתן פרס ישראל, פרופסור מישל רבל ממכון ויצמן, והדיונים האחרונים שלה התמקדו בשימוש בטכניקות חדשות מתחום השיבוט הרפואי של תאים, למשל. שיבוט של תאים הוא דבר מאוד מבורך. הוא יכול להביא להתפתחות אדירה בהשלמת תאים חיים בבני אדם. זה חלק מהרפואה המודרנית במאה ה ‎20. ניתן להשתמש ברקמות אלה לריפוי ולהצלת חיים. למשל, ניתן לגדל תאי לבלב להשתלה בחולי סוכרת, או תאי שריר לב שישמשו לריפוי חולי לב קשים.

על מנת שלא לחסום לחלוטין את המחקר בתחום הגנטיקה, החוק משאיר פתח לעריכת מחקרים וסוגים מסוימים של פעולות בנושאים אלו. תנאי לקבלת אישור כזה הוא המלצת ועדת הלסינקי העליונה לנושא ניסויים רפואיים בבני אדם, ואישור מיוחד מראש של שר הבריאות, אם ראה שאין בכך כדי לפגוע בכבוד האדם. אני עבדכם הנאמן מבטיח, שכל מחקר בתחום הצלת חיי אדם שעיקרו פיתוח ושיבוט רקמות, יישקל בכובד ראש ובאהדה.

אביא לדוגמה דבר שפורסם לאחרונה. לצערנו הרב, כדי להשתיל מוח עצם, יש כאלה שמביאים עוברים לעולם רק כדי למצות מהם את מוח העצם שלהם ולהשתיל אותו בחולי סרטן שמוח העצם שלהם נפגע. מביאים עוברים לעולם, כיוון שברגע שזה עובר, הוא הקרוב ביותר לאותו אדם חולה, ואפשר לקחת ממנו להשתיל בו. זו בעיה אתית קשה מאוד, ומשרד הבריאות נותן עליה את דעתו.

ערכם של חיי אדם גבוה מאוד בסולם הערכים של היהדות. אני יכול להבטיח לכם, שנשקול בכובד ראש כל הצעה רצינית למחקר בעל סיכויים אמיתיים לריפוי ולהצלת חיים.
כמשרד מקצועי ניעזר בטובי המומחים בארץ גם מתחום האקדמיה וגם מתחום העבודה הקלינית.

לסיכום, שיבוט אדם הוא כיום עבירה פלילית בישראל. אני יכול להבטיח לחברי הכנסת, שמשרד הבריאות יאכוף את החוק בשיתוף פעולה עם מערכות האכיפה של המדינה.
לא נאפשר חריגות. אני קורא מעל במה זו לשר לביטחון פנים לשתף פעולה בנושא הזה.
כיוון שאני יודע, שהמשטרה, לצערנו הרב, מוצפת עבודה, בעיות ביטחון פנים קשות רובצות לפתחה והיא צריכה לתת מענה, בוודאי יהיה קשה, אבל אני בטוח שהיא תמצא את כוח האדם המתאים אם נצטרך, אני מקווה שלא נצטרך; אבל אם חס ושלום נצטרך ומישהו יחליט שהוא רוצה לעבור על החוק של שיבוט בני אדם, אני מקווה שהמשטרה תשתף פעולה ונוכל לאכוף את החוק ללא כל חריגות.

במקביל, נמשיך להתעדכן באופן שוטף בחידושים הרפואיים וניתן סיוע אמיתי לתהליכים רפואיים מצילי חיים, ולא נאפשר לשרלטנים ולרודפי סנסציות תקשורתיות לפגוע במחקר אמיתי היכול להביא להצלת חיי אדם.

עם אצבע על הדופק נעקוב אחרי ההתפתחויות בעולם לקראת הדיונים בעתיד על הארכת תוקף החוק. הוועדה המייעצת, שהיא על פי החוק ועדת הלסינקי העליונה, חייבת לעקוב אחרי התפתחות הרפואה, המדע והביוטכנולוגיה בתחום הניסויים הגנטיים בבני אדם.
כאמור בחוק, הוועדה תגיש לי מדי שנה דין וחשבון על ההתפתחויות בתחום זה. לקראת תום חמש שנים נקיים דיון מחודש בנושא ונקבל החלטות חדשות הקשורות בהארכת תוקף החוק. ההמלצות המקצועיות יימסרו כמובן לכנסת, כדי שזו תגבש ותקבע את עמדת המחוקק.
תודה רבה, אדוני היושב ראש.

היו”ר ע’ דהאמשה:
תודה רבה לכבוד שר הבריאות. מה אדוני מציע לגבי ההצעות לסדר היום?

שר הבריאות נ’ דהן:
כיוון שזה סתם גימיק פרסומי, אני מציע להסתפק בדברי ולרדת מהנושא הזה, כיוון שאין בזה משהו מעשי בעבור הוועדות.

היו”ר ע’ דהאמשה:
תודה רבה. אני פונה למציעים. חברת הכנסת חזן?

נעמי חזן (מרצ):
מסתפקת בדברי השר.

היו”ר ע’ דהאמשה:
מסתפקת בדברי השר. חבר הכנסת אפי אושעיה, אתה מסתפק בדברי השר?

אפי אושעיה (ישראל אחת):
כן.

היו”ר ע’ דהאמשה:
חבר הכנסת נודלמן – איננו נוכח.

ובכן, חברי הכנסת, אנחנו מסירים את הנושא מסדר היום.

רופאים יחלו בשיבוט צאצאי בני אדם ; הילד הראשון יהיה ישראלי

קבוצת מדענים עובדת על הנושא בקיסריה
עדכון 11/3/2001

צוות של חוקרים מאיטליה, ארה”ב וישראל הודיעו בסוף השבוע, כי תוך כמה שבועות בכוונתם להתחיל בהכנות לשיבוט ראשון של בן אדם. לטענת החוקרים, יותר מ-600 זוגות עקרים כבר פנו אליהם בבקשה להשתתף בניסוי.

בראש הצוות עומד גינקולוג איטלקי שנוי במחלוקת בשם ד”ר סוורינו אנטינורי, שהתפרסם כשעזר לאשה בת 62 ללדת תינוק לפני כשש שנים. בתוכנית שותף גם ד”ר אבי בן-אברהם, יליד ישראל הגר היום בישראל ובארה”ב, שהשיג את המימון לפרויקט. בן-אברהם הגיע בפריימריס האחרונים בליכוד למקום ה-28. השותף השלישי הוא ד”ר פאנוס זאבוס, רופא העוסק בבעיות פוריות ומנהל רשת מרפאות פוריות בארה”ב.

אנטינורי ועמיתיו הודיעו על כוונתם בוועידה על שיבוט לצרכי ריפוי, שהתקיים בסוף השבוע באוניברסיטת רומא. אנטינורי אמר כי הוא מאמין שיצליח ליצור אדם משובט תוך שנה-שנתיים. לדבריו, עומדים עבורם מקורות מימון “בלתי מוגבלים”, שבן-אברהם סייע בהשגתם. כל המימון יבוא ממקורות פרטיים, לא מתקציבי מחקר ממשלתיים.

מקום שבו יתבצע השיבוט נשמר בסוד, אולם זאבוס אמר כי ייתכן שתהיה זו “מדינה ים-תיכונית ששיבוט אינו אסור בתחומה”. השבועון הגרמני “דר שפיגל” דיווח אתמול כי השיבוט ייעשה בישראל, אולם הסבירות לכך נמוכה.

מדענים ורופאים התייחסו בספקנות ומתחו ביקורת על התוכנית לשיבוט אדם. “זה מעשה טירוף בכל מובן, וניסיון בבני אדם שהוא פשוט מסוכן”, אומר פרופ’ יוסף איצקוביץ, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים רמב”ם. לדבריו, “גם אם ייוולד תינוק לכאורה בריא, ייתכן שבמהלך השיבוט נוצרו פגמים שיתבטאו בשלבי התפתחות מאוחרים יותר, והיום עדיין ניתן לשער את מלוא היקפם”.

מאז הולדת הכבשה דולי ב-97′ נשאר השיבוט תהליך מאוד לא יעיל, העשוי לדרוש מאות ניסיונות כדי ליצור עובר ולהשתילו בהצלחה ברחם.

{הופיע בעיתון הארץ, 11/3/2001}

עדכון 10/3/2001
הפרוייקט יתחיל בישראל, שבה החוק אינו אוסר זאת. כך נמסר הערב ב”קול ישראל” בציטוט מהשבועון שפיגל.
הפרפו’ סברינו אנטינורי, מראשי הפרוייקט אמר כי הוא מקווה ליצור את הילד המשובט הראשון לפני שנתיים. העיתון שפיגל מוסר כי קבוצה של מדענים ישראלים עובדת כבר על הפרוייקט בקיסריה.

רופאים מאיטליה ומארה”ב אמרו אתמול (שישי) כי בכוונתם לקדם את תוכניותיהם ולפעול למען שיבוט בני אדם, למרות ההתנגדות החריפה והספקות המועלים על ידי קבוצות מדענים וקבוצות דתיות.

ד”ר סברינו אנטינורי האיטלקי וד”ר פאנאיוטיס זבוס האמריקאי, אמרו בסימפוזיון ברומא כי הם מונעים אך ורק מתוך הרצון לעזור לזוגות הסובלים מעקרות, להביא ילדים לעולם.

“שיבוט עשוי להיות האמצעי האחרון בעזרתו ניתן להתגבר על עקרות בקרב גברים ולאפשר לגברים עקרים להעביר את מטענם הגנטי”, אמר אנטינורי למדענים ועיתונאים. “יש אנשים האומרים כי אנו נשבט את העולם, אך אין זה נכון. אני מבקש מכל חברי הקהיליה המדעית לגלות סבלנות וסובלנות”, הוסיף.

ד”ר זבוס, שותפו של ד”ר אנטינורי לפרוייקט השיבוט האנושי, סיפר כי התפטר לפני כחודש ממשרתו באוניברסיטת קאנטקי, בעקבות פניות רבות של זוגות חשוכי ילדים, שביקשו לממש את כמיהתם בעזרת הטכנולוגיה החדשה.

כאמור, תוכניתם של השניים זכתה למטחי ביקורת חריפים מצד מדענים וקבוצות דתיות, שבראשן הותיקן. המדענים המתנגדים לפרוייקט טוענים, כי ספק רב אם יוכלו אנטינורי וזבוס לבצע בהצלחה שיבוט בבני אדם, הואיל ויעילות השיבוט – כפי שהוכחה בקרב בעלי חיים – נמוכה מ-%2 וישנו חשש כבד לכך שיווצרו מוטציות ומומים בעוברים המשובטים.

אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ.